הבטחתי כתב:האם יש לזה מקור בדברי הראשונים, שמקרה כזה רח"ל קרה רק פעם אחת בחורבן ותו לא? דהיינו מעשה דדואג בן יוסף ביומא לה ע"ב?
{כה} וַיְהִי רָעָב גָּדוֹל בְּשֹׁמְרוֹן וְהִנֵּה צָרִים עָלֶיהָ עַד הֱיוֹת רֹאשׁ חֲמוֹר בִּשְׁמֹנִים כֶּסֶף וְרֹבַע הַקַּב (חרייונים) דִּבְיוֹנִים בַּחֲמִשָּׁה כָסֶף: {כו} וַיְהִי מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל עֹבֵר עַל הַחֹמָה וְאִשָּׁה צָעֲקָה אֵלָיו לֵאמֹר הוֹשִׁיעָה אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ: {כז} וַיֹּאמֶר אַל יוֹשִׁעֵךְ ה' מֵאַיִן אוֹשִׁיעֵךְ הֲמִן הַגֹּרֶן אוֹ מִן הַיָּקֶב: {כח} וַיֹּאמֶר לָהּ הַמֶּלֶךְ מַה לָּךְ וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה הַזֹּאת אָמְרָה אֵלַי תְּנִי אֶת בְּנֵךְ וְנֹאכְלֶנּוּ הַיּוֹם וְאֶת בְּנִי נֹאכַל מָחָר: {כט} וַנְּבַשֵּׁל אֶת בְּנִי וַנֹּאכְלֵהוּ וָאֹמַר אֵלֶיהָ בַּיּוֹם הָאַחֵר תְּנִי אֶת בְּנֵךְ וְנֹאכְלֶנּוּ וַתַּחְבִּא אֶת בְּנָהּ: {ל} וַיְהִי כִשְׁמֹעַ הַמֶּלֶךְ אֶת דִּבְרֵי הָאִשָּׁה וַיִּקְרַע אֶת בְּגָדָיו וְהוּא עֹבֵר עַל הַחֹמָה וַיַּרְא הָעָם וְהִנֵּה הַשַּׂק עַל בְּשָׂרוֹ מִבָּיִת:
אם תהומינה זו לעומת זו "בואי ונבשל את בנינו צורחים", אללי לי.
אם תוועדנה זו לזו 'תני בנך!' והוא חבוי מנותח נתחים, אללי לי.
אמר רבי יוחנן שנה ראשונה אכלו מה שבבתים שניה אכלו מה שבשדות שלישית בשר בהמה טהורה רביעית בשר בהמה טמאה חמישית בשר שקצים ורמשים ששית בשר בניהם ובנותיהם שביעית בשר זרועותיהם
הבטחתי כתב:האם יש לזה מקור בדברי הראשונים, שמקרה כזה רח"ל קרה רק פעם אחת בחורבן ותו לא? דהיינו מעשה דדואג בן יוסף ביומא לה ע"ב?
הבטחתי כתב:אני שאלתי על החורבן, והפסוק אשר הביא כבודו לא מדבר בחורבן, אלא במצור על שומרון.
בחפשי כותב כתב:הבטחתי כתב:האם יש לזה מקור בדברי הראשונים, שמקרה כזה רח"ל קרה רק פעם אחת בחורבן ותו לא? דהיינו מעשה דדואג בן יוסף ביומא לה ע"ב?
ב'ילקוט שמעוני' (איכה, רמז תתרטז): "אמרו מעשה באשה אחת שהיו לה שלשה בנים והלכו בניה למלחמה, נטלה את בנה שהיא מניקה ובשלתו בקדרה. כשהם אוכלים הכירו ידי אחיהם, עלו לגג ונפלו ומתו, ועליהם מקונן ירמיה (איכה ד ט) טובים היו חללי חרב מחללי רעב".
בספר 'מלחמת היהודים' (ספר ו פרק ג) מובא מעשה במרים בת אלעזר ממשפחה נדיבה ועשירה, שמפני כובד הרעב שחטה ובשלה את בנה, ואכלה את בשרו. כאשר שמע טיטוס הרשע מדבר זה, אמר: נאה להם לבני ישראל מאכלים כאלה.
הבטחתי כתב:ייש"כ. מצאתי אחד מראשוני האחרונים שכתב כן, ובזכרוני היה מונח שגם הראשונים כתבו כן. והנה הבאת לי מקור לסתור (אף שאפשר ליישב עדיין בדוחק, שמקרים אלו ספורים היו, ולא כיון לומר בדוקא שרק מקרה אחד קרה).
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 4 אורחים