ספרדי שנסע מביתו האם יוצא בהדלקת בנו?

[אשי ישראל]

ראש משפחה ספרדי שנסע מביתו לכל החג, ובני משפחתו נותרו בביתו, ובנו מדליק בבית המשפחה - האם האב יוצא בהדלקת בנו? (שהרי דירת האב היא במקום אחר)

לא הספקתי לעיין בדבר ובספרים, ואשמח לעזרתכם.

בינתיים רק ראיתי בפניני חנוכה עמ' קיט שהאב לא יוצא בהדלקת בנו. [אולם, כמדומה לי שההוראה המקובלת היא שהאב יוצא בהדלקת בנו, אך אולי זכרוני מטעה אותי]

[כדכד]

תלוי איפה הוא נמצא
אם יש לו דירה משלו אז חל עליו חיוב בה
אם הוא מתארח אצל מישהו לכאורה אינוו חייב וע"ז אמר ר"ז שמדליקים עליו בביתו.
נערך עכשיו לאור הגהתו הנכונה של הרב יוסף חיים אוהב ציון בהודעה למטה.
תודה רבה לו

[יוסף חיים אוהב ציון]

תלוי איפה הוא נמצא
אם יש לו דירה משלו אז חל עליו חיוב בה
אם הוא מתארח אצל מישהו לכאורה או חייב וע,ז אמר ר"ז שמדליקים עליו בביתו

*אינו חייב

[אשי ישראל]

תלוי איפה הוא נמצא
אם יש לו דירה משלו אז חל עליו חיוב בה
אם הוא מתארח אצל מישהו לכאורה אינוו חייב וע"ז אמר ר"ז שמדליקים עליו בביתו.
נערך עכשיו לאור הגהתו הנכונה של הרב יוסף חיים אוהב ציון בהודעה למטה.
תודה רבה לו

אשמח אם תביא מקורות להנחת הפשוטה, שהרי אני ציינתי למקור שכתב להיפך

[כדכד]

המקור שלי הוא רבי זירא במסכת שבת שאמר מדליקים עלי בביתי וכך גם עולה מדברי השו"ע או"ח בסי' תרע"ז

[אשי ישראל]

המקור שלי הוא רבי זירא במסכת שבת שאמר מדליקים עלי בביתי וכך גם עולה מדברי השו"ע או"ח בסי' תרע"ז

לא מצאתי שנאמר על רבי זירא מי הדליק עליו. ומסתבר שאחרי שהתחתן אשתו הדליקה עליו. השאלה שלי היא לגבי בנו. (בשו"ע שציינת נאמר משהו על בנו?).
כאמור, הרב אלישיב (בפניני חנוכה) הבין שבן לא מוציא את אביו. אני מחפש בעיקר פוסקים שכתבו במפורש שלא כדברי הגרי"ש.

[כדכד]

ברור שעל רבי זירא אשתו הדליקה אבל לא מובן לי מדוע לחלק בין אשתו לבנו כאשר המצוה היא להדר על נר איש וביתו והבן הוא מבני הבית והוא מעל גיל מצוות.
הפסק של הרב אלישיב נכתב במפורש לספרדי ולבן גדול?

[אשי ישראל]

לזכרוני במפורש ממש על בן גדול (הוא כותב שרק אשתו יכולה להוציאו) והוא לא מדבר על ספרדי דווקא אך זה ברור שכוונתו גם לספרדי (שהרי אבא אשכנזי מדליק בכל מקרה בנוסף לבנו).

[כדכד]

ראייתך שהוא מדבר על ספרדי אינה ברורה לי.
הרי לשיטה זו רק אחד מבני הבית מדליק ומה לי אם מדליק הבן או האב אפילו כשהאב נמצא. הרב עובדיה יוסף כותב שאפילו קטן יכול להדליק מעיקר הדין אם הגיע לחינוך. אוליכוונתו שאשכנזי שאינו בביתואינו יוצאאםבנו מדליק במקומו ודווקא אשתו משום דהוי כגופן?

[אשי ישראל]

אסביר את דעת הגרי"ש אלישיב , כפי שאני מבין [מתוך דבריו בספר פניני חנוכה, שצירפתי כאן, עמ' קא, קטו, קכג, ועוד]. יש בה כמה וכמה חידושים.

