חלמישצור כתב:אגב, ר' אריה מזכיר כאן טקסי, אבל ב"מסורת" היישובית, כפי שציינתי, נקבע שהגיע למקום בג'יפ צבאי. מצב הדרכים אכן היה משובש עד מאוד באותם ימים, עד שאגד התעקשה במשך שנים שלא להעביר במקום אלא שני קווים בשבוע. אולי י"ל שנסע עד לצומת לכיש במונית ומשם בג'יפ...
אברהם כתב:אה... זה נועד למי ש'ראש הכנסת' בשבילו הוא מושג אחר. מסתמא יש גם כמה כאלו בין הקוראים.
בן ירושלים כתב:בכינוס המרומם שהתקיים אמש, התייחס נכדו הרב זאב לוין להשפעתו של ר' אריה על הציבור הישראלי. בשם אחד מראשי הישיבות הוא טען שה"ימין" הרבה יותר קרוב למסורת ישראל מאשר ה"שמאל" בגלל קרבתו של ר' אריה לתנועה הלאומית (אצ"ל , לח"י, תנועת החרות וכו') והשפעתו הרבה עליהם.
בן ירושלים כתב:ידידי מה נזעקת? אין ספק שהשפעתו למשל על מנחם בגין היתה עצומה (יש דוגמאות רבות לכך) ומכאן, לא רחוקה הדרך שהקו של התנועה כולה שראתה בבגין דמות מכוננת הושפעה בעקיפין מר' אריה. שלא לדבר על אישים רבים אחרים. אין טעם ואין זה מכובד להתחיל למנות שמות של אנשים שהשפעתו עליהם מבחינה רוחנית היתה כבירה. אך שמעתי חזור ושמוע מבנו ר' שמחה שלמה כו"כ דוגמאות על כך.
בברכה המשולשת כתב:בן ירושלים כתב:ידידי מה נזעקת? אין ספק שהשפעתו למשל על מנחם בגין היתה עצומה (יש דוגמאות רבות לכך) ומכאן, לא רחוקה הדרך שהקו של התנועה כולה שראתה בבגין דמות מכוננת הושפעה בעקיפין מר' אריה. שלא לדבר על אישים רבים אחרים. אין טעם ואין זה מכובד להתחיל למנות שמות של אנשים שהשפעתו עליהם מבחינה רוחנית היתה כבירה. אך שמעתי חזור ושמוע מבנו ר' שמחה שלמה כו"כ דוגמאות על כך.
לכאורה, אפשר לומר כך:
אנשי ה"ימין" היו (ברובם, ז'בוטינסקי עצמו לא, כמובן, וכן חלק מהלח"י, למשל) מסורתיים הרבה יותר מאנשי ה"שמאל" (וזו הסיבה שהם היו אנשי "ימין" מלכתחילה, כי המעמד הנפשי של מסורתיות עם אמונה מוביל לתפיסה ימנית, אז והיום, והדוגמא המובהקת ביותר היא אצ"ג, לענ"ד). בשל כך, הם היו נוחים הרבה יותר ליצור קשר הדוק עם ר' אריה זצ"ל, שהשפיע עליהם וחיזק אותם.
בן ירושלים כתב:רבינו אברהם- יש בידך עוד מכתב בענין זה שבו ר' אריה מתיחס לתנועה הקיבוצית. זכנו נא בו
יש בנותן טעם להביא כאן ממכתבו המרטיט של עטרת ראשנו רבי אריה זצ"ל, שמתאר איך מצפונו מייסרו בזקנותו למה לא קירב ג"כ את 'השמאליים ביותר' [ר"ל בני הקיבוצים מתנועות השמאל וכדו', שרחוקים היו מן היהדות יותר מתנועות הימין].
