נוטר הכרמים כתב:בשולי האשכול, שאלה לידידנו רבי עתניאל בן קנז,
מקדמת דנא היתה לי פינה חמה בלב לישיבת חכמי לובלין,
וזאת בשל העומד בראשה מרן בעל שבט הלוי זי"ע.
זכיתי לקבל ממנו ברכות כמה פעמים בפרטות, בחמימות וביחס מאוד מיוחד,
אבל מלבד זאת, נוכחתי לא מעט פעמים בתפילות בישיבה.
פעמים רבות בליל שבת קודש, בפרט בשנים האחרונות לחיי השבה"ל,
וגם כמה פעמים בימות החול.
לפי איך שהבנתי כבר אז, ויצא לי לראות ובפרט לקרוא אח"כ,
היה דגש מיוחד בישיבה על ה'פארטאג'ס', הלימוד לפני התפילה.
האם מנהג זה היה מאז ומקדם?
איך זה השפיע על שאר הסדרים?
איך זה התקבל בקרב הציבור במשך השנים?
האם בסופו של דבר זה 'משתלם'?
מענינת מחיקת התיבות 'גם הולך לטבול'...הוד_והדר כתב:הנה צילום חלק מהמאמר שפורסם בהיכל הבעש"ט גליון לט
דמשק כתב:הפצת המעיינות כתב:למדתי משהו חדש אולי גם אני אשכנע את חתני לתת שם על הרבי שלי ולא על הרבי שלו
מספרים שכאשר נולד בן למהר"א מסאטמאר אחר פטירת האמרי חיים, רצה לקרוא לו חיים מאיר, והסביר לדודו הרבי מסאטמאר שחיים זה ע"ש זקינו העצי חיים ומאיר ע"ש זקינו האמרי חיים..., ענה דודו לעומתו שעדיף שיקרא לו חיים צבי, חיים ע"ש האמרי חיים וצבי ע"ש העצי חיים...
בגולה כתב:הבן הבכור נקרא על שם הצמח צדיק? לא על שם זקנו הרה"צ ר' מנחם מענדל מדעעש (אבי אם אמו)?
עתניאל בן קנז כתב:ז.
ח.
וכיון דאדכרן מילתא. נזכרתי מה למדנו אז. היה זה 'אלו מציאות'. ובאמצע הלימוד הוא נסתפק באיזה שאלה למעשה בעניני אבידה ומציאה שלא ידע לפתור.
אז הוא אמר 'הבה נחפש בספר החדש של ר' מרדכי גרוס' (משפט האבידה, שיצא לאור בשנה הקודמת). חפשנו ומצאנו איזה דברי האחרונים בענין.
וזכורני אשר מצד א' הביע הערכתו על האוצר הבלום שנאסף שם.
ומצד שני התרעם על ביזור החומר הרב על פני 4 מדורים שונים. כאשר מישהו מחפש את הנצרך ללא צריך להתייגע בחיפוש היכן בדיוק עלתה על דעת המחבר לתקוע את הנושא הנצרך.
לבי במערב כתב:מה הפירוש 'אינו לובש בגדים קצרים כמוני'?הוד_והדר כתב:הנה צילום חלק מהמאמר שפורסם בהיכל הבעש"ט גליון לט
לבי במערב כתב:מענינת מחיקת התיבות 'גם הולך לטבול'...הוד_והדר כתב:הנה צילום חלק מהמאמר שפורסם בהיכל הבעש"ט גליון לט
מה הפירוש 'אינו לובש בגדים קצרים כמוני'?
עיקר כוונתי היתה לשאול מה הי' אופן מלבושו של ר"מ געלבער, כי את לשונו ניתן לפרש בשני פנים. בכל מקרה - ייש"כ.מחולת המחנים כתב:מן הסתם בגד שלשת רבעי (דריי פערטל), כמנהג אנשי אונגארן, או בגד קצר כמנהג ארץ אשכנז, שהיה מצוי גם באויבערלאנד.
