צופה_ומביט כתב:עמוס התקועי כתב:לא מבין בכלל. אין כאן לא פלא ולא תמיהה.
בתקופה מסויימת הטלת התכלת בציצית הופסקה בישראל, לא ידוע למה, אבל זה המציאות. אם אתה חושב שהתיאוריה של גזירת המלכות לא סביר, אז תעלה תיאוריה אחרת, זה לא משנה, העובדה היא שהטלת התכלת נפסקה, וגם אופן הפקתה וייצור שלה נשכחה מישראל, והיינו ה"גניזה" המוזכרת במדרשים. אין כאן שום בעיה.
אתם מעניקים פירוש מיסטית ל'הגניזה' ומכח זה אתם מקשים קושיות.
???
זה פשוט בבחינת "גזור ושמור", לגודל להטוט היפוך היוצרות שנעשה כאן. ואין שם על לב.
וכי מהמילה "נגנזה" ואיזה פירוש שלה - מיסטי או לא מיסטי - באתי והקשיתי קושיה?
[הקושיה שלי כתובה כאן לעיני כל ואפשר לבדוק].
הלוא זה בדיוק להיפך.
הקושיה שלי היא מהמציאות. כיצד נעלמה התכלת מישראל - אם טוענים שהיא היא אותה התעשיה הידועה והמתועדת היטב ומפורסמת בכל העולם, שצבעה מחילזון שמצוי בינינו ברציפות [וגם ידוע כצובע] מאז ועד היום.
ועל זה אתה עונה "לא ידוע למה", וזה מספק אותך. [ובעיניי כאמור זה פלא שווה לגמרי - לכל הפחות - לפלא איך חילזון והתכלת של ישראל לא הוזכר אצל הגויים].
לא רק שזה מספק אותך אלא ש"זה לא משנה, העובדה היא שהיא נעלמה".
"זה לא משנה"?? זו הרי היתה כל השאלה. ודאי שזה משנה.
אני באמת לא מצליח להבין איך מצטרפות המילים אחת לשניה בתשובה המשונה הזו.
שואלים שאלה מהמציאות, שלא מסתדרת עם הטענה, והתשובה: "באמת לא ידוע למה, אבל זו העובדה, ולכן זה לא משנה, כי זו העובדה".
והלוא כל השאלה היתה מהעובדה הזו. ולהוכיח ממנה מציאות אחרת, שעליה לא קשה כך.
וזה אצלך הוא "לא מבין בכלל [מה קשה], אין כאן לא פלא ולא תמיהה".
אני באמת לא מצליח להבין, כיצד באותו משפט אתה אומר "זו המציאות" "לא ידוע למה" ו"אין כאן לא פלא ולא תמיהה".
לעומת זאת, אני - כתירוץ לשאלה הזו, ומשום שיש כזו קושיה מהמציאות - אומר שמזה נראה שהלשון "נגנזה" הוא בדוקא, היינו שאותו החילזון שעולה אחת לשבעים שנה [וממנו צבעו תכלת] הפסיק לעלות, וגם מה שהיו צדים ממנו לא מצאו יותר לצוד, ולא זה הוא החילזון המצוי בינינו והידוע וכו', אלא חילזון אחר ששימש את ישראל, והוא נעלם, בגזירת עליון. [מה שכמובן א"א לומר על תעשיית המורקס שעובדה היא שלא נעלמה כלל].
אתה יכול כאמור להמשיך להתפלא על התיאוריה שהיה חילזון אחר, אבל אז כאמור תצטרך לענות על השאלה שלי.
וכמובן, ברגע שעברנו ל"זו המציאות, לא ידוע למה, אבל זה לא משנה, כי כך היא העובדה", אפשר גם לענות כך על כל תמיהות והוכחות תומכי המורקס. ובכלל זה למשל כיצד לא נזכר חילזון התכלת של ישראל אצל הגויים. התשובה: "זו המציאות, לא ידוע למה, אבל זה לא משנה, כי העובדה היא שהוא לא נזכר אצלם".
