רבי יוסף צבי הלוי - זקן ההוראה <פרסום ראשון>

[איש_ספר]

על סירובם של עורכי הקוב"א לכלול את האגרת שמעתי מחתנו של רק"כ.
במכתב אין תאריך כמדומני ובטח שאין בו משהו בסגנון:
הנידון: דיון חוזר בפרשת ההשתתפות בקואלציה וכו'.
כאמור בעיני ראיתי את צילום כתב היד. ובל"נ אטרח להעלותו לכאן.
[לעצם הענין, מטונך: הרי גם המצטטים בשם החזו"א ביטויים חריפים על הרב קוק, מודים שאמר שבספרי הלכה שלו מותר ללמוד. ובן בנו של ק"ו וכו'].

[יצמח פורקניה]

1 במכתב הראשון לרק'כ יש תאריך [ולכן כדאי מאד לבדוק את תאריך המכתב השני ואולי המעטפה [עם חותמת תאריך הדואר] נשארה בשלימותה]

2 הראיה מספרי הראי''ה לכאו' ראיה יפה מאד אבל בארחות רבינו מובא עדות ר' דוד פרנקל שהחזו''א אמר לא להסתכל בספריו בפרהסיא כיון שהחמיץ , והחילוק פשוט שספרי הראיה אינם הוראה שימושית משא'כ ספרי רק'כ והלא תבין שמטבע הדברים בדורות הבאים הספר מראה כהן יהיה ספר יסוד בכל בית יהודי ומחברו יהיה נחשב בעיני הצעירים -שלא הכירו דורות קודמים- לעמוד ההוראה של הדור הקודם ותתאר לך אילו זה היה קורה עם ספרי הרק'כ,

3 למען הדיוק, המעשה עם החזו''א אינו אלא אגדת עם המופצת ע''י גורמים אינטרסנטיים ובאמת החזו''א לא נשאל אם אפשר ללמוד בספרי הרב קוק ובודאי שלא נתן היתר על מה שלא נשאל וק''ו שלא המליץ ללמוד בספריו, אלא הסיפור היה בסוחר ספרים שבא לשאלו אם אפשר לסחור בספרי הרב קוק והשיב החזו''א בספרי הלכה כן ובספרי מחשבה לא, ובהחלט יתכן שהסיבה היא משום ציבור הקונים מחוגי המזרחי שלכה''פ בימים ההם הידר לקנות את ספרי המפלגה וסבר החזו''א שעדיף להמציא להם ספרי הלכה של ה''ק שבכך יש סיכוי לתוצאות של דברים טובים מאשר ספרי המחשבה הגובלים בחלקם במינות, וממילא לענין שאלתך מה ההבדל בין טב''י לספרי ה''ק באמת התשובה היא שאין הבדל ולא הותרו שניהם אלא לחוגי המזרחי אשר אצלם המערכה עדיין באביזרייהו דגילוי עריות, ונראים הדברים שאילו היה בן תורה שואל להחזו''א או לשאר רבותינו האם ללמוד בספרי ה''ק שבודאי לא היה נענה בחיוב ואף שמעתי שמועה מעין זה בשם הרב ברוך גרינימן ועדיין לא אימתתיה, [והדבר פשוט מסברא וא''צ לפנים, וכמו שאף גדול בישראל לא יאשר לימודים לכתחילה בספרי הלכה מהרב ריינס או הרב עמיאל].

נ.ב. הרב מראה כהן ננקט רק בתור דוגמא ולא חלילה לקבוע דרגת גדלותו.

[נוטר הכרמים]

כבר הובא לעיל ע"י הרב תולעת כי מרן הרב שך זי"ע הורה ללמד לחתנים מתוך טהרת בת ישראל של הר"ק כהנא, וכן עושה על פיו הג"ר נחום כהן שליט"א בישיבת פוניבז'. כן גם היה מרגלא בפומיה דהגה"צ ר' משה אהרן שטרן זצ"ל. ספר זה מצוי ביד הכל, ויעידו על כך המהדורות הרבות והספרים המשומשים בישיבות ובסמינרים, ואף אחד אינו סבור כי היה מגדולי בעלי ההוראה.

יתכן עוד, כי מה שהובא באורחות רבינו (לפי דברי יצ"פ) היה בגדר הוראה לשעתה ולמקומה.

[יצמח פורקניה]

היום הזה דאיכא דרכא אחרינא [מראה כהן וקיצור הלכות ושאר ספרים] כ''ע מודו דהכי עדיפא, והוראת האבי עזרי היתה בשעתה ובמקומה.
אילולי הספרים החדשים בעוד כעשרים שלושים שנה היו מתיחסים אליו כגדולי בעלי הוראה עם דיוקים בדבריו וכו'.
כונתי היתה לעולם הישיבות והכוללים שיחשבו כן ולא הסמינרים.
הארחות רבינו מופיע באוצה''ח וכמדו' בחלק א', [בל''נ אחפש בהמשך].

[נוטר הכרמים]

היום הזה דאיכא דרכא אחרינא [מראה כהן] כ''ע מודו דהכי עדיפא, והוראת האבי עזרי היתה בשעתה ובמקומה.
הארחות רבינו מופיע באוצה''ח וכמדו' בחלק א', [בל''נ אחפש בהמשך].