נוטר הכרמים כתב:בשולי האשכול, שאלה לידידנו רבי עתניאל בן קנז,
מקדמת דנא היתה לי פינה חמה בלב לישיבת חכמי לובלין,
וזאת בשל העומד בראשה מרן בעל שבט הלוי זי"ע.
זכיתי לקבל ממנו ברכות כמה פעמים בפרטות, בחמימות וביחס מאוד מיוחד,
אבל מלבד זאת, נוכחתי לא מעט פעמים בתפילות בישיבה.
פעמים רבות בליל שבת קודש, בפרט בשנים האחרונות לחיי השבה"ל,
וגם כמה פעמים בימות החול.
לפי איך שהבנתי כבר אז, ויצא לי לראות ובפרט לקרוא אח"כ,
היה דגש מיוחד בישיבה על ה'פארטאג'ס', הלימוד לפני התפילה.
האם מנהג זה היה מאז ומקדם?
איך זה השפיע על שאר הסדרים?
איך זה התקבל בקרב הציבור במשך השנים?
האם בסופו של דבר זה 'משתלם'?
משוש דורים כתב:האם הסדר לפני התפילה היה בו לימוד קבוע מטעם הישיבה עם הספקים/ מבחנים/ שיעורים/ וכדו', או שכל אחד למד מה שליבו חפץ.
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:ענין הסדר פארטאגס אצל ישיבות הונגריות תלויה בתכליתם. אם התכלית הוא ערליכע בעליבתים קובעי עתים לתורה לכמה שעות ליום (לא חצי שעה נמנום על דף יומי שבשאטנשטיין), הרי פארטאגס הוא חינוך טוב עבור זה.
ואכן, כאשר הולכים לוויליאמסבורג בשעות פארטאגס, רואים בעליבתים הלומדים את שיעוריהם, ובעיקר בגיל למעלה מחמשים, מהישיבות הוותיקות
פרנקל תאומים כתב:גם בחב''ד מקפידים כן. וכו'.
כהערה בעלמא: בכו"כ מישיבות תות"ל נהוג 'סדר השכם' (דהיינו פארטאג'ס - בתרגום ללה"ק...), בו אכן לומדים הבחורים את שליבם חפץ ('מותר' להם אף העיון ס' נגלה, גפ"ת, פוסקים וכו'... איש־איש כפי נדבת לבו), ובחלקם - אכן מגישים את הקפה רק במחצית שעה זו - כדי לעודד לקום אליו [כמובן וכצפוי, ה'סדר' האמור ריק יחסית לשאר ה'סדרים', אך בהחלט ניכרת נוכחות 'יפה' בו (ובפרט בישי"ק, כמובן...)].פרנקל תאומים כתב:לא משנה. העיקרון של ''הכנה לתפילה'' ע''י לימוד. (שזה יפה מאד גם בעיני הליטאים.. תלוי רק באיזו שעה זה נעשה ובאיזו שעה התפילה..).דרומי כתב:ההקפדה בחב"ד היא שילמדו ספרי חסידות לפני שחרית. אך כאן כנראה מדובר בנוהג המדגיש את עצם הלימוד בהשכמת הבוקר, לאו דוקא בספרי חסידות.
הבאר ההיא כתב:הוד_והדר כתב:ר' מרדכי געלבער חותן הגר"ש גר בפרעשבורג והיה חסיד מונקאטש, לפני שידוכו של הגר"ש, שאל בעצת רבו האם לעשות השידוך וכו', ונדפס טיוטת המכתב בקובץ היכל הבעש"ט לאחרונה, אשר אני הקטן זכיתי לערוך וכו'.
מאחר והזכירו את היות חותנו של הגר"ש חסיד מונקאטש אמצא מקום לכתוב מעשה קטן הקשור בזה.