נ.ב.
אפשר לוותר על ה"אתם", ולדבר אליי בלשון יחיד.
צופה_ומביט כתב:לא הבנתי. ערימות ענקיות בצור וצידון וכו'. (זו הרי טענת המורקסאים).
צופה_ומביט כתב:זו בדיוק השאלה כאן. אתה טוען שכאשר היהודים הפסיקו ללבוש תכלת כבר היו הערימות/מפעלים האלה ממצא ארכיאולוגי עתיק? להבנתי הם היו טריים ועדכניים והצביעה והמפעלים והמורקס המשיכו להתקיים גם אז וגם אח"כ אצל הגויים. אדרבה, אם לא כך - יודיעונו היודעים בבירור ובדיוק את סדר הזמנים.
צופה_ומביט כתב:לגבי סגול/תכלת שכתבת:
כפי שהאריכו פה, יש צד גדול שהגויים צבעו במורקס מעיקרא רק סגול, ורק היהודים [כך יוצא לשיטת המורקסאים] צבעו ממנו [לשיטתם כנ"ל] תכלת.
[היכן המפעלים הנפרדים של היהודים? או שיהודים צבעו תכלת באותם מפעלים שבהם נמצאו הערימות הענקיות? כמדומני כ"ה לשיטת המורסקאים, אחרת מה כל החגיגה שלהם מהערימות האלה. וכבר זה דוחק מבואר, "מחלקה יהודית" במפעל גויי ענק, לייצור צבע אחר בשיטה אחרת מאותו החילזון].
ממילא אם התעשיה הגויית המשיכה בסגול דידהו, צריך סיבה נפרדת למה הפסיקה צביעת התכלת של היהודים, מאותו חילזון, באותן שיטות ומפעלים, כשהתעשיה הרגילה ממשיכה בינתיים בעוז.
צופה_ומביט כתב:עמוס התקועי כתב:לא מבין בכלל. אין כאן לא פלא ולא תמיהה.
בתקופה מסויימת הטלת התכלת בציצית הופסקה בישראל, לא ידוע למה, אבל זה המציאות. אם אתה חושב שהתיאוריה של גזירת המלכות לא סביר, אז תעלה תיאוריה אחרת, זה לא משנה, העובדה היא שהטלת התכלת נפסקה, וגם אופן הפקתה וייצור שלה נשכחה מישראל, והיינו ה"גניזה" המוזכרת במדרשים. אין כאן שום בעיה.
אתם מעניקים פירוש מיסטית ל'הגניזה' ומכח זה אתם מקשים קושיות.
???
זה פשוט בבחינת "גזור ושמור", לגודל להטוט היפוך היוצרות שנעשה כאן. ואין שם על לב.
וכי מהמילה "נגנזה" ואיזה פירוש שלה - מיסטי או לא מיסטי - באתי והקשיתי קושיה?
[הקושיה שלי כתובה כאן לעיני כל ואפשר לבדוק].
הלוא זה בדיוק להיפך.
הקושיה שלי היא מהמציאות. כיצד נעלמה התכלת מישראל - אם טוענים שהיא היא אותה התעשיה הידועה והמתועדת היטב ומפורסמת בכל העולם, שצבעה מחילזון שמצוי בינינו ברציפות [וגם ידוע כצובע] מאז ועד היום.
ועל זה אתה עונה "לא ידוע למה", וזה מספק אותך. [ובעיניי כאמור זה פלא שווה לגמרי - לכל הפחות - לפלא איך חילזון והתכלת של ישראל לא הוזכר אצל הגויים].
לא רק שזה מספק אותך אלא ש"זה לא משנה, העובדה היא שהיא נעלמה".
"זה לא משנה"?? זו הרי היתה כל השאלה. ודאי שזה משנה.
