מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

אשכול - מה עדיף על מה?

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
עזריאל ברגר
הודעות: 12907
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: אשכול - מה עדיף על מה?

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » א' נובמבר 17, 2019 1:39 pm

פרי יהושע כתב:הזכרתי שיש לדון שבשמע קולנו זה יותר טוב, כי זה גם בקשה
ועל זה נסובה השאלה הנ"ל

אכן בגלל זה לא הבאתי ראיה מ"זכרנו לחיים" וכיו"ב.
אבל בפסקי תשובות שם - מדבר על ותן טל ומטר בשמע קולנו.

בברכה המשולשת
הודעות: 14105
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: אשכול - מה עדיף על מה?

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » א' נובמבר 17, 2019 6:05 pm

פרי יהושע כתב:בן אדם נוהג להזכיר כעת כל יום בברכת שמע קולינו ותן טל ומטר, כיון ולא עברו ל' יום, וגם למה לא להתפלל שוב על מטר הנצרך בארצנו, (והיינו שעכ"פ אין כאן שינוי ממטבע בגלל שעושה זאת מחשש שאם שכח להזכיר),
אלא שכיום שכח ואמר ברוך אתה ה', האם יכול לסיים למדני חוקיך, כיון ועכ"פ גם זאת בקשה בשמע קולנו, או שעדיף שיותר על מנהגו הטוב, ויחתום בשומע תפילה וימשיך הסדר?


לכאורה עדיף שיגיד לפני יהיו לרצון. הרי זה מקום הקבוע לתחנונים.

כדכד
הודעות: 8392
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: אשכול - מה עדיף על מה?

הודעהעל ידי כדכד » א' נובמבר 17, 2019 6:16 pm

זה יעזור לתפלה נוספת אבל לא יעזור למקרה ששכח ב"ברך עלינו"

בברכה המשולשת
הודעות: 14105
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: אשכול - מה עדיף על מה?

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » א' נובמבר 17, 2019 6:20 pm

כדכד כתב:זה יעזור לתפלה נוספת אבל לא יעזור למקרה ששכח ב"ברך עלינו"


אמת (אם כי זכור לי שיש בזה מחלוקת)
אבל אני הקטן הבנתי שמדובר בבקשה נוספת, ולא במי ששכח בברך עלינו.

כדכד
הודעות: 8392
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: אשכול - מה עדיף על מה?

הודעהעל ידי כדכד » א' נובמבר 17, 2019 6:40 pm

פרי יהושע כתב:בן אדם נוהג להזכיר כעת כל יום בברכת שמע קולינו ותן טל ומטר, כיון ולא עברו ל' יום, וגם למה לא להתפלל שוב על מטר הנצרך בארצנו, (והיינו שעכ"פ אין כאן שינוי ממטבע בגלל שעושה זאת מחשש שאם שכח להזכיר),
אלא שכיום שכח ואמר ברוך אתה ה', האם יכול לסיים למדני חוקיך, כיון ועכ"פ גם זאת בקשה בשמע קולנו, או שעדיף שיותר על מנהגו הטוב, ויחתום בשומע תפילה וימשיך הסדר?
כוונתו שמשום שלא עברו ל' יום צריך לחזור בספק שאל טו"מ ולכן הוא שואל בשומע תפלה כדי שאם לא שאל יעלה לו כעת וחוץ מזה גם מבקש שוב

פרי יהושע
הודעות: 3158
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am

Re: אשכול - מה עדיף על מה?

הודעהעל ידי פרי יהושע » א' דצמבר 29, 2019 12:27 am

מה עדיף להדליק נ"ח בזמן, או תפילה בציבור?

לבי במערב
הודעות: 9199
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm
מיקום: עקב צמצום שהותי כאן בע"ה, לענינים נחוצים - נא לפנות בהודעה פרטית. תודה מראש.

Re: מה עדיף: להדליק נ"ח בזמן, או תפילה בציבור?

הודעהעל ידי לבי במערב » א' דצמבר 29, 2019 3:30 am

לכאו' יש להוכיח מהדין דאם לא הדליק וכבר יצאו הכוכבים, יתפלל ערבית במנין ואח"כ ידליק - אא"כ מתפלל ביחיד, שאז ידליק ואח"כ יתפלל.

יואל שילה
הודעות: 1687
הצטרף: ג' דצמבר 26, 2017 2:01 am

Re: אשכול - מה עדיף על מה?

הודעהעל ידי יואל שילה » א' דצמבר 29, 2019 8:29 am

מה הכוונה 'בזמן'? בשקיעה? הרי עדין איננו נוהגים להתפלל בזמן הזה.
בתוך חצי שעה מהשקיעה? הוא בודאי זמן נר חנוכה ולגבי ק"ש וברכותיה עדיף להמתין.
לאחר חצי שעה מהשקיעה? הרי כתב הרמב"ם 'שכח או הזיד ולא הדליק עם שקיעת החמה מדליק והולך עד שתכלה רגל מן השוק, וכמה הוא זמן זה כמו חצי שעה או יתר, עבר זמן זה אינו מדליק'.
אע"כ שהשאלה היא בתוך החצי שעה, וזה המניין שיש לו, ואינני מבין מה יש להסתפק? נר חנוכה היא מצוה עוברת, שלרמב"ם כבר לא יוכל להדליק, ואילו לגבי תפילה במניין לשון השו"ע "לעולם ישתדל אדם", ובח"א "ירא שמים יתפלל בציבור".

פרי יהושע
הודעות: 3158
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am

Re: מה עדיף: להדליק נ"ח בזמן, או תפילה בציבור?

הודעהעל ידי פרי יהושע » א' דצמבר 29, 2019 8:46 am

לבי במערב כתב:לכאו' יש להוכיח מהדין דאם לא הדליק וכבר יצאו הכוכבים, יתפלל ערבית במנין ואח"כ ידליק - אא"כ מתפלל ביחיד, שאז ידליק ואח"כ יתפלל.

מהיכן הציטוט?

יואל שילה כתב:מה הכוונה 'בזמן'? בשקיעה? הרי עדין איננו נוהגים להתפלל בזמן הזה.
בתוך חצי שעה מהשקיעה? הוא בודאי זמן נר חנוכה ולגבי ק"ש וברכותיה עדיף להמתין.
לאחר חצי שעה מהשקיעה? הרי כתב הרמב"ם 'שכח או הזיד ולא הדליק עם שקיעת החמה מדליק והולך עד שתכלה רגל מן השוק, וכמה הוא זמן זה כמו חצי שעה או יתר, עבר זמן זה אינו מדליק'.
אע"כ שהשאלה היא בתוך החצי שעה, וזה המניין שיש לו, ואינני מבין מה יש להסתפק? נר חנוכה היא מצוה עוברת, שלרמב"ם כבר לא יוכל להדליק, ואילו לגבי תפילה במניין לשון השו"ע "לעולם ישתדל אדם", ובח"א "ירא שמים יתפלל בציבור".



השאלה הייתה במוצ"ש, לא כתבתי שלא יכנסו רק לשאלה הזאת, אבל בהנחה שגם שם יש זמן דהיינו מה מקודם יותר ביציאת השבת, אם איחר מניין מה ייעשה
אני מבין שתשובתך היא, שהדלקה קודמת
כך נהגתי לאחר שנאנסתי במוצ"ש והפסדתי המניין בזמן הקבוע שאני מתפלל בו, אף שלמעשה ההפרש לא היה גדול בני חזר מהמניין המאוחר כמה דקות אחרי שהדלקתי,
האם אני צודק?

