גרשון כתב:בשיעור שלי מישהו שאל. אם חזקיהו ראה בנבואה שיהיה לו צאצאים, מה חשב, שלא יתקיים? האם בזה שלא נשא אשה האמין שהנבואה שכל כך חרד ממנה לא יתקיים?
יוֹסֶפֶר כתב:כבוד פשטננו, חזקיהו לא היה נביא.
יוֹסֶפֶר כתב:עוד מצינו בקורח שהתנהג על פי רוה"ק למעשה שחז"ל כינוהו "עינו הטעתו"..
יוֹסֶפֶר כתב:וכלפי מה שאמר חזקיהו "דחזאי לי ברוח הקודש" מובן בהחלט הביאור שראה את שראוי להיות, וחשב למנוע זאת אלא שבהדי כבשי דרחמנא למה לך.
הפשטן כתב:ומ"מ:
א. תקבל אלף דולר, ובתנאי שתמצא לי אפילו אחד מרבותינו שסובר - את מה שכתבת - שכביכול לא נתנבאו הנביאים את מה שעתיד להיות. הנה כולם עדים כאן להבטחתי - שאתה תקבל בתנאי שתמצא, בעוד שמכיריי גם יודעים - שאני רציני בהבטחותיי המותנות, אבל הואיל ובטוחני שלא תמצא - לכן גם בטוחני שהכסף ישאר בכיסי...
.....
יוֹסֶפֶר כתב:שבעל רוה"ק מסוגל לצפות את שאמור לקרות בעתיד
כדכד כתב:הפשטן כתב:ומ"מ:
א. תקבל אלף דולר, ובתנאי שתמצא לי אפילו אחד מרבותינו שסובר - את מה שכתבת - שכביכול לא נתנבאו הנביאים את מה שעתיד להיות. הנה כולם עדים כאן להבטחתי - שאתה תקבל בתנאי שתמצא, בעוד שמכיריי גם יודעים - שאני רציני בהבטחותיי המותנות, אבל הואיל ובטוחני שלא תמצא - לכן גם בטוחני שהכסף ישאר בכיסי...
.....
אסמכתא לא קניא...
בפרט כשכותב מראש שבטווח שלא יצטרך לשלם
הפשטן כתב:יוֹסֶפֶר כתב:שבעל רוה"ק מסוגל לצפות את שאמור לקרות בעתיד
לא פירשת אל מה מתייחסים דבריך. האם זאת תשובה לשאלה? אם כן, אז איזו שאלה? אם לא, אז מה זה כן? אל מה זה מתייחס?
יוֹסֶפֶר כתב:גרשון שאל היאך חשב חזקיהו שאם לא ישא אשה יפטר מחזונו אשר ראה את שעתיד לצאת ממנו?
יוֹסֶפֶר כתב:ענה שמש את תשובת תוס' שראה את שעתיד לקרות אם לא יחטא.
יוֹסֶפֶר כתב:ואני הבנתי שתמצית דבריך להתפלא עד כדי הימור על כסף היאך ניתן לבאר כן על נבואה והלא זה סימן לנביא אמת או שקר בהתקיים נבואתו?
יוֹסֶפֶר כתב:וע"כ ניסיתי לחלק שדברי התוס' אולי נסובו דווקא כלפי רוה"ק ולא כלפי נבואת נביא [ויל"ע בזה כי הכל כתבתי מקופיא] ומשורשי החילוק ביניהם הוא בנוסח שבעל רוה"ק מעין צופה עתידות ואינם גזירה כנבואה ישירה שחייבת להתקיים.
צביב כתב: בדרך דרוש, יש בקריאת שמע רמז לעשרת הדברות
תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת ברכות פרק א ה"ה
מפני מה קורין שתי פרשיות הללו בכל יום. וכו', רבי לוי אמר מפני שעשרת הדברות כלולין בהן. [שמות כ ב] אנכי ה' אלהיך [דברים ו ד] שמע ישראל ה' אלהינו. לא יהיה לך אלהים אחרים על פני ה' אחד. לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא ואהבת את ה' אלהיך. מאן דרחים מלכא לא משתבע בשמיה ומשקר. זכור את יום השבת לקדשו למען תזכרו. רבי אומר זו מצות שבת שהיא שקולה כנגד כל מצותיה של תורה דכתיב [נחמיה ט יד] ואת שבת קדשך הודעת להם ומצות וחוקים ותורה צוית וגו' להודיעך שהיא שקולה כנגד כל מצותיה של תורה. כבד את אביך ואת אמך למען ירבו ימיכם וימי בניכם. לא תרצח ואבדתם מהרה מאן דקטיל מתקטיל. לא תנאף לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם א"ר לוי ליבא ועינא תרין סרסורין דחטאה דכתיב [משלי כג כו] תנה בני לבך לי ועיניך דרכי תצרנה אמר הקדוש ברוך הוא אי יהבת לי לבך ועיניך אנא ידע דאת לי. [שמות כ יג] לא תגנוב [דברים יא יד] ואספת דגנך ולא דגנו של חבירך. [שמות כ יג] לא תענה ברעך עד שקר.
HaimL כתב:רציני כתב:[לא קשור ישר לנושא האשכול אבל עוד שאלה על אותה גמרא].
הגמרא שם כותבת שזה כדי לדעת מתי להגיד קריאת שמע של שחרית.
האם כל אשה מספרת עם בעלה בדיוק באותה שעה כדי לדעת את השעה של קריאת שמע של שחרית האם לא שייך שלפעמים מספרים בשעה קצת יותר מוקדמת?
אפשר לומר (קצת בדוחק), שמאחר וזמן המצווה מן התורה תלוי בזמן קימה, אז מאן דגני בבית אפל יכול לסמוך על זה מן התורה גם אם אינו יודע בוודאות שהוא יממא.
אבל הייתי מפרש את הגמרא באופן כזה, שבאמת אין סברא לומר שיצא יד"ח מן התורה אם סמך על הסימן, ועדיין היה לילה, רק שלשון הגמרא הוא "ליקום ולקרי", כלומר, שאינו רשאי לשכב בלי ק"ש, וחייב לקום ולקרות, שמא הגיע הזמן. ואם יימצא שקרא בעוד לילה, שמא יהיה מחוייב לחזור ולקרות בזמנה.
דרך ישרה כתב:בגמ' ברכות ט: למדו ענין ק"ש כותיקין ממש"כ ייראוך עם שמש. פירש"י אימתי מתייראים ממך כשמוראך מקבלים עליהם דהיינו מלכות שמים שמקבלים עליהם בקריאת שמע. וצלה"ב מה שייך מורא לקבלת עומ"ש, למה הם בהכרח קשורים יחדיו, ולמה קבלת עומ"ש נקרא ש'מוראך מקבלים עליהם'.
עזריאל ברגר כתב:שאלה השמורה עמי מזה זמן ארוך, ואכתבנה בקצרה מפאת דוחק השעה:
ברכות ב,ב, תוד"ה דילמא, לפירושם - מה הפשט בדברי הגמרא "לימא קרא ויטהר"?
בשער המלך כתב:על כל פנים מי שיש לו איזה ביאור להבין דבריו הק' אשמח
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 33 אורחים