הוד_והדר כתב:הפרי מגדים כותב:
מפני שט"א ביותר שמחייבין, מה לדעתכם הפיענוח??
אחרים שמביאים את לשון הפמ"ג הביאוהו "שט"ח" והכוונה [כמו בכל מקום שמובא ר"ת זה]: "שטר חוב.
וגם לענ"ד לא פיסקו כאן נכון את המשפט, והפמ"ג כדרכו כותב בקיצורים ומשלב מילה מכאן ומילה משם, וכך צ"ל:
חייט [היינו] תופר בגדים (לשון רש"י. ומה שהביא הפמ"ג מ"ספר המגיד" - לאחר בדיקה כמדומה שאין הכוונה למגיד מישרים לב"י - כמו שראיתי שכתבו - אלא ל"ספר המגיד" שחיבר הפרי מגדים, ששם בפרקי אבות פ"ד בן עזאי אומר מביא משל על חייט ואומר שהוא תפירת מלבושי הנפש, [כמו שמצינו ש-] הלבוש ז"ל קרא עצמו תופר, והוא מיד בראש ההקדמה "אמר התופר", ולפי"ז יתכן שיש לשים כאן פסיק אחרי המילה "תופר", ומשם הוא המשך של הפמ"ג בלי להביא גם זאת מהקדמת הלבוש, הגם שהלבוש מדבר שם כמ"פ על הבושה בלי לבושים אלו שכתב עליהם), [וכתב] הלבוש ז"ל בהקדמה [כי] תופר [לבושים לנפשו עיי"ש] לא ליעול בכיסופא [מי לא ליעול בכיסופא? -] הנפש [איזה כיסופא? - ] בלי לבוש [מהו הלבוש? -] חופה (לצדיקים כדאיתא בגמרא) [ואף אם יש לו כבר חופה, עדיין תופר כי כאו"א נכוה מחופתו של חברו, ועל כן צריך שתהיה החופה] גדולה בעילוי [וכאן בא הפסיק הראשון].
ומכאן מסביר והולך מפני מה הבושה, מפני העוונות והלבושים הצואים של הנפש, וביום כיפור ובאכילה של ערב יום כיפור מתכפרים העוונות ונהפכים בתשובה לזכויות והלבש אותך מחלצות, ועל כן חייט המרגיש הבושה ותופר בגדים לנפשו משקיע ביותר ומייקר לעצמו השער באכילת ערב יוכ"פ, ואין זה בזבוז פרנסתו אלא היא היא פרנסתו לתפור בגדים לנפשו, ומה שמרוויח בהכנת בגדים לגוף הוא מוציא בהכנת בגדים לנפש.
ומדוע החייט משלם על מאכלים אלו ביותר משוויין? כי גם השט"ח מהעוונות שמחייבין עליהם את האדם הוא ביותר ויותר.
ואולי כוונתו שהשט"ח הוא ביותר ממה שחייבים [ולכן כתב ע"ז "והבן", שבלי זה ק"ק מה כאן ה"והבן"], או ממה שנדמה לאדם שחייבים [ולפי"ז אולי צ"ל "ביותר משחייבין"] ועל כן הוציא על זה החייט גם הוא ביותר מהשווי.
או שכוונתו במילים אלו לבאר את מהות הכיסופא של הנפש, מדוע יש לה כיסופא, ואומר שהוא מצד כותב/מוכר שטר חוב ביותר משוויו שמחייבין לפרוע/לשלם או עד"ז [ואדרבה, יבואו הבקיאים בנידון זה ויתרמו להבנה]. ואומר "והבן" כי עמקו מחשבותיו כיצד קשור ד"ז לנושא הנפש והכיסופא שלה בלי מצוות / עם עבירות / בסתם.
ע"כ כלל הדברים, וגם אם לא מוסבר בזה הכל, אבל כמדומה שאכן צ"ל "שט"ח".