מאידך, זה מֵאֵט את קצב הלימוד ויש גם אנשים שעקב הים הגדול נכנסים לסוגיה ולא מצליחים לצאת ממנה עם מהלך סדור.
תוך כדי מאמר שתיאר את דמותו של הרב דוד יהודה בורשטין זצ"ל (מחבר הזמנים כהלכתם ועוד), ראיתי דבר מעניין:
אמנם, הוא חילק בין לימוד לעצמו (גם לצורך פסיקת הלכה למעשה) ובין כתיבת ספר לתועלת הרבים:ר' דוד יהודה שחייו היו תורה – רצה 'איכות חיים', וכיון שידע את דברי חז"ל שתכלית הלימוד הוא המביא לידי מעשה – לאסוקי שמעתתא אליבא דאילכתא, גמר בדעתו ללמוד בדרך זו, אך דא עקא חשב לעצמו, איך אפשר להגיע לפסק ההלכה טרם ראיית דברי כל הראשונים ודברי גדולי האחרונים? לכן החליט שאכן יכנס לסוגיא ויקיפה מכל צדדיה לעומק ולרוחב. סוף מחשבה למעשה – כן עשה, ועל אחת הסוגיות אף כתב קונטרס (סולם ביו"ט). אך אחר תקופה של לימוד באופן זה הרגיש בעצמו שאין זו דרך הלימוד המתבקשת מהחפץ ללמוד על מנת לעשות, וכן לא עושים גדולי הדור שהרי לא שייך באופן זה להספיק סוגיות רבות אלא בודדות בלבד. וכיוון שכן החליט לשאול את פי גדולי הדור הפוסקים מה היא דרך לימודם, ואכן הופתע לשמוע מפי מרן הגרי"ש אלישיב שאמר לו שלומדים את הגמ' היטב עם הרש"י ותוס' הנוגעים לענין משם עוברים ללמוד את הרי"ף והרא"ש ואם יש זמן גם רמב"ם ומשם לטור בית-יוסף ושו"ע עם נושאי כליו המרכזיים. 'מה עם שאר הראשונים, לפחות רשב"א ללמוד על הסדר' נזעק ר' דוד יהודה, 'רשב"א על הסדר התחלתי ללמוד רק בגיל חמישים!' נענה מרן הגרי"ש, ר' דוד יהודה לא האמין למשמע אוזניו, 'מה, הרב פסק מבלי לראות תמיד את הרשב"א?' 'כן' נענע. הפתעתו של ר' דוד יהודה לא ידעה גבול, הוא המשיך ושאל גם את הג"ר ישראל יעקב פישר על דרך לימודו בהלכה והנה גם הוא אומר כעין דרכו של מרן הגרי"ש! גם כשהלך להרב ולדנברג בעל ה'ציץ אליעזר' לשאול על דרך לימודו נענה כעין דרכו של הרב אלישיב.
מני אז החל ללמוד בדרך לימוד זו ואף את בניו דאג ללמד ולהרגיל בדרך לימוד זו כשהוא חוזר להם על הפתעותיו וחוויותיו שהיו לו אצל גדולי ישראל.
לאחר תקופת לימוד והעמקה בדרכי רבותינו במסכת יבמות פרק האישה רבה הוציא לאור בשנת תשמ"ג את ספרו הראשון הנקרא בשם 'שערי עיון' (כמובן שלצורך כתיבת הספר העמיק הרבה בדברי רבים מהראשונים והאחרונים ולא רק כבסיס שאמרו לו גדולי ישראל כנ"ל)
צוטט מתוך: https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=45&t=24990
מה דעתכם?