אסון מירון ל"ג בעומר תרע"א

נחוניא · הודעהעל ידי **נחוניא** » ב' אוגוסט 17, 2015 11:33 pm

ברשימת האנשים שנספו ל"ע באסון המפולת ל"ג בעומר תרע"א נמצא ר' ישראל מטיס בן 65 שנה מצפת.
אשמח לקבל עליו פרטים נוספים.
מסתבר שקברו נמצא בבית הקברות במירון, ובאם מזדמן מישהו לשם בעתיד הקרוב אשמח לקבל תמונה מהקבר.

מיללער · הודעהעל ידי **מיללער** » ב' אוגוסט 17, 2015 11:42 pm

נחוניא כתב:ברשימת האנשים שנספו ל"ע באסון המפולת ל"ג בעומר תרע"א נמצא ר' ישראל מטיס בן 65 שנה מצפת.
אשמח לקבל עליו פרטים נוספים.
מסתבר שקברו נמצא בבית הקברות במירון, ובאם מזדמן מישהו לשם בעתיד הקרוב אשמח לקבל תמונה מהקבר.

http://www.ivelt.com/forum/viewtopic.ph ... 2#p1050072
http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/ ... 2&rtl=true
תמונה

חסיד_פולני

בעקבות האסון שאירע הלילה במירון ה' ירחם.

אצרן · הודעהעל ידי **אצרן** » ו' אפריל 30, 2021 2:43 pm

בדיווח של המארגן זשורנאל היו 11 הרוגים בל״ג בעומר במירון תרע״א

זאב ערבות · הודעהעל ידי **זאב ערבות** » ו' אפריל 30, 2021 6:19 pm

קטע מהאדרא רבא

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » ו' אפריל 30, 2021 6:54 pm

'הוצאה מההקשר' זה ביטוי עדין לצילום מהאידרא.

זאב ערבות · הודעהעל ידי **זאב ערבות** » ו' אפריל 30, 2021 7:06 pm

לייטנר כתב:'הוצאה מההקשר' זה ביטוי עדין לצילום מהאידרא.

הוצאה ממהקשר בדיוק כמו שתי ההודעות שמעליו. לולי הם לא הייתי מפרסם את זו.

אהרן תאומים

זאב ערבות כתב:
לייטנר כתב:'הוצאה מההקשר' זה ביטוי עדין לצילום מהאידרא.

הוצאה ממהקשר בדיוק כמו שתי ההודעות שמעליו. לולי הם לא הייתי מפרסם את זו.

הסמיכות והמספר המדויק (נכון לשעת כתיבה זו) 45 , ולו רק בשביל התבוננות לרבדים נוספים היכולים להתגלות בכל ענין, כמו הקשר בין 24 אלף לאנשי שכם לשבט שמעון המתים במגיפה וכו' ראה ברמ"ע מפאנו ובבני יששכר על כל מיני מספרים

אראל · הודעהעל ידי **אראל** » ו' אפריל 30, 2021 9:33 pm

אולי יש לציין הסיפור המובא בגמ' פסחים דף ס"ד, ובאיכה רבה עה"פ רבתי בגוים, על ריבוי הדוחק שהי' בעזרה בהקרבת הפסח עד שנתמעך זקן אחד ולא החזיקן, והיו קורין אותו 'פסח מעוכין'..
בעוה"ר ראינו 'ל"ג בעומר מעוכין', השם ירחם

נחומצ'ה · הודעהעל ידי **נחומצ'ה** » ש' מאי 01, 2021 10:29 pm

בחזרה אלינו בתשפ"א.

אד"ם כי יקריב - אותם מ"ה נשמות שעלו בסערה, הם קרבנות הציבור של כולנו.

מטבע הדברים שאדם שמוע על אסון פרטי, תאונה, דום לב וכדומה, הוא מטעים זאת 'כי בחטאו ימות'.
היינו, היה לו חשבון עם הקב"ה וכשהגיע הזמן, כי איננו, כי לקח אותו אלקים.

אבל באסון ציבור, זה לא פרטי, זה של כולנו.
ציבור מכפר על ציבור.
הקב"ה מדבר איתנו ואלינו.
הם בחינת האד"ם כי יקריב של כולנו.

מי יתן 'השלם כל הקרבנות כולם'.
יהיה זה הקרבן ציבור האחרון עד בא ינון.