אני באמת לא מצליח להבין איך מצטרפות המילים אחת לשניה בתשובה המשונה הזו.
שואלים שאלה מהמציאות, שלא מסתדרת עם הטענה, והתשובה: "באמת לא ידוע למה, אבל זו העובדה, ולכן זה לא משנה, כי זו העובדה".
והלוא כל השאלה היתה מהעובדה הזו. ולהוכיח ממנה מציאות אחרת, שעליה לא קשה כך.
וזה אצלך הוא "לא מבין בכלל [מה קשה], אין כאן לא פלא ולא תמיהה".
אני באמת לא מצליח להבין, כיצד באותו משפט אתה אומר "זו המציאות" "לא ידוע למה" ו"אין כאן לא פלא ולא תמיהה".
לעומת זאת, אני - כתירוץ לשאלה הזו, ומשום שיש כזו קושיה מהמציאות - אומר שמזה נראה שהלשון "נגנזה" הוא בדוקא, היינו שאותו החילזון שעולה אחת לשבעים שנה [וממנו צבעו תכלת] הפסיק לעלות, וגם מה שהיו צדים ממנו לא מצאו יותר לצוד, ולא זה הוא החילזון המצוי בינינו והידוע וכו', אלא חילזון אחר ששימש את ישראל, והוא נעלם, בגזירת עליון. [מה שכמובן א"א לומר על תעשיית המורקס שעובדה היא שלא נעלמה כלל].
אתה יכול כאמור להמשיך להתפלא על התיאוריה שהיה חילזון אחר, אבל אז כאמור תצטרך לענות על השאלה שלי.
וכמובן, ברגע שעברנו ל"זו המציאות, לא ידוע למה, אבל זה לא משנה, כי כך היא העובדה", אפשר גם לענות כך על כל תמיהות והוכחות תומכי המורקס. ובכלל זה למשל כיצד לא נזכר חילזון התכלת של ישראל אצל הגויים. התשובה: "זו המציאות, לא ידוע למה, אבל זה לא משנה, כי העובדה היא שהוא לא נזכר אצלם".
נ.ב.
אפשר לוותר על ה"אתם", ולדבר אליי בלשון יחיד.
I can handle arrogance, and I can handle ignorance. But arrogance combined with ignorance is unbearable
מקדש מלך כתב:צופה_ומביט כתב:לגבי סגול/תכלת שכתבת:
כפי שהאריכו פה, יש צד גדול שהגויים צבעו במורקס מעיקרא רק סגול, ורק היהודים [כך יוצא לשיטת המורקסאים] צבעו ממנו [לשיטתם כנ"ל] תכלת.
[היכן המפעלים הנפרדים של היהודים? או שיהודים צבעו תכלת באותם מפעלים שבהם נמצאו הערימות הענקיות? כמדומני כ"ה לשיטת המורסקאים, אחרת מה כל החגיגה שלהם מהערימות האלה. וכבר זה דוחק מבואר, "מחלקה יהודית" במפעל גויי ענק, לייצור צבע אחר בשיטה אחרת מאותו החילזון].
ממילא אם התעשיה הגויית המשיכה בסגול דידהו, צריך סיבה נפרדת למה הפסיקה צביעת התכלת של היהודים, מאותו חילזון, באותן שיטות ומפעלים, כשהתעשיה הרגילה ממשיכה בינתיים בעוז.
אם היו שתי שיטות צביעה שונות, או שהיהודים היו צדים תת מין ייחודי כל שהוא, זה מובן בפשטות, כי כמעט ולא היו יהודים בארץ, ולכן הנישה הזו נשכחה.
מה שאין כן אם הצביעה היתה זהה, שאז היעדר יהודים לא מהוה לכאורה סיבה מספקת, כי יכלו להיעזר באומנים גויים (על אף שהיו צריכים צביעה עצמאית על ידי יהודים כדי שיהיה לשמה, וזה יכול להיות תירוץ בדוחק גדול גם אם הצביעה היתה זהה).
