אשר177 כתב:בעיקרון זה צריך להיות בפתח כי זה בארמית
אבל הגר"א (כך הבנתי) סבר שהמקור הוא הפסוק והתגדלתי והתקדשתי ונודעתי לעיני גוים רבים וידעו כי אני ה' (יחזקאל לח)וממילא זה אמור להיות בעברית בצירה.
כדכד כתב:אשר177 כתב:בעיקרון זה צריך להיות בפתח כי זה בארמית
אבל הגר"א (כך הבנתי) סבר שהמקור הוא הפסוק והתגדלתי והתקדשתי ונודעתי לעיני גוים רבים וידעו כי אני ה' (יחזקאל לח)וממילא זה אמור להיות בעברית בצירה.
המשנ"ב כותב שכל הקדיש בארמית חוץ מתיבות אלו שהן בעברית ולכן זה בצירה והביא את הכתוב שהרב אשר177 הביא כאן. איני זוכר אם כתב בשם הגר"א.
שמעתי מומחים בלה"ק שגם בעברית יכול להיות בפת"ח. בכל אופן אם כדברי המשנה ברורה שבעברית צ"ל בצירי הרי שגם בברכת מודים "ועל כולם יתברך ויתרומם" וגם בברכת "נודה לך" שבברכת המזון "יתברך שמך בפי כל חי" וגם ב"שמת כלחי,: "בפי ישרים תתרומם" וכו' ו"יתפאר שמך מלכנו" צריכים להיות בצירי ולא בפתח
כדכד כתב:אשר177 כתב:בעיקרון זה צריך להיות בפתח כי זה בארמית
אבל הגר"א (כך הבנתי) סבר שהמקור הוא הפסוק והתגדלתי והתקדשתי ונודעתי לעיני גוים רבים וידעו כי אני ה' (יחזקאל לח)וממילא זה אמור להיות בעברית בצירה.
המשנ"ב כותב שכל הקדיש בארמית חוץ מתיבות אלו שהן בעברית ולכן זה בצירה והביא את הכתוב שהרב אשר177 הביא כאן. איני זוכר אם כתב בשם הגר"א.
שמעתי מומחים בלה"ק שגם בעברית יכול להיות בפת"ח. בכל אופן אם כדברי המשנה ברורה שבעברית צ"ל בצירי הרי שגם בברכת מודים "ועל כולם יתברך ויתרומם" וגם בברכת "נודה לך" שבברכת המזון "יתברך שמך בפי כל חי" וגם ב"שמת כלחי,: "בפי ישרים תתרומם" וכו' ו"יתפאר שמך מלכנו" צריכים להיות בצירי ולא בפתח
בעל קורא כתב:יש להעיר, שתיבת "תתקבל" היא ודאי בארמית, ואותה לכו"ע יש לנקד בפתח, ורבים טועים בזה.
כדכד כתב:כדכד כתב:אשר177 כתב:בעיקרון זה צריך להיות בפתח כי זה בארמית
אבל הגר"א (כך הבנתי) סבר שהמקור הוא הפסוק והתגדלתי והתקדשתי ונודעתי לעיני גוים רבים וידעו כי אני ה' (יחזקאל לח)וממילא זה אמור להיות בעברית בצירה.
המשנ"ב כותב שכל הקדיש בארמית חוץ מתיבות אלו שהן בעברית ולכן זה בצירה והביא את הכתוב שהרב אשר177 הביא כאן. איני זוכר אם כתב בשם הגר"א.
שמעתי מומחים בלה"ק שגם בעברית יכול להיות בפת"ח. בכל אופן אם כדברי המשנה ברורה שבעברית צ"ל בצירי הרי שגם בברכת מודים "ועל כולם יתברך ויתרומם" וגם בברכת "נודה לך" שבברכת המזון "יתברך שמך בפי כל חי" וגם ב"שמת כלחי,: "בפי ישרים תתרומם" וכו' ו"יתפאר שמך מלכנו" צריכים להיות בצירי ולא בפתח
בעקבות מה שהרב בעל קורא כתב אחרי דבריי נתעורר אצלי ספק
אבל לאחר שלמדתי את המשנה ברורה שוב ראיתי שהוא אכן כותב כמו שאמרתי שרק התיבות יתגדל ויתקדש הן בעברית ולכן צ"ל בצירי ושאר הקדיש הוא בארמית.
...גם שם [שערי תפילה סימן קכג] יתגדל ויתקדש עיי"ן [הפעל] בצירי, כי היא עברי, יע"ש.