חסד לאלפים · הודעהעל ידי **חסד לאלפים** » ש' מאי 01, 2021 10:52 pm

הדיווח מעיתוני התקופה
מעניין לשים לב לשינויי הדיווחים בין עיתון לעיתון.
(למרות שהדיווח היה בלתי מפלגתי)

נחומצ'ה · הודעהעל ידי **נחומצ'ה** » ש' מאי 01, 2021 11:23 pm

זאב ערבות כתב:קטע מהאדרא רבא

מה פירוש 'פרדשכא'?

בן האלקשי · הודעהעל ידי **בן האלקשי** » ש' מאי 01, 2021 11:45 pm

נחומצ'ה כתב:
זאב ערבות כתב:קטע מהאדרא רבא

מה פירוש 'פרדשכא'?

אוי ליצנות
פרדשכא זה שרי רומי
המביא את האידרא כנראה לא מבין ארמית (או שעזה חיפוש רשב"י - 45...)
המסופר שם על אליהו הנביא ז"ל שלא השתתף עם רשב"י באידרא כיון שנשלח ע"י הקב"ה להציל את רב המנונא סבא ובשביל זה הרג מ"ה סרדיוטות רומיים.

חסד לאלפים · הודעהעל ידי **חסד לאלפים** » ש' מאי 01, 2021 11:49 pm

התרגום - בסמוך בעזה"י
*
מר אפרים כהן הנזכר לעיל כמדווח,
מופיע כאן כרופא, וכחבר דירקטוריון

חסד לאלפים · הודעהעל ידי **חסד לאלפים** » ש' מאי 01, 2021 11:50 pm

תמלול הטקסט הבלתי קריא דלמעלה:

צפת כ' בסיון
מקרה-אסון נורא מאד קרה פה. בכל שנה ביום ל"ג בעומר מתאספים הרבה אלפי איש בטבריה ובצפת בכדי להשתטח על הקברים הקדושים של הנביאים והתנאים. במירון, הנמצא מהלך של שתי שעות מצפת, נמצאת מערתו של התנא רבי שמעון בן יוחאי וקברו וגם קברות בנו, רבי אליעזר, ושל עוד תנאים הרבה, לאחר שמתפללים תפילות הזכרה שונות במשך ימים אחרים על הקברים שבטבריה ובצפת, נערכת החגיגה הראשית ביום ל"ג בעומר בערב במירון, שם מדליקים לכבודו של ר' שמעון בן יוחאי ושל יתר התנאים נרות של נשמה הנקראים בשם כולל 'הדלקה' אל קדרות אבנים גדולות יוצקים שמן זית ומניחים בתוכם מטפחות ושאר חפצי צמר ובד, והמון אדם של בטח אלפי איש מחכים לרגע התחלת ההדלקה.
גם בפעם הזאת באו המון אורחים מכל ערי פלשתינה, הרבה מתפללים עולי ארץ-ישראל מאירופה והיהודים הבוחארים שחגגו את חג הפסח בירושלים. כל היהודים תושבי צפת נוהגים לצאת לשני ימים מירונה. בצפת סגורים כל המחסנים והחנויות ביום ל"ג בעומר. נשארים בעיר רק הנשים והילדים או האנשים הזקנים, שתש כוחם מעשות דרכם למירון. גם התושבים הבלתי-יהודים משתתפים בין היוצאים לקבר ה"צדיק". הגוברנאטור מצפת ועוד כמה מגדולי העיר, הרבה שוטרי פוליצות וחילים, הרופא העירוני ופקידים אחרים באים למירון בכל שנה. השתא נאספו אל ההדלקה במירון משמונת עד עשרת אלפים איש. בין האורחים נמצא גם הד"ר רופין מיפו, מר אפרים כהן, דיריקטור סיטינאוריום של 'הולפספיראיין', והרב הורוביץ מירושלים אשר באו בעסקי משרתם לצפת. עוד לפני בוא הערב מתאספים המון המתפללים בקבוצות גדולות וקטנות על ידי הקברים, הרבה מהם קוראים את 'הזוהר', המצייר את פרשת חייו ומיתתו של האדם הגדול הזה. רובם מתפללים ובוכים בדמעות שליש את אותו הבכי, שאפשר לראותו רק פה אצלינו, אבות ואמות הביאו אתם אל הצדיק את בניהם, שאך זה מלאו להם שלוש שנים. מחר יכרתו את שער ראשם בפעם הראשונה בתפלה לגדלם ולחנכם ברוחו של ר' שמעון בן יוחאי לתורה וליראת-שמים. לאחר שגמרו העשירים והעניים העלובים להתפלל את תפלתם ולשפוך מרי שיחם במקומות הקדושים האלה – בקרבת המקום נמצאת גם חורבת בית כנסת עתיק יומין – לפני האלוקים, אז רואים את אותם ההמונים יוצאים במחול בקבוצות גדולות ומזמרים את ההימנון המפורסם 'בר יוחאי', כאלו היו חוגגים פה חג כלולותיהן של מאה כלות. זוהי ה'הלולא' דר' שמעון בן יוחאי. קול בכים ויללתם של אלפי אחים ואחיות הולך ונהפך משעה לשעה לקול ענות שמחת קדש, וזהו סדר אותו היום כולו.
הגיעה השעה העשירית בערב. הרב מצפת, ושמש בן שמונים שנה, נשא בידים על המעלות. על פני המערה נמצא אולם גדול הבנוי איתן. על גג האולם הזה, המוקף מעקה עשוי אבן ועץ, שם עומדת 'ההדלקה' לעשות. המון אדם רב עומדים צפופים על הגג הזה, הבלתי מרווח בערך, בכבדות מרובה עלה למצוא שם מקום בשביל הרב הישיש. משימים בידו אבוקה גדולה. הרגע הקדוש בא,בשפתים רועדות אומר הרב: "לכבוד התנא האלקי רבי שמעון בן יוחאי זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל", הלהבה מתנשאת השמימה ומאלפי פיות מתפרצים צלצלי השירה המרוממת "בר יוחאי". עברו שלשה רגעים.
פתאום התחולל האסון הנורא. מעקת החומה התמוטטה, האבנים הגדולות נפלו לארץ ואחריהם התגלגלו זה אחר זה משמונים עד מאה נפש, אנשים ונשים נערים ונערות, ילדים וישישים. הכל נפלו זה אחר זה במשך רגעים אחדים מגובה של שמונה מטרים מטה לארץ. חרדה גדולה נפלה על הקהל. נרמסו אנשים, ודם לרוב נשפך, ומכל עברים פרצו צעקות שבר. הרוגים אחדים שכבו לארץ ושעה קלה עברה עד אשר שבה רוח האנשים אליהם והתחילו מחפשים אחרי המתים והפצועים. הירח והכוכבים האירו את שדה ההרס, אשר היה מראהו נורא מאד. כחמשים פצועים הובאו אל החדרים הסמוכים. רופא-העיר, טורקי צעיר, המציא את העזרה המידיצינית הראשונה. אבל לצערנו לא נמצא אצלו שום כלי-מכשירין וצרכי-תחבושת. הגוברנאטור ואתו עוד כמה אנשים ונשים נלבבים השתתפו בחשכת הלילה במעשה העזרה במה שהיה הדבר ביכלתם, הרב הורוביץ מנהל עניני כולל אשכנז-הולאנד בפלשתינה, שלח תיכף צירים רוכבים לצפת עם מכתב אל הד"ר ריר בבקשה כי יבוא תיכף בלוית רעיו למירון ויביאו אתם את מכשירי-העזרה הנחוצים, לא ארכו הרגעים ושמועת-איוב זו התפשטה בכל העיר. לפנות בקר כבר היו הרופאים במירון. כשעלה עמוד השחר כבר אפשר היה להתבונן לגודל האסון. היו שבעה מתים, וביניהם שני אבות משפחה, שהניחו אחריהם נשים אלמנות וי"ב יתומים, וחמשה נערים ונערות מבני י"ב – ט"ז שנים. הפצועים קשה וגם המתים הינם, לבד משנים, מצפת, מטבריה ומשתי קולוניות סמוכות. הרופאים נגשו קודם כל לבדוק את אלה, שעוד נשארה תקוה להצילם, ראש הכוללים, שנמצא באותו מעמד, צוה שישתמשו בכל האמצעים להצלת האומללים, וסכומי-הכסף הדרושים לכך לא יחסרו. תיכף הכינו מטות-עץ ומאז הבוקר עד שעה מאוחרת בלילה נשלחו האומללים ממירון לצפת. בצפת נתקבלו הפצועים אל בית החולים, שנבנה ע"י הבארונית רוטשילד. תיכף הכינו בשבילם מטות ומצעות, ואנשים נדיבי-לב ונשים רחמניות נמצאו, אשר קבלו עליהם לדאוג לשלום האומללים ולהפוך את משכבם בחליים. מר פאחי, הדירקטור של ביה"ס אשר 'להאליאנס', טלגרף תיכף לפאריז בבקשת עזרה וגם מר גורדון השתתף בשם סניף הבאנק הציוני במעשה-העזרה.
לאחר שהובאו החולים ממירון לצפת היתה הלוית המתים, בצפת עצמה מתו ביום השני עוד ארבעה אנשים מן הפצועים, וביניהם שני בעלי אשה ובנים. כל העיר עטופה אבל, כי אין כמעט בית אשר לא נגע אליו האסון.
הגוברנאטור חוסיין אופונדרי אדאד השתתף בעצמו כל הלילה וכל היום למחרתו בנתינת עזרה לאומללים, ואשתו שלחה תיכף אל בית-החולים את כל הסדינים, שנמצאו אצלה מן המוכן בביתה.
הרב הורוביץ נתן בשם אמרכלים חמש מאות פראנק להוצאות הראשונות, וימלא את ידי הד"ר דוד להוציא על חשבון כולל אשכנז=הולאנד לכל הצרכים הנחוצים לעזרת החולים, גם הדירקטור כהן והד"ר רופין השתתפו בסכומי-כסף. לע"ע שוכבים בבית החולים שבעירנו ארבעים פצועים, ומצב אחרים מהם מסוכן מאד.
התחילו מאספים נדבות גם לטובת האלמנות והיתומים. בין הפצועים נמצאים הרבה בעלי מלאכה, שנעשו בעלי מומים ולא יצלחו עוד לשום עבודה. כל קרבנות האסון הם אנשים חשובים, ובהם מצויינים מאד איש איש במקצוע שלו.
גורל בני המשפחות האומללות שנשארו במות מפרנסיהם בעירום ובחוסר כל, נגע אל לב הפקידות הטורקית, ומטעם השלטון אומרים ליסד עזר רשמי לקבוץ נדבות מכל הארץ.
מ ן ה ג ל י ל

