צודק. ובדומה ל'נטוֹרין', שתרגומו 'שומרים' – תרגום זהה לתרגום של 'נטרין'.גרשיים כתב:התרגום של 'חָטוֹפִין' הוא 'חוטפים' כתואר, ולא כפועל.
אחד מעיר כתב:עבודה יפה!
קיבלתי עתה מאוריאל על קטעים מבראשית ונח
אם אפשר להציב כאן כל שבוע מהפרשה איזה קטע
וגם להרחיב קצת בקטע שיוצב יותר ממה שיש בספר.
פסוק ג: התרגום המדויק של 'בדילך' הוא 'בְּשֶׁלְּךָ' (כמו ביונה: 'בשלי' – 'בדילי').גרשיים כתב:תרגום המתורגם - לך לך.
ביקורת תהיה כתב:פסוק ח: 'וַיִּפְרְשׂוֹ'. בלתי תקין. צ"ל 'וַיִּפְרְשֵׂהוּ'.
פסוק א ופסוק כא: התרגום של 'וְאִתְגְּלִי' הוא 'וַיִּגָּלֶה', ושל 'אֶתְגְּלֵי' – 'אֶגָּלֶה'.גרשיים כתב:תרגום המתורגם - וירא.
ביקורת תהיה כתב:פסוק יב: מעולם לא שמענו 'בַּחֲרוּת' אצל נקבה, כי אם 'נַעֲרוּת'.
ביקורת תהיה כתב:פסוק א ופסוק כא: התרגום של 'וְאִתְגְּלִי' הוא 'וַיִּגָּלֶה', ושל 'אֶתְגְּלֵי' – 'אֶגָּלֶה'.
פסוק טז: התרגום של 'לְאַלְווֹאֵיהוֹן' הוא 'להלוותם' (כמו 'הלווית המת').
פסוק יב: מעולם לא שמענו 'בַּחֲרוּת' אצל נקבה, כי אם 'נַעֲרוּת'.
"אבל יספיק להוכיח אמתת הנדרש ממשקל השם עצמו, שלא נשתמשו במשקל 'הלויה' עם ה"א הפעיל, אלא לענין הלואת כסף, ונהגו לומר 'לויה' בלי ה"א להוראת ענין זה המיוחד בלווי חי או מת, וכמו שאמרו (סוטה מו:) 'כופין ללויה' וכיוצא בו הרבה. וכהאי גוונא הוא כאן (בסידור, בברייתא של 'אלו דברים') בכל הספרים 'לוית המת' בלי ה"א".
אף אם כשל עוזר לא נפל עזור! התרגום של 'לְאַלְווֹאֵיהוֹן' הוא 'להלוותם'.גרשיים כתב:היעב"ץ הסכים לרז"ה שצ"ל 'לוית המת' ולא 'הלוית'.
ביקורת תהיה כתב:א. פסוק ב: למספד של שרה. לכאורה צ"ל 'למספדהּ'. [size=85](ולהעיר: הנוסח 'למספדהּ דשרה ולמבכהּ' נראה שיבוש).
גרשיים כתב:בתרגום אונקלוס (לנוסח זה):
לְמִסְפְּדַהּ דְּשָׂרָה
וב'תרגום המתורגם' תרגמתי:
'למספד של שרה'
והעיר הרב 'ביקורת תהיה' (בצדק), שצריך לומר:
'לְמִסְפְּדַהּ של שרה'.
עזריאל ברגר כתב:גרשיים כתב:בתרגום אונקלוס (לנוסח זה):
לְמִסְפְּדַהּ דְּשָׂרָה
וב'תרגום המתורגם' תרגמתי:
'למספד של שרה'
והעיר הרב 'ביקורת תהיה' (בצדק), שצריך לומר:
'לְמִסְפְּדָהּ של שרה'.
לפענ"ד שתי הצורות נכונות.