היה זה כאשר הביע את חפצו לעזוב את משרתו ב'עץ חיים', ובין שאר נימוקיו שכתב לבנו הזכיר הטעם בשביל שיוכל לקרב קהלים נוספים להשי"ת:
"...מתי אעשה אני גם לנפשי ונשמתי, האם לחכות חלילה עד..., ועוד טעמים. ולפעמים יש לי תביעה חזקה ממעל אם בקרתי לפעמים איזה קבוצות ונקודות אפילו מהשמאלים ביותר, אקוה כי בעז"ה יהי' לי איזה השפעה עליהם מכמה טעמים, ובמה אוכל לפטור את עצמי מזה. רבות מחשבות בלב איש וכו'. ואני תפילה להשי"ת תמיד ואני תמיד עמך אחזת ביד ימיו בעצתך תנחני".
[אמי תליט"א, מומחית להסטוריה, אמרה לי שמכתב כזה ממש משנה את כל המבט ההיסטורי על רבי אריה, כי הוא מוצג תמיד כבעל עמדות קרובות לתנועות הלאומיות, והנה מתברר שגם את ה'שמאליים' רצה מאד לקרב.. שכל מגמתו אינו אלא לקרב ישראל לאביהם שבשמיים באהבה]
אברהם כתב:"...מתי אעשה אני גם לנפשי ונשמתי, האם לחכות חלילה עד..., ועוד טעמים. ולפעמים יש לי תביעה חזקה ממעל אם בקרתי לפעמים איזה קבוצות ונקודות אפילו מהשמאלים ביותר, אקוה כי בעז"ה יהי' לי איזה השפעה עליהם מכמה טעמים, ובמה אוכל לפטור את עצמי מזה. רבות מחשבות בלב איש וכו'. ואני תפילה להשי"ת תמיד ואני תמיד עמך אחזת ביד ימיו בעצתך תנחני".
[אמי תליט"א, מומחית להסטוריה, אמרה לי שמכתב כזה ממש משנה את כל המבט ההיסטורי על רבי אריה, כי הוא מוצג תמיד כבעל עמדות קרובות לתנועות הלאומיות, והנה מתברר שגם את ה'שמאליים' רצה מאד לקרב.. שכל מגמתו אינו אלא לקרב ישראל לאביהם שבשמיים באהבה]
בברכה המשולשת כתב:בן ירושלים כתב:ידידי מה נזעקת? אין ספק שהשפעתו למשל על מנחם בגין היתה עצומה (יש דוגמאות רבות לכך) ומכאן, לא רחוקה הדרך שהקו של התנועה כולה שראתה בבגין דמות מכוננת הושפעה בעקיפין מר' אריה. שלא לדבר על אישים רבים אחרים. אין טעם ואין זה מכובד להתחיל למנות שמות של אנשים שהשפעתו עליהם מבחינה רוחנית היתה כבירה. אך שמעתי חזור ושמוע מבנו ר' שמחה שלמה כו"כ דוגמאות על כך.
לכאורה, אפשר לומר כך:
אנשי ה"ימין" היו (ברובם, ז'בוטינסקי עצמו לא, כמובן, וכן חלק מהלח"י, למשל) מסורתיים הרבה יותר מאנשי ה"שמאל" (וזו הסיבה שהם היו אנשי "ימין" מלכתחילה, כי המעמד הנפשי של מסורתיות עם אמונה מוביל לתפיסה ימנית, אז והיום, והדוגמא המובהקת ביותר היא אצ"ג, לענ"ד). בשל כך, הם היו נוחים הרבה יותר ליצור קשר הדוק עם ר' אריה זצ"ל, שהשפיע עליהם וחיזק אותם.
בן ירושלים כתב:סיפור נאה ששמעתי לאחרונה.
בהלויתו של רבי איסר זלמן מלצר, השתתף הרב הראשי ר'י"א הרצוג. היה ברור שיתבקש להספיד. כמה אברכים ובחורים צעירים שהיו 'קנאים' התחילו ל'ערבב' שלא יתנו לו לדבר. הם ניגשו לכמה רבנים נכבדים וטענתם בפיהם שאין לתת לרב הרצוג להספיד. ר' אריה קלט מיד במה מדובר וסימן לרב מש"ו שהיה פעיל בענין, שיגש אליו. כשהגיע האברך הנ"ל לר' אריה אמר לו : יונגרמאן, תחפש לך מצוות אחרות להתעסק בהם.
