יעקל כתב:מי שמטפל בחולי דמנציה וברצונו להשמיע להם עכ"פ קדיש א', איך עליו לנהוג, האם עליו להגיד איזו משנה ואח"כ קדיש דרבנן ?
או מותר לומר עלינו לשבח לבד ואח"כ קדיש יתום ?
אגב, ראיתי מובא בשם הרב ח"ס שאמר קדיש דרבנן כל יום אחרי השיעור בבית מדרשו...
לא יודע למה לא נוהגים ככה עד היום...
יוסף חיים אוהב ציון כתב:למה בני חו"ל לא מחברים מיד את פרשת אחו"ק?
יעקל כתב:כידוע, מי שרוצה ללמוד לפני תפילת שחרית צריך לברך ברכת התורה.
לפי זה, יהיה הגיוני שבסידורים ברכת התורה תופיע ממש בתחילת התפילה לפני הכל... ולא באמצע ברכות השחר...
עזריאל ברגר כתב:יעקל כתב:כידוע, מי שרוצה ללמוד לפני תפילת שחרית צריך לברך ברכת התורה.
לפי זה, יהיה הגיוני שבסידורים ברכת התורה תופיע ממש בתחילת התפילה לפני הכל... ולא באמצע ברכות השחר...
אכן כך כתב בעל התניא בסידורו.
ובסידורים האחרים מקילים בזה - מכיוון שהפסוקים שלפני ברכות התורה נאמרים שלא לשם לימוד אלא כסגולה ותפילה וכדומה.
יעקל כתב:עזריאל ברגר כתב:יעקל כתב:כידוע, מי שרוצה ללמוד לפני תפילת שחרית צריך לברך ברכת התורה.
לפי זה, יהיה הגיוני שבסידורים ברכת התורה תופיע ממש בתחילת התפילה לפני הכל... ולא באמצע ברכות השחר...
אכן כך כתב בעל התניא בסידורו.
ובסידורים האחרים מקילים בזה - מכיוון שהפסוקים שלפני ברכות התורה נאמרים שלא לשם לימוד אלא כסגולה ותפילה וכדומה.
נכון, אבל במיוחד בחב"ד שלומדים לפני התפילה היינו מחכים לראות את ברכת התורה לפני הכל ממש בהתחלה ולא רק אחרי "מדינה של גיהינם".
יעקל כתב:כידוע, מי שרוצה ללמוד לפני תפילת שחרית צריך לברך ברכת התורה.
לפי זה, יהיה הגיוני שבסידורים ברכת התורה תופיע ממש בתחילת התפילה לפני הכל... ולא באמצע ברכות השחר...
איתן נוי כתב:חשוב לי מקורות!
האם מותר לסבא/סבתא תוך שנה על או"א להשתתף בשמחת בר המצוה (בתאריך) לנכדם ולשמוע מוזיקה ולרקוד, ע"י הערמה של מלצרות?
יוסף חיים אוהב ציון כתב:איתן נוי כתב:חשוב לי מקורות!
האם מותר לסבא/סבתא תוך שנה על או"א להשתתף בשמחת בר המצוה (בתאריך) לנכדם ולשמוע מוזיקה ולרקוד, ע"י הערמה של מלצרות?
אם יהיה לחתן הבר המצוה צער מהיעדרותם, ל"צ גם מלצרות. כן שמעתי מכמה מורי הוראה.
איתן נוי כתב:יוסף חיים אוהב ציון כתב:איתן נוי כתב:חשוב לי מקורות!
האם מותר לסבא/סבתא תוך שנה על או"א להשתתף בשמחת בר המצוה (בתאריך) לנכדם ולשמוע מוזיקה ולרקוד, ע"י הערמה של מלצרות?
אם יהיה לחתן הבר המצוה צער מהיעדרותם, ל"צ גם מלצרות. כן שמעתי מכמה מורי הוראה.
הגרע"י זצ"ל מתיר בחזו"ע באבילות ב' (החל מעמ' שלט) בתשובה הארוכה רק לשמחת חתן וכלה.(ומהטעמים ששם נשענו עוד כמה מורי הוראה להתיר אף באירוסין של בנו/ביתו) בבר מצוה לכאורה מהיכי תיתי להתיר.
הגר"ד טהרני כתב לי שאין מקום להתיר. ושההיתר של מלצרות "דחוק מדאי".
אדרבה אשמח למקורות מהימנים בעניין.
רציני כתב:איתן נוי כתב:יוסף חיים אוהב ציון כתב:איתן נוי כתב:חשוב לי מקורות!
האם מותר לסבא/סבתא תוך שנה על או"א להשתתף בשמחת בר המצוה (בתאריך) לנכדם ולשמוע מוזיקה ולרקוד, ע"י הערמה של מלצרות?
אם יהיה לחתן הבר המצוה צער מהיעדרותם, ל"צ גם מלצרות. כן שמעתי מכמה מורי הוראה.
הגרע"י זצ"ל מתיר בחזו"ע באבילות ב' (החל מעמ' שלט) בתשובה הארוכה רק לשמחת חתן וכלה.(ומהטעמים ששם נשענו עוד כמה מורי הוראה להתיר אף באירוסין של בנו/ביתו) בבר מצוה לכאורה מהיכי תיתי להתיר.
הגר"ד טהרני כתב לי שאין מקום להתיר. ושההיתר של מלצרות "דחוק מדאי".
אדרבה אשמח למקורות מהימנים בעניין.
היכל הוראה חלק ג הוראה קכו על להשתתף ביום היארצייט ובתוך דבריו הביא להשתתף בתוך שנה לפדיון של הנכד והביא הסברא הנ"ל שיהיה להם צער.
כדכד כתב:למה המתקין לא יכול לעבוד כשהדלת פתוחה
או האשה למצוא מקום אחר להיות בו בזמן ההתקנה
או שבעלה יהיה בעיר
איתן נוי כתב:האם יש חשש כלשהוא למזוג שתיה כלאחר יד מפני דרכי אבלים, האם כך אבלים נוהגים?
יש מקור?
רציני כתב:איתן נוי כתב:האם יש חשש כלשהוא למזוג שתיה כלאחר יד מפני דרכי אבלים, האם כך אבלים נוהגים?
יש מקור?
בספר מאיר עוז חלק ז עמוד 480 כתב בשם הגרח"ק שאין להקפיד, ועיין שם בכל דבריו שאולי יש האוסרים לעשות מעשה אבילות.
איתן נוי כתב:רציני כתב:איתן נוי כתב:האם יש חשש כלשהוא למזוג שתיה כלאחר יד מפני דרכי אבלים, האם כך אבלים נוהגים?
יש מקור?
בספר מאיר עוז חלק ז עמוד 480 כתב בשם הגרח"ק שאין להקפיד, ועיין שם בכל דבריו שאולי יש האוסרים לעשות מעשה אבילות.
יש מקור לעניין האבילות הזה?
בערקע חייט כתב:כלום התברר פה בעבר דעת הפוסקים בענין השתמשות בתאריכים לועזיים (חודשים ושנים)?
עובדיה חן כתב:כאשר שם של אדם הוא אברהם משה, ולחתן או לאביו שמם הוא משה אברהם, האם יש לזה בעיה של צוואת ר"י חסיד?
עובדיה חן כתב:בשו"ע נפסק שגוערין במי שמדבר בשעת התפילה וצ"ע האם מותר להלבין פניו בשביל כך?
עובדיה חן כתב:כאשר שם של אדם הוא אברהם משה, ולחתן או לאביו שמם הוא משה אברהם, האם יש לזה בעיה של צוואת ר"י חסיד?
יעקל כתב:בילקוט בשעה שמה"מ בא עומד על גג בהמ"ק ומשמיע לישראל וכו' ענווים וכו'
מה הכוונה שהמשיח עומד על גג בהמ"ק, מה יש לו לעשות שם ?
מה רוצים חז"ל ללמדנו בזה או לסמל לנו ?
אשמח לפירושים שונים...
יבנה כתב:יעקל כתב:בילקוט בשעה שמה"מ בא עומד על גג בהמ"ק ומשמיע לישראל וכו' ענווים וכו'
מה הכוונה שהמשיח עומד על גג בהמ"ק, מה יש לו לעשות שם ?
מה רוצים חז"ל ללמדנו בזה או לסמל לנו ?
אשמח לפירושים שונים...
https://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=10109
(א) וספרת לך בבית דין, שבע שבתות, יכול שבע שבתות ימים תלמוד לומר שבע שבתות שנים, אי שבע שבתות שנים, יכול יספור שבע שמיטים זו אחר זו, ויעשה יובל תלמוד לומר שבע שנים שבע פעמים הא עד שיאמרו שני כתובים הללו ואם לאו לא שמענו.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 90 אורחים