*תוקן משגיאות כתיב

לבי במערב · הודעהעל ידי **לבי במערב** » א' מאי 02, 2021 12:08 am

נחומצ'ה כתב:מה פירוש 'פרדשכא'?

רש"י שבת צד, א: סרדיוט.
רש"י מגלה יב, ב: פקיד ונגיד.

חסד לאלפים · הודעהעל ידי **חסד לאלפים** » א' מאי 02, 2021 12:10 am

מישהו יודע להסביר פשר הקטע דלהלן?

"פתאום נגש זה הקונה את ההדלקה מהחכמים והתחיל להפחיד את האנשים באבוקת=ההדלקה שהיתה בידו למען יתרחקו ממנו וימצא לו האפשרות לקחת את הכסף שמשליכים בתוך ההדלקה".
מה זה הכסף הזה שהשליכו, ולשם מה השליכו?
(אם כסגולה - מאיזה רשות היה מותר לו ליטלם?)

לבי במערב · הודעהעל ידי **לבי במערב** » א' מאי 02, 2021 12:14 am

חסד לאלפים כתב:מישהו יודע להסביר פשר הקטע דלהלן?

שאלה הקודמת לכך: מהי אמינותו? ('רמז': קרובה לאפס, שכן לא נז' דבר כעי"ז בשאר הדיווחים).

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » א' מאי 02, 2021 12:32 am

בן האלקשי כתב:
נחומצ'ה כתב:
זאב ערבות כתב:קטע מהאדרא רבא

מה פירוש 'פרדשכא'?

אוי ליצנות
פרדשכא זה שרי רומי
המביא את האידרא כנראה לא מבין ארמית (או שעזה חיפוש רשב"י - 45...)
המסופר שם על אליהו הנביא ז"ל שלא השתתף עם רשב"י באידרא כיון שנשלח ע"י הקב"ה להציל את רב המנונא סבא ובשביל זה הרג מ"ה סרדיוטות רומיים.

לכך התכוונתי בהוצאה מההקשר.

פרנצויז · הודעהעל ידי **פרנצויז** » א' מאי 02, 2021 10:17 am

חסד לאלפים כתב:מר אפרים כהן הנזכר לעיל כמדווח,
מופיע כאן כרופא, וכחבר דירקטוריון

היכן נזכר שאפרים כהן היה רופא?

חסד לאלפים כתב:תמלול הטקסט הבלתי קריא דלמעלה: ...
בין האורחים נמצא גם הד"ר רופין מיפו, מר אפרים כהן, דיריקטור סיטינאוריום של 'הולפספיראיין', והרב הורוביץ מירושלים אשר באו בעסקי משרתם לצפת. ...
גם הדירקטור כהן והד"ר רופין השתתפו בסכומי-כסף.