בזמנם היה מקובל שהמארס את בנו או בתו היו הולכים לביתו בשב"ק אחר התפילה לאחל מז"ט
והנה היחסים בין המנח"א לבין הרב דפרשבורג היו מחודדים עקב ענין אגו"י (ואולי עוד דברים)
וגם ר' מרדכי גלבר שהיה חסיד מונקאטש היה לו איזה מתיחות עם הרב ולא היתה קרבה ביניהם
וכשבשבת שאחר אירוסי הגר"ש טרח הרב בגופו לביתו של ר' מרדכי לאחל לו מז"ט היה בכך משום חידוש
והסיבה לכך כפי ששמעתי שבעת התנאים סוכם במפורש שר' מרדכי יחזיק את חתנו שיוכל ללמוד לאורך ימים
בלא שישא את עיניו למשרת רבנות, ודבר זה של להחזיק חתן שישב וילמד שלא לשם רבנות היה דבר שאינו מצוי
וכאות הערכה טרח הרב מפרשבורג ללכת לבית ר' מרדכי לאחל לו מז"ט למרות שלא היה קשר טוב ביניהם.
גל של אגוזים כתב:ראיתי פעם בשבט הלוי תשובה להגרש"א שטרן שליט"א בענין כתיבת 'דמתקריא' בכתובה וכותב שכך כתב בכתובתו המסדר קידושין שלו המרא דאתרא גאב"ד פרשבורג בעל דעת סופר זצ"ל.
בעניין המתיחות בין המנחת אלעזר להדעת סופר ידוע שהמנח"א נסע לפרשבורג לבקש מחילתו על שהתבטא בביטוי חריף מאד נגדו וכל הרבנים שם היטב חרו להם, ומה שהיה שם אינו ראוי להעלות על הכתב [ואולי כן כדאי, מחמת השכתובים שעשו על זה ר' לדוג' ב'כתרה של תורה' שי"ל ע"י 'המודיע' כסלו תש"ע כאילו הדעת סופר כיבדו מאד...].
הוד_והדר כתב:הנה צילום חלק מהמאמר שפורסם בהיכל הבעש"ט גליון לט
פרנקל תאומים כתב:הוד_והדר כתב:הנה צילום חלק מהמאמר שפורסם בהיכל הבעש"ט גליון לט
יש''כ. תשוח''ח.
שכחת לציין שם בהערה 8 שהוא למד בירושלים בכולל ''אוהל תורה'' של הגרי''א הרצוג זצ''ל..
אראל כתב:הנני מעלה פה שיחה מאלפת עם אחיו של הגאון המנוח זצ"ל, להבל"ח הר"ר יוסף צבי הלוי וואזנער שליט"א, שהתפרסם השבוע, בקו החדשות בארה"ב ביודיש 'קול מבשר'.
מספר על אחיו הגרח"מ, ועל אביהם השבה"ל, דברים נפלאים,
בתו"ד מאשר כל מה שכתב הרב 'הוד והדר' על קריאת שמו ע"ש המנח"א, ובענין החזקת חותנו של השבה"ל לחתנו, ועוד בשייכות להצלתו והצלת אביו בימי הזעם, נפלא מאוד כדאי לשמוע!
https://drive.google.com/file/d/1jDTpQe ... sp=sharing
בתוך הדברים מספר על מרן השבה"ל, שניצול הוא וזוגתו הרבנית מטביעה בים, רק מפני שידעו לשוט במים, מזכיר ד' הגמ' קידושין, מן החיובים שחייב האב ללמד לבנו להשיטו במים
שו"ת שבט הלוי ח"ב סימן קלה: "כבוד ידידי שו"ב הבח' המופלא ומופלג בנש"ק עקיבא גשטטנר הי"ו... וכה העיר אותי בני הה"ג ר' חיים מאיר שליט"א מדברי תשובת הגרעק"א ח"ד (שהדפיס אביו ההגר"נ שליט"א)...
בריה נמוכה כתב:יש לציין שדבריו אינם מדויקים בלשון המעטה
והסיפור שניצלו מטביעה בים
הם אגדה יפה שלא היה ולא נברא כמובן שהשבט הלוי מעולם לא סיפר כך והם פרי דמיון ותו לא
ואדרבה סיפר בעל שבה"ל סיפר להיפך
וכן התפרסם מחקר שבדק סיפור זה לעומק
https://amhasefer.wordpress.com/2015/11 ... %9C%D7%90/
ומצו"ב
הוד_והדר כתב:גל של אגוזים כתב:ראיתי פעם בשבט הלוי תשובה להגרש"א שטרן שליט"א בענין כתיבת 'דמתקריא' בכתובה וכותב שכך כתב בכתובתו המסדר קידושין שלו המרא דאתרא גאב"ד פרשבורג בעל דעת סופר זצ"ל.
