הודעהעל ידי ע. דשא » ג' מאי 31, 2022 1:31 pm
תחילתו של קטע נוסף ממדרש כתב יד [נוסח אחר]: [ל"מ].
בֹיֹנֹוֹ עֹמֹיֹ עֹשֹוֹ
מי ימלל גבורות ה' ישמיע כל תהלתו (תהלים קו, ב). אין אדם בעולם שיוכל להגיד גבורותיו של הקדוש ברוך הוא, אלא במקצת. ויש לנו לספר מה שהיה ומה שעתיד להיות, יתעלה ויתברך שמו וזכרו של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, שברא שבעה דברים קודם ברייתו של עולם. והתורה היא אחת מהן, והיא מתוקה מדבש ונופת צופים וחמודה מזהב, שנאמר (שם יט, יא) הנחמדים מזהב ומפז רב ומתוקים מדבש ונופת צופים.
ואלו הן השבעה דברים, תורה, תשובה, כסא הכבוד, גן עדן, גיהנם, מקום בית המקדש, ושמו של משיח. תורה מניין, שנאמר ה' קנני ראשית דרכו קדם מפעליו מאז, ר'וצה ל'ומר קודם שנברא העולם. תשובה מניין, שנאמר בטרם הרים יולדו ותחולל ארץ ותבל, וכתיב בתריה תשב אנוש עד דכא ותאמר שובו בני אדם, בטרם ר'וצה ל'ומר קודם שנברא העולם. כסא הכבוד מנין, שנאמר נכון כסאך מאז, ר'וצה ל'ומר מאז מקודם שנברא העולם. גן עדן מנין, שנאמר ויטע אלהים גן בעדן מקדם, ר'וצה ל'ומר קודם שנברא העולם. גיהנם מנין, שנאמר כי ערוך מאתמול תפתה, ר'וצה ל'ומר קודם שנברא העולם. מקום בית המקדש מניין, שנאמר כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשנו, מראשון קודם שנברא העולם. שמו של משיח מניין, שנאמר יהי שמו לעולם לפני שמש ינון שמו, לפני שמש קודם שנברא העולם.
והקדוש ברוך הוא נתיעץ עם התורה, ואמר לה, תרצי שאברא בני אדם שיהיו משתעשעין ביך ומקימין מצותיך, ואין שבח לבתולה שאין מי לארסה. השיבה התורה ואמרה, רבונו של עולם, טוב הדבר שתברא בני אדם שימליכוך וחיילים וצבאות שיקלסוך וידעו שאתה מלך עליהם. באותה שעה שמע לעצתה וברא הצור את עולמו, ועשה אדם וחוה ומלא מהם את העולם כולו, ומניין שנתיעץ הקדוש ברוך הוא עם התורה לברא את העולם, שנאמר (משלי ח, יד) לי עצה ותושיה אני בינה לי גבורה .
וישמעו האותיות שהקדוש ברוך הוא רוצה לבראת העולם, עלתה קטטה ביניהם, זאת אומרת, בי יתחיל, וזאת אומרת, לא כי בי יתחיל. נכנסו כולם למפרע לפניו, נכנסה התי"ו, התחילה ואמרה, רבונו של עולם, אם רצונך שתברא בי העולם, לפי שבי נקראת תורתך ובי אתה עתיד ליתן תורה לישראל על ידי משה, שנאמר (דברים לג, ד) תורה צוה לנו משה. ענה הקדוש ברוך הוא ואמר, לא אעשה, לפי שאת עתידה להכתב על מצחות בני לאבדן מן העולם, שנאמר (יחזקאל ט, ד) והתוית תיו על מצחות האנשים הנאנחים והנאנקים, לפיכך לא נכון לפני לעשות כן, שכל אות של פורענות אינה ראויה שבה אברא העולם. מיד יצאה מלפניו בפחי נפש. ואחר כך נכנסה השי"ן, ואמרה לפניו, רבונו של עולם, אם רצונך שתברא בי העולם, שבי נקרא שמך ושבחך, שנאמר זה שמי לעולם. אמר הקדוש ברוך הוא, לא אעשה, מפני ששוא ושקר אין לו רגלים, ואף את אין לך רגלים, וכל אות שנזכר לפורענות לא אברא בה את העולם. נכנסה הרי"ש וכן אמר לה, של פורענות היא, ששם רשע נקרא בה. וכן אמר לקו"ף שהוא של קללות, וכן צד"י של צרות, פ' פורענות, ע' עונות, וכן אמר לכל האותיות עד הכ"ף. בשעה שירדה הכ"ף מעל כתרו של הקדוש ברוך הוא ונכנסה לפניו, רעשה הכתר וכסא הכבוד וגלגלי מרכבה, אמר להם הקדוש ברוך הוא, מפני מה אתם מתרעשים. אמרו לפניו, רבונו של עולם, מפני שירדה ממנו כ"ף ונכנסה לפניך, שכל כבודנו ויקרנו אינו אלא בכ"ף. אמר לה הקדוש ברוך הוא, מה אתה רוצה. אמרה לפניו, רבונו של עולם, אם רצונך, שתברא בי העולם, שבי נקרא כבודך, כסאך, כתרך. אמר לה הקדוש ברוך הוא, לא אעשה כן, מפני שבך אני עתיד להכות כף על כף בשביל צער בני, שנאמר גם אני אכה כפי על כפי. מיד יצתה מלפניו בפחי נפש. לסוף נכנסה בי"ת, אמרה לו, רבונו של עולם, רצונך שתברא בי עולמך שבי אומרים בכל יום לפניך מלאכי השרת, ברוך ה' לעולם אמן אמן. אמר לה, כן אעשה, שבך עתידין בני לברך בשמי, שנאמר (תהלים עב, יח) ברוך ה' אלהים אלהי ישראל, ואומר (שם קיח, כו) ברוך הבא בשם ה', וכתוב ברוך ה' יום יום, ובך נאה לברא את העולם, שנאמר (בראשית א, א) בראשית ברא אלהים.