יוצא פוניבז'
הודעות: 2052
הצטרף: ה' מרץ 29, 2012 12:04 am

Re: אשכול - מה עדיף על מה?

הודעהעל ידי יוצא פוניבז' » א' דצמבר 29, 2019 11:08 am

שאלת חשיבות ההדלקה בזמן חוזרת על עצמה בנוגע לשלל שאלות.
האם להדליק לפני ערבית. האם הבעל ימתין לאשה או להיפך. האם לבטל שיעור תורה לצורך כך. האם להפסיק את הלימוד בכולל לשם כך. האם להדליק מחוץ לבית היכן שמתארחים או להדליק בבית מאוחר יותר. וכן עזה"ד.
אולי מן הראוי לאחד את כל השאלות הללו באשכול אחד, במקום לדון בכאו"א בפנ"ע.

יואל שילה
הודעות: 1687
הצטרף: ג' דצמבר 26, 2017 2:01 am

Re: מה עדיף: להדליק נ"ח בזמן, או תפילה בציבור?

הודעהעל ידי יואל שילה » א' דצמבר 29, 2019 11:24 am

פרי יהושע כתב:השאלה הייתה במוצ"ש, לא כתבתי שלא יכנסו רק לשאלה הזאת, אבל בהנחה שגם שם יש זמן דהיינו מה מקודם יותר ביציאת השבת, אם איחר מניין מה ייעשה
אני מבין שתשובתך היא, שהדלקה קודמת
כך נהגתי לאחר שנאנסתי במוצ"ש והפסדתי המניין בזמן הקבוע שאני מתפלל בו, אף שלמעשה ההפרש לא היה גדול בני חזר מהמניין המאוחר כמה דקות אחרי שהדלקתי,
האם אני צודק?

לא ידעתי שהשאלה היתה דוקא על מוצ"ש
בשכונתנו ייסדנו מניין קבוע במוצ"ש של שבת חנוכה בשעה חמש, שמסתיים בדיוק בזמן מוצ"ש
חתני הרגיש אמש רע מאד, ולא הלך להתפלל במנין, אלא קם להדלקה ולאחר מכן התפלל ביחיד, לא היה לנו צד שידחה את ההדלקה בעוד עשרים דקות למרות ה'תדיר' - שהרי סוף סוף זמן 'משתכלה' חולף ועובר [אם כי בשל הגשמים כלתה רגל מהרחוב הרבה לפני מוצ"ש].
כך שלענ"ד אתה צודק.

יוצא פוניבז' כתב:שאלת חשיבות ההדלקה בזמן חוזרת על עצמה בנוגע לשלל שאלות.
האם להדליק לפני ערבית. האם הבעל ימתין לאשה או להיפך. האם לבטל שיעור תורה לצורך כך. האם להפסיק את הלימוד בכולל לשם כך. האם להדליק מחוץ לבית היכן שמתארחים או להדליק בבית מאוחר יותר. וכן עזה"ד.
אולי מן הראוי לאחד את כל השאלות הללו באשכול אחד, במקום לדון בכאו"א בפנ"ע.

חלק משאלות אלו הן שאלות בין שני צדדים שלא באותו מישור, כמו מה יותר יפה שולחן עץ או מכונית מבריקה.
במישור ההלכתי - מה השאלה? צריך להדליק משתשקע החמה עד שתכלה רגל מן השוק.
ויש מקום להתפלפל האם שקיעה זו שקיעה והאם הרגל דידן כלתה מאוחר יותר, ולית מאן דפליג שאם מדליק אחר שקיעת החמה הנראית - זה מאה אחוז, עכ"פ אם הנר ממשיך לדלוק לאחר צה"כ [שהרי לאחר השקיעה בודאי לא ניתן להגדיר כשרגא בטיהרא].
לפני ערבית - אם מדליק אחר השקיעה השאלה לא קיימת, ואם מתעכב - מדוע שיתעכב עוד יותר ויפספס את הזמן לדעת הרמב"ם. ומה יעשה עם תדיר? נישט געפערלאך, הרי גם את ההבדלה הוא מאחר כדי להקדים את ההדלקה, ע"כ שמה שיש להדלקה זמן מוגבל גובר על כולם.
להמתין לאשה - לית מאן דפליג ששלום בית עדיף, ולכן נר ביתו קודם לנר חנוכה, אך אם אין מצב של שלום בית - מדוע לעכב?
לבטל שיעור תורה? אם הוא מוסר את השיעור הרי רבים צריכים לו מתיר גם למסור שיעור באמצע שהוא יושב שבעה רח"ל, אך כמובן שעדיף מראש לקבוע את השיעור מאוחר יותר, כשאפשר.
אם הוא שומע את השיעור - מצות ההדלקה קודמת שהרי היא מצוה שמוטלת עליו וזמנה עובר, ואם יהיה חכם וגם אפשר - יבקש מאשתו להדליק עבורו.
כנ"ל לגבי הכולל, אך מדוע לתקן את הדברים כך ולא להשאר בצהרים עד ההדלקה או להגיע לכולל לאחר ההדלקה?
במקום האירוח? אם דינו כאכסנאי הרי שם מקום הדלקתו ולא בביתו [ומאד מאד מאד לא מובן לי מה שמוסרים בשם הגרי"ש שלא ניתן להחליף בית באמצע החנוכה], ואם אין דינו כאכסנאי - הרי שומע את הברכות במקום שמתארח, וצריך למנות שליח להדליק בביתו בזמן [והשליח לא יוכל לברך עבורו במיוחד, אלא יברך עבור עצמו וימשיך להדליק עבורו]. אין לו שליח - אם הוא מוכרח לאירוח זה - מה יעשה? אלא ידליק כישחזור, מדין אנוס פטור.

יוצא פוניבז'
הודעות: 2052
הצטרף: ה' מרץ 29, 2012 12:04 am

Re: מה עדיף: להדליק נ"ח בזמן, או תפילה בציבור?

הודעהעל ידי יוצא פוניבז' » א' דצמבר 29, 2019 11:55 am

יש"כ על התשובות המפורטות.
ועכשיו לעיקר השאלה. האם ניתן לומר שכל זה לתושבי רכסים ודומיהם, אבל מי שגר בבני ברק ברחובות שזמן שתכלה בו הוא מאוחר מאד, א"כ שמא אין עדיפות להדלקה בשקיעה על פני הדלקה בשעה מאוחרת. (כמובן "זריזין", אך זה יותר קל כמובן).
אשמח למקורות.

יואל שילה
הודעות: 1687
הצטרף: ג' דצמבר 26, 2017 2:01 am

Re: אשכול - מה עדיף על מה?