נוסח הקדיש 'יתגדל ויתקדש' שני הדלתי"ן בצירי, כדעת רש"י בלקוטי פרדס שהוא לשון עברי.
עקבי כתב:מצורף מאמר להוכחת הגיית הפתח אף אם הוא לשון הקודש. עי' מקורות של הר"ד יצחקי בהערה 4.
מעט דבש כתב:כדכד כתב:כדכד כתב:אשר177 כתב:בעיקרון זה צריך להיות בפתח כי זה בארמית
אבל הגר"א (כך הבנתי) סבר שהמקור הוא הפסוק והתגדלתי והתקדשתי ונודעתי לעיני גוים רבים וידעו כי אני ה' (יחזקאל לח)וממילא זה אמור להיות בעברית בצירה.
המשנ"ב כותב שכל הקדיש בארמית חוץ מתיבות אלו שהן בעברית ולכן זה בצירה והביא את הכתוב שהרב אשר177 הביא כאן. איני זוכר אם כתב בשם הגר"א.
שמעתי מומחים בלה"ק שגם בעברית יכול להיות בפת"ח. בכל אופן אם כדברי המשנה ברורה שבעברית צ"ל בצירי הרי שגם בברכת מודים "ועל כולם יתברך ויתרומם" וגם בברכת "נודה לך" שבברכת המזון "יתברך שמך בפי כל חי" וגם ב"שמת כלחי,: "בפי ישרים תתרומם" וכו' ו"יתפאר שמך מלכנו" צריכים להיות בצירי ולא בפתח
בעקבות מה שהרב בעל קורא כתב אחרי דבריי נתעורר אצלי ספק
אבל לאחר שלמדתי את המשנה ברורה שוב ראיתי שהוא אכן כותב כמו שאמרתי שרק התיבות יתגדל ויתקדש הן בעברית ולכן צ"ל בצירי ושאר הקדיש הוא בארמית.
ברור שאם 'יתגדל ויתקדש' הוא בארמית כמו שאר הקדיש (וכמו שכתב הרשב"א בשו"ת ה, נד "וכן ש"ץ אומר בלשון ארמי יתגדל ויתקדש שמיה רבה, להבין כל העם"), הוא צריך להיות בפת"ח.
אמנם אם 'יתגדל ויתקדש' הוא בלה"ק (כמו שכתב בספר הפרדס - מהדורת עהרענרייך עמ' שכג), יש לדון ב-ג' דרכים:
א. שכיון שגם בלה"ק מצינו משקל 'התפעל' בפת"ח, שפיר דמי לומר 'יתגדל ויתקדש' בפת"ח.
ב. שכיון שרוב משקל התפעל בלה"ק הוא בציר"י, כל היכן שמצינו משקל זה בתפילה צריך להיות בציר"י. ולפי"ז צ"ל גם 'תתברֵך צורנו' 'יתברֵך ויתרומֵם' וכן הגיה ר' זלמן הענא (שערי תפילה עג, קכג).
ג. שכיון שמצינו בלה"ק משקל זה גם בפת"ח, שפיר דמי לומר כך בשאר מקומות (יתברַך ויתרומַם ודומיו), אלא שכאן דוקא, כיון שמיוסד על הפסוק 'וְהִתְגַּדִּלְתִּי וְהִתְקַדִּשְׁתִּי' (יחזקאל לח, כג) שהוא ממשקל הציר"י (מכלול סט.) צריך להיות בציר"י.
הרז"ה נקט כדרך ב', והביאו הפמ"ג (משבצות זהב נו, א) וז"ל:...גם שם [שערי תפילה סימן קכג] יתגדל ויתקדש עיי"ן [הפעל] בצירי, כי היא עברי, יע"ש.
אמנם בשם הגר"א (מעשה רב נד) כתבו:נוסח הקדיש 'יתגדל ויתקדש' שני הדלתי"ן בצירי, כדעת רש"י בלקוטי פרדס שהוא לשון עברי.
וזה יש לפרש כדרך ג' דלעיל, שדוקא מילים אלו הם בצירי, ולא בשאר מקומות בתפילה. ואמנם לא מצינו בשם הגר"א על מלים אחרות בתפילה, אלא רק על 'יתגדל ויתקדש'.
עקבי כתב:בעל קורא כתב:יש להעיר, שתיבת "תתקבל" היא ודאי בארמית, ואותה לכו"ע יש לנקד בפתח, ורבים טועים בזה.