אולי התבלבלתם בין "דירקטור" ל"דוקטור"?

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » א' מאי 02, 2021 10:34 am

עצה טובה קמ"ל - כל מי שכותב באשכול זה ודבריו בעלי ערך בעיניו, ישמור עותק מהם וד"ל (או שמלכתחילה ישלח לפורום השכן... ומן הסתם כבר עשו כן כמה וכמה)

בתוך הגולה · הודעהעל ידי **בתוך הגולה** » א' מאי 02, 2021 4:51 pm

כידוע וכמפורסם בעקבות האסון בתרע"א התקינו חכמי אשכנזים בצפת כמה תקנות וכמובא בספר עדן ציון עמ' רנא-רנג
מי שעורר ופעל עבור אותם תקנות היה הגאון רבי יצחק ראבין (מגזע רופשיץ וצאנז) שנפטר מעט זמן אח"כ בקיצור ימים (והיו שתלו זאת בביטול שמחת רשבי ואכ"מ)

א' הנפטרים באסון עכשיו הוא האברך רבי יהודה לייב (ב"ר יו"ט-עורך המבשר) רובין.

מישהו יודע אם יש קשר משפחתי?

(ברור שהסיכוי נמוך והמחשבה היא תפלה וטפלה אבל מאחר ועלתה מחשבה אפי' ברצוא ושוב קשה לי לדחותה ...)

אהרן תאומים · הודעהעל ידי **אהרן תאומים** » א' מאי 02, 2021 6:51 pm

עם חמשה מהנספים קדושי מירון יש לי קשר ברמת היכרות חזקה ושבת זו הייתה קשה מאוד, ולאחר שמיעת ההספד (באמצעים טכנולוגים) של הרי"מ טאומן על הבחור החתן פינחס מנחם בן ידידי דוד שיחי', על כן קיבלתי על עצמי להתרחק מהטכנולגיה יותר ואני מחפש מישהוא שיסכים להעלות את התוכן שלי בבית התלמוד כי לאימיל אני יהיה מחובר עקב הפרנסה, בימים הקרובים אמשיך להעלות עד אשר אמצא, ואם לא אז בערב שבועות לאחר אלף דפים במסגרת דף ועוד דף אפרד בצער, האימיל שלי aharonteomim@gmail.com
בשבת זו ישבתי בס"ג עם הרב שלמה בסר שליט"א אבא של ישראל מעיתון משפחה, והוא סיפר לי כך שאבי סבו וביתו בת ה13 נהרגו באסון ההוא בתרע"א הבת נהרגה במקום ונקברה בסמיכות לציון אבל מציבתה לא מצוינת בבירור אלא בין הקברים ליד השביל, אביה נפצע קשות ואביו שהיה חי נשאל האם להביאו לבית החולים הכי קרוב אז שהיה בחיפה והוא לא הסכים כי זה היה של המסיונרים והוא אמר שנאמר בגמרא שאסור להשתמש בעצי אשירה אפילו לרפואה, ולכן הביאוהו לצפת מקום מגוריו במרפאה הקטנה שהייתה שם והוא המשיך לחיות עד ערב ר"ח סיון ונפטר ונקבר בצפת, השר משה מנטיפיורי הציע את עזרתו לשבעת האלמנות שנותרו מאותו אירוע בתנאי שיבוא למקום מגוריו בצרפת והוא יחזיקם וישלם להם על המסע ויתן להם בתים וכו', האימא שנותרה אלמנה לא הסכימה מפני חינוך הילדים שנותרו, הרידב"ז שהיה אז רב העיר צפת הגיע לבקרה והבטיח לה שבזכות סירוב זה בני משפחתה ימשיכו במסורת ישראל סבא עד סוף כל הדורות וכן הוא עד ימינו.

לעשות רצונך · הודעהעל ידי **לעשות רצונך** » א' מאי 02, 2021 8:27 pm

אהרן תאומים כתב:בשבת זו ישבתי בס"ג עם הרב שלמה בסר שליט"א אבא של ישראל מעיתון משפחה, והוא סיפר לי כך שאבי סבו וביתו בת ה13 נהרגו באסון ההוא בתרע"א הבת נהרגה במקום ונקברה בסמיכות לציון אבל מציבתה לא מצוינת בבירור אלא בין הקברים ליד השביל, אביה נפצע קשות ואביו שהיה חי נשאל האם להביאו לבית החולים הכי קרוב אז שהיה בחיפה והוא לא הסכים כי זה היה של המסיונרים והוא אמר שנאמר בגמרא שאסור להשתמש בעצי אשירה אפילו לרפואה, ולכן הביאוהו לצפת מקום מגוריו במרפאה הקטנה שהייתה שם והוא המשיך לחיות עד ערב ר"ח סיון ונפטר ונקבר בצפת, השר משה מנטיפיורי הציע את עזרתו לשבעת האלמנות שנותרו מאותו אירוע בתנאי שיבוא למקום מגוריו בצרפת והוא יחזיקם וישלם להם על המסע ויתן להם בתים וכו', האימא שנותרה אלמנה לא הסכימה מפני חינוך הילדים שנותרו, הרידב"ז שהיה אז רב העיר צפת הגיע לבקרה והבטיח לה שבזכות סירוב זה בני משפחתה ימשיכו במסורת ישראל סבא עד סוף כל הדורות וכן הוא עד ימינו.

אבא של סבא של הרב בסר, זה מי שמובא בידיעה למעלה, ר' זיידל לודמיר, שנפטר אחר כך מפצעיו, לאחר שבתו נהרגה במקום ונקברה במירון.
יצויין כי אחד ההרוגים באסון האחרון הינו הרב קלגסלבלד זצ''ל, חתן ר' הלל לודמיר יבלחט''א, והוא גם נכד לר' זיידל לודמיר הנזכר. יהי זכרם ברוך.

אהרן תאומים · הודעהעל ידי **אהרן תאומים** » א' מאי 02, 2021 9:01 pm

וזה מה שכתב לי ידיד לאימיל מחברי הפורום הנכבד ציטוט - לא יודע מהו אמר אך האם באמת בתמימותך אתה סבור שיש לטכנולוגיה שייכות למה שקרה? צריך להיות באמת תמים ופתי להאמין בכך. גם אל תטוס ואל תסע במכונית כי הכל היום ע"י טכנולוגיה וגם האימייל. אינך יכול לומר שזה דרוש לך לפרנסתך... אם הטכנולוגיה אסורה - אז היא אסורה! סוף פסוק ואל תחפש היתרים. גם אשתי מאוד נגד האטכנולוגיה אך מבינה כיצד להפריד בין מה שנחוץ למה שלא
את דעתי כתבתי

וזה מה שעניתי לו ציטוט (מצונזר) - בודאי שאין קשר אני עצמי עשיתי שאילת חלום ועליתי להיכלא דרקיעא וראיתי שממש זה לא הסיבה אלא .... המטופשת של ........!!! אבל להתחזק צריך

תולדות · הודעהעל ידי **תולדות** » א' מאי 02, 2021 9:50 pm

בתוך הגולה כתב:כידוע וכמפורסם בעקבות האסון בתרע"א התקינו חכמי אשכנזים בצפת כמה תקנות וכמובא בספר עדן ציון עמ' רנא-רנג
מי שעורר ופעל עבור אותם תקנות היה הגאון רבי יצחק ראבין (מגזע רופשיץ וצאנז) שנפטר מעט זמן אח"כ בקיצור ימים (והיו שתלו זאת בביטול שמחת רשבי ואכ"מ)
א' הנפטרים באסון עכשיו הוא האברך רבי יהודה לייב (ב"ר יו"ט-עורך המבשר) רובין.
מישהו יודע אם יש קשר משפחתי?

אין קשר!

פרנצויז · הודעהעל ידי **פרנצויז** » א' מאי 02, 2021 11:07 pm

שמעתי בשם ר"י פינטו, הרב הראשי למרוקו, שאמר אתמול במוצ"ש, שלפני שלוש [!] מאות שנה בימי האר"י ז"ל, היתה מגיפה, ובאותה שנה לא התקיימו ריקודים בל"ג בעומר במירון, ובשנה שאחריה באמצע חגיגת ל"ג בעומר במירון קיר נפל, היתה מפולת ונהרגו 78 אנשים, והאריז"ל אמר שזה בגלל שבשנה הקודמת התבטלה החגיגה. [ועפ"ז רצה להסביר שהאסון שקרה השנה, הוא משום ששנה שעברה התבטל בגלל מגיפת הקורונה וכו'].
כמדומה שהוא טעות, וכל המעשה לא היה ולא נברא, ומה שהיה באמת המעשה בזמן האר"י ז"ל (לפני יותר מ-450 שנה) הוא שרצו לבטל את הריקודים במירון בל"ג בעומר, והאר"י ז"ל אמר שאם יבטלו את הריקודים, ח"ו תהיה מגיפה אח"כ, ושמעו לו, ולא ביטלו, ולא היתה מגיפה. וגם לא היתה מפולת ולא נהרגו אנשים.
האם זה נכון? (כרגע לא חיפשתי).