למה ה'קיצור הלכות' של הגאון המובהק ר' יהודא בויאר שליט"א אינו בגדר דרכא אחרינא, וע"ז נסובו דברי הגרא"מ שך. גם הגרמ"א שטרן אמר את דבריו גם לאחר התפשטות המראה כהן, וכך נהג על פי עצתו א' מתלמידיו (שמעתי מפיו, וכך נד' בספר נעימות החיים בשמו}. גם הגר"נ כהן הנ"ל לא שינה טעמו מאז שנת תשנ"ו שהופיע המרא"כ.

יצ"פ, על סמך מה אתה קובע נחרצות שכולי עלמא מודו דהכי עדיפא?

[יצמח פורקניה]

דייקת בדברי מדי הרבה ולהדיא כתבתי שורה אח''כ ה'ספרים החדשים' בלשון רבים. ומשום שלא זכרתי את שם הספר של הגרי''ב. [ואכן תיקנתי גם את השורה הראשונה לבל יחשדוני באינטרס שאין בי].
בענין ה'קיצור הלכות' והוראת האבי עזרי ישנם סיבות נוספות שלא ניתנו להתפרש מע''ג הפורום [לפי תקנות המקום]. ועכ''פ סיבות אלו רק מחזקות את הנ''ל שהוראת האבי עזרי לשעתה ומקומה.
מו'ר הגר'נ כהן לא שינה משום שכך הורגל ע'פ האבי עזרי, וכל מכריו יודעים שהנ'ל אינו משנה במאומה מכל דברי האבי עזרי יהיה מה שיהיה.
קביעתי מסתייעת בד' הגמ' 'לא אכלתי מבהמה שהורה בה חכם' , וכולי עלמא מודו בהא, ובפרט שכאן המדובר בספרו של רב שאינו ממחנינו בודאי כ''ע מודו בהא, ומטונך הרי כל המעלה של טב''י הוא בכך שהחזו''א עבר על כל הספר [בשתי המהדורות שנדפסו בחייו ולא לאחמ''כ שחלו בה מעט שינויים כאשר ידוע לגדולי ההוראה, וזה עצמו גם סניף לשיטתי] ולא בגלל הכותב כיון שלכ''ע דרכו של הכותב איננה דרכינו וכיון שכבר יש פתרונות אחרים דהינו ספרים כאלו שהוסכמו ע''י גדולי ישראל שליט''א בודאי שהם עדיפים יותר,
והרי אתה לא טוען ממניעים חסידיים שהיות והחזו''א עבר על הספר רק זה הספר הראוי כי אם בחסידות עסקי' עליך לדעת גם את ד' החזו''א המובאים בארחות רבינו כאשר כתבתי לעיל ואין חסידות למחצה, ובפרט הרי אינך מחוג חסידי החזו''א, אלא שאלתך האם יש חסרון בכך או לא וע''ז באו דברי הקודמים.

[גוראריה]

נחזור לנושא האשכול.
מיהם צאצאיו של הגרי"צ?
האם מי מבניו חי כיום?

א' מנכדיו הוא ר' אריה לוי הי"ו ממצפה הושעיה.

[יצמח פורקניה]

האם יש גם נכדים שאינם מחוגי ה'היתר מכירה'? [הישוב המכובד הנ''ל משתייך לחוגי המזרחי ''סגור בשבת ו'פתוח' בשמיטה ה''י'']
נ.ב. אינני מתכוין באופן אישי אלא על הזרם הכללי ובכל כלל יש יוצא מן הכלל.

[יצמח פורקניה]

הריני מוסר מודעא:

לא אתיחס לתגובות קנטרניות, למרות שמחתי והנאתי למראה עצבי הקנאים הגואים על גדותיהם.

הרוצה לדעת מהם 'תגובות עניניות' יקח דוגמא מ'דברי חכמים' של הרבנים איש ספר ונוטר הכרמים שליט''א הנ''ל.

[מסעוד מימראן]

הריני מוסר מודעא:

לא אתיחס לתגובות קנטרניות, למרות שמחתי והנאתי למראה עצבי הקנאים הגואים על גדותיהם.

אם גזרו על כבודו בראש השנה הנאה בעולם הזה, הרי הוא מבזבזה על הבלים.
יערב לו ויבושם לו...

[מבקש חכמה]

3 למען הדיוק, המעשה עם החזו''א אינו אלא אגדת עם המופצת ע''י גורמים אינטרסנטיים ובאמת החזו''א לא נשאל אם אפשר ללמוד בספרי הרב קוק ובודאי שלא נתן היתר על מה שלא נשאל וק''ו שלא המליץ ללמוד בספריו, אלא הסיפור היה בסוחר ספרים שבא לשאלו אם אפשר לסחור בספרי הרב קוק והשיב החזו''א בספרי הלכה כן ובספרי מחשבה לא, ובהחלט יתכן שהסיבה היא משום ציבור הקונים מחוגי המזרחי שלכה''פ בימים ההם הידר לקנות את ספרי המפלגה וסבר החזו''א שעדיף להמציא להם ספרי הלכה של ה''ק שבכך יש סיכוי לתוצאות של דברים טובים מאשר ספרי המחשבה הגובלים בחלקם במינות, וממילא לענין שאלתך מה ההבדל בין טב''י לספרי ה''ק באמת התשובה היא שאין