באמונתו כתב:כל הפוסל - במומו פוסל.
לוואי עלינו עוד כמה כמו הרב עמוס: איש אמת, דייק וגמיר, מתון מתון.
החוזר כתב:עמוס התקועי כתב:באמונתו כתב:כל הפוסל - במומו פוסל.
לוואי עלינו עוד כמה כמו הרב עמוס: איש אמת, דייק וגמיר, מתון מתון.
אכן לא צריכים להתרשם מקללותיו. כל פעם שהוא לא יודע מה לענות, או שאין לו דבר פקחי להוסיף (אכן הדברים הפקחיים שבהודעותיו הם א' מאלף, תופעה נדירה), הוא מקלל בשם ובאלהיו. זהו סימן שהוא אובד בריב.
ואגב, לעיל אמרתי לו שאני מוכן לעיין בהירונימוס לראות מה כתוב שם בדיוק, כי אני רוצה לברר האמת, והוא לא התייחס כלל לזה. כנראה האמת לא אכפת ליה, העיקר הוא מה שהוא גוזר (הגם שטענותיו מחליפים גוונים כמה פעמים ביום, פושטים צורה ולובשים צורה, בעוד שצורתו הראשונה טרם נודע כי באו אל קרבנה). עכשיו אני מפקפק שעיין בוולגטה בכלל.
רק כדאי שתזכור שהצופים השותקים לא מתרשמים במיוחד לא מהצהרות ולא מעקיצות חריפות, אלא מאיכות הטענות. ואת אלה אי אפשר לזייף (לאורך זמן).
כשתילי זיתים כתב:"אסתירא בלגינא קיש קיש קריא"
הבורות והחוצפה של התקועי מפתיע כל פעם מחדש, מצד אחד לא יודע כלום על ענייני תכלת, ומצד שני מדבר בכזה התנשאות וחוצפה כאילו הוא יודע הכל מה שקרה לפני אלפים שנה כמו ששאל באוב וידעוני, ולא יכול לנהל דיון אפילו חצי נורמלי. באמת אדם כזה לא כדאי לשום התייחסות מצדי, אבל אפ''ה אזכיר קצת כדי להראות להקוראים במה מדובר. הוא טוען בוודאות שתעשיית הפורפורא הוכחד לגמרי על ידי כיבוש הערבים, השערה שהעלה הרב הרצוג. אמנם זה הופרך לגמרי על ידי חוקרי ימינו מעשרות ראיות ארכיאולוגיות ועוד ועוד. לא אאריך בזה שלא כדאי לבזבז זמני על חצוף וגס רוח כזה, מי שרוצה לידע עוד פרטים בעניין, שיעיין בספרים המדברים מזה, או שיתקשר אלי באישי.
מלבב כתב:אז מתי נפסק תעשייית הפורפורה ומאיזה סיבה?