לבי במערב · הודעהעל ידי **לבי במערב** » א' מאי 02, 2021 11:10 pm

נכב"ב.

אראל · הודעהעל ידי **אראל** » א' מאי 02, 2021 11:51 pm

אהרן תאומים כתב:ע, השר משה מנטיפיורי הציע את עזרתו לשבעת האלמנות שנותרו מאותו אירוע בתנאי שיבוא למקום מגוריו בצרפת והוא יחזיקם וישלם להם על המסע ויתן להם בתים וכו', האימא שנותרה אלמנה לא הסכימה מפני חינוך הילדים שנותרו, הרידב"ז שהיה אז רב העיר צפת הגיע לבקרה והבטיח לה שבזכות סירוב זה בני משפחתה ימשיכו במסורת ישראל סבא עד סוף כל הדורות וכן הוא עד ימינו.

רבי משה מנטפיורי כבר נפטר בשנת תרמ"ה, ולא הי' עוד בחיים בשנת תרע"א, אולי הכוונה לבאי כוחו

פרנצויז · הודעהעל ידי **פרנצויז** » ב' מאי 03, 2021 12:05 am

אראל כתב:רבי משה מנטפיורי כבר נפטר בשנת תרמ"ה, ולא הי' עוד בחיים בשנת תרע"א, אולי הכוונה לבאי כוחו

וחוץ מזה מונטיפיורי לא היה גר בצרפת אלא באנגליה.
(אולי החליפו עם הברון רוטשילד שהיה בצרפת?)

אהרן תאומים · הודעהעל ידי **אהרן תאומים** » ב' מאי 03, 2021 12:14 am

אראל כתב:
אהרן תאומים כתב:ע, השר משה מנטיפיורי הציע את עזרתו לשבעת האלמנות שנותרו מאותו אירוע בתנאי שיבוא למקום מגוריו בצרפת והוא יחזיקם וישלם להם על המסע ויתן להם בתים וכו', האימא שנותרה אלמנה לא הסכימה מפני חינוך הילדים שנותרו, הרידב"ז שהיה אז רב העיר צפת הגיע לבקרה והבטיח לה שבזכות סירוב זה בני משפחתה ימשיכו במסורת ישראל סבא עד סוף כל הדורות וכן הוא עד ימינו.

רבי משה מנטפיורי כבר נפטר בשנת תרמ"ה, ולא הי' עוד בחיים בשנת תרע"א, אולי הכוונה לבאי כוחו

צודק כבר ביררתי טעיתי זה היה אדמונד רוטשילד

זאב ערבות · הודעהעל ידי **זאב ערבות** » ב' מאי 03, 2021 12:41 am

יוסף חיים אוהב ציון

לבי במערב כתב:נכב"ב.

מה ראה כב' כאן.

לבי במערב · הודעהעל ידי **לבי במערב** » ב' מאי 03, 2021 12:51 am

בקשר להודעה שלפנ"ז.

חסד לאלפים · הודעהעל ידי **חסד לאלפים** » ב' מאי 03, 2021 1:37 am

לבי במערב כתב:שאלה הקודמת לכך: מהי אמינותו? ('רמז': קרובה לאפס, שכן לא נז' דבר כעי"ז בשאר הדיווחים).

בבקשה:
רצו"ב:
די נאהנטע סבה פונ'ם אומגליק.
"א שקא דריספק חרוב ביתר" און איבער א "באקשוש" פון אוונוגע מעטאליק האבען מענשען געפטר'ט זייער לעבען. ווי מען האט מיר אובערגעגעבען, און דו גאהגטסמע סיבה פון דעם שרעקליכען אומגלוק פאלגענדע?:
א פרוי האט געוואלט אריינלעגען און קוימען, וואו ס'ווערט געמאכט דו הדלקה, איהרס א קלייד, וואס דער שמש האט איהר נישט ערלויבט בוז זי וועט אוהם געבען דערפאר אייניגע מעטאליק, וו דער מנהג אוז.
די פרוי האט זיך בענוצט מיט דעם, וואס דער שמש האט זיך א ויילע אוועק-געהרעהט און האט דאס קלייד אריינגעווארפען אלס "קאנטראבאנד". דער שמש האט עס בעמערקט און האט דאס קלייד צוריק ארויס געווארפען שוין אנגעצונדעדעגערהייט. דאס פייער האט איבערגעשראקען דעם עולם, וועלכער האט זיך מיט אמאל געטהון א בייג צום שוואלען באלדקאן און איז צוזאמען מוט די מענשען אראבגעפאלען און מוטגעשלעפט מיט זיך אויך די ריעזוגע שטיינער פונ'ם בנין.