בעניין המתיחות בין המנחת אלעזר להדעת סופר ידוע שהמנח"א נסע לפרשבורג לבקש מחילתו על שהתבטא בביטוי חריף מאד נגדו וכל הרבנים שם היטב חרו להם, ומה שהיה שם אינו ראוי להעלות על הכתב [ואולי כן כדאי, מחמת השכתובים שעשו על זה ר' לדוג' ב'כתרה של תורה' שי"ל ע"י 'המודיע' כסלו תש"ע כאילו הדעת סופר כיבדו מאד...].
גל של אגוזים מקנא את הדאגות שלך.
אראל כתב:הנני מעלה פה שיחה מאלפת עם אחיו של הגאון המנוח זצ"ל, להבל"ח הר"ר יוסף צבי הלוי וואזנער שליט"א, שהתפרסם השבוע, בקו החדשות בארה"ב ביודיש 'קול מבשר'.
מספר על אחיו הגרח"מ, ועל אביהם השבה"ל, דברים נפלאים,
בתו"ד מאשר כל מה שכתב הרב 'הוד והדר' על קריאת שמו ע"ש המנח"א, ובענין החזקת חותנו של השבה"ל לחתנו, ועוד בשייכות להצלתו והצלת אביו בימי הזעם, נפלא מאוד כדאי לשמוע!
בתוך הדברים מספר על מרן השבה"ל, שניצול הוא וזוגתו הרבנית מטביעה בים, רק מפני שידעו לשוט במים, מזכיר ד' הגמ' קידושין, מן החיובים שחייב האב ללמד לבנו להשיטו במים
רציני כתב:בריה נמוכה כתב:יש לציין שדבריו אינם מדויקים בלשון המעטה
והסיפור שניצלו מטביעה בים
הם אגדה יפה שלא היה ולא נברא כמובן שהשבט הלוי מעולם לא סיפר כך והם פרי דמיון ותו לא
ואדרבה סיפר בעל שבה"ל סיפר להיפך
וכן התפרסם מחקר שבדק סיפור זה לעומק
https://amhasefer.wordpress.com/2015/11 ... %9C%D7%90/
ומצו"ב
לכאורה גם במחקר כתוב שהיו צריכים לשחות קצת ונכון שלא היה סכנה אבל אם הם לא ידעו לשחות אז היה להם בעיה.
רציני כתב:מעניין הבנים אומרים שהם שמעו מההורים שלהם ככה את הסיפור. אז אולי זה היה סיפור שמספרים רק למשפחה. וצריך עיון.
בית צדיקים כתב:בנו ר' יוסף בניימין התבטא עליו בימי השבעה אשר היה בבא קמא בבא מציעא ובבא בתרא היינו גם רב גם ראש ישיבה גם אדמור
גל של אגוזים כתב:בית צדיקים כתב:בנו ר' יוסף בניימין התבטא עליו בימי השבעה אשר היה בבא קמא בבא מציעא ובבא בתרא היינו גם רב גם ראש ישיבה גם אדמור
לא היה אדמור בחייו...
גם לא הבנתי דמיון המשל לג' בבות
גל של אגוזים כתב:בית צדיקים כתב:בנו ר' יוסף בניימין התבטא עליו בימי השבעה אשר היה בבא קמא בבא מציעא ובבא בתרא היינו גם רב גם ראש ישיבה גם אדמור
לא היה אדמור בחייו...
גם לא הבנתי דמיון המשל לג' בבות
גל של אגוזים כתב:בית צדיקים כתב:בנו ר' יוסף בניימין התבטא עליו בימי השבעה אשר היה בבא קמא בבא מציעא ובבא בתרא היינו גם רב גם ראש ישיבה גם אדמור
לא היה אדמור בחייו...
גם לא הבנתי דמיון המשל לג' בבות
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 93 אורחים