קו ירוק כתב:ואם בנימין מת בי"א אייר, זה יותר טוב? שמא יוסף מת אח"כ.
אך ראה בקובץ 'חצי גבורים', אלול תשע"ד, עמ' קיא ואילך, ההדרה מחודשת של קטע מדרש זה, ע"י ר' עזרא שבט מהמכון לכתבי יד,
ושם כתוב בהערות נוסח אחר: בנימין נולד באחד עשר לחודש השמיני ומת בן קלו
אם כבר הבאת נידון זה
אביא שברש"י עה"ת (בראשית לה טז)
כברת הארץ - מנחם פירש לשון כביר, רבוי, מהלך רב. ואגדה בזמן שהארץ חלולה ומנוקבת ככברה שהניר מצוי, הסתיו עבר, והשרב עדיין לא בא. ואין זה פשוטו של מקרא.
אם הכוונה לאייר מה זאת אומרת הסתיו עבר, הרי הלכאורה הסתיו עבר מזמן האם מכנים סתיו את החורף או האביב?
וכן הניר מצוי לכאורה זה אחר החריש שבתחילת החורף?
ובפסיקתא רבה פ"ג מפורש בין פסח לעצרת
בעוד כברת ארץ לבוא אפרתה (שם) בין פסח לעצרת היה בזמן שהארץ מנופה והולכת ובאה ככברה
אמנם מצינו מחלוקת בב"ר פרשה פ"ב ובשכל טוב (וישלח לה כט) בתוספת המילה בתוכה כדלהלן.
ויהי עוד כברת ארץ, א"ר אליעזר בן יעקב בשעה שהארץ חלולה ככברה והבר מצוי (בשכ"ט [- b]בתוכה[/b]), רבנן אמרי כבר הבר מצוי ועונת הגשמים עברה ועדיין השרב לא בא.
ואולי אפשר לפרש את המחלוקת בצורת הדרשה ואבלי מחלוקת בתאריך
אמנם בפרט לגרסת השכ"ט לכאורה ניתן לומר שלראב"י הכוונה לתחילת החורף.