כפשוטו אתה צדוק. אבל קשה אצלי שהיעב"ץ בסידורו (דפוס ראשון) מנקד אותו בצירי וכן ר"ע ור"א מוילנא שינתה מפתח (סידור דרך שיח השדה מהדורא ראשונה ושניה) לצירי (סידור דרך שיח השדה מהדורא שלישית). והדבר טעון בירור וביאור.
הטיל בה (-הרז"ה) יו"ד. טעות גדול, והוא דגוש. ונכשלתי בו גם אני, בהיות גוף סדור תפלה שלי נדפס מתוך סדור 'בית תפלה' שלו, ולא עצרתי כח לתקן תחלה כל הטעיות שבו, אף על פי שהגהתיו בטרם מסרתיו לפועל. וכמו שככה כבר התנצלתי בהקדמת לוח ארש חלק ב (-על פרקי אבות).
יאיר אתמר כתב:[size=85]במסורה הבבלית - והתגדַלתי והתקדַשתי, וספק אם המסורה הטברנית מקורית או תוצרת חוק ההדקקות (לשוננו נט עמ' 32).
אם הקדיש יסודו בבלי, ייתכן שגם אם עברית מקראית (ושל הפסוק הזה) כאן, יש לנקד פתח.
ואם לא, עדיין ייתכן שבתקופת (ובאזור) השאילה טרם פעלה חוק ההדקקות, או לא נהגה מסורת טבריה.
אפשריות אלו יכולות להצטרף לדברי הגיעב"ץ המקיים המסורת (המנקדת פתח).
יאיר אתמר כתב:אולם כאן מודים רבים מהמחנה השניה (ב"ל עמ' 328-9, למשל), שפתח ראוי, והחיריק נוצר עקב חוק ההדקקות.
עץ הזית כתב:יאיר אתמר כתב:אולם כאן מודים רבים מהמחנה השניה (ב"ל עמ' 328-9, למשל), שפתח ראוי, והחיריק נוצר עקב חוק ההדקקות.
היכן מצאת הידקקות בעין הפועל? אני מעדיף לומר שתופעה זו לא קיימת מאשר שהיא קיימת ונדירה מאוד. אבל התרחבות מחירק לפתח בעין הפועל גם כשאינה מוטעמת זו תופעה שודאי קיימת.
עכ"פ לא קראתי את המחקרים שהפנית אליהם, ואם הם משכנעים יותר מטענתי אז שלחם נא אלי.
יאיר אתמר כתב:אם תרצה אוכל לשלוח חומר נוסף.
יאיר אתמר כתב:ב"ל מוצאים הידקקות גם בילִדתיך ודומיו, וירִִשתם שאִלתיו/הו ופִשתם, מבעִתך,
עץ הזית כתב:יאיר אתמר כתב:ב"ל מוצאים הידקקות גם בילִדתיך ודומיו, וירִִשתם שאִלתיו/הו ופִשתם, מבעִתך,
לגבי ילִדתיך ודומיו אין לי הסבר לחירק.
החירק של וירִשתם הוא החירק שביסוד הצירי של וירֵשוה/ך.
וכן החירק של שאִלתיו/הו הוא החירק שביסוד בצירי של ושאֵלך ושל כי שם שאֵלונו (וכן בארמית מלה כדנה לא שְאֵל), וביסוד הסגול של שְׁאֶלְתֶּם.
לגבי ופִשתם אין לי הסבר לחירק (אבל זה לא עין הפועל...).
החירק של מבעִתך הוא החירק שביסוד הצירי של תבעֵת.
כנראה המשקל המקורי בשרשים אלו הוא בחירק, והפתח הוא מתוך הנטייה להשוות את בניין פָּעַל בכל השרשים.יאיר אתמר כתב:כן טען קימרון, אבל צריכים להניח שהתקיימו שני משקלים לפעלים אלו.
עץ הזית כתב:כנראה המשקל המקורי בשרשים אלו הוא בחירק, והפתח הוא מתוך הנטייה להשוות את בניין פָּעַל בכל השרשים.יאיר אתמר כתב:כן טען קימרון, אבל צריכים להניח שהתקיימו שני משקלים לפעלים אלו.
בעל קורא כתב:יש להעיר, שתיבת "תתקבל" היא ודאי בארמית, ואותה לכו"ע יש לנקד בפתח, ורבים טועים בזה.
חזור אל “עיון תפילה וחקר פיוט”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 11 אורחים