הודעהעל ידי יואל שילה » א' דצמבר 29, 2019 12:25 pm

לשון הגמ' מבארת שיש שתי נפ"מ - עד מתי ניתן להדליק, וכמה שמן צ"ל בנר: 'מצותה משתשקע החמה עד שתכלה רגל מן השוק מאי לאו דאי כבתה הדר מדליק לה לא דאי לא אדליק מדליק ואי נמי לשיעורה עד שתכלה רגל מן השוק ועד כמה אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן עד דכליא ריגלא דתרמודאי'.
כדיוע משתדלים לעשות כפי שני הפירושים, ומאחר ומבואר ברמב"ם ששיעור זה הוא כחצי שעה - זו כמות השמן שאמורה להיות בנר, ואמורים להדליק בטווח של תוך חצי שעה לשקיעה.
והוסיף הרמב"ם שאחר שיעור זה אין להדליק.
לדבריך, רגלא דתרמודאי הוא שיעור גמיש המותנה במציאות בכל עיר ותקופה.
וההגיון בזה פשוט - שהרי מטרת המצוה לפרסם את הנס כך שכולם יראוהו.
אמנם, ברור שאם ידוע שההולכים ברחוב הם הולכים ובאים וכל מי שמסתובב ברחוב בשעה אחת בלילה - גם הסתובב בו בשעה שבע בערב - אין צורך בשמן עד אחת בלילה, אלא די בשמן שמאפשר לכולם לראותו, שהרי רגל התרמודאים כלתה מן השוק, כלומר שהם לא הסתובבו ברחוב אלא סיימו את עסקיהם בשוק וחזרו הביתה דרך הרחוב [אמנם ראיתי מי שפירש ששוק הוא כינוי לרחוב, ולא התחברתי לפירוש זה].
אם כנים דברי, אם מטרת ההדלקה לפרסם את הנס פעם אחת אצל כל העוברים ושבים - צע"ג עד כמה תוכל למשוך את זה בעיר התורה והחסידות שלא מצוי בה שהמאחרים לעבור ברחובות היו ספונים בביהמ"ד או בחנות מאז השקיעה.
ועוד, אם תרצה לחדש את הארכת הזמן - במקביל תצטרך לחדש גם שיעור שמן שיספיק עד סוף מעבר האנשים.
כך שאם רק היית בא לחדש שיוסיפו עוד שמן כדי להתאים את 'א"נ לשיעורא' למציאות המודרנית - הייתי מבין, אך אתה רוצה להסתמך על כך לקולא לפירוש 'אי לא אדליק מדליק' ולהסתפק בהדלקה מאוחרת - זה מעט מלחיץ, ועכ"פ יש לך לחשב רק עד שיעברו ברחוב בפעם הראשונה ולא להאריך את הזמן עד שיחזרו מתלמודם ועסקיהם.
וכ"ז לדעתי העניה בלבד.

פרי יהושע
הודעות: 3158
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am

Re: מה עדיף: להדליק נ"ח בזמן, או תפילה בציבור?

הודעהעל ידי פרי יהושע » א' דצמבר 29, 2019 3:15 pm

יוצא פוניבז' כתב:יש"כ על התשובות המפורטות.
ועכשיו לעיקר השאלה. האם ניתן לומר שכל זה לתושבי רכסים ודומיהם, אבל מי שגר בבני ברק ברחובות שזמן שתכלה בו הוא מאוחר מאד, א"כ שמא אין עדיפות להדלקה בשקיעה על פני הדלקה בשעה מאוחרת. (כמובן "זריזין", אך זה יותר קל כמובן).
אשמח למקורות.

איני יודע אם זה מקורות בעיניך, אבל בעבר כתבתי על זה הנה כאן:

חנוכה תשס"ט

ג) מצוותה משתשקע חמה עד שתכלה רגל מהשוק. יש לדון באם נאמר כמו שאומרים רבים שנשתנה זמן של כלתה רגל מהשוק שהוא כמו חצי שעה שכ' הרי"ף, וע"פ מש"כ הריטב"א שתלוי לפי כל זמן וזמן, ולמה לא נימא כמו"כ שגם זמן משתשקע חמה ישתנה, דנימא שלא תקנו רק שהיה שיעור של חצי שעה קודם שתכלה הרגל, ובזמנינו הוא מאוחר טפי וממילא אין שעת החיוב מתחילה בשקיעת החמה רק חצי שעה קודם שתכלה רגל מהשוק דהיום.

והנה הרמב"ם כ' "או יותר", ומ"מ כ' דמצוות הדלקה משקיעת החמה ולא יקדים ולא יאחר, ומוכח לכא' שאף שיכול להיות מאוחר מחצי שעה זו מ"מ בעי לא לאחר זמן השקיעה, אמנם שמא נאמר שאין הכוונה רק מעט יותר וכמש"כ הבה"ל עיין שם, אבל אם הוא מאוחר טפי כבר בטל הדין דלא יאחר את שקיעת החמה וצ"ע.

והיה מקום לומר דהוא תלוי בטעם דמצות הדלקת הנר תקנו אותו משתשקע החמה ולא כשאר מצות שעיקרם ביום, דאי הוא משום דרק בלילה יש הכר לנר וכמו שאמרו שרגא בטיהרא מאי אהני, א"כ אפשר שמשתנה זמן זה, דהכי נימא דבמקומות הצפונים מאד שבעונה זו הלילה שם בכל המעל"ע, אם רגל העוברים והשבים שם לא כלה יוצרכו להדליק כל השמונה ימים מתחילתם לסופם, אלא שע"כ לא אמרו אלא דהחיוב הוא רק כמו חצי שעה, ואי משתנה הזמן אפשר שמשתנה השיעור גם של תחילת ההדלקה, שלא תיקנו אלא חצי שעה בזמן שאין בו משום שרגא בטיהרא.

אמנם י"ל דהמקור של לילה בנ"ח הוא עפ"י האמור במס' סופרים שמצוותה עם שקיעת החמה כמו שאמרו שם ממש"נ "לא ימיש עמוד הענן יומם ועמוד האש לילה מלפני העם", ולפי"ז בודאי נשאר תחילת זמן ההדלקה בתחילת השקיעה ולא משתנה גם כיום וכ"נ בפשיטות, ולכן קשה להצדיק לכתחילה מנהג המאחרים כיום זמן המצוה מסיבות שונות, דבודאי אין ראוי לנהוג כן מלכתחילה, [אמנם בתוס' כתב שכיום שמדליקין בפנים אין לחוש מתי מדליק וא"כ ה"ה לכא' כיום וצ"ע].

ועיקר ענין לא ימיש וגו', נראה שהוא ענין התמידות שהוא כנגד מה שאמרו מה אני שלמדתי כל התורה ללמוד חכמה יונית ואמרו לו דלא שרי ליה אלא בזמן שהוא לא יום ולא לילה, וכנגד זה תיקנו שעם שקיעת החמה יודלק הנר על פתחי הבתים לקיים הלא ימיש שהוא כנגד עניין הרציפות ת"ת ביום ובלילה שהשכינה נמצאת בעם ישראל ברציפות והם מחוייבים גם ללמוד תורה ביום ובלילה שהתורה תהיה נבלעת בדמם, וע"י כך לא תמוש התורה מזרעם וזרע זרעם מעתה ועד עולם.




יוצא פוניבז'
הודעות: 2052
הצטרף: ה' מרץ 29, 2012 12:04 am

Re: מה עדיף: להדליק נ"ח בזמן, או תפילה בציבור?