ביקורת תהיה כתב:ב. פסוקים יב-יד: זָמֵין, זָמֵינְתָּא. מאיזה בנין פעלים אלו? לא פְּעַל ולא פַּעֵל!
.זמין, בבנין פָּעֵל, אחי פַּעֵל. בבניין זה פה"פ קמוצה והדגש בעה"פ מתבטל. וכזה בלשון התרגום: מְחָיֵךְ, מְגָבֵב (במסורת תימן). כיו"ב בכפולים ובע"ו: תְּקָצְצוּן, מְקָמֵם
ביקורת תהיה כתב:ג. פסוקים יא-מה: התרגום המדוקדק של הפעלים משורש 'מלא', שבאונקלוס הם בבנין פְּעַל, הוא: שיוצאות הַמְּלֵאוֹת (כמו 'ושוליו מלאים את ההיכל'), תצאנה לִמְלֹאת, לגמליך אֶמְלָא, וַתִּמְלָא לכל גמליו.
ד. פסוק כד: מְתַקְּנָא = מְתֻקֶּנֶת, תָּקְנָא = 'תְּקֵנָה' (כמו 'שְׁלֵמָה').
א. אם כן, היוד מיותרת.גרשיים כתב:א. זמין, בבנין פָּעֵל, אחי פַּעֵל.
ב. צורות אלו מאד לא מקובלות כיום, ולכן אין אפשרות להשתמש בהן.
ביקורת תהיה כתב:א. אם כן, היוד מיותרת.גרשיים כתב:א. זמין, בבנין פָּעֵל, אחי פַּעֵל.
ביקורת תהיה כתב:ב. כלומר, בלתי ניתן להצטמד ללשון אונקלוס ולתרגמו מילולית; על המתרגם להתחשב בתנאיה של השפה שבה הוא מתרגם. אמת ויציב! אך לדעתי התובנה הזאת תקפה גם בנוגע ליופיה של השפה.
גרשיים כתב:עזריאל ברגר כתב:גרשיים כתב:בתרגום אונקלוס (לנוסח זה):
לְמִסְפְּדַהּ דְּשָׂרָה
וב'תרגום המתורגם' תרגמתי:
'למספד של שרה'
והעיר הרב 'ביקורת תהיה' (בצדק), שצריך לומר:
'לְמִסְפְּדָהּ של שרה'.
לפענ"ד שתי הצורות נכונות.
שתי הצורות נכונות, אבל אם נצמדים ללשון התרגום, היא כצורה השניה.
חיימקה כתב:איך אפשר לכתוב: למספדה של שרה? כשיש מפיק הכוונה שייכות, וא"כ מה שיוצא זה - למספד שלה של שרה, וזה כפל לשון.
בפתשגן באמת כתב באל"ף.
פסוק כג: מי סניא 'מלכות', שהיא 'מלכוּ' בלשון עברית, שאתה מדבר בעקמי שפה?גרשיים כתב:תרגום המתורגם - תולדות.
פסוק יב: 'לב השמים' מתרגם אונקלוס 'צית שמיא'. ('צד השמים' – ביטוי חסר שחר.)גרשיים כתב:תרגום המתורגם - ויצא.
ולא ידעתי מאין הוציא [=רש"י] שזרקו משה [=את פיח הכבשן] בכח עד שיחייב שהיה זה בידו אחת, אם ממלת 'השמימה', שפירושו 'אל השמים', ויהיה על דרך 'ערים בצורות בשמים' (דברים א, כח), שיזרוק אותו בכח עד שיפליג בהגבהתו עד לשמים, דילמא אין פירוש 'השמימה' אלא לפאת השמים, דהיינו לצד מעלה... וכן תרגם אותו אנקלוס [='השמימה'] - 'לצית שמיא' המורה על צד המעלה.
ביקורת תהיה כתב:'המורה על צד המעלה' היא הלמד.
משתמשים הגולשים בפורום זה: שמואל דוד ו־ 37 אורחים