צופה_ומביט כתב:בהמשך להנ"ל, קיבלתי באישי:
דייקת להצביע על הסיבה האמיתית של כל המלחמות האלו.
אני רק מספר לך דוגמא אישית. דיברתי עם אחד מגדולי הדיינים ממש בא"י שמילה שלו היא האחרונה. ושאלתי אותו איך יתכן שפורום אוצר החכמה סגור בהכשר המהודר ואיך יתכן שאברך ת"ח יצטרך להסתפק במשהו לייט יותר רק בשביל לקרוא דברי חכמה "נורמלים" שאין במקומות אחרים??
והוא ענה לי בלשון הזה:
יש לי משפחה, יש לי תלמידים, מלחמות לא בטבע שלי, לא מסוגל לסבול פשקוולים והפגנות מתחת הבית. והוא הוסיף: כמה דברים אני לא עושה בגלל זה.
שאלתי אותו: זה נראה לכם נורמלי? הגיוני? כך אמור להתנהל בית דין?
הוא ענה: אתה צודק! מאד עצוב שזה המצב אבל נראה שזה לא הולך להשתנות. קומץ קטן של מטורפים מחזיק אלפי אנשים בגרון ולאף אחד אין כוח להילחם איתם, זה לא בשבילם.
אין מה להוסיף על הדברים.
ע"כ.
לענ"ד הניתוח הזה מפספס את הנקודה.
1) אני לא מכיר את המלחמה הזו, אבל רוב המלחמות החרדיות לא מתנהלות עם הפגנות ופאשקוילים, חוץ האצל הנטורי קרתא שאצלם זה שיטה קבועה.
2) אני לא מכיר שום דיין שהוא "המלה האחרונה". ליתר דיוק אין דיין כזה, אלא כל דיין שייך לארגון גג מסויים (או ליטאי, או פלג וכו') ותו לא.
3) דיינים הם אנשים שלא נרתעים ממלחמות בזויות. להיפך, זה דרכם במעשים שבכל יום. כל דין תורה יוצר שונאים ומאורעות הזויים. וכל מי שמכיר דיינים ואורחות חייהם יבין זאת.
הסיפור האמיתי לענ"ד הוא כזה.
החרדיות בנויה על קידוש עוגנים בצורה לא סבירה ברמה הציבורית.
כל אחד מכיר את המבוגר ששירת בצה"ל והוא יהודי ירא שמיים, אבל שירות בצבא זה סוף העולם. כי יש כאן חזית ציבורית.
כנ"ל עניין לימודים באונברסיטה וכו'.
העוגנים הללו הם בקוצנזוס. אבל יש עוגנים שנויים במחלוקת.
הקנאים הוסיפו עוגן של התרחקות מהמדינה.
גור הוסיפו עניני צניעות והתרחקות מטכנולוגיה (בדור האחרון).
והפלג הירושלמי יש לו עוגן של שמרנות - בפרט במובן של ספרים, ירושה מהרב שך (זהו - בין השאר - שורשו של מאבק דנן). ועוגן די חדש של "גזירת הגיוס" וגרורותיו.
אם כי העוגנים הללו נכונים במידת מה בכל הציבורים החרדיים, אלא שהחוגים הנ"ל הוסיפו עליהם פי כמה וכמה.
וכעת ציבור אחר שלא חושב שצריך להגזים עד כדי כך ניצב בפני בעיה. קודם כל כי יש אצלינו (אצל הרבנים, לא לניקים בפורום...) רספקט והבנה לציפור נפשו הציבורית של הציבור האחר, ועוד בעייה, שבעוד שהאחד רואה בכך ציפור נפש, הרי שהשני לא רואה ציפור נפש במלחמה מולו, אלא שאצלו זה לא סוף העולם. אין סיבה לקדש על כך מלחמה נגדית. מה גם שלרוב גם אצלו קיים עוגן כזה, אלא שלא באותה עוצמה, והוא לא יכול לקדש מלחמה בדבר שגם הוא רואה בכך "עוגן" מסויים.
ולכן בהרבה מקרים יד המחמיר על העליונה.
זכויות היחיד שנרמס תחת גלגלי הציבוריות החרדית אינה מהווה גורם מכריע. מדברים על לוחות טקטוניים, ומי חושב בכלל על היחיד...
הסיפור עם פורום אוצר החכמה הוא הפוך. הפורום שלנו שייך במידה מסויימת לפלג הירושלמי, וה"טרוריסטים" הם הצד השני... וגם רבני הפלג הירושלמי לא יתירו אותו להדיא, כי הם לא יקומו ויכריזו שמקום שמתנהל בו דיונים בין ניקים אנונימיים בשאלה האם אפשר לחלוק על חז"ל בשאלה מדעית הוא מקום כשר לכתחילה. ולכן, כמו במקרה של פשוטו של מקרא לצד השני, אם המחמיר צועק את עמדתו בקול, הוא ייענה בשתיקה רועמת, ולא במלחמה נגדית.
לפעמים, מאבקי כח פוליטיים בין הציבורים מפרים את שיווי המשקל הזה, ופתאום הצד שאינו מקדש עוגן מסויים מוכן לצאת למלחמה על הקולא שלו. אבל זה נגררת של מאבק כח פוליטי שמכשירה את זה. בלי זה, כמדומה שלא קורים דברים כאלו. ויש עוד הרבה להאריך, וד"ל ואכמ"ל והמ"י.