הודעהעל ידי יוצא פוניבז' » א' דצמבר 29, 2019 3:44 pm

אחרי שהבאת דברי הראשונים שבזמן שמדליקין בפנים אי"צ לדקדק על זמן ההדלקה, א"כ איפוא איך ניתן להכריע דלא כוותייהו מצד ה'זכר לדבר' של מסכת סופרים.
ולכאו' דברי הראשונים הללו הם מקור שניתן לאחר את ההדלקה במקום שאין הבדל בכמות העוברים ושבים בין שעת השקיעה לשעה יותר מאוחרת.

פרי יהושע
הודעות: 3158
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am

Re: מה עדיף: להדליק נ"ח בזמן, או תפילה בציבור?

הודעהעל ידי פרי יהושע » א' דצמבר 29, 2019 5:48 pm

יוצא פוניבז' כתב:אחרי שהבאת דברי הראשונים שבזמן שמדליקין בפנים אי"צ לדקדק על זמן ההדלקה, א"כ איפוא איך ניתן להכריע דלא כוותייהו מצד ה'זכר לדבר' של מסכת סופרים.
ולכאו' דברי הראשונים הללו הם מקור שניתן לאחר את ההדלקה במקום שאין הבדל בכמות העוברים ושבים בין שעת השקיעה לשעה יותר מאוחרת.

אולי התוס' אומרים זאת רק לצד אחד של הגמ', ובהנחה שיש מחלוקת (שברמב"ם מוכח לא כן), (ואולי גם בפנים כלל לא ניכר החילוק בין לילה ויום (בפרט בזמנם), כך שהנושא לא קיים וצריך עיון) ועכ"פ לא נהגו העולם כוותיהו גם בחו"ל, מלבד קהילות מסויומות שלא נהגות כלל בזמני ההלכה.

יוצא פוניבז'
הודעות: 2052
הצטרף: ה' מרץ 29, 2012 12:04 am

Re: מה עדיף: להדליק נ"ח בזמן, או תפילה בציבור?

הודעהעל ידי יוצא פוניבז' » א' דצמבר 29, 2019 6:29 pm

פרי יהושע כתב:
יוצא פוניבז' כתב:אחרי שהבאת דברי הראשונים שבזמן שמדליקין בפנים אי"צ לדקדק על זמן ההדלקה, א"כ איפוא איך ניתן להכריע דלא כוותייהו מצד ה'זכר לדבר' של מסכת סופרים.
ולכאו' דברי הראשונים הללו הם מקור שניתן לאחר את ההדלקה במקום שאין הבדל בכמות העוברים ושבים בין שעת השקיעה לשעה יותר מאוחרת.

אולי התוס' אומרים זאת רק לצד אחד של הגמ', ובהנחה שיש מחלוקת (שברמב"ם מוכח לא כן), (ואולי גם בפנים כלל לא ניכר החילוק בין לילה ויום (בפרט בזמנם), כך שהנושא לא קיים וצריך עיון) ועכ"פ לא נהגו העולם כוותיהו גם בחו"ל, מלבד קהילות מסויומות שלא נהגות כלל בזמני ההלכה.

התוס' אומרים זאת לכל הצדדים.
מה הכוונה לא נהגו? הרמ"א כתב שטוב ליזהר גם בזמן הזה, וכך נהגו. גם הרשב"א שמביא את תוס', כתב להדליק בתחילת הזמן משום זריזין.
אין הכרע לענין גודל החשיבות להדליק בזמן, אם זה עיקר הדין או לא כ"כ.
ובמאירי "ומ"מ לענין מה שאמרנו שלא יצא אחר זמן זה ידי הדלקה בזמנה יראה לגדולי הדורות שלפנינו שלא נאמר אלא לאותם הזמנים שהיו מדליקים מבחוץ וצריך היכר לעוברי דרכים, אבל בזמן הזה הואיל ואין אנו צריכים אלא להיכר בני הבית ידליק מתי שירצה. וגדולי הצרפתים התירוהו אפי' עד שיעלה עמוד השחר, וכן נוהגים שם בני ישיבה להדליק אחר שעומדים מבית המדרש".

פרי יהושע
הודעות: 3158
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am

Re: אשכול - מה עדיף על מה?

הודעהעל ידי פרי יהושע » א' דצמבר 29, 2019 7:03 pm

ולשון הרמב"ם לא יקדים ולא יאחר, והרי מוכח שלדעתו אין הזמן הזה של תכלה בדיוק חצי שעה אלא, או יותר?

יוצא פוניבז'
הודעות: 2052
הצטרף: ה' מרץ 29, 2012 12:04 am

Re: אשכול - מה עדיף על מה?

הודעהעל ידי יוצא פוניבז' » א' דצמבר 29, 2019 7:20 pm

פרי יהושע כתב:ולשון הרמב"ם לא יקדים ולא יאחר, והרי מוכח שלדעתו אין הזמן הזה של תכלה בדיוק חצי שעה אלא, או יותר?

ומי אמר שאם באמת ה'תכלה' מאוחר בכמה דקות שא"א להתאחר כנגדם את אותם דקות מהשקיעה? (הרי ה'או יותר' אינו דבר קבוע, ותלוי במקומות ובזמנים).

פרי יהושע
הודעות: 3158
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am

Re: אשכול - מה עדיף על מה?

הודעהעל ידי פרי יהושע » א' דצמבר 29, 2019 10:23 pm

יוצא פוניבז' כתב:
פרי יהושע כתב:ולשון הרמב"ם לא יקדים ולא יאחר, והרי מוכח שלדעתו אין הזמן הזה של תכלה בדיוק חצי שעה אלא, או יותר?

ומי אמר שאם באמת ה'תכלה' מאוחר בכמה דקות שא"א להתאחר כנגדם את אותם דקות מהשקיעה? (הרי ה'או יותר' אינו דבר קבוע, ותלוי במקומות ובזמנים).

הרמב"ם כתב לא יקדים ולא ייאחר, בנוגע להתחלה, ולגבי הסוף כתב או יותר...!

פרי יהושע
הודעות: 3158
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am

Re: אשכול - מה עדיף על מה?

הודעהעל ידי פרי יהושע » ו' יולי 24, 2020 11:51 am

בטעות התחיל לברך אשר יצר באמצע ברכות קריאת שמע
עדיף כבר שייסים ולא יהיה הזכרת ה' שבתחילת הברכה לבטלה
או דילמא לא ירבה בהפסק שלא הותר
או דילמא כבר התחיל ללהפסיק אין הבדל בין הרבה למעט
ועוד הסברא הנ"ל, דמי גרע נתינת שלום למי שירא ממנו, לחשש הזכרת ה' לבטלה
וכן מסתבר.

אליהו בן עמרם
הודעות: 1462
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 6:56 pm

Re: אשכול - מה עדיף על מה?

הודעהעל ידי אליהו בן עמרם » ו' יולי 24, 2020 1:23 pm

פרי יהושע כתב:בטעות התחיל לברך אשר יצר באמצע ברכות קריאת שמע
עדיף כבר שייסים ולא יהיה הזכרת ה' שבתחילת הברכה לבטלה
או דילמא לא ירבה בהפסק שלא הותר
או דילמא כבר התחיל ללהפסיק אין הבדל בין הרבה למעט
ועוד הסברא הנ"ל, דמי גרע נתינת שלום למי שירא ממנו, לחשש הזכרת ה' לבטלה
וכן מסתבר.