ובזה תם הענין. הרב הרצוג הספיד ולא היו הפרעות.
פרנקל תאומים כתב:בן ירושלים כתב:סיפור נאה ששמעתי לאחרונה.
בהלויתו של רבי איסר זלמן מלצר, השתתף הרב הראשי ר'י"א הרצוג. היה ברור שיתבקש להספיד. כמה אברכים ובחורים צעירים שהיו 'קנאים' התחילו ל'ערבב' שלא יתנו לו לדבר. הם ניגשו לכמה רבנים נכבדים וטענתם בפיהם שאין לתת לרב הרצוג להספיד. ר' אריה קלט מיד במה מדובר וסימן לרב מש"ו שהיה פעיל בענין, שיגש אליו. כשהגיע האברך הנ"ל לר' אריה אמר לו : יונגרמאן, תחפש לך מצוות אחרות להתעסק בהם.
ובזה תם הענין. הרב הרצוג הספיד ולא היו הפרעות.
ר' בן ירושלים, את הסיפור עם ר' אריה זצוק''ל שהגיע לבקר את נכדו ר' שעפסיל יודלביץ' זצ''ל בבית הכלא (בעג'מי?), אתה מכיר?
שייף נפיק כתב:פרנקל תאומים כתב:בן ירושלים כתב:סיפור נאה ששמעתי לאחרונה.
בהלויתו של רבי איסר זלמן מלצר, השתתף הרב הראשי ר'י"א הרצוג. היה ברור שיתבקש להספיד. כמה אברכים ובחורים צעירים שהיו 'קנאים' התחילו ל'ערבב' שלא יתנו לו לדבר. הם ניגשו לכמה רבנים נכבדים וטענתם בפיהם שאין לתת לרב הרצוג להספיד. ר' אריה קלט מיד במה מדובר וסימן לרב מש"ו שהיה פעיל בענין, שיגש אליו. כשהגיע האברך הנ"ל לר' אריה אמר לו : יונגרמאן, תחפש לך מצוות אחרות להתעסק בהם.
ובזה תם הענין. הרב הרצוג הספיד ולא היו הפרעות.
ר' בן ירושלים, את הסיפור עם ר' אריה זצוק''ל שהגיע לבקר את נכדו ר' שעפסיל יודלביץ' זצ''ל בבית הכלא (בעג'מי?), אתה מכיר?
סיפר לי ר' משה פרנק שליט''א מאור שמח שהוא היה ילד בעץ חיים היו דגלי המדינה ממול החיידר זה 'הפריע' לילדים 'הציונות' וכו'.. הלכו והסירו את הדגלים. ר' אריה שמע מהדבר ושלח אותם הביתה. ר' שעפסיל היה אז רב'ה בחיידר והודיע כי הוא מתפטר עד שהוא יחזיר את הילדים אל החיידר... לא היתה לר' אריה ברירה - והוא החזיר..!
פרנקל תאומים כתב:ממול החיידר, או על החיידר עצמו...
לענין כתב:לפי הכתב - הדוד.
בקרו טלה כתב:פרנקל תאומים כתב:ממול החיידר, או על החיידר עצמו...
באשכול על מרן הגר"ש זצ"ל [רביעי בטור הימני]
בן ירושלים כתב:אין ספק שהשפעתו למשל על מנחם בגין היתה עצומה (יש דוגמאות רבות לכך)
לאחר מלחמת ששת הימים, כשזכינו בחסדי שמיים לחזור לקבר רחל, באתי עם הצדיק הירושלמי 'אבי האסירים' רבי אריה לוין זצ"ל והגאון רבי חיים שמואלביץ. לקחתי קרטון וכתבתי עליו: 'כאן קבר רחל'. במקום היו בכיות נוראות. רבי אריה צעק בבכי: "מאמע רחל", ורבי חיים שמואלביץ אמר בבכיות נוראות: "אמא רחל, כתוב בפסוק 'מנעי קולך מבכי', ואני אומר לך המשיכי לבכות כי יש שכר לפעולתך". קשה לתאר את המעמד הנורא, רווי ההוד שהיה שם (ר' מנחם פרוש, מצוטט ב"המחזיר שכינתו לציון" א, עמ' 457; וכן צדיק יסוד עולם, עמ' 360).
