בדברי השל"ה במקורם מבואר שהכוונה היא גם בברכת מקרא מגילה "על קריאת המגילה ועל קיום מה שכתוב במגילה"אמנם בדברי ה
של"ה במקורם (מס' מגילה פרק נר מצוה אות ו) נמצא שהנידון הוא ברכת שהחיינו על המצוות ולא על היו"ט, וז"ל,
כשמברכין על קריאת מגילה ושהחיינו, יכוין שיצא בברכות אלו גם על סעודת פורים שיאכל, ומצות משלוח מנות כו', כי סעודת פורים ומשלוח מנות הם גם כן מצות מדברי קבלה, וראוי היה לברך עליהם 'אשר קדשנו במצותיו וציונו' כו' ו'שהחיינו', דהא מזמן לזמן קאתי, כמו שמברכין אנר חנוכה ואקריאת מגילה, רק שהברכות של המגילה קאי על קריאת המגילה ועל קיום מה שכתוב במגילה, דהיינו הסעודה, ומשלוח מנות כו', כמו שהחיינו בקידוש יום טוב סוכות קאי גם על הסוכה (סוכה מו א), על כן צריך השומע הברכות לכוון גם על זה.
והנה בדברי השל"ה מבואר להדיא דלא מיירי לברך שהחיינו על היו"ט דפורים, וגם לא סבירא ליה שנתקנה ברכת שהחיינו על מצוות משלוח מנות וסעודת פורים, שזה לא שמענו מעולם, וכאמור, אלא שביסוד הדבר היה ראוי לתקן על מצוות אלו מדברי קבלה ברכת שהחיינו כיון שהינם מצוות מדברי קבלה ובאים מזמן לזמן.
ובדברי השל"ה כתוב גדר חדש בכוונה בברכת שהחיינו על מצוות אלו, ובלשונו מודגש "הברכות של המגילה", הרי מפורש בלשונו דלא מיירי בקריאת המגילה לחוד, אלא גם בברכת על מקרא מגילה, וכן מפורש בתחילת דבריו "כשמברכין על קריאת מגילה ושהחיינו, יכוין שיצא בברכות אלו". ונותן השל"ה טעם נפלא לדבריו רק שהברכות של המגילה קאי על קריאת המגילה ועל קיום מה שכתוב במגילה.
ובעיקר הדבר, עורר על כך הגאב"ד טבריה, הגרא"ד אויערבאך שליט"א בספר פתחי אברהם (פורים), וציין עוד שבספר קיצור של"ה שנתחבר ע"י רי"מ עפשטיין ז"ל (נדפס בשנת תמ"ג שנת פטירת המג"א) לא הובאו דבריו בשלימות, ונסתפק שם אם השמטת המג"א מכוונת, יעו"ש.
והגרא"ד שליט"א בדבריו שם ביאר ע"פ דברי הגמ' בסוכה (מו, א): תנו רבנן היו לפניו מצות הרבה, אומר: ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו על המצות. רבי יהודה אומר מברך על כל אחת ואחת בפני עצמה. אמר רבי זירא ואיתימא רבי חנינא בר פפא הלכתא כרבי יהודה. ואמר רבי זירא ואיתימא רבי חנינא בר פפא: מאי טעמא דרבי יהודה דכתיב ברוך ה' יום יום, וכי ביום מברכין אותו ובלילה אין מברכין אותו, אלא בא לומר לך בכל יום ויום תן לו מעין ברכותיו, הכא נמי בכל דבר ודבר תן לו מעין ברכותיו.
ופירש"י: כל יום ויום מעין ברכותיו - של שבת מעין של שבת, של חול מעין של חול, של יום טוב מעין של יום טוב, המאורע.
ולפי"ז נמצא שאע"פ שבשאר מצוות קיי"ל דמברך על כל אחת ואחת בפנ"ע, כי כל מצוה היא דבר בפנ"ע, אולם בפורים את כל המצוות של פורים אפשר לכלול בברכה אחת, שהרי כולם מעין ברכותיו של אותו יום, וענינם כולם אחד.
וזהו שכתב השל"ה לכוין כן בברכת מקרא מגילה משום שבמגילה כתובים כל מצוות היום, והמקרא הוא על מנת לקיים, וכמו שכתוב בה (אסתר ט, כח): וְהַיָּמִ֣ים הָ֠אֵלֶּה נִזְכָּרִ֨ים וְנַעֲשִׂ֜ים בְּכָל־דּ֣וֹר וָד֗וֹר. ופירש"י, נזכרים - בקריאת מגילה: ונעשים - משתה ושמחה ויום טוב לתת מנות ומתנות.
ומובא שם "
רבינו שליט"א הנהיג בבית מדרשו להכריז לפני קריאת המגילה ביום, לכוין גם בברכת המגילה וגם בשהחיינו על כל מצוות היום".
ונראה לבאר באופן נוסף בס"ד, דהנה כתיב באסתר (ט, כט): וַ֠תִּכְתֹּב אֶסְתֵּ֨ר הַמַּלְכָּ֧ה בַת־אֲבִיחַ֛יִל וּמָרְדֳּכַ֥י הַיְּהוּדִ֖י אֶת־כָּל־תֹּ֑קֶף לְקַיֵּ֗ם אֵ֣ת אִגֶּ֧רֶת הַפּוּרִ֛ים הַזֹּ֖את הַשֵּׁנִֽית.
ובביאור הגר"א על דרך הפשט, פי' כתבו את כל המגילה ברוח הקדש ושלחו באגרת וז"ש לקיים את אגרת הפורים הזאת, פי' שיקראו ויקיימו מה שבתוכה.
והיינו שכאן נתחדש שהקיום הוא מצד שמצוות אלו הינם דברי קבלה וכתובים במגילה, ולא מצד ה'קיימו וקבלו', [והדברים ארוכים מה נאמר ב'קיימו וקבלו', יעוי' בחי' הרמב"ן ריש מגילה ובהשגות הרמב"ן לסה"מ להרמב"ם שורש א].