אם נימא, שכבר ברגע שהפסיק ב"אשר יצר" הפסיד את ברכות קר"ש (ונמצא מוציא ש"ש לבטלה בברכות קר"ש), א"כ צודק מר שימשיך ב"אשר יצר" ולא יימצא מזכיר ש"ש לבטלה גם בברכת "אשר יצר".
אך למה לא נדון כאן שבמילא לא יוצא בברכת "אשר יצר" מצד מצוה הבאה בעבירה, שהרי בשעה שמברך "אשר יצר" גורם הפסק בדיבורו ומוציא ש"ש לבטלה בברכת קר"ש (בעידניה לכאו'). א"נ, כמובן, שיש דין מצהב"ע בשוגג. וא"כ אולי אפילו אסור לו להמשיך, כדי שלא יוציא שוב ש"ש לבטלה בסיום ברכת אשר יצר.

פרי יהושע
הודעות: 3158
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am

Re: אשכול - מה עדיף על מה?

הודעהעל ידי פרי יהושע » ש' יולי 25, 2020 10:02 pm

אליהו בן עמרם כתב:
פרי יהושע כתב:בטעות התחיל לברך אשר יצר באמצע ברכות קריאת שמע
עדיף כבר שייסים ולא יהיה הזכרת ה' שבתחילת הברכה לבטלה
או דילמא לא ירבה בהפסק שלא הותר
או דילמא כבר התחיל ללהפסיק אין הבדל בין הרבה למעט
ועוד הסברא הנ"ל, דמי גרע נתינת שלום למי שירא ממנו, לחשש הזכרת ה' לבטלה
וכן מסתבר.


אם נימא, שכבר ברגע שהפסיק ב"אשר יצר" הפסיד את ברכות קר"ש (ונמצא מוציא ש"ש לבטלה בברכות קר"ש), א"כ צודק מר שימשיך ב"אשר יצר" ולא יימצא מזכיר ש"ש לבטלה גם בברכת "אשר יצר".
אך למה לא נדון כאן שבמילא לא יוצא בברכת "אשר יצר" מצד מצוה הבאה בעבירה, שהרי בשעה שמברך "אשר יצר" גורם הפסק בדיבורו ומוציא ש"ש לבטלה בברכת קר"ש (בעידניה לכאו'). א"נ, כמובן, שיש דין מצהב"ע בשוגג. וא"כ אולי אפילו אסור לו להמשיך, כדי שלא יוציא שוב ש"ש לבטלה בסיום ברכת אשר יצר.

לא מצאתי בשום מקום שבברכה ארוכה מפסיד הברכה כשמספיק בדיבור כל שהוא שאינו יכול לגמור כולה, וכן לא מסתברא שנחשב כמהב"ע.

אליהו בן עמרם
הודעות: 1462
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 6:56 pm

Re: אשכול - מה עדיף על מה?

הודעהעל ידי אליהו בן עמרם » ש' יולי 25, 2020 10:47 pm

פרי יהושע כתב:
אליהו בן עמרם כתב:
פרי יהושע כתב:בטעות התחיל לברך אשר יצר באמצע ברכות קריאת שמע
עדיף כבר שייסים ולא יהיה הזכרת ה' שבתחילת הברכה לבטלה
או דילמא לא ירבה בהפסק שלא הותר
או דילמא כבר התחיל ללהפסיק אין הבדל בין הרבה למעט
ועוד הסברא הנ"ל, דמי גרע נתינת שלום למי שירא ממנו, לחשש הזכרת ה' לבטלה
וכן מסתבר.


אם נימא, שכבר ברגע שהפסיק ב"אשר יצר" הפסיד את ברכות קר"ש (ונמצא מוציא ש"ש לבטלה בברכות קר"ש), א"כ צודק מר שימשיך ב"אשר יצר" ולא יימצא מזכיר ש"ש לבטלה גם בברכת "אשר יצר".
אך למה לא נדון כאן שבמילא לא יוצא בברכת "אשר יצר" מצד מצוה הבאה בעבירה, שהרי בשעה שמברך "אשר יצר" גורם הפסק בדיבורו ומוציא ש"ש לבטלה בברכת קר"ש (בעידניה לכאו'). א"נ, כמובן, שיש דין מצהב"ע בשוגג. וא"כ אולי אפילו אסור לו להמשיך, כדי שלא יוציא שוב ש"ש לבטלה בסיום ברכת אשר יצר.

לא מצאתי בשום מקום שבברכה ארוכה מפסיד הברכה כשמספיק בדיבור כל שהוא שאינו יכול לגמור כולה.

עיין באה'ל סי' ס'ו ד'ה לקדיש שכתב, דאפי' בברכה ארוכה יזהר לא להפסיק אחרי שאמר ברוך אתה ה', כמו בברכה קצרה. והחיי אדם הסתפק לענין דיעבד אם צריך לחזור כה'ג לראש הברכה.
אמנם הדוגמא שמביא הבאה'ל מדברת בסיום הברכה הארוכה, אך לענ'ד הו'ה בתחילת הברכה הארוכה, שלא יפסיק מיד לאחר שהתחיל הברכה והזכיר שם ומלכות, כי המשך הברכה לא יוכל להתחבר לשם ומלכות שאמר. כפי שבאר שם הבאה'ל את טעם הדבר.

אליהו בן עמרם
הודעות: 1462
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 6:56 pm

Re: אשכול - מה עדיף על מה?

הודעהעל ידי אליהו בן עמרם » ש' יולי 25, 2020 11:00 pm

פרי יהושע כתב:בטעות התחיל לברך אשר יצר באמצע ברכות קריאת שמע
עדיף כבר שייסים ולא יהיה הזכרת ה' שבתחילת הברכה לבטלה
או דילמא לא ירבה בהפסק שלא הותר
או דילמא כבר התחיל ללהפסיק אין הבדל בין הרבה למעט

יש לכאורה הבדל בין הפסק רב למעט, כדאיתא במשנ'ב סי' ס'ו ס'ק כ, דאמנם הותר להפסיק אפי' באמצע פסוק ל'מודים דרבנן' אך מ'מ יאמר רק 'מודים אנחנו לך' ולא כל מודים דרבנן 'דהווי ליה הפסקה גדולה'. ואם במה שהותר כך, ק'ו במה שנאסר.

אליהו בן עמרם
הודעות: 1462
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 6:56 pm

Re: אשכול - מה עדיף על מה?

הודעהעל ידי אליהו בן עמרם » ש' יולי 25, 2020 11:19 pm

פרי יהושע כתב:
אליהו בן עמרם כתב:
פרי יהושע כתב:בטעות התחיל לברך אשר יצר באמצע ברכות קריאת שמע
עדיף כבר שייסים ולא יהיה הזכרת ה' שבתחילת הברכה לבטלה
או דילמא לא ירבה בהפסק שלא הותר
או דילמא כבר התחיל ללהפסיק אין הבדל בין הרבה למעט
ועוד הסברא הנ"ל, דמי גרע נתינת שלום למי שירא ממנו, לחשש הזכרת ה' לבטלה
וכן מסתבר.


אם נימא, שכבר ברגע שהפסיק ב"אשר יצר" הפסיד את ברכות קר"ש (ונמצא מוציא ש"ש לבטלה בברכות קר"ש), א"כ צודק מר שימשיך ב"אשר יצר" ולא יימצא מזכיר ש"ש לבטלה גם בברכת "אשר יצר".
אך למה לא נדון כאן שבמילא לא יוצא בברכת "אשר יצר" מצד מצוה הבאה בעבירה, שהרי בשעה שמברך "אשר יצר" גורם הפסק בדיבורו ומוציא ש"ש לבטלה בברכת קר"ש (בעידניה לכאו'). א"נ, כמובן, שיש דין מצהב"ע בשוגג. וא"כ אולי אפילו אסור לו להמשיך, כדי שלא יוציא שוב ש"ש לבטלה בסיום ברכת אשר יצר.

לא מצאתי בשום מקום שבברכה ארוכה מפסיד הברכה כשמספיק בדיבור כל שהוא שאינו יכול לגמור כולה.

עיין בבאה'ל סי' ס'ה ד'ה קראה.
נראה משם לכאו' שנשאר בצ'ע אם יחזור לראש הברכה אפי' אם שהה כדי לגמור כולה אפי' באונס גמור.
מ'מ נראה פשוט שאם הפסיק בדיבור בלי התנאים הנ'ל, שלא חוזר לראש. (חוץ ממקרה שהזכרתי לעייל בענין תחילת וסוף הברכה).

אך נפשי בשאלתי, אם לא הפסיד את ראש הברכה של ברכות קר'ש בגלל הפסק 'אשר יצר', כמו כן לא יפסיד את ראש הברכה של אשר יצר שהתחיל בטעות לברך, גם אם יחזור באמצעה לברכות קר'ש....הרי גם 'אשר יצר' הווי ברכה ארוכה...
ולמה עדיף שיגמור 'אשר יצר' ולא יגמור ברכות קר'ש?

פרי יהושע
הודעות: 3158
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am

Re: אשכול - מה עדיף על מה?

הודעהעל ידי פרי יהושע » ד' יולי 29, 2020 6:32 pm

אליהו בן עמרם כתב:
פרי יהושע כתב:
אליהו בן עמרם כתב:
פרי יהושע כתב:בטעות התחיל לברך אשר יצר באמצע ברכות קריאת שמע
עדיף כבר שייסים ולא יהיה הזכרת ה' שבתחילת הברכה לבטלה
או דילמא לא ירבה בהפסק שלא הותר
או דילמא כבר התחיל ללהפסיק אין הבדל בין הרבה למעט
ועוד הסברא הנ"ל, דמי גרע נתינת שלום למי שירא ממנו, לחשש הזכרת ה' לבטלה
וכן מסתבר.


אם נימא, שכבר ברגע שהפסיק ב"אשר יצר" הפסיד את ברכות קר"ש (ונמצא מוציא ש"ש לבטלה בברכות קר"ש), א"כ צודק מר שימשיך ב"אשר יצר" ולא יימצא מזכיר ש"ש לבטלה גם בברכת "אשר יצר".
אך למה לא נדון כאן שבמילא לא יוצא בברכת "אשר יצר" מצד מצוה הבאה בעבירה, שהרי בשעה שמברך "אשר יצר" גורם הפסק בדיבורו ומוציא ש"ש לבטלה בברכת קר"ש (בעידניה לכאו'). א"נ, כמובן, שיש דין מצהב"ע בשוגג. וא"כ אולי אפילו אסור לו להמשיך, כדי שלא יוציא שוב ש"ש לבטלה בסיום ברכת אשר יצר.

לא מצאתי בשום מקום שבברכה ארוכה מפסיד הברכה כשמספיק בדיבור כל שהוא שאינו יכול לגמור כולה.

עיין בבאה'ל סי' ס'ה ד'ה קראה.
נראה משם לכאו' שנשאר בצ'ע אם יחזור לראש הברכה אפי' אם שהה כדי לגמור כולה אפי' באונס גמור.
מ'מ נראה פשוט שאם הפסיק בדיבור בלי התנאים הנ'ל, שלא חוזר לראש. (חוץ ממקרה שהזכרתי לעייל בענין תחילת וסוף הברכה).
אך נפשי בשאלתי, אם לא הפסיד את ראש הברכה של ברכות קר'ש בגלל הפסק 'אשר יצר', כמו כן לא יפסיד את ראש הברכה של אשר יצר שהתחיל בטעות לברך, גם אם יחזור באמצעה לברכות קר'ש....הרי גם 'אשר יצר' הווי ברכה ארוכה...
ולמה עדיף שיגמור 'אשר יצר' ולא יגמור ברכות קר'ש?


קודם אשר יצר היא יותר קצרה ויתכן שאם יגיד ק"ש הוי כיכול לגמור את כולה
ב', כיון וכבר התחיל אשר יצר, איזו סברא שיעזוב אותה לכתחילה ויחזור אליה אח"כ?

אליהו בן עמרם
הודעות: 1462
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 6:56 pm

Re: אשכול - מה עדיף על מה?

הודעהעל ידי אליהו בן עמרם » ש' אוגוסט 08, 2020 11:07 pm

פרי יהושע כתב:
אליהו בן עמרם כתב:עיין בבאה'ל סי' ס'ה ד'ה קראה.
נראה משם לכאו' שנשאר בצ'ע אם יחזור לראש הברכה אפי' אם שהה כדי לגמור כולה אפי' באונס גמור.
מ'מ נראה פשוט שאם הפסיק בדיבור בלי התנאים הנ'ל, שלא חוזר לראש. (חוץ ממקרה שהזכרתי לעייל בענין תחילת וסוף הברכה).
אך נפשי בשאלתי, אם לא הפסיד את ראש הברכה של ברכות קר'ש בגלל הפסק 'אשר יצר', כמו כן לא יפסיד את ראש הברכה של אשר יצר שהתחיל בטעות לברך, גם אם יחזור באמצעה לברכות קר'ש....הרי גם 'אשר יצר' הווי ברכה ארוכה...
ולמה עדיף שיגמור 'אשר יצר' ולא יגמור ברכות קר'ש?


קודם אשר יצר היא יותר קצרה ויתכן שאם יגיד ק"ש הוי כיכול לגמור את כולה
ב', כיון וכבר התחיל אשר יצר, איזו סברא שיעזוב אותה לכתחילה ויחזור אליה אח"כ?

אמנם למר פשוט שהוא נמצא באמצע 'אשר יצר' ולמה יעזבנו באמצע הברכה.
אך ליבי עדיין מהסס בדבר. אולי הוא נמצא עדיין באמצע ברכות קר'ש, ולמה ימשיך להאריך בהפסק ע'י שיגמור 'אשר יצר'?
הרי גם ב'מודים דרבנן' מתירים לומר רק 3 מילים 'מודים אנחנו לך' כדי לא להאריך בהפסק. ולא אמרינן כיון שהתחיל שגם יגמור כי אין נפק'מ בכמה מילים הפסיק.

פרי יהושע
הודעות: 3158
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am

Re: אשכול - מה עדיף על מה?

