"כוונת שכחה" ועוד ענייני שלג

[אלי_ש]

על "כוונת שכחה" שמעתם פעם?
אז הנה:

כוונת שכחה.jpg (137.42 KiB) נצפה 7318 פעמים

כמובן שזה מתקשר למה שמובא בשם האר"י (ר' יצחק שרים - מהמוזכרים למעלה):

נותן שלג כצמר.jpg (58.01 KiB) נצפה 7316 פעמים

לקראת השלג הממשמש ובא - יבואו החכמים ויוסיפו עוד כהנה בענייני שלג

[חכם באשי]

והנה פרט 'מושלג' אחד שאני תמה בו מעודי:
הרוקח כותב כמה וכמה פעמים שלכל פתית שלג יש שש קצוות, היינו, הוא משושה.
מנין הוא ידע זאת? מסוד ה' ליריאיו?
למיטב ידיעתי (וחיפושי), לחוקרי הטבע נודע הדבר רק בדורות האחרונים, אחרי שהומצא המיקרוסקופ.

באחת מחוברות 'מחניים' אסף אברהם יערי תיעודי שלג שונים שירדו בארץ ישראל במהלך האלף השנים האחרונות.

[אלי_ש]

והנה פרט 'מושלג' אחד שאני תמה בו מעודי:
הרוקח כותב כמה וכמה פעמים שלכל פתית שלג יש שש קצוות, היינו, הוא משושה.
מנין הוא ידע זאת? מסוד ה' ליריאיו?
למיטב ידיעתי (וחיפושי), לחוקרי הטבע נודע הדבר רק בדורות האחרונים, אחרי שהומצא המיקרוסקופ.

נדמה לי שאפשר לראות את הצורה גם בעין בלתי מזויינת. עכ"פ לפי ויקיפדיה:

האסטרונום הגרמני יוהנס קפלר כתב לפני כארבע מאות שנים ספר בשם "פתית השלג המשושה", שבו תיאר את הנטייה הטבעית של חפצים, הדומים בגודלם ובצורתם, להתארגן בצורת משושים; מכך הסיק, שפתית השלג נוצר מהצטברות של יחידות זעירות וזהות. הצורות הסימטריות של פתיתי השלג שבו את הדמיון האנושי ושולבו בתרבות האנושית, למשל בסמלי אצולה ויישובים.

[בגולה]

אפשר לראות את זה גם בעין בלתי מזויינת, וכדי שלא נצטרך לסמוך על ויקי' יצאתי עכשיו החוצה לבדוק הדבר, ואכן כן הוא, (אך תלוי קצת בשלג, לפעמים הוא יורד דק דק, ואז קשה יותר למצוא פתית בן 6 קצוות, אך בשלג קצת יותר עבה, רואים את זה הרבה יותר בברור.

[תוכן]

האירופאי הראשון שידע על המבנה המשושה של פתיתי שלג הוא האסטרונום יוהאן קפלר, שהדפיס בשנת 1611 (שע"א) לפני עידן המיקרוסקופ ספרון קטן בשם "הפתית שלג המשושה". אולם הוא לא הראשון ששם לב לתופעה זו. כבר מאתיים שנה לפני הספירה הכירו בדבר זה מדענים סינים. ואם כך, אפשר לומר שגם בעל הרוקח שם לב לתופעה זו מעצמו.

[אלי_ש]

האם מישהו במקורותינו עסק בקרבת הגימטריות שלג=333 ו-גשם=343?

[חכם באשי]

תודה רבה לכולם!
ועדיין מפליא הדבר, שהרוקח הוא היחידי (ככל הידוע לי) מהראשונים המזכיר לענין.

[ספרים]

האם מישהו במקורותינו עסק בקרבת הגימטריות שלג=333 ו-גשם=343?

ראיתי לאחד המקובלים שכתב שלג בגי' פורים.
אודה למי שיחזיר לי אבידתי.

[לייטנר]

האם מישהו במקורותינו עסק בקרבת הגימטריות שלג=333 ו-גשם=343?

זכור לי סיפור חסידי על חסיד סוחר עצים שנתן לרבו מעות בסך 333, כדי שהרבי יתפלל שירד הרבה שלג, והדבר יעזור לשינוע העצים. בטרם יצא מהבית נתן לרבנית עוד עשר מעות. כשירד גשם, והחסיד בא בטענות לרבי, ענה לו הרבי: הרי אתה עצמך נתת סך של 'גשם'!

[אלי_ש]

בעניין הקשר בין "פורים" ל"שלג" ראיתי בספר "עלי תמר" על ירושלמי מגילה (פ"א ה"א) שכותב על דברי הערוך בערך שוור (כדאי לראות אותו בפנים):

מנהג בבבל ובעילם הבחורים עושים צורה בדמות המן ותולים אותה על גגותיהן ד' וה' ימים, ובימי הפורים עושין מדורה ומשליכין אותה צורה לתוכה ועומדין סביבה ומזמרים...

