שיחתו של רבי גרשון אדלשטיין ומשמעותה

[ארזא דבי רב]

מישהו יכול להעלות את השיחה של רב גרשון בנוגע לרשעים והרוגי לוד

[חקר]

נסה במכון אסיפת שמועות: asifat.sh@gmail.com

[נוטר הכרמים]

בבקשה. בהמשך אעלה המשכים לשיחה זו ותגובות. אם עלה שוב לא ירד, ונשמח להחכים בנושא לגופו של ענין, כמובן.

[טייערע רבי]

במוצ"ש עומד להתקיים חומש שיעור נדיר לזקני הישיבה מאת הגרא"י הלוי סאלאויציק שליט"א
יודעי דבר אומרים שיהיה דיבורי קודש בחומת ההשקפה בעקבות השיחה המוזכרת כאן

[נוטר הכרמים]

הנה המשכים לשיחה זו בשבועות שאח"כ, בהם גם הבהרה לפרסום בכלי התקשורת.
התפרסם מאמר אחד הרבנים ב'יתד נאמן' המציג דעה שונה בתכלית.

[נוטר הכרמים]

והנה ההמשך

[נוטר הכרמים]

המאמר ביתד נאמן של אחד הרבנים מעניין ביותר. מפי השמועה נמסר כי נכתב ע"י גאון מופלג בא בימים, מחשובי מרביצי התורה וההלכה בדורינו, [החפץ בעילום שמו מטעמים מובנים]. כבר נעשתה מלאכת ההעלאה בצורה טובה יותר ע"י הוגה. יישר כוחו. נא לא להגרר לפולמוס מתלהם, רק לגופו של ענין.

[הוגה]

בתקוה שכך זה יותר טוב,

123 (Custom).JPG (217.21 KiB) נצפה 8498 פעמים

[ארזא דבי רב]

יישר כח על כל הקבצים
לא הבנתי יש במאמר ביתד תגובה לשיחות של רב גרשון

[נוטר הכרמים]

יישר כח על כל הקבצים
לא הבנתי יש במאמר ביתד תגובה לשיחות של רב גרשון

תקרא בעיון ותמצא דעה שונה בתכלית.

[ארזא דבי רב]

יישר כח על כל הקבצים
לא הבנתי יש במאמר ביתד תגובה לשיחות של רב גרשון

תקרא בעיון ותמצא דעה שונה בתכלית.

אם תוכל להעמיד בצורה ברורה את ב' הצדדים ואיפוא עומדת דעתו של האור יחזקאל

[איש_ספר]

המאמר של אחד הרבנים, שפת"י. מי כתב אותו?

[נוטר הכרמים]

יישר כח על כל הקבצים
לא הבנתי יש במאמר ביתד תגובה לשיחות של רב גרשון

תקרא בעיון ותמצא דעה שונה בתכלית.

אם תוכל להעמיד בצורה ברורה את ב' הצדדים ואיפוא עומדת דעתו של האור יחזקאל

למה הינך חושב שאנכי הק' אמור להכנס בין ההרים, [ובפרט שלמדתי תורה מפי הגאון רי"ג שליט"א, ואנכי חייב בכבודו. ומה אעשה? רבותי האחרים חולקים על דעותיו אלו!]. רק בקצרה ארמז על נקודות הדיון.

א' מעשים נאצלים בתחום החברתי שנעשים ע"י אנשים שאינם שומרי תורה ומצוות כלל, האם יש להעריך ולהעלות על נס?
ב' האם ישנה מצות שנאת הרשעים בזמנינו כלפי אחינו התועים? בפרט שונאינו העומדים בחזית ההסתה כנגד היהדות והישיבות הק'.
ג' ההשוואה בין חירוף הנפש של חיילי הצבא להרוגי לוד.

[בברכה המשולשת]

נלענ"ד שיש כאן שתי נקודות שונות:
א. שנאת הרוע מול שנאת הרשעים (וכבר האריכו בזה הרבה בדורותינו).
ב. היחס למעשים שהם טובים (כמו חסד וכו') שנעשים שלא לשם המצוה אלא ללא זיקה לדבר ה'.

השאלה היא אם יש בהכרח קשר בין שתי הנקודות.

[פרוזבול]

מאמר הח"ח בהקדמת 'נדחי ישראל' שממנו מביא אחדה"ר ראיה לדבריו, לכאו' אין לו שייכות לנידון שעליו הוא דן.

[נוטר הכרמים]

מאמר הח"ח בהקדמת 'נדחי ישראל' שממנו מביא אחדה"ר ראיה לדבריו, לכאו' אין לו שייכות לנידון שעליו הוא דן.

נמק בבקשה. לכאורה הקשר צף. הנידון הוא מעשים הירואים של חסד והטבה ע"י פוקרים, ועל כך בדיוק נסובים הדברים.

[פרוזבול]

הח"ח אינו מדבר על ערכם וחשיבותם של המעשים הללו, אלא רק האם ניתן לקרוא לו 'ישראל כשר' או האם יצא יד"ח כיהודי. אדרבה, ראה שם במאמר המוסגר שכתב דדברים אלו אף הגויים מצווים בהם, ומשמע דאיה"נ שיש לתת הערכה גם לגוי השומר על גזל ודינים, וכ"ש לאיש ישראל.

[נוטר הכרמים]

אני מצטט מהמשך דברי הח"ח:

הרבה פעמים הוא רק מחמת חברת מין אנושי, ובהמשך הזמן יתגלה רוע לבבם, שעושים אכזריות גדולות מאוד כאשר תצילנה אזני שומעם.

אם אנו רוצים להיווכח בתופעה הזאת, ובהקשר הזה, נקרא מעט בספרי ההסטוריה על ה'מידות הנאצלות' של מוסרי הנפש מייסדי המדינה ומנהיגי הצבא בשנים עברו, אשר שלחו חרב איש ברעהו, ולא חשכו עצמם מבוא בדמים, ע"ע אלטלנה, י"י דיהאן, ועוד ועוד. ולא נכנס לחטיפת ועושק ילדי תימן מחיק אמותם.

[פרוזבול]

ועדיין אין כאן כל ראיה לנידון המהותי האם יש להעריך מעשי חסד וגבורה של אינם שותומ"צ.

[ליפניק]

אני מצטט מהמשך דברי הח"ח:

הרבה פעמים הוא רק מחמת חברת מין אנושי, ובהמשך הזמן יתגלה רוע לבבם, שעושים אכזריות גדולות מאוד כאשר תצילנה אזני שומעם.

אם אנו רוצים להיווכח בתופעה הזאת, ובהקשר הזה, נקרא מעט בספרי ההסטוריה על ה'מידות הנאצלות' של מוסרי הנפש מייסדי המדינה ומנהיגי הצבא בשנים עברו, אשר שלחו חרב איש ברעהו, ולא חשכו עצמם מבוא בדמים, ע"ע אלטלנה, י"י דיהאן, ועוד ועוד. ולא נכנס לחטיפת ועושק ילדי תימן מחיק אמותם.

אי משום הא לא הוכחת מאומה
אין המדובר בראשים ובאחראים שבאמת ידיהם דמים מלאו , הדברים היו להדיא אך ורק כלפי החיילים הזוטרים שמאמינים בכל ליבם שהם הולכים להגן על עם ישראל.

[נוטר הכרמים]

ועדיין אין כאן כל ראיה לנידון המהותי האם יש להעריך מעשי חסד וגבורה של אינם שותומ"צ.

הויכוח מיצה את עצמו.
מה יש להעריך מעשי חסד וגבורה שמאחוריהם צפון רוע לב ואכזריות מצילת אזנים?! יתכן כי יש להעריך מחמת הספק, ולא ניזיל בתר רובא. אך כמובן אין הנידון ספציפי על מעשה פלוני של איש פלמוני, אלא בהתייחסות כללית למערכת החילונית.

יתירה מזו, בדברי הגרי"ג לא נשנו חילוקים, ועסקו באופן כללי במסיתים הרשעים, ומכאן תשובה מוצאת גם לדברי לייפניק.

[ליפניק]

יתירה מזו, בדברי הגרי"ג לא נשנו חילוקים, ועסקו באופן כללי במסיתים הרשעים, ומכאן תשובה מוצאת גם לדברי לייפניק.

חבל שאתה מתעלם מדברים מפורשים, ואלו דברי האומר מילה במילה:

הנה בחור צעיר זה שלא היה מאמין ולא רצה לומר קדיש אחר מיטת
אביו, למרות הכל כיון שמסר את נפשו לטובת הפליטים, יש לו עולם הבא
כמו הרוגי לוד, ואף על פי שהוא עשה זאת מתוך לאומיות, אין זה כמו
לאומיות אצל גויים הנובעת רק מגאווה, אלא עשה זאת מתוך אהבת
הבריות של יהודים, וגם חילוניים שאינם שומרי תורה ומצוות, אם הם
מוסרים את נפשם על הצלת אחרים מתוך אהבת הבריות, יש להם עולם
הבא כמו הרוגי לוד שמסרו את נפשם לטובת בני העיר

וזהו בדיוק ההבדל שכבר כתבתי בין המנהיגים שכל כונתם גאוה והורגים ורוצחים איש באחיו לבין חייל פשוט שמגיע מתוך מטרה להגן על עם ישראל.
בויכוח עניני צריך להסתכל על כל המאמר בכללותו ולא להצביע על קטע פה וקטע שם ולשאול קושיות.

[נוטר הכרמים]

הנה קטע 'פה ושם' - ציטוט מדויק:

אבל המסיתים בימינו יש להם בטבעם מידות טובות, וברך כלל סיבה חיצונית גורמת להם להסית, שלא נהגו בהם בימין מקרבת, אלא בימין דוחה או מחמת קנאה.

[ליפניק]

הנה קטע 'פה ושם' - ציטוט מדויק:

אבל המסיתים בימינו יש להם בטבעם מידות טובות, וברך כלל סיבה חיצונית גורמת להם להסית, שלא נהגו בהם בימין מקרבת, אלא בימין דוחה או מחמת קנאה.

קטע זה הנוגע לכחות הנפש באמת נתון לויכוח כמה הוא חשוב כישראל כשר, ולא בזה נגעתי
אלא בנקודה של מדרגת הרוגי לוד שכל דבריו היו כלפי מי שמחרף נפשו מתוך מטרה להגן ולא משנה מהי מדרגת אמונתו בהקב"ה, ובזה מע"כ לא נגע מאומה וכל ההיסטוריה שכתב הרב נוטר על רוצחי אנטלנה וד"ר דיהן אינה שייכת כלל לנקודה זו האמורה בדברי הגרי"ג.

[פרוזבול]

מה יש להעריך מעשי חסד וגבורה שמאחוריהם צפון רוע לב ואכזריות מצילת אזנים?! יתכן כי יש להעריך מחמת הספק, ולא ניזיל בתר רובא. אך כמובן אין הנידון ספציפי על מעשה פלוני של איש פלמוני, אלא בהתייחסות כללית למערכת החילונית.

לבל יִדְמה כביכול קבלתי דבריך, אשוב ואומר כי עדיין מחזיק אני בדבריי כבראשונה. והמעיין המשכיל ישפוט.

[נוטר הכרמים]

מה יש להעריך מעשי חסד וגבורה שמאחוריהם צפון רוע לב ואכזריות מצילת אזנים?! יתכן כי יש להעריך מחמת הספק, ולא ניזיל בתר רובא. אך כמובן אין הנידון ספציפי על מעשה פלוני של איש פלמוני, אלא בהתייחסות כללית למערכת החילונית.

לבל יִדְמה כביכול קבלתי דבריך, אשוב ואומר כי עדיין מחזיק אני בדבריי כבראשונה. והמעיין המשכיל ישפוט.

כבר כתב מרן החזו"א בכמה מאגרותיו כי רוב חילוקי הדעות מקורם בהקדמות שכבר התקבעו אצל החולקים, וקשה לבוא להשתוות בזה, ולכן חושבני כי אשים קנצי למילי, והמעיין ישפוט צדק. אך זאת אומר, כי מי שיטען כי בדברי הגרי"ג לא היה כל חדש, וזו הדעה הרווחת בציבור הישיבתי מני קדם, עושה שקר בנפשו. [כמובן אינני מערער על כוחו לחדש או להסיר טעויות].

[ליפניק]

לסיכום

א' מעשים נאצלים בתחום החברתי שנעשים ע"י אנשים שאינם שומרי תורה ומצוות כלל, האם יש להעריך ולהעלות על נס?
ב' האם ישנה מצות שנאת הרשעים בזמנינו כלפי אחינו התועים? בפרט שונאינו העומדים בחזית ההסתה כנגד היהדות והישיבות הק'.
ג' ההשוואה בין חירוף הנפש של חיילי הצבא להרוגי לוד.

א. באמת מצינו שתי דרכים והנהגות אצל גדולי ישראל
ב. כנ"ל
ג. חייל פשוט שזוהי כונתו ההשואה אמיתית, ואילו הפקידים הממונים שכונתם רק לשם גאוה אינם כהרוגי לוד וכדברי הגרי"ג.

[סימנא]

ב"ק לח ע"ב: אמר רבי יוחנן אין הקב"ה מקפח שכר כל בריה אפילו שכר שיחה נאה.

[נוטר הכרמים]

ב"ק לח ע"ב: אמר רבי יוחנן אין הקב"ה מקפח שכר כל בריה אפילו שכר שיחה נאה.

הנושא הוא לא קבלת שכר, אלא מתן כבוד ויקר. הרי בגמ' שם מדובר על עכו"ם.

[כהן]

ציטוט מהשיחה "ואפילו מי שאינו שומר תורה ומצוות יכול להיות שהוא גדול ממך כי התביעה עליך יותר גדולה"

מדהים!!!

[האם לפי"ד הר"ן בספ"ק דקידושין דיש חיוב קימה בפני בעל מעשים מחוייבים לקום בפני קצינים וכדו']

[משה ששון]

ציטוט מהשיחה "ואפילו מי שאינו שומר תורה ומצוות יכול להיות שהוא גדול ממך כי התביעה עליך יותר גדולה"

מדהים!!!

[האם לפי"ד הר"ן בספ"ק דקידושין דיש חיוב קימה בפני בעל מעשים מחוייבים לקום בפני קצינים וכדו']

עיין באגרת הרמב"ן