ייש"כ.
באמת מצאתי בספרו (ח"א עמ' יא) שכתב לגבי ר"ח שחל בשבת:
"כשבת רגילה, חוץ מוטוב בעיניך וכו' בשחרית ודאמירן בעלמא וכו' בח"ק לפני מוסף בניגון שלפני אמירת הלל. ומוסף מימלוך וכו' עד וביום השבת בניגון יום טוב, וביום השבת וכו' בניגון של שבת, זה קרבן שבת ניגון של שבת, וקרבן היום כאמור ניגון יו"ט (דברי קהילות ע' 76), ישמחו ניגון שבת, או"א וכו' ניגון יו"ט, מרצה ניגון של שבת".
וכן כתב שם (עמוד יג) לגבי יו"ט דפסח שחל בשבת "ואם חל בשבת, וביום השבת וישמחו והמילים זה קרבן שבת -
בניגון שבת".
ומעניין ששמעתי פעם מחכ"א שאמר שיו"ט החל בשבת, אז ה"שבת" היא שבת של יו"ט, ויש לנגן את הכל בניגון של יו"ט. ומעניין אם יש מקור לכך
[ס' דברי קהילות - מיהו?].