נכנסנו לקבר רחל, אי אפשר לתאר במילים, ואני שומע באוזני את קריאתו המהדהדת של הרב צבי יהודה, כמה ימים קודם לכן, 'איפה בית לחם שלנו?!', ואני אומר הנה אנחנו כאן. התחלנו לבכות בקבר רחל ואמרנו לה: "מנעי קול מבכי ועיניך מדמעה... ושבו בנים לגבולם..."
בהמשך הגיע חברי, איסר קלונסקי, רכוב על נגמ"ש. צעקתי לו: איסר, בוא תשלים מניין, אך הוא השיב לי: היום זה לא הזמן לכך, היום, "כל המקום אשר תדרוך כף רגליכם בו להם יהיה". הגיע הרב אריה לוין והיה שליח ציבור במניין הראשון בקבר רחל המשוחרר (הרב בני אייזנר, מצוטט ב"המחזיר שכינתו לציון" ג, עמ' 406; עדותו של ר"א קלונסקי עצמו כאן וכן).
מתפעל כתב:מישהו יודע מי הרב מול הצדיק רבי אריה?
לאחר לינה ממושכת על רצפת האבן [בכלא הנשים בבית לחם] בימי החורף הקרים קיבלתי התקף של כאבי גב, והעבירו אותי לבית החולים בירושלים. הרב אריה לוין היה מבקר אצלי כמעט בכל יום. דיברתי איתו יידיש. הרב היה ממוגילוב, העיר שבה נולד אבי וחי סבי עד יומו האחרון. היה לו רגש מיוחד כלפי. הוא היה מביא לי ספרים, אשר בתוכם הוחבאו מכתבים שכתבו לי החברים מבית הסוהר בירושלים. הרב לא יכל להגיד לי זאת במפורש, מכיון שבמהלך המפגשים תמיד ישבה לידי שוטרת, ושומר נוסף עמד ליד הדלת,
ובכל מקרה הוא היה בטוח שאני מבינה שיש שם מכתבים. אבל הייתי תמימה וחשבתי לעצמי, 'מה, הם מטומטמים? יודעים שאינני יודעת עברית ומתעקשים לשלוח לי ספרים בעברית!' כך הייתי מחזירה לו את הספרים, והוא היה שב ומביא אותם ורומז, בלי שהבנתי את הרמזים.
כשהגיע זמנו של בעלה [=משה יחזקאל וואנעווסקי] להסתלק מן העולם עמדו על יד מטתו תשעה אנשים והיה חסר להם “אחד למנין” ליציאת הנפש. ולא נמצא באותה שעה בכל הסביבה שום איש מי שהוא להשלים המנין. הצטערו ובכו, פתאם נשמע בחצר קול איש שואל: איפה גר ר' משה יחזקאל? תיכף הכניסוהו פנימה, זה היה ר' דוד רוטה נ“י. ובנוכחות ה”מנין" יצאה נשמתו בקדושה ובטהרה.
הרב ר' אריה לעווין הי“ו, המתענין במקרים כאלה, שאל את ר' דוד רוטה נ”י מה הביא אותו פתאם לבית הזה בשעה כזו? והשיב לו לתומו: לפני שנים אחדות קנה מקום מנוחת־עולם על יד מקומו של ר' משה יחזקאל זה, ובכן בא פשוט לראות ולהכיר את ה“שכן שלו” עד יבא שלה, ושמח הוא שבא בעתו ובזמנו.
חלמישצור כתב:כב' כבר העלה שאלתו לפני למעלה משנתיים באשכול הזיהויים, ואין פותר לה.
לעיל העליתי מארכיון המדינה תמונת ר' אריה עם הרב דוב אליעזרוב מאירוע משנת תשכ"ד במגרש הרוסים. הנה תמונה נוספת מאותו אירוע, ממכון ז'בוטינסקי (כאן)
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 179 אורחים