וירם תולעים ויבאש

[אהרן תאומים]

בשבת שירה שנת תשנ"ו זכיתי בהגרלה להיות בעל קורא במנחה אצל רבינו הפני מנחם זצוקל"הה במנין המצומצם בבית ששהה למנוחה בחיפה ברחוב אבא חושי, הסדר היה שאחר התפילה הוא היה נוטל ידיים לסעודה שלישית ללא המנין שהיו נוטלים ידיים ואוכלים בחצר, כשמידי פעם מוציא המשמש שיריים מבפנים, ולאחר מכן נכנסנו פנימה לשיר שירי ס"ג ובין השירים הרבי אמר תורה, אין מה לתאר את ההרגשה המחשמלת להיות בחדר אחד בקירבה פיזית לרבי, גם כשאני כותב זאת אני מקבל צמרמורת בהיותי הבעל קורא אחר שחזרתי עשרות פעמים על הקריאה פרחו לי הטעמים, הי הי כל כך קרוב זה היה קריאת התורה של פרשת יתרו להיות כל כך קרוב לרבי וההרגשה הייתה הנה אני הולך לגעת בהר.
הרבי אמר שלש ווארטים על הפרשה, א. בענין מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה ב. וירם תולעים ויבאש ג. וידי משה כבדים, א ו-ג מופיעים בספר פני מנחם https://tablet.otzar.org/book/book.php? ... pagenum=90 עמוד צ'
וגם פורסמו מיד בין הציבור, ב, לא פורסם משום מה, כנראה שלא חזרו עליו ברור עם הלשון המדויקת, והיות ואין לי זכרון טוב בוודאי לא יכלתי לחזור על אף אחד מהמאמרים כפי שנאמרו אלא על התוכן, וכל שנה עקב החביבות שהייתה לאירוע והכיסופין אליו אני חוזר בסעודת שבת על הווארטים האלו ולכן אני עדיין זוכרם, ומאחר שהווארט על וירם תולעים ויבאש לא פורסם בלשונו, אפרסם את תוכן הווארט כאן,
הרבי שאל איך היו יכולים להשתמש בכלים שאכלו בהם את המן אתמול הרי יש בהם בליעת נותר, ומילא בקדשים אמרינן שכל יום עושה גיעול לחבירו, וזה נאמר בצלייה,(ע"ז צז) (וראה בבית יוסף יו"ד סי' צ"ג סעיף ה') משא"כ במן שנאמר ובישלו בפרור הרי שיש בסירים שמבשלים בליעת נותר, ותירץ הרבי ש"וירם תולעים ויבאש" גם הבלוע נהיה באוש וממילא זה נטל"פ וע"כ יכלו לבשל ולאכול מיד ביום השני.

[דמשק]

בפני מנחם אמרים [סטנסיל שלא יצא לאור - מהדברים שהוא אמר בבית] זה מובא.