מרחביה כתב:בהשתתפות:
פרופ' חווה טורניאנסקי
הרב יחיאל גולדהבר
פרופ' זאב גריס
הרב אליעזר בראדט
הנחיה: משה דוד צ'צ'יק
מרחביה כתב:בהשתתפות:
פרופ' חווה טורניאנסקי
הרב יחיאל גולדהבר
פרופ' זאב גריס
הרב אליעזר בראדט
הנחיה: משה דוד צ'צ'יק
אבא יודן כתב:להזדרז בבקשה...
דרומי כתב:סופר כאן קודם שהלך לבית הכנסת למרות הקורונה...
דרופתקי דאורייתא כתב:קיבלתי
בקידוש לבנה מקובל לומר "שלום עליכם" לשלושה אנשים, ויש על כך הסברים שלמים. רבי שמואל היה אומר "שלום עליכם" רק פעם אחת, לאדם אחד, ואמר כי בכל הספרים שבדק, לא מצא מקור לכך שצריך לומר 3 פעמים ולשלושה אנשים...
ישראליק כתב:בקובץ "ברכתא" שי"ל לאחרונה נמצא מאמר מר' שמואל ז"ל, על "משיח אלמים", משהו כזה, מי יעלה לנו?
דרופתקי דאורייתא כתב:קיבלתי
מנין חידוש מופלג זה שאדם הלומד בספרו של מחבר,רבבות מחברי
ספרים ובעלי קונטרסים מצטופפים בתור ארוך
לקבל את פניו של האיש שחוכמתו הגיעה עד
מקום ספריו הרבים מספור.
אראל כתב:[במיוחד היה לי לתועלת הפרטים שמספר שם על סבי\סבו רבי מיכאל הערמאן ז"ל]
חד ברנש כתב:אראל כתב:[במיוחד היה לי לתועלת הפרטים שמספר שם על סבי\סבו רבי מיכאל הערמאן ז"ל]
בין גנזי ר"ש אשכנזי נמצאה מחברת (או כמה מחברות) עם דברי תורה מר' מיכאל וגם כמה מסמכים שלו או עליו. לא זוכר בדיוק. אם רצונך בפרטים נוספים, תפנה למשפחה.
יוצא פוניבז' כתב:
מעניין לשמוע מהיודעים אודות הקשר ביניהם
עד כאן סיפורו של עורך 'אלפא ביתא דשמואל זעירא', וכעת מעניין לראות שהרב עדס תיעד את פגישתם באחד מספריו...יום אחד (לפני שנתיים כאמור) אני מקבל טלפון.
"מי מדבר?", אני שואל, וההוא עונה, בקול צרוד מעט: "יעקב עדס".
אני, כאחד שמצוי הרבה פעמים ב'כותל המערבי' בשעות הערב ונתקל לא אחת (במיוחד במעמדי ה'סליחות') במקובל הגה"צ ר' יעקב עדס, הייתי קצת בהלם-אלם, האם זה המקובל ומה הוא רוצה ממני?
ניסיתי לברר: "הממ, מי? זה הרב יעקב הדס המקובל?".
ההוא עונה לי משהו לא ברור שממנו הבנתי שאכן הוא-הוא. וכעת נכנסתי ללחץ מה הוא רוצה ממני...
והרב עדס מספר (כך בערך לשונו): "היום פגשתי בגאון וצדיק נסתר, ר' שמואל אשכנזי, ממש גאון נסתר. איך זה שלא הכרתי אותו עד היום? ישבתי אצלו (איני זוכר אם ציין את הזמן שישב אצלו) ודיברנו בלימוד. והוא הראה לי את הספר שערכתם ממנו 'אלפא ביתא תניתא'. פלאי פלאים" וכו' וכו'.
ואז הוא שואל אותי: "אין עוד ספרים ממנו? אני רוצה לעזור להוציא את שאר הספרים שלו".
השבתי: "יש עוד ספרים הזקוקים לעריכה והשקעה רבה, ואין כסף" וכו'.