בתרגום חופשי (נשמח לתיקונים ודיוקים):
הסיבה הקרובה של האסון.
"אַ שקא דריספק חרוב ביתר". בעקבות 'בקשיש' של מעטליג (מטבע), אנשים נפרדו מחייהם. כפי שנמסר לנו, הסיבה ה... של האסון הנורא...
אשה רצתה להכניס לארובה, בה נעשתה ההדלקה, בגד שלה, והשמש מנע ממנה לעשות כן עד שהיא תתן לו מעטליג אחד, כפי שנהוג.
האשה ניצלה את העובדה שהשמש לרגע התרחק, והשליחה את הבגד שלה כ'קאנטראבאנד' (-מה זה? ח.ל.). השמש הרגיש בדבר, והעיף את הבגד החוצה, כשהוא בוער. האש המתעופפת הבהילה את הציבור, שבבת אחת נסוג לאחור עד לקצה הגג והמעקה, וביחד עם האנשים נפל וסחב עמו גם את האבנים הענקיות של הבנין.

לבי במערב · הודעהעל ידי **לבי במערב** » ב' מאי 03, 2021 1:54 am

קאנטראבאנד - הברחת־מכס.

'עדיין' לא שוכנעתי באמינות הסיפור...

לבי במערב · הודעהעל ידי **לבי במערב** » ב' מאי 03, 2021 1:57 am

לבי במערב כתב:'עדיין' לא שוכנעתי באמינות הסיפור...

וביתר־פירוט: 'הד הזמן' הי' עיתון ציוני־רוסי. מאיזה עיתון הועתק הקטע האידישאי דלעיל?

חסד לאלפים · הודעהעל ידי **חסד לאלפים** » ב' מאי 03, 2021 2:07 am

פרנצויז כתב:
חסד לאלפים כתב:מר אפרים כהן הנזכר לעיל כמדווח,
מופיע כאן כרופא, וכחבר דירקטוריון

היכן נזכר שאפרים כהן היה רופא?
חסד לאלפים כתב:תמלול הטקסט הבלתי קריא דלמעלה: ...
בין האורחים נמצא גם הד"ר רופין מיפו, מר אפרים כהן, דיריקטור סיטינאוריום של 'הולפספיראיין', והרב הורוביץ מירושלים אשר באו בעסקי משרתם לצפת. ...
גם הדירקטור כהן והד"ר רופין השתתפו בסכומי-כסף.

אולי התבלבלתם בין "דירקטור" ל"דוקטור"?

צודק, קראתי 'ד"ר רופין מיפו, מר אפרים כהן' במקשה אחת.
וכאן מצאתי שהיה מנהל ביה"ס למל בירושלים. (...).

הוד_והדר · הודעהעל ידי **הוד_והדר** » ב' מאי 03, 2021 6:37 am

בתוך הגולה כתב:כידוע וכמפורסם בעקבות האסון בתרע"א התקינו חכמי אשכנזים בצפת כמה תקנות וכמובא בספר עדן ציון עמ' רנא-רנג
מי שעורר ופעל עבור אותם תקנות היה הגאון רבי יצחק ראבין (מגזע רופשיץ וצאנז) שנפטר מעט זמן אח"כ בקיצור ימים (והיו שתלו זאת בביטול שמחת רשבי ואכ"מ)

א' הנפטרים באסון עכשיו הוא האברך רבי יהודה לייב (ב"ר יו"ט-עורך המבשר) רובין.

מישהו יודע אם יש קשר משפחתי?

רבי יצחק ראבין אכן נפטר בקוצר ימים אבל כמה שנים אחרי זה ולא מעט זמן...

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ב' מאי 03, 2021 8:51 am

פלוני שח בפני שמצא בעיתונות המצויה או המצוטטת באוצר, שאחרי האסון ההוא, היתה תגובת חוגי הפרושים בירושלים, שמכאן ואילך לא יעלו עוד למירון כבשנים עברו וכו'.

מעניין לקרוא את הדברים במקורם.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר