אישצפת כתב:בן מיכאל כתב:ספרי דברים פרשת וזאת הברכה פיסקא שמג
אף שמנה עשרה ברכות שתיקנו נביאים הראשונים שיהו ישראל מתפללים בכל יום לא פתחו בצרכם של ישראל עד שפתחו בשבחו של מקום האל הגדול הגבור והנורא [מגן אברהם], קדוש אתה ונורא שמך [נוסח האל הקדוש בא"י], ואחר כך מתיר אסורים, ואחר כך רופא חולים [נוסח רופא חולי עמו ישראל בא"י], ואחר כך מודים אנחנו לך.
הכונה אולי לברכת מחיה המתים בה נזכר 'ומתיר אסורים'?
אודה למי שיוכל לסייע.
בספר התפילה בישראל עמוד 27 מצטט משד"ל שהכוונה לברכת
ראה נא בעניינו שבאחת מנוסחאותיה הקדמונים ייחדו בה את הדיבור על שחרור שבויים וכיו"ב.
אין לשד"ל כל ראיה או ידיעה על נוסח קדום כזה, זוהי השערה בעלמא שבאה להסביר למה 'ראה בענינו' שענינה לפי נוסחתנו הגאולה נתקנה בתוך בקשות היחיד ל סליחה ורפואה וכו', וככה"נ דברי חז,ל בענין לא נשאו חן בעיניו, ולכן שיער שבמקור היתה זו בקשה לגאולה מהכלא, ולפי זה יבואר הספרי. בקיצור השערה די פורחת באויר.