הודעהעל ידי פרי יהושע » א' אוגוסט 09, 2020 12:11 pm

אליהו בן עמרם כתב:
פרי יהושע כתב:
אליהו בן עמרם כתב:עיין בבאה'ל סי' ס'ה ד'ה קראה.
נראה משם לכאו' שנשאר בצ'ע אם יחזור לראש הברכה אפי' אם שהה כדי לגמור כולה אפי' באונס גמור.
מ'מ נראה פשוט שאם הפסיק בדיבור בלי התנאים הנ'ל, שלא חוזר לראש. (חוץ ממקרה שהזכרתי לעייל בענין תחילת וסוף הברכה).
אך נפשי בשאלתי, אם לא הפסיד את ראש הברכה של ברכות קר'ש בגלל הפסק 'אשר יצר', כמו כן לא יפסיד את ראש הברכה של אשר יצר שהתחיל בטעות לברך, גם אם יחזור באמצעה לברכות קר'ש....הרי גם 'אשר יצר' הווי ברכה ארוכה...
ולמה עדיף שיגמור 'אשר יצר' ולא יגמור ברכות קר'ש?


קודם אשר יצר היא יותר קצרה ויתכן שאם יגיד ק"ש הוי כיכול לגמור את כולה
ב', כיון וכבר התחיל אשר יצר, איזו סברא שיעזוב אותה לכתחילה ויחזור אליה אח"כ?

אמנם למר פשוט שהוא נמצא באמצע 'אשר יצר' ולמה יעזבנו באמצע הברכה.
אך ליבי עדיין מהסס בדבר. אולי הוא נמצא עדיין באמצע ברכות קר'ש, ולמה ימשיך להאריך בהפסק ע'י שיגמור 'אשר יצר'?
הרי גם ב'מודים דרבנן' מתירים לומר רק 3 מילים 'מודים אנחנו לך' כדי לא להאריך בהפסק. ולא אמרינן כיון שהתחיל שגם יגמור כי אין נפק'מ בכמה מילים הפסיק.

לא הבנתי את הראיה ממודים דרבנן
שם אומר את העיקר לכתחילה ותל"מ
משא"כ הכא התחיל בברכה ואינה ברכה כתקנה כל שאין מסיימה

יוצא פוניבז'
הודעות: 2052
הצטרף: ה' מרץ 29, 2012 12:04 am

Re: אשכול - מה עדיף על מה?

הודעהעל ידי יוצא פוניבז' » ב' נובמבר 16, 2020 11:06 am

מי שעומד זמן מצומצם קודם סוף זמן ק"ש, האם עדיף שיניח תפילין אפילו אם עי"ז לא יספיק לומר פרשה שניה בתוך הזמן, או שמא עדיף שלא יניח תפילין ויאמר כל ג' פרשיות קודם שיעבור הזמן?
לכאו' עדיף תפילין, האם יש מי שכתב כן להדיא?

כדכד
הודעות: 8392
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: אשכול - מה עדיף על מה?

הודעהעל ידי כדכד » ב' נובמבר 16, 2020 11:12 am

המשנה ברורה אומר שצריך לגמרה כולה קודם שיעבור זמנה.
במקום אחר הוא מביא ראיה ממשנת בעל קרי שירד לטבול שצריך לקרוא במים או להתכסות בזריזות ולקרוא טרם הנץ החמה וודאי שאינו מניח תפלין בתוך המים ום ביציאתו הוזכר הכיסוי ולא התפלין.
אשר על כן, לא די שלא תמצא מי שכתב להדיא שעדיף תפלין אלא כל מי שכתב להדיא כתב שעדיף לקרוא ק"ש בלא תפלין בזמנה ולהניח תפלין אח"כ

יוצא פוניבז'
הודעות: 2052
הצטרף: ה' מרץ 29, 2012 12:04 am

Re: אשכול - מה עדיף על מה?

הודעהעל ידי יוצא פוניבז' » ב' נובמבר 16, 2020 11:39 am

הנידון כאשר יאמר פסוק ראשון או פרשה ראשונה בתוך הזמן, עי' משנ"ב סי' מו ס"ק לא דמשמע דמדינא סגי בזה, רק יותר טוב שיקרא ג' פרשיות בזמנה.

קופא דמחטא
הודעות: 102
הצטרף: ג' יוני 12, 2018 3:50 am
מיקום: פיניקס

Re: אשכול - מה עדיף על מה?

הודעהעל ידי קופא דמחטא » ב' נובמבר 16, 2020 12:59 pm

יוצא פוניבז' כתב:מי שעומד זמן מצומצם קודם סוף זמן ק"ש, האם עדיף שיניח תפילין אפילו אם עי"ז לא יספיק לומר פרשה שניה בתוך הזמן, או שמא עדיף שלא יניח תפילין ויאמר כל ג' פרשיות קודם שיעבור הזמן?
לכאו' עדיף תפילין, האם יש מי שכתב כן להדיא?

לקרוא את הג' פרשיות תוך זמן ק"ש הוא בפשטות עכ"פ חיוב מדרבנן
הקורא ק"ש בלא תפילין ודאי יוצא חיובו, ואינו איסור, אלא שאין ראוי לעשות כן
וכדמוכח ממה שהביא הרב כדכד מהביה"ל נח,א ד"ה מצוה, שהרגיל לקרות כותיקין יקרא בלא תפילין
ואם היה איסור, מדוע ידחה האיסור מפני מעלת ותיקין (ויש לדחות)
ומדוע ידחה תפילין החיוב דרבנן?

יוצא פוניבז'
הודעות: 2052
הצטרף: ה' מרץ 29, 2012 12:04 am

Re: אשכול - מה עדיף על מה?

הודעהעל ידי יוצא פוניבז' » ב' נובמבר 16, 2020 3:20 pm

קופא דמחטא כתב:
יוצא פוניבז' כתב:מי שעומד זמן מצומצם קודם סוף זמן ק"ש, האם עדיף שיניח תפילין אפילו אם עי"ז לא יספיק לומר פרשה שניה בתוך הזמן, או שמא עדיף שלא יניח תפילין ויאמר כל ג' פרשיות קודם שיעבור הזמן?
לכאו' עדיף תפילין, האם יש מי שכתב כן להדיא?

לקרוא את הג' פרשיות תוך זמן ק"ש הוא בפשטות עכ"פ חיוב מדרבנן
הקורא ק"ש בלא תפילין ודאי יוצא חיובו, ואינו איסור, אלא שאין ראוי לעשות כן
וכדמוכח ממה שהביא הרב כדכד מהביה"ל נח,א ד"ה מצוה, שהרגיל לקרות כותיקין יקרא בלא תפילין
ואם היה איסור, מדוע ידחה האיסור מפני מעלת ותיקין (ויש לדחות)
ומדוע ידחה תפילין החיוב דרבנן?

מנין לקחת שמדרבנן יש לקרוא ג' פרשיות בתוך זמן ק"ש?

עזריאל ברגר
הודעות: 12907
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: אשכול - מה עדיף על מה?

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ב' נובמבר 16, 2020 3:30 pm

יוצא פוניבז' כתב:
קופא דמחטא כתב:
יוצא פוניבז' כתב:מי שעומד זמן מצומצם קודם סוף זמן ק"ש, האם עדיף שיניח תפילין אפילו אם עי"ז לא יספיק לומר פרשה שניה בתוך הזמן, או שמא עדיף שלא יניח תפילין ויאמר כל ג' פרשיות קודם שיעבור הזמן?
לכאו' עדיף תפילין, האם יש מי שכתב כן להדיא?