הרב עדס הפנה אותי למישהו (שאיני יודע עד כמה יש לו כסף), והמישהו הזה לא בדיוק הבין איך 'נפלתי' עליו ומה הרב עדס רוצה ממנו. וקיצורו של דבר, לא יצא מזה שום דבר.
בן זכאי כתב:במקומות רבים ציינו את העובדה שר' שמואל שינה את שם משפחתו מדייטש לאשכנזי ויש שחשבו שזה סוג של עיברות תל אביבי...
ולא היא!
ר' שמואל עצמו שח לי כי בהיותו בישיבה הוא שינה זאת בעקבות זה שהיה זה בתקופה של טרום שואה וכולם היו מדברים על ה'דייטש' כשכוונתם על היטלר ימ"ש והוא לא הרגיש בנוח עם זה ולכן שינה את שם משפחתו
נחומצ'ה כתב:כל הפלג של דייטש האלו, [בשפה ירושלמית היינו, 'אנשי מעמד' ונכדי ר' מתתיהו], קראו לעצמם דויטש-אשכנזי
אראל כתב:נחומצ'ה כתב:כל הפלג של דייטש האלו, [בשפה ירושלמית היינו, 'אנשי מעמד' ונכדי ר' מתתיהו], קראו לעצמם דויטש-אשכנזי
כל אחיו של רבי שמואל ומשפחתם אחריהם, קוראים עצמם עד היום 'דייטש' ולא אשכנזי
הובא לעיל (אות ד).חד ברנש כתב:באחד ממכתביו הוא כותב, שהחליף את שמו כאשר 'יצא לשוק הספרים'.
נחומצ'ה כתב:אראל כתב:נחומצ'ה כתב:כל הפלג של דייטש האלו, [בשפה ירושלמית היינו, 'אנשי מעמד' ונכדי ר' מתתיהו], קראו לעצמם דויטש-אשכנזי
כל אחיו של רבי שמואל ומשפחתם אחריהם, קוראים עצמם עד היום 'דייטש' ולא אשכנזי
ויש מהם שרשומים בת.ז. עד היום, כדויטש-אשכנזי [אף שאכן מכונים, דייטש]
אראל כתב:ובחוג המשפחה שלי, ידעתי תמיד על ה'מומע אסתר רחל דייטש'... [אמו של ר' שמואל, היתה אחותה של הסבתא שלי]
הערה ל"הערה בעתה ובזמנה"
קיץ תש"ז
במאמרו הנ"ל (נרות שבת קו) אומר ר' שמואל אשכנזי לשנות בשבת דערב שבועות בשנה זו את הפרק הראשון ממסכת דרך ארץ זוטא. כנראה שמר אשכנזי ספרדי הוא ולא ידוע לו מנהג האשכנזים לקרוא פרקי אבות מפסח עד ראש השנה רק מנהג הספרדים הוא לקרותם רק עד עצרת כמבואר בספר ארץ חיים או"ח להרב סתהון סימן רכ"ב ואם כן מה שכתב הרב תיקון ישכר ומובא דבריו גם בארץ חיים הנ"ל לקרא בשבת ערב שבועות פרק א' ממסכתא ד"א וגם מה שכתב "לפרסום ליום הזה לכל דרי הארץ" זהו דוקא למנהג הספרדים שכבר שלמו להם ששה הפרקים בשנה זו בפרשת בחוקותי ולכן היה מנהגם בצפת ת"ו לקרא בפ' במדבר את פ"א ממסכתא ד"א, אלא לפי מנהגינו אין כל מקום לזה כי הרי אנו אומרים הפרקים עד ר"ה ואין כל נפקא מינא בזה אם נתחיל בשנה כזו את ה"מהדורא תנינא" של הפרקים בשבת שלפני שבועות אע"פ שבכל שנה אנו מתחילים בפעם השניה בשבת שלאחר שבועות. ואם בשביל להשתוות עם בני חוץ לארץ שהתחילו בשבת אחת אחרינו היה מסתבר יותר שאנו נקרא את הפרק מד"א בשבת אסרו חג שלנו, כדי שנתחיל עם בני חוץ לארץ ביחד בשבת כ"ט ניסן.
שריה דבליצקי
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 70 אורחים