מנלן שכבד מותר באכילה?

[יודל'ה]

בגמרא חולין בעובדא דילתא אשת רב נחמן דכל מה דאסר רחמנא שרי כוותיה מידי אחרינא, אסר דם ושרי כבדא.-חולין קט,ב
לא הבנתי, אולי באמת כבד אסור באכילה, דהלא הוא חתיכת דם עד שאינו יוצא בבישול, היכן בשו"ע או בגמרא כתוב שמותר לאוכלה?

[הוגה]

מדוע אינך שואל גם על שאר הדברים בגמ' שם: "נדה - דם טוהר, חלב בהמה - חלב חיה, חזיר - מוחא דשיבוטא, גירותא - לישנא דכוורא..."
אולי כולם באמת אסורים?
אבל ראה טור סי' ע"ג: "הכבד יש בו ריבוי דם לפיכך אין לו תקנה לבשלו על ידי מליחה, ואין לבשלו אלא אם כן קרעו שתי וערב והניח חתוכו למטה וצלהו ואח"כ יכול לבשלו, ור"ת התיר לבשלו ע"י קריעה ומליחה ואין נוהגין כן...", וראה ב"י שם מהסוגיות והראשונים בזה.

[תוכן]

ילתא ידעה ממקום אחר שכבד מותר באכילה, ועל כן אמרה, שדם אסור כבד מותר. אפשר לשאול מנא לן שכבד מותר באכילה, אבל אין זה קשור כלל לילתא.

[מאיר חכמים]

מצווה לאכול בשר קרבנות ואיסור להותירו, ולא נאמר בשום מקום בתורה שאין אוכלים את הכבד (וראה גם בתוספות פסחים עד, א ד"ה כבולעו)

[גם זה הבל]

עיי"ש ק"י: תוד"ה כבדא. דלר"ת אדרבה בכבד יש יותר סיבה להתיר ועיי"ש עוד שכתבו וז"ל ושרייה רחמנא כדאמר לעיל שרא לן כבדא.ע"כ.