והוסיף על כך הרב תמר:

ואמר לי זקן אחד מפרס כי בעיר שושן לפנים ששמה היום המאדאן, ושם קבר מרדכי ואסתר... נהוג ג"כ לעשות אדם משלג שמכנים אותו המן, כי בהמאדאן יורד שלג באדר, ומכים בהמן...

[בעלזער]

הללו את ה' מן הארץ תנינים וכל תהומות אש וברד שלג וקיטור רוח סערה עושה דברו אמר רב יהודה אמר רב דוד ביקש עליהם רחמים והורידן לארץ (חגיגה יב)

וברש"י תהלים קמח (ח) וברד. גלצ''א בלע''ז : שלג. נייף בלע''ז : וקיטור. ענין שואה שקורין ברואינ''ה בלע''ז : רוח סערה. העושה את דברו ושליחותו, ואמרו רבותינו שהדברים הללו היו תחלתם גנוזים בשמים ובא דוד והורידן לארץ לפי שהם מיני פורעניות ואין נאה להם להיות גנוזין במגוריו של הקב''ה:

[חכם באשי]

אם הנך תמה על הפורענות שיש בשלג, שאל נא את אלו שהחליקו - ל"ע - מחמתו ושברו עצם או שניים.
לי במשפחה ישנו אחד ששבר את אגן הירכיים לפני שתים עשרה שנה כי החליק על השלג, ועד עכשיו לא התאושש.

[בעלזער]

לא תִירָא לְבֵיתָהּ מִשָּׁלֶג כִּי כָל בֵּיתָהּ לָבוּשׁ שָׁנִים. הַאי קְרָא, רִבִּי חִזְקִיָּה חַבְרָנָא אוֹקִים בֵּיהּ. דְּאָמַר, דִּינָא דְּחַיָּיבֵי דְּגֵיהִנֹּם תְּרֵיסַר יַרְחִין, פַּלְגָא מִנַיְיהוּ בְּחַמָּה וּפַלְגָא מִנַּיְיהוּ בְּתַלְגָא.

[אלי_ש]

נתפס? אפשר כבר להקפיץ?

[אלי_ש]

האם מישהו במקורותינו עסק בקרבת הגימטריות שלג=333 ו-גשם=343?

זכור לי סיפור חסידי על חסיד סוחר עצים שנתן לרבו מעות בסך 333, כדי שהרבי יתפלל שירד הרבה שלג, והדבר יעזור לשינוע העצים. בטרם יצא מהבית נתן לרבנית עוד עשר מעות. כשירד גשם, והחסיד בא בטענות לרבי, ענה לו הרבי: הרי אתה עצמך נתת סך של 'גשם'!

נמצא בספר 'הבדיחה והחידוד' (צדיקים ורביים, חסידים ומתנגדים, מס' 603):
"חסיד סוחר-יערות בא אל צדיקו, נתן "פדיון" שלוש מאות ושלושים ושלושה זהובים כמניין "שלג" וביקש, שהרבי יתפלל על השלגים, כדי שהדרכים ייעשו יפות להוציא את העצים מן היערות. נענה לו הצדיק והתפלל. לא היו ימים מועטים והסוחר חזר ובא:
רבי, גשם יורד, ושלג אין...
החמיר הרבי את פניו והחזיר לו:
ידי מסולקות. אני אמרתי לתקן ואתה קלקלת. כשיצאת מלפני נתת לגבאי עשרה זהובים, ונמצא ש"פדיונך" עלה לא כמניין "שלג", אלא כמניין "גשם".

[חכם באשי]

כל ימי השתוממתי, הא כיצד לא עלתה אף אחד מקופות הצדקה על טרנד ה'שלג', ולא פירסמה, לדוגמא, משהו בסגנון:
"מניין תלמידי חכמים יעשו עבורך גילגול שלג".
עדיין לא מאוחר...

[לייטנר]

האם מישהו במקורותינו עסק בקרבת הגימטריות שלג=333 ו-גשם=343?

זכור לי סיפור חסידי על חסיד סוחר עצים שנתן לרבו מעות בסך 333, כדי שהרבי יתפלל שירד הרבה שלג, והדבר יעזור לשינוע העצים. בטרם יצא מהבית נתן לרבנית עוד עשר מעות. כשירד גשם, והחסיד בא בטענות לרבי, ענה לו הרבי: הרי אתה עצמך נתת סך של 'גשם'!

נמצא בספר 'הבדיחה והחידוד' (צדיקים ורביים, חסידים ומתנגדים, מס' 603):
"חסיד סוחר-יערות בא אל צדיקו, נתן "פדיון" שלוש מאות ושלושים ושלושה זהובים כמניין "שלג" וביקש, שהרבי יתפלל על השלגים, כדי שהדרכים ייעשו יפות להוציא את העצים מן היערות. נענה לו הצדיק והתפלל. לא היו ימים מועטים והסוחר חזר ובא:
רבי, גשם יורד, ושלג אין...
החמיר הרבי את פניו והחזיר לו:
ידי מסולקות. אני אמרתי לתקן ואתה קלקלת. כשיצאת מלפני נתת לגבאי עשרה זהובים, ונמצא ש"פדיונך" עלה לא כמניין "שלג", אלא כמניין "גשם".

מופיע גם ב'סיפורי חסידים' לרב זוין. משם נטלתיהו, אלא שאיני יודע מהיכן.

[אלי_ש]

הקפצה. עניינא דיומא.

[איש רגיל]

כל ימי השתוממתי, הא כיצד לא עלתה אף אחד מקופות הצדקה על טרנד ה'שלג', ולא פירסמה, לדוגמא, משהו בסגנון:
"מניין תלמידי חכמים יעשו עבורך גילגול שלג".
עדיין לא מאוחר...

האם יש הנוהגים בימינו לסגף עצמם בגלגול שלג?

[בברכה המשולשת]

כל ימי השתוממתי, הא כיצד לא עלתה אף אחד מקופות הצדקה על טרנד ה'שלג', ולא פירסמה, לדוגמא, משהו בסגנון:
"מניין תלמידי חכמים יעשו עבורך גילגול שלג".
עדיין לא מאוחר...

האם יש הנוהגים בימינו לסגף עצמם בגלגול שלג?

סיפר לי ת"ח חשוב שליט"א שסיפר לו יהודי בע"ת יקר נ"י שבעת שירותו בחרמון הגיעו לשם קבוצה שעשתה גלגולי שלג.

[אלי_ש]

עניינא דיומא ממש:

בְּנָיָה בֶן-יְהוֹיָדָע בֶּן-אִישׁ-חַיִל רַב-פְּעָלִים, מִן-קַבְצְאֵל; הוּא הִכָּה, אֵת שְׁנֵי אֲרִיאֵל מוֹאָב, וְהוּא יָרַד וְהִכָּה אֶת-הָאֲרִי בְּתוֹךְ הַבּוֹר, בְּיוֹם הַשָּׁלֶג. (דברים הימים א' יא, כב)

ובתרגום שם:

בְּנָיָה בַר יְהוֹיָדָע בַּר גִבַּר דְחִיל חֲטָאִין וְלֵיהּ עוֹבָדִין טָבִין מִן קַבְצְאֵל הוּא קְטַל יַת תְּרֵין רַבְרְבֵי מוֹאָב דַהֲווֹן דַמְיָן לִתְרֵין אַרְיְוָן תַּקִיפִין הוּא נְחַת וּקְטַל יַת אַרְיְוָא בִּמְצַע גוּבָא בְּיוֹמָא דְתַלְגָא הוּא הֲוָה צַדִיקָא רַבָּא דְלָא הֲוָה דִיכְמָה לָא בְמַקְדְשָׁא (ס"א בְּמַקְדְשָׁא קַדְמָאָה וְלָא בְמַקְדְשָׁא תִּנְיָנָא) תִּנְיָנָא יוֹמָא חֲדָא דַחֲקַת רִגְלֵיהּ בְּחַדְרוֹנָא דְמִית וּנְחַת לְשִׁילוֹחַ וּתְבַר גָזִיזָא דְבַרְדָא וּטְבַל וּסְלִיק וּתְנָא סִפְרָא דְבֵי רַב הוּא סִפְרָא דְאוּרְיַת כַּהֲנַיָא בְּיוֹמָא זוֹטָא דְסִתְּוָא בְּעַשְרָא יוֹמִין בְּיַרְחָא דְטֵבֵת

[שינדלהיים]

דבר בעתו תשע"ה לפ"ק.
הקפצה.

[שרוליק]

כל ימי השתוממתי, הא כיצד לא עלתה אף אחד מקופות הצדקה על טרנד ה'שלג', ולא פירסמה, לדוגמא, משהו בסגנון:
"מניין תלמידי חכמים יעשו עבורך גילגול שלג".
עדיין לא מאוחר...

האם יש הנוהגים בימינו לסגף עצמם בגלגול שלג?

אני יודע ממקור אישי על אחד מנכדי הבבא סאלי ששנה שעברה מלאו לו מקלט עם שלג ועשה שם גלגול שלג.

[משך חכמה]

לחכם באשי - זו מצוה שבגופו, כנראה פדיונות כנראה מועילים רק לצומות.
זכורני בשנת התשנ"ב סיפרו לי שבכולל בנחלאות כינסו כמה מחברי הכולל שלג למטבח וגלגלו עצמם.
ואם כבר מדברים על כך, בלי תשובה כמו שצריך, מה יועילו הגלגולים כמו שאמר הגאון חכם הלל נר"ו אם תקח חמור ותטבלנו ש"י טבילות ויתגלגל בשלג, שב ורפא לו?!
דרך אגב לא זכיתי לחכמה זו אבל שמעתי פעם מאחד ממקובלי אמת שאפשר לבצע את התיקון המקפיא הזה גם בקוביות קרח באמבטיה.
אינני יודע מה המקור לתחליף. לכאורה אם שלג בדוקא רומז לפי שמו לענין מסוים, סתם קור לא מהני. וצריך בירור.