הודעהעל ידי הוד_והדר » ב' אוגוסט 01, 2011 8:32 pm
הנה העתקת כל לשון הנמוקי אורח חיים בענין זה
[ב] סדר עטיפתו. עיין במגן אברהם (סק"ב) בשם כתבים (פרי עץ חיים שער הציצית, פ"א) שצריך להתעטף כעטיפת ישמעאלים. והנה מהו עטיפת ישמעאלים, כתב בבית יוסף (ד"ה וסדר) בשם הגאונים ז"ל דעיטוף גמור בעינן מדמברכין להתעטף בציצית, והוא בש"ס מועד קטן (כד, א) אמר שמואל כל עטיפה שאינה כעטיפת ישמעאלים אינה עטיפה, מחוי רב נחמן עד גובי דיקנא, ופירש רש"י (ד"ה גובי דיוקנא) דהיינו עטיפת ישמעאלים גומות שבלחי למטה מפיו. וגם מה שהביא המגן אברהם זה בשם כתבי האריז"ל, כתב בשער הכונות (דרוש א, מענין הציצית), וכן בפרי עץ חיים (שער הציצית, פ"א), וכתב שם בפירוש עטיפת הישמעאלים וערביים, ובזה הלשון שהם מעטפין ראשן בטלית וכורכים השני קצוות של הטלית סביב גרונם וצוארם וכו', עיין שם. והנה בעולם נהגו הרבה אנשים רבים וכן שלמים שמעטפין הטלית ומכסין פניהם עד פיהם לפניהם, ויש מחמירים יותר לכסות עד החזה מלפניהם, ואומרים כי זהו עטיפת ישמעאלים. (ואנחנו לא נהגנו כן, רק לכסות בטלית ראשו ולכרוך בשני קצות של הטלית על הצואר ועד פיו, והד' ציצית לצד שמאל מאחוריו כמבואר שם בהאריז"ל בכונתו).
והנה אאזמו"ר הקדוש מהר"ש זי"ע מפה קהלה תמה על מנהג רבים הנזכר לעיל שמכסים פניהם ואומרים כי זהו עטיפת ישמעאלים, והיתכן לומר כן, כי איך הלכו הישמעאלים בכיסוי פניהם, בחשך ילכו אם יכסו עד הפה מלמעלה למטה והעינים והחוטם והפנים מכוסות, ואיך לא יפלו בפתחים ובורות וינגפו גופם, ואם יוליכם אחר כמו שמוליכין סומא שלא יפול כנזכר לעיל, הלא גם האחר יפול אם יתעטף כנזכר לעיל, ובעל כרחך לומר שהאחר יהיה מאומה אחרת שאינם ישמעאלים בעטיפתם. וגם לא שמענו מעולם שינהגו את הישמעאלים כמו הסומים (סגי נהור), ודבר זה מביא לידי גיחוך.
וגם ראיה לדבר, א') ממשנה מפורשת בכלים (פכ"ט, מ"א) גומדין של ערביים, פירש הר' עובדיה מברטנורא ז"ל שהוא אמה על אמה ומכסין הערביים חוטמן ופיהם בזמן הקור. ואם הפירוש עטיפת ערביים (ישמעאלים) בטליתם שמכסים את פניהם בראשם מלפניהם עד פיהם ולמטה, הלא ממילא החוטם מכוסה, ולמה להו הגומדין הלז של אמה. אלא ודאי דזה אינו, וכנזכר.
ב') ממה שמביא הבית יוסף מהבעל העיטור (הלכות ציצית שער ב, ח"ג) בשם הגאונים עטיפת ישמעאלים עטיפה גמורה וכו', ומסתברא לן דעטיפת ישמעאל לא הוזכרה אלא לגבי אבילות דאמר שמואל וכו', (כנזכר לעיל מש"ס מועד קטן (כד, א)), אלא שהאריז"ל פסק דגם לעטיפת ציצית צריכין להחמיר בעת תחלת עטיפת הטלית לעשות כעטיפת הישמעאלים, ושם בגמרא במקורו לא נמצא כלל לכסות פניו, רק נראה בפשיטות לכרוך הטלית על צוארו עד שיגיע למעלה בתחלת פניו בגומא שבזקנו, כנזכר לעיל.
ג') וגם האר"י ז"ל שצוה לעשות בעטיפת ציצית כעטיפת ישמעאלים בעת הברכה, הנה בעת תפלת מנחת שבת קודש בעטיפת הטלית כתב בסידורי האריז"ל, ומקורו בהגהות מהר"י צמח ז"ל בפרי עץ חיים (שער השבת, פכ"ב), שאין לכסות הפנים ולא המצח כלל בטלית כי אז מתגלה המצח וכנודע, והלא כדברי האר"י ז"ל צריכין לציצית עטיפת ישמעאלים, ואם נאמר שזהו על כל פניו (עד למטה במקום פיו) אם כן המצח בעל כרחך שיכסנו, ואיך נקל במצות ציצית אז לברך להתעטף ושלא לעשות כעטיפת ישמעאלים. אלא ודאי דעטיפת ישמעאלים אינו כלל על הפנים לכסותו, רק לכורכו סביב צוארו וראשו מעוטף בו כנזכר לעיל, אבל המצח לפניו יוכל להיות שפיר מגולה. (ומה שכתב שלא לכסות אז המצח כלל, אין משמע דבשארי פעמים צריך להיות המצח מכוסה, אלא הפירוש כפשוטו דבשארי פעמים שאין מדקדקים על זה כשמתעטפים ראשם בטלית אז מתכסה המצח גם כן לפעמים כמובן, אבל [במנחה] צריך לדקדק על זה שלא לכסותו כלל, וזה פשוט).
ד') דמלשון האר"י ז"ל בעצמו (בשער הציצית) שכתב לעשות כעטיפת ישמעאלים כנזכר לעיל, מפורש ומבואר כך לכורכו סביב צוארו וגרונו כנזכר לעיל, ומה זה ענין לכיסוי פניו בזה.
ה') מש"ס שבת (סה, א) הערביות יוצאות רעולות, פירש רש"י (ד"ה יוצאות) דרך ערביות להיות מעוטפות ראשן ופניהן חוץ [מן] העינים וכו', עכל"ה. הרי שאין מכסות ראשן עד העינים מלפניהם ולמטה, רק מלמטה מתעטפות סביב גרונם ופיהם כדי שישארו העינים מגולים, (כי בודאי אין לומר שעושין נקבים בטליתן במקום העינים שיסתכלו דרך שם), ואם הנשים מחמת צניעות אין מכסות העינים, כל שכן האנשים שאין מכסין טליתם על העינים, וכנזכר לעיל.
ו') וגם עתה רואין בארץ הקודש ושארי ערי תוגרמה הערביים הישמעאלים אשר מנהג אבותיהם בידיהם, גם במלבושיהם, כנודע, ויעשו כן כשרוצה לילך במרוצה אז נוטל חלק אחד מבגדו הרחב העליון ומשליכו על כתפו וכורכו על צוארו, וכשהוא רפש וטיט ורוצה לרוץ אז גם החלק השני הוא מגביהו וכורכו על צוארו, וזהו עטיפת ישמעאלים, כי אם יכסה פניו אז לא יראה אנה לילך כלל, וכנזכר לעיל.
אמנם חזות קשה ראיתי בשולחן ערוך הרב התניא ז"ל (בסימן זה (סעיף ה)), שכתב עטיפת ישמעאלים דהיינו לכסות הראש עם הפנים עד גומות שבלחי למטה מפיו עד כאן לשונו. ובאמת אחרי המחילה ונשיקת עפר כפות רגליו הקדושים זי"ע, אין שום מקור למה שכתב 'לכסות הפנים', וכמו שהוכחנו וביארנו לעיל בראיות פשיטות וברורות בעזרת השם יתברך.
אך זאת מנהגי, וכמו שנהג אדומו"ר הקדוש רבינו יחזקאל זי"ע הרב משינאווע, כי גם בעת עטיפת ישמעאלים, שהוא עשיות עיקר המצוה מן המובחר לעשות אז גם כדעת הגאונים והאריז"ל שצריכין עטיפת ישמעאלים, מכל מקום צריכין לדקדק להמשיך למטה הטלית מצד ערפו ואחוריו שיהיה מכוסה בו ראשו ורובו של הגוף, כיון שעיקר מדינא היא ההלכה בזה בטור ושולחן ערוך כדרך שבני אדם וכו', היינו עיקר עטיפת הגוף, על כרחך צריך להיות אז רוב הגוף גם כן מכוסה כדי שלא יבטלו בעת עטיפת ישמעאלים המצוה בעיקרה להלכה, שהוא עטיפת הגוף, והיינו רובו, כנזכר.
ובענין העטיפה שכתבנו לעיל בזה שמנהגנו ליקח הד' ציצית לצד שמאל בעטיפתו ובכריכתו על הצואר, הן אמת כי בטור וגם בפרי עץ חיים (שער הציצית, פ"ג) ובסידור (בכוונת הציצית) כתבו הכונה גם באופן זה שנותן הב' ציציות לפניו וב' לאחריו, עיין שם. מכל מקום למאי דקמן (בעטיפת ישמעאלים) כתב בפירוש בשער הכונות (דרוש א, מענין הציצית) וזה לשונו: והנה לסיבה זו הצריכו הגאונים להתעטף עטיפת ישמעאלים ומחזירים ב' הציצית שביד ימין אל צד שמאל, באופן שיתחברו שם בצד השמאל מאחוריו כל הד' ציציות, ויהיו תלויים מאחוריו בצד שמאל במקום התחלת בנין הנוקבא מאחורי החזה, עד כאן לשונו הקדוש. הרי מפורש בלשונו הזהב והקדוש בשער הכונות — (שהוא משמונה שערים סלת נקיה לשון מה"ר חיים וויטאל ז"ל, והוא העיקר ועליו יש לסמוך במקום שנראה כמו ספק ופלוגתא בדבריו ז"ל, כנודע בשם הגדולים (ערך ר' חיים ויטאל)) — שצריך להחזיר כל הד' ציציות לאחוריו בצד שמאל, וכמנהגינו כנזכר לעיל.
שוב ראיתי בספר אשל אברהם מהדורא תניינא על אורח חיים (להגה"ק מבוטשאטש ז"ל) בסימן ט"ז (בריש הסימן, ד"ה בדברי הגמרא), חולק גם כן על הרב הגה"ק התניא ז"ל בשולחן ערוך בזה במה שכתב שיהיה העיטוף גם מלפניו, עיין שם:
עד כאן לשונו הקדוש
והחלק שכל הנזיעה כדאי היה לו וכו' לא הובא שם