כעת מצאתי בזוהר, ח"ג, קג ע"א:
ועל דא כתיב כל האזרח בישראל ישבו בסכות כל מאן דאיהו משרשא וגזעא קדישא דישראל ישבו בסכות תחות צלא דמהימנותא, ומאן דליתיה מגזעא ושרשא קדישא דישראל לא יתיב בהו ויפוק גרמיה מתחות צלא דמהימנותא.
ועל דא כתיב כל האזרח בישראל ישבו בסכות כל מאן דאיהו משרשא וגזעא קדישא דישראל ישבו בסכות תחות צלא דמהימנותא, ומאן דליתיה מגזעא ושרשא קדישא דישראל לא יתיב בהו ויפוק גרמיה מתחות צלא דמהימנותא.
חד ברנש כתב:(אבל מעניין, שמצאתי קטע באחד מפיוטי הקלירי, שכן ניתן להבינו).
נוריאל עזרא כתב:חד ברנש כתב:יישר כוחכם!
מסתבר שאזהרה זו מבוססת על הזוהר דלעיל.
(אבל מעניין, שמצאתי קטע באחד מפיוטי הקלירי, שכן ניתן להבינו).
אם תוכל להרחיב, בתודה מראש.
יבנה כתב:מאידך:
זכריה פרק יד פסוק טז
וְהָיָ֗ה כָּל־הַנּוֹתָר֙ מִכָּל־הַגּוֹיִ֔ם הַבָּאִ֖ים עַל־יְרֽוּשָׁלִָ֑ם וְעָל֞וּ מִדֵּ֧י שָׁנָ֣ה בְשָׁנָ֗ה לְהִֽשְׁתַּחֲוֹת֙ לְמֶ֙לֶךְ֙ יְהֹוָ֣ה צְבָא֔וֹת וְלָחֹ֖ג אֶת־חַ֥ג הַסֻּכּֽוֹת:
תלמוד בבלי מסכת סוכה דף ח עמוד ב
תנו רבנן גנב"ך סוכת גוים סוכת נשים סוכת בהמה סוכת כותים סוכה מכל מקום כשרה ובלבד שתהא מסוככת כהלכתה
תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף ג עמוד א
מצוה קלה יש לי וסוכה שמה לכו ועשו אותה
בברכה המשולשת כתב:המקור הראשון והשלישי מדברים על לעת"ל (ובמקור השלישי הם הרי לא עומדים במצווה הזו כלל)
במקור השני מדובר על סוכה שלא לשם מצוות סוכה אלא כסוכת שומרים וכה"ג.
יבנה כתב:מה בכך שמדובר לעת"ל, סו"ס מבואר שאין פגם שגוי יכנס לסוכה. ובע"ז כתוב להדיא "מצוה קלה יש לי" וכפי המבואר בסוגיא שם ובזכריה, וכפי הדין שגוי שעשה מצוה מקבל שכר כאינו מצווה ועושה.
במקרה של סוכת גוים, הרי היהודי משתמש בו לצורך מצוה, אף שהגוי נכנס ויוצא בו, ולא נתבאר שיש בזה בעיה מצד שגורם שגוי יכנס.
בברכה המשולשת כתב:א. הרי במקור השלישי מבואר שזו סוכה שהם יעשו עבור עצמם, ושהם לא יהיו ראויים למצווה זו. אז בהחלט יש פגם.
ב. אני הבנתי שהגוי לא נכנס לסוכה בזמן החג, אלא שהוא בנה את הסוכה בקיץ ולא משתמש בה כעת.
על קצה הקולמוס כתב:בנו של רבינו הרה"ק ה'חקל יצחק' נכנס לסוכה ושאל את אביו ה'אמרי יוסף' האם מותר לו להכניס את הגוי, והשיב לו על פי דברי המשנה במסכת כלים (פרק א) שהחיל מקודש שאין עכו"ם נכנסין לשם, ואמר לו שסוכה ודאי קדושתה כחיל ולכן אין להכניס גוי לסוכה.
גם מצינו לו מקור באחת הפיוטים המיוחסים לרבי אליעזר הקליר במחזור חג הסוכות, והוא בפיוט 'כי אקח מועד' (ליום ב' דסוכות קודם קדושה): "וְזָר לֹא יִהְיֶה בְּמוֹצְאוֹתֶיהָ, וְנֵכָר לֹא יַעֲבוֹר בְּתוֹצְאוֹתֶיהָ, וְעָרֵל לֹא יְשֻׁתַּף בִּמְחִיצוֹתֶיהָ, וְעוֹבֵד אֱלִיל לֹא יִרְמוֹס בַּחֲצֵרוֹתֶיהָ, וּלְאוֹם לֹא יֵעָרֵב בְּחוּצוֹתֶיהָ, כִּי אִם עֲמוּסָיו נוֹצְרֵי עֵדוֹתֶיהָ"...
עקביה כתב:גם מצינו לו מקור באחת הפיוטים המיוחסים לרבי אליעזר הקליר במחזור חג הסוכות, והוא בפיוט 'כי אקח מועד' (ליום ב' דסוכות קודם קדושה): "וְזָר לֹא יִהְיֶה בְּמוֹצְאוֹתֶיהָ, וְנֵכָר לֹא יַעֲבוֹר בְּתוֹצְאוֹתֶיהָ, וְעָרֵל לֹא יְשֻׁתַּף בִּמְחִיצוֹתֶיהָ, וְעוֹבֵד אֱלִיל לֹא יִרְמוֹס בַּחֲצֵרוֹתֶיהָ, וּלְאוֹם לֹא יֵעָרֵב בְּחוּצוֹתֶיהָ, כִּי אִם עֲמוּסָיו נוֹצְרֵי עֵדוֹתֶיהָ"...
יישר כח!
אף כי חלילה מלפרש שיהודי כשר שלא נימול מכיון שמתו אחיו מחמת מילה לא יכנס לסוכה.
ברור שכוונת הפייט לגוי (אמנם איני יודע האם כוונתו לומר שגוי לא יכנס לסוכה, או שיש לו כוונה אחרת).
נוריאל עזרא כתב:ונזכר מקור זה בקישור שהבאתי לעיל:
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f ... 18#p726617
עקביה כתב:עכ"פ א"א להמציא איסורים שאין להם זכר בהלכה.
יבנה כתב:בברכה המשולשת כתב:א. הרי במקור השלישי מבואר שזו סוכה שהם יעשו עבור עצמם, ושהם לא יהיו ראויים למצווה זו. אז בהחלט יש פגם.
ב. אני הבנתי שהגוי לא נכנס לסוכה בזמן החג, אלא שהוא בנה את הסוכה בקיץ ולא משתמש בה כעת.
א. מבואר בגמ' שזו דוגמא למצוה קלה שאילו היו מקיימים אותה היו מקבלים עליה שכר, אך ה' יראה להם שאין להם מסירת נפש לקיים את המצוות שלא כמו היהודים. זה לא פגם בסוכה, אלא פגם במסירת נפש של גוים לעשות שום מצווה.
ב. בגמ' מוזכר הרבה סוגי סוכות גנב"ך ורקב"ש, אין סיבה שבעליהם יעזבו את הסוכות בימי סוכות ואין רמז לכך בגמ'.
ג. מה עם הפסוקים בזכריה?
על קצה הקולמוס כתב:מתוך מאמר שפורסם המבשר תורני אשתקד בסוכות תשפ"א:
לא הכניסו את הדוור הנכרי לתוך הסוכה
נפתח במעשה רב שהתרחש אצל הרה"ק האמרי יוסף מספינקא זי"ע, באחד מימי חוה"מ סוכות, הגיע דוור נכרי למסור איגרת חשובה עבור הרבי מספינקא. והדוור עמד על כך שהוא צריך למסור את האיגרת דווקא לידי הנמען בלבד הלא הוא רבינו ה'אמרי יוסף', ולא לשום אדם אחר.
בנו של רבינו הרה"ק ה'חקל יצחק' נכנס לסוכה ושאל את אביו ה'אמרי יוסף' האם מותר לו להכניס את הגוי, והשיב לו על פי דברי המשנה במסכת כלים (פרק א) שהחיל מקודש שאין עכו"ם נכנסין לשם, ואמר לו שסוכה ודאי קדושתה כחיל ולכן אין להכניס גוי לסוכה.
ובאותו מעמד הזכיר הרה"ק בעל אמרי יוסף זצ"ל את מנהג רבו הרה"ק הדברי חיים מצאנז זצ"ל שנמנע מלירוק בסוכה, ואמר בזה"ל: "די לנו דורכים אנו ברגלינו על השמות הקדושים שבסוכה, וכי עוד נרוק עליהם", ואם כן איך אנו יכולים להכניס ערל מאוס לתוכה. (ליקוטי אמרי יוסף ח"ג שיחות וסיפורים עמ' רנ"ח).
...
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 6 אורחים