לקרוא את הג' פרשיות תוך זמן ק"ש הוא בפשטות עכ"פ חיוב מדרבנן
הקורא ק"ש בלא תפילין ודאי יוצא חיובו, ואינו איסור, אלא שאין ראוי לעשות כן
וכדמוכח ממה שהביא הרב כדכד מהביה"ל נח,א ד"ה מצוה, שהרגיל לקרות כותיקין יקרא בלא תפילין
ואם היה איסור, מדוע ידחה האיסור מפני מעלת ותיקין (ויש לדחות)
ומדוע ידחה תפילין החיוב דרבנן?

מנין לקחת שמדרבנן יש לקרוא ג' פרשיות בתוך זמן ק"ש?

בשו"ע הרב (מו,ט) - מפורש שאין חיוב. אלא שיש חיוב (לכאורה מדרבנן, וצ"ע) להזכיר יציאת מצרים לפני סוף זמן ק"ש, וחיוב זה אפשר אפילו בפסוק אחד, כגון "אנכי ה' אלוקיך המעלך מארץ מצרים" וגו'.

לבי במערב
הודעות: 9199
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm
מיקום: עקב צמצום שהותי כאן בע"ה, לענינים נחוצים - נא לפנות בהודעה פרטית. תודה מראש.

Re: אשכול - מה עדיף על מה?

הודעהעל ידי לבי במערב » ב' נובמבר 16, 2020 3:34 pm

יש חיוב לקרות ב' הפרשיות (אף שתלוי במחלוקת), ולהזכיר יצי"מ. והיינו 'ג' פרשיות'.

אך כבר הזכירו (פסיקת המשנ"ב, ע"פ) שו"ע אדה"ז סי' נח ס"ד, שמוטב שיגמור ק"ש קודם נה"ח - אף אם לא הניח תפילין עדיין. ודון מינה ואוקי באתרין.

כדכד
הודעות: 8392
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: אשכול - מה עדיף על מה?

הודעהעל ידי כדכד » ב' נובמבר 16, 2020 5:04 pm

יוצא פוניבז' כתב:הנידון כאשר יאמר פסוק ראשון או פרשה ראשונה בתוך הזמן, עי' משנ"ב סי' מו ס"ק לא דמשמע דמדינא סגי בזה, רק יותר טוב שיקרא ג' פרשיות בזמנה.

לא צינתי מקור מדוייק במשנ"ב כי איני זוכר מקומו איה אך זכור לי בבירור שיש משנה ברורה שאומר שחייב (ולא רק שטוב) לקרוא כל הג' פרשייות בזמנה. לענ"ד זה בגלל הזכרת יצי"מ המפורשת בגמרא שיש לקרוא בזמן החיוב

כדכד
הודעות: 8392
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: אשכול - מה עדיף על מה?

הודעהעל ידי כדכד » ב' נובמבר 16, 2020 5:31 pm

עכשיו מצאתי בסי' נח ס"ק ה "וצריךלגמרה כולה בזמנה" וע' שם שכותב במפורש שלא להמתין על תפלין

קופא דמחטא
הודעות: 102
הצטרף: ג' יוני 12, 2018 3:50 am
מיקום: פיניקס

Re: אשכול - מה עדיף על מה?

הודעהעל ידי קופא דמחטא » ב' נובמבר 16, 2020 6:14 pm

יוצא פוניבז' כתב:
קופא דמחטא כתב:
יוצא פוניבז' כתב:מי שעומד זמן מצומצם קודם סוף זמן ק"ש, האם עדיף שיניח תפילין אפילו אם עי"ז לא יספיק לומר פרשה שניה בתוך הזמן, או שמא עדיף שלא יניח תפילין ויאמר כל ג' פרשיות קודם שיעבור הזמן?
לכאו' עדיף תפילין, האם יש מי שכתב כן להדיא?

לקרוא את הג' פרשיות תוך זמן ק"ש הוא בפשטות עכ"פ חיוב מדרבנן
הקורא ק"ש בלא תפילין ודאי יוצא חיובו, ואינו איסור, אלא שאין ראוי לעשות כן
וכדמוכח ממה שהביא הרב כדכד מהביה"ל נח,א ד"ה מצוה, שהרגיל לקרות כותיקין יקרא בלא תפילין
ואם היה איסור, מדוע ידחה האיסור מפני מעלת ותיקין (ויש לדחות)
ומדוע ידחה תפילין החיוב דרבנן?

מנין לקחת שמדרבנן יש לקרוא ג' פרשיות בתוך זמן ק"ש?


הפשטות היא שכשחז"ל קבעו את הפרשיות הנוספות בק"ש הם נתנו להם את כל דיני ק"ש
כלשון השאג"א בסימן א
"דכל שלש פרשיות של ק"ש כחדא מצוה של דבריהם שוויוה רבנן"
(כלו' אחר שקיים המצוה דאו')

היכן מצאנו שחז"ל קובעים צורה לקיום מצוה דאו' ונותנים לדבריהם דינים שונים מעיקר המצוה דאורייתא?

ומה שהביא מהמ"ב מו,לא
שם מדובר בספק שיעבור הזמן
לכן מחוייב לקרוא ק"ש דאו'
ולגבי החלק דרבנן אין חיוב דסד"ר לקולא
ואין מכאן ראי' שאפשר לקרוא הפרשיות דרבנן אחר זמן ק"ש

יוצא פוניבז'
הודעות: 2052
הצטרף: ה' מרץ 29, 2012 12:04 am

Re: אשכול - מה עדיף על מה?

הודעהעל ידי יוצא פוניבז' » ב' נובמבר 16, 2020 8:14 pm

כדכד כתב:עכשיו מצאתי בסי' נח ס"ק ה "וצריךלגמרה כולה בזמנה" וע' שם שכותב במפורש שלא להמתין על תפלין

היינו דלא סגי במה שמתחיל בזתוך הזמן, וז"ל הפמ"ג סי' פט א"א סק"ג שהוא מקור הדין "וצריך לגמור כל התפלה בזמנה, ולא מהני התחלה לבד, וכן קריאת שמע צריך לגומרה כולה בזמנה". ואין כאן התייסות לענין איזה פרשיות יש לקרוא בתוך הזמן.
קופא דמחטא כתב:הפשטות היא שכשחז"ל קבעו את הפרשיות הנוספות בק"ש הם נתנו להם את כל דיני ק"ש
כלשון השאג"א בסימן א
"דכל שלש פרשיות של ק"ש כחדא מצוה של דבריהם שוויוה רבנן"
(כלו' אחר שקיים המצוה דאו')

היכן מצאנו שחז"ל קובעים צורה לקיום מצוה דאו' ונותנים לדבריהם דינים שונים מעיקר המצוה דאורייתא?

ומה שהביא מהמ"ב מו,לא
שם מדובר בספק שיעבור הזמן
לכן מחוייב לקרוא ק"ש דאו'
ולגבי החלק דרבנן אין חיוב דסד"ר לקולא
ואין מכאן ראי' שאפשר לקרוא הפרשיות דרבנן אחר זמן ק"ש

לא נראה שמדובר שם רק בספק וע"ש גם בש"פ דנקטו דדווקא ק"ש דאורייתא יש לקרוא בזמנה וכדמשמע בברכות יג ע"ב


חזור אל “בית המדרש”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 140 אורחים