כשתילי זיתים כתב:"אסתירא בלגינא קיש קיש קריא"
הבורות והחוצפה של התקועי מפתיע כל פעם מחדש, מצד אחד לא יודע כלום על ענייני תכלת, ומצד שני מדבר בכזה התנשאות וחוצפה כאילו הוא יודע הכל מה שקרה לפני אלפים שנה כמו ששאל באוב וידעוני, ולא יכול לנהל דיון אפילו חצי נורמלי. באמת אדם כזה לא כדאי לשום התייחסות מצדי, אבל אפ''ה אזכיר קצת כדי להראות להקוראים במה מדובר. הוא טוען בוודאות שתעשיית הפורפורא הוכחד לגמרי על ידי כיבוש הערבים, השערה שהעלה הרב הרצוג. אמנם זה הופרך לגמרי על ידי חוקרי ימינו מעשרות ראיות ארכיאולוגיות ועוד ועוד. לא אאריך בזה שלא כדאי לבזבז זמני על חצוף וגס רוח כזה, מי שרוצה לידע עוד פרטים בעניין, שיעיין בספרים המדברים מזה, או שיתקשר אלי באישי. וכבר הבאתי מאמר החכם שנאמר לגבי התקועיI can handle arrogance, and I can handle ignorance. But arrogance combined with ignorance is unbearable
הוספה: התקועי כעת ערך הודעתו והשמיט המלים החצופים שכתב על צופה ומביט, אבל משנה לא זזה ממקומה ואני משאיר ההודעה כאן כמות שהו. רק ידעו הקוראים שהודעה זו כתבתי כתגובה על מה שכבר נמחק ב"ה
זיז שדי כתב:ביודעו ומכירו קאמינא
א"ל רבא לרבה בר מרי מנא הא מילתא דאמרי אינשי מטייל ואזיל דיקלא בישא גבי קינא דשרכי אמר ליה דבר זה כתוב בתורה שנוי בנביאים ומשולש בכתובים ותנן במתניתין ותנינא בברייתא כתוב בתורה דכתיב (בראשית כח, ט) וילך עשו אל ישמעאל שנוי בנביאים דכתיב (שופטים יא, ג) ויתלקטו אל יפתח אנשים רקים ויהיו עמו ומשולש בכתובים דכתיב (בן סירא יג, יד) כל עוף למינו ישכון ובני אדם לדומה לו תנן במתני' כל המחובר לטמא טמא כל המחובר לטהור טהור ותנינא בברייתא רבי אליעזר אומר לא לחנם הלך זרזיר אצל עורב אלא מפני שהוא מינו
באמונתו כתב:עמוס התקועי כתב:אכן יש פער גדול בין "מתרגמים" ל"קוראים". אם כתוב שם "כפי שאחרים קוראים לזה" אז משתמע מזה שהם שמות נרדפים, וכזה העתיק הרב הרצוג, ומזה הביא באמונתו ראיה.
אם כתוב שם "מתרגמים" אז אתה צודק שאין מזה ראיה כלל.
לא יכולתי למצוא הנוסח של הרצוג באתר. יש כמה מהדורות של וולגטה. המהדורה הנפוצה כנראה הוא מקוצרת.
אם נמצא אצלך, בבקשה תשלח אלי באישי ואעיין. אני אוהב רק האמת.
טענה חזקה נוספת;
"תחש" מופיע בתנ"ך 14 פעמים (ביחס אל עור).
בתרגום העתיק ביותר של החומש, תרגום השבעים, תרגם בכולם: יקינתוס, דהיינו התרגום ממש של "תכלת", אשר ברבים מן המקרים מופיעים ביחד, תכלת ותחש באותה הפרשה.
ודאי אין המדובר בטעות, או פליטת קולמוס, של 14 מקרים, אלא בתרגום מכוּוָן.
מלשון ר"י הרצוג ז"ל: כי בקושי ניתן להעלות על הדעת, שהמתרגם העוסק בעיבוד האוצר הספרותי הגבוה ביותר של אומתו, יעבוד באופן שרירותי עד כדי כך...
בכ"ז, עקילס שינה ליאנטיניוס, וטעמו הברור, בשביל להבדיל בין התחש לתכלת.
אין המדובר ב"מחלוקת", תחש מהו. המטרה של עקילס, אינו בשביל לחלוק, אלא להבחין בין התחש לתכלת.
אבל השאלה היא, מה חשב מתרגם השבעים. אטו התחש זהה לתכלת?! א"כ, יקראו עורות תכלת.
רק יקינתוס דומה לכחול אצלנו, בו גוונים רבים ושונים.
Today, they are 57 official shades of blue
אכן התחש, בעל גוון מסוים מתוך גווני הכחול, שהוא יאנטיניוס, אשר מזוהה עם ויולט.
"ארגמן" לדוגמא, אף פעם לא מתורגם יאנטיניוס, אלא פורפורא.
א"כ, תרגום השבעים באמת כלל גם תחש = יאנטיניוס, מכלל יקינתוס, אבל עקילס מורה ההבדל בכ"ז, שמתייחד התחש בגוון מסוים דווקא, ממכלול גווני היקינתוס.
דבר זה עולה מפורשות כנ"ל, גם מסיום לשון הירונימוס: סיפקתי לך נעליים של יקינתון, או של ג'אנטין, כפי שאחרים קוראים לזה… כי הוא גם בצבע כחלחל - וגם בצבע כחול כהה.
הרי מפורש, שמדובר בגוונים שונים מן הכחול.
מתברר אפוא שוב, כי יקינתוס שהוא תכלת, מכיל גם יאנטיניוס, ושיאנטיניוס, מכלל גווני התכלת!
ע"ע: https://www.thetorah.com/article/what-w ... tabernacle
עמוס התקועי כתב:אכן לא ברור כלל מה חשבו מתרגמי השבעים, למה תרגמו 'תחש' ל'יקינתוס', וגם איך ידעו זה?
אבל דבריך מבוססים על ההנחה שתה"ש הבין שזהו גוון, לא מין חיה (כמו שהבינו חז"ל ואונקלס שתירגמו ל'ססגונא' ותלא אילן. אבל ראה מאמרו של יעקב פארמן בתרביץ 'תחש', שיתכן שססגונא הוא מין צבע). אכן כך הוא בפשטות כוונת תה"ש (ראה מאמר הנ"ל). גם הרס"ג כנראה הבין שזהו גוון (שחור).
אבל אם נאמר שהבינו ג"כ כהמסורה החזלית שהוא בע"ח (לא היה ידוע להם איזה בע"ח), רק שהיה להם מסורה או השערה שעורו דומה לגוון הינקיטוס, וע"כ תירגמו ינקיטוס, א"כ לא יקשה למה כתוב "עורות תחשים", כי עכ"פ העור בא מתחש שהוא בע"ח גם לסברתם, רק שהגוון הוא ינקיטוס. כל זה רק בדרך אפשר.
מעניין שיוסיפוס במקום א' כותב שגוון עורות המשכן למרחוק נראה כצבע השמים. האם מסורה דומה לזה השפיע על תרגום ינקיטוס של תה"ש?
באמונתו כתב:ר"י הרצוג ז"ל ג"כ כותב בפירוש עפ"י הירונימוס, שיקנטינה - ינטינה, הינם דומים וקרובים מאוד, כאשר שניהם מגווני הכחול: נראה כי הדמיון היה גדול מההבדל... הירונימוס למעשה קובע שגם ינתינה וגם יקינטוס דומים לכחול הכהה של השמיים - "סיפקתי לך נעליים של יקינתון, או של ג'אנטין, כפי שאחרים קוראים לזה… כי הוא גם בצבע כחלחל, וגם בצבע כחול כהה"...
עמוס התקועי כתב:פן יהיה חכם בעיניו, תיקנתי את זה עוד לפני שפרסמת ההודעה שלך, אחר שדיברתי עם א' מחברי הפורום שיש לו בקיאות בנושא ע"ז אתמול.
ב"ה ביררתי זה אתמול (לא ראיתי ביאורו של הירונימוס עד אז, וחשבתי שזה בוולגטה).
הרצוג אכן לא תירגם כלום, אבל הוא כנראה לא עיין בהירונימוס כלל, רק הסתמך על בוכהארט שמעתיק הירונימוס ומוסיף שם המילים "vel ut alii" שמשמעו "או כמו אחרים" או "או עם אחרים". בהירונימוס המשפט הנ"ל לא מופיע, רק "או". וכוונתו שם להתרגומים השונים לתחש (לא שהמונחים זהים).
לעומת זה, הרצוג באמת מנסה להוכיח ששני המונחים ינתינא וינקיטוס הם גוונים שונים של כחול, על סמך שהירונימוס מדמה ינתינה ל-κύανέον שהוא כחול כהה (ועוד הוא מסתמך שם על וינקלמן, אכמ"ל). אלא שהזיקה ביניהם לא ברור, וגם יתכן שביוונית העתיקה פירושה "כהה", וע"כ קשה להוכיח מהירונימוס שינתינא הוא גוון של כחול (בפרט שיש שלל ראיות המוכיחות שינתינא הוא ויולט).
משמש בוודאי ראיה נוספת, כי אצלם ויולט בכלל גווני הכחול, כלומר ש"תכלת" כוללת כחול עם ויולט ביחד, הינטינה היא תכלת כמו היקנטינה.but when they washed their feet and cleansed them from all defilement, they are shod in ὑακίνθινις or ιανθινις, each of which pertains to the colors ἀέρίον and κύανέον, so that they are caught up to meet the Lord in the air (Thess 4,17) and hasten to the heavenly kingdom
עמוס התקועי כתב:המילים בצורתן המקורית (ביוונית) כבר ציטט באמונתו מהירונימוס, וזהו מה שחשוב לדיוננו.
they are shod in ὑακίνθινος or ιανθινις, each of which pertains to the colors ἀέρίον and κυάνεοv
באמונתו כתב:עמוס התקועי כתב:המילים בצורתן המקורית (ביוונית) כבר ציטט באמונתו מהירונימוס, וזהו מה שחשוב לדיוננו.
they are shod in ὑακίνθινις or ιανθινις, each of which pertains to the colors ἀέρίον and κύανέον
העתקתי כפי שמצאתי אותו במקור בדיוק.
באמונתו כתב:ιανθινις, הרי הוא ינטינה הידועה, היינו ויולט.
הירונומוס אומר מפורש, ששייך לגוון: κύανέον, שמזוהה עם כחול כהה, ומה עניין ויולט אצל כחול כהה?!
המבואר, שלדידם, ויולט בכלל גווני הכחול, כפי שהוכחתי כבר משאר מקומות.
ממילא, ינטינה היא תכלת, כמו היקינתוס ממש.
לענ"ד, זהו מפתח חשוב בפרט בכל העניין.
כשתילי זיתים כתב:עכשיו הייתי בבית ידידי ר ישראל בארקין שליט"א, שעשה צביעה עם האק"ק התוניסאי. היה חשך גמור בחדר, חוץ מנר אחד שהיה דולק. וגם כיסו הקערה אחר איזה דקות. התוצאה היה, זה של תוניס יצא כחול (עם אולי קצת סגול), והאק"ק מפתיל יצא מעורב כחול עם סגול. ראה בתמונה.
מלבב כתב:בתמונה גם של פתיל נראה כחול, באיזה דרך עשו את הצביעה?
ממילא ברור שמדבר בכחול כהה. הרי מפורש שוב, כי ויולט בכלל כחול, כנ"ל בדיוק.they are shod in ὑακίνθινoς or ἰάνθινος, each of which pertains to the colors: ἀέρίον and κυάνεον
כשתילי זיתים כתב:מלבב כתב:בתמונה גם של פתיל נראה כחול, באיזה דרך עשו את הצביעה?
זה של פתיל היה מעורב בו כחול וסגול, אף שלא רואים זה כל כך בתמונה. (רואים זה יותר בתמונה הראשונה למעלה). זה שלמעלה היה כחול, וזה שלמטה בקערה היה יותר סגול, וכשלקחוהו מהקערה הכל היה מעורב כך שהיה כחול וסגול מעורבים יחד.
הצביעה היה בדרך רגילה, עם מים חמים וסממנים, מה כוונתך באיזה דרך עשו?
מלבב כתב:טבעי או כימי
עושה חדשות כתב:טיוטא מהרב בוקוולד.
חזור אל “תכלת ודין הקרבה בזמה"ז”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 4 אורחים