א. הגרי"ש סובר שאחר נישואיו רבי זירא לא למד במקום רחוק מביתו, אלא בדרך כלל היה ישן בביתו, ורק לעיתים היה נוסע לאיזה לילות בודדים, ודווקא לכן אשתו שהדליקה בביתו הוציאה אותו (פניני חנוכה עמ' קכג).

ב. אדם כזה (שנסע מביתו ללילה בודד וכדו') לא רק שהוא יכול לצאת בהדלקה שבביתו, אלא שהוא גם חייב בכך, ואינו יכול להסתפק בהדלקה שהוא ידליק בבית מארחיו. מדוע? כי כיון שהוא לא נחשב כמי שנעקר מביתו, לכן יש לו 'חובת הבית' - חובה לדאוג שבביתו יודלק נר. לכן, עליו לדאוג לזה שבני ביתו (או שליח שלו) ידליקו בביתו.

ג. למרות שבני ביתו הדליקו בביתו בשליחותו (או שליח) אם האבא ירצה בנוסף להדליק בבית מארחיו - הוא רשאי (אלא שאם הוא מינה שליח אז יש בזה בעיה של ביטול שליחות ולכן אין לעשות כך). מדוע הוא רשאי? משום שבנסוף ל'חובת הבית' יש גם 'חובת הגוף', ובזה הוא יכול לומר שאינו רוצה לצאת בהדלקת בני ביתו ואת 'חובת הגוף' הוא יבצע בעצמו.

ד. עד כאן דיברנו במי שישן לילה אחד וכדו' מחוץ לביתו. אולם, אדם שנוסע מביתו לכל ימי החנוכה (ואף לארבעה ימים רצופים) עקר את מקומו מביתו, ואין לו קשר לבית. לכן לא זו בלבד שאין לאבא חובה לדאוג שיודלק נר בביתו, אלא שבנוסף אפי' אם בנו או בתו (או שליחו) הדליקו עליו בביתם הקבוע - האבא לא יצא בזה! (וכך הדין הן באב ספרדי, והן באב אשכנזי שמינה את בנו להוציא את האבא).

ה. הגרי"ש מוסיף ש"מסתבר" שכך גם אף בבעל ואשתו, כלומר: בעל שמדליק בבית לא יוציא את אשתו שנמצאת ארבעה ימים ויותר בבית החולים (עמ' קכ), וכך גם אשה לא תוציא את בעלה שנסע מחוץ לבית לארבעה ימים רצופים (בעמ' קיט כתב ש"מסתבר" כך, אך נראה אח"כ שהכריע כך בבירור).

ו. אדגיש ששיטתו של הגרי"ש היא כאמור ששינה ללילה אחד מחוץ לבית אינה פוטרת את האדם מהדלקה בבית. לעומתו, רוב ככל הפוסקים נקטו שמי שישן לילה אחד מחוץ לביתו יכול להדליק בבית המארחים ואינו צריך להדליק בביתו.

ז. שאלתי באשכול זה היתה לגבי סעיף ד' בסיכום שלי:
לפי הנאמר בסעיף ד' כאן יוצא שבן לא פוטר את אביו שיצא מהבית (כשהאב יצא לארבעה ימים לפי הגרי"ש, או כשיצא ללילה אחד לפי רוב הפוסקים - ראה סעיף ו' בסיכום כאן).
מה היתה שאלתי? אני מחפש פוסקים שכתבו במפורש שבן רווק שהדליק בבית המשפחה יפטור את אביו שנסע וישן במקום אחר, ורצוי שיכתבו שכך הדין אף אם האב נסע לכל ימי החנוכה.

מקוה שהפעם דברי מובנים.

[כדכד]

כפי שכת"ר כותב בעצמו דברי הרב אלישיב הם חודשים מאד.
בפשות האדם שייך לביתו ג כאשר הוא נוסע רחוק לזמן מרובה כולל כל שמונת לילות חנוכה ואם הוא ספרדי שנוהג במנורה אחת לכל הבית אין שום סיבה שמי מבני הבית המתגוררים בו לא ידליק עבורו.
איי יודע אם יש מי מהפוסקים שכותב את במפורש אבל אם אין הרי שזה לוב פשיטות הדבר אצלם לא ראו צורךך לכתבו ודברי הרב אלישיב הם המחודשים.

[אשי ישראל]

חזרתי לנקודת ההתחלה:

מי שמכיר פוסק שכותב במפורש (!) שהבן יכול להוציא את אביו [ע"פ כל הנזכר לעיל] אשמח שיציין כאן.