ואמר לאל"ף, למה תשתוק ולא תדברי לפני ככל האותיות. אמרה לפניו, רבונו של עולם, מה אני אומרת לפניך, שכל האותיות שָׁבוּ נִכלמות ואני מתיראה שמא תעשה בי כן, ולא עוד אלא שאני קטנה ומועטת מכולן, שכל האותיות עולות ומגודלות בחשבון, ואני מעוטה ומחוסרת מחשבון, ועוד שכבר ישר בעיניך לבראות העולם בבי"ת, ושׂמתה במכון מושבה ונתת לה מתנתה ועתה תסירנה ממושבה ותתחיל לברא בי את העולם, לא נכון לעשות כן. השיב לה הקדוש ברוך הוא, הואיל ואת מיעטת את עצמך לפני, אני אגדלך ואכין מושבך בראש כל האותיות לקרוא את שמי בך, שנאמר אנכי ה' אלהיך, ואשגבך בחשבון אֶלֶף, וליחד את שמי בשעה שבני ישראל מיחדין וממליכין אותי ערב ובקר, דכתיב שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד. ללמדך שכל המשפיל את עצמו, הקדוש ברוך הוא מגביהו.
ומפני מה ידו של אלף זקוף ועומד ויש לו שתי רגלים, מפני שהוא ראש האותיות אמת, ואמת יש לו רגלים, ושקר אין לו רגלים. ומפני מה ידו זוקף מצדו, מפני שהוא מעיד וזוקף להקדוש ברוך הוא שהוא אמת לעולם, שנאמר (תהלים קיז) ואמת ה' לעולם. בי"ת, מפני מה הוא פניו כלפי גימ"ל, וגימ"ל גבו כלפי דל"ת, מפני שבי"ת דומה לבית שהוא פתוח דלתיו לדל, וגימ"ל דומה לגבר שדוחה את העני לפתח ונכנס לביתו להוציא לו מזון. מפני מה ידו של גימ"ל סמוך לדל"ת, מפני שכל גמילות חסדים אינו אלא לדלים. דל"ת מפני מה דומה למקל ופניו כלפי ה"א, מפני שאדם אינו מסתכל לטובו של עולם זה שנברא בה"א, שנאמר בהבראם, בה"א בראם. מפני מה נברא בה"א, שהוא דומה לאכסדרה שכל הרוצה לצאת יצא. ומפני מה יש לו שני פתחים אחד גדול ואחד קטון, מפני כשיצא האדם יצא בפתח גדול, וכשיכנס יכנס בפתח קטון. ו"ו מפני <מה הוא> זקוף ועומד פניו כלפי זי"ן והוא דומה למטה, מפני שרמז הקדוש ברוך הוא באותיות שהוא עתיד להכות את הרשעים במטה של אש בדינה של גיהנם עד שמשמיעין קולם ווי ווי. זי"ן מפני מה יש לו שני תגין, אחת כלפי ח"ת ואחת כלפי ו"ו, מפני שכל בעלי זנות כשהוא הולך אצל זונה לבא עליה עין אחת כלפי חטא ועון, ועין אחת כלפי בני אדם שלא יראוהו. ח"ת מפני מה פניו כלפי מטה, שכל בעלי חטא יש להם גנאי ובושת פנים, ואין להם שבח ושם טוב בעולם אלא חרפה וכלימה. ט"ת מפני מה טמון ידו וזקוף ראשו והוא קשור כתר, מפני שכל מי שהוא עושה מעשים טובים וצדקה וגמילות חסדים שלא יעשה בפרהסיא אלא בסתר, שנאמר מתן בסתר יכפה אף (משלי כא). יו"ד מפני מה הוא קטון מכל האותיות, מפני שכל המקטין עצמו בעולם הזה, זוכה ונוחל העולם הבא שנברא ביו"ד, שנאמר כי ביה ה' צור עולמים (ישעיה כו), בה' נברא העולם הזה וביו"ד העולם הבא. ומפני מה נברא העולם הבא ביו"ד, מפני שצדיקי עולם מועטין. ומפני מה תגו של יו"ד למטה כלפי פניו, שכך מעשיו של צדיק כפופים למטה.
ויש אומרין טעם אחר לאותיות, אל"ף בי"ת, אַלֵף בינה. גימ"ל דל"ת, גומל דלים. ומאי טעמא פשוטה כרעיה דגימ"ל לגבי דל"ת, שכן דרכן של גומלי חסדים לרוץ אחר דלים. {ומאי טעמא פשוטה כרעיה דדל"ת לגבי גימ"ל, דלימציה ליה נפשיה}. ומאי טעמא מהדר אפיה דדל"ת מגימ"ל, משום דליתן ליה בצינעא, דלא ליכסיף. ה"א וא"ו, שמו של הקדוש ברוך הוא, אם אתה עושה כן, הקדוש ברוך הוא זן אותך, ויחון עליך ומטיב לך, ונותן לך ירושה, וקושר לך כתר לעולם הבא. כ"ף מפני מה דומה לכיס ופניו כלפי למ"ד, מפני שכל כסא מלכות אינו מתוקן אלא למלכי ארץ לישב עליו. מ"ם פתוחה, מ"ם סתומה, מאמר סתום מאמר פתוח. נו"ן כפופה, נו"ן פשוטה, פ"א פתוח, פ"א סתום, צד"י כפופה, צד"י פשוטה, צדיק כפוף צדיק פשוט. היינו נאמן כפוף נאמן פשוט, הוסיף הכתוב כפיפה על כפיפתו, שלא ניתנה תורה אלא באימה ברתת ובזיע. קו"ף, רי"ש, קו"ף קדוש, רי"ש רשע. מאי טעמא מהדר אפיה דקו"ף לאחוריה דרי"ש, אמר הקדוש ברוך הוא, איני יכול להסתכל ברשע. ומאי טעמא מהדר תגיה דקו"ף לגבי רי"ש, אמר הקדוש ברוך הוא, אם חוזר בו אני קושר לו כתר כמותי. ומאי טעמא כרעיה דקו"ף תליא, דאי הדר ביה. שי"ן שקר, תי"ו אמת. ומאי טעמא שקר מקרבא מיליה ואמת מרחקא מיליה, שקרא שכיח, קושטא לא שכיח. ומאי טעמא, שקר אחד כרעיה קאי, ואמת מילבן ליבוני קושטה {קאי}, שקרא לא {קאי}.
מה עשה הקדוש ברוך הוא, פתח בתורה והוציא ממנה שם אחד, והטיף ממנו שלש טיפות של אור, אחד אחד בעולם הזה, ואור אחד לימות המשיח, ואור אחד לתורה. ומנין שהאור יוצא מן התורה, שנאמר כי נר מצוה ותורה אור (משלי ו, כג). וחזר ופתח בתורה והוציא ממנה שם אחד והטיף ממנה שלש טיפות של אש, והוא של תורה, חוץ מאש שמשתמשין בו בני אדם, ומנין שהאש יוצא מן התורה, שנאמר מימינו אש דת למו (דברים לג, ב). ומנין שהמים יוצא מן התורה, שנאמר (משלי ח, כד) באין תהומות חוללתי באין מעינות נכבדי מים. והיה העולם אור ואש ומים. מימינו של הקדוש ברוך הוא אש, ומשמאלו אור ומתחתיו מים, בשעה שמסתכל הקדוש ברוך הוא בעולם שהוא מלא אור ואש ומים חזר ועירבן וזיווגן שנים שנים, נטל אור ומים וברא שרפים ואופנים וחיות הקדש. נטל אור ואש וברא בה כסא הכבוד. נטל אש ומים וברא מהם מלאכים והכוכבים והשמים, אל תיקרי שמים אלא אש ומים. אמר לרקיע המתיחו עצמכם. והמתיחו עד {שאמר להם די ונקרא} שמו אל שדי.