רציני כתב:פרנצויז כתב:פולסברג כתב:שו''ע סי' רס סעי' אומצוה לחוף הראש ולגלח הצפרנים בערב שבת. הגה: ואם היו שערות ראשו גדולות, מצוה לגלחן. וכשנוטל צפרניו לא יטול אותן כסדרן; ויתחיל בשמאל בקמיצה ובימין באצבע. וסימן לזה: דבהג"א בשמאלו ובדאג"ה בימין (אבודרהם וספר המוסר):
מהו ספר המוסר? [והאם אלו המקורות הראשונים לדין זה?]
יש''כ!
הכוונה לספר המוסר (לר"י כאלאץ) שנדפס לראשונה בשנת רצ"ז.
וכעת מצאתי שהפרישה או"ח סוף סי' רמ"א הביא את ספר המוסר בענין זה, [כנראה ממנו לקח המדפיס (המרשים) את המראה מקום והדפיס את זה ברמ"א], עיי"ש בפרישה.
וראה בטור השלם (מכון ירושלים - שירת דבורה) שם בסוף סי' רמ"א, הגהות והערות אות ט' (על הפרישה) שכתבו: כוונתו לספר המוסר לרבי יהודה כלץ פרק ד' (בהגהה סוד ההבדלה) עמ' קי"ח.
https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenu ... ook=153405
בדרכי משה שבשירת דבורה כתוב שבכתב יד בודליאנה מובא ספר המוסר בתוך הדרכי משה.
דרכי משה הקצר - אורח חיים סימן רמא:
(א) כתב אבודרהם (עמ' שסח - ט) הנוטל צפרני ידיו לא יטלן כסדר אלא בדרך זה יד ימין אגהב"ד ויד שמאל דבהג"א ומצאתי סימן לזה בענין אחר קשי"א בל"א תירו"ץ פירוש ק מיצה ש מאל י מין א צבע ב אזהרה ל ך א תה ת קוץ י ום ר ביעי ו הלאה צ פרניך. כי עד יום רביעי הוי משבת שעברה (גיטין עז א) ולכן יקוץ אותם מיום רביעי ואילך לכבוד שבת. וטעם נטילתן בדרך זו היא קשיא בלא תירוץ. ושמעתי בשם חכמי צרפת ופרובינציא שהנוטל צפרניו כסדר קשה לעניות ולשכחה ולקבור בנים אלא יטלם כסדר שאמרנו עכ"ל ובספר המוסר (פ"ד סוד ההבדלה עמ' קיח) האריך בטעם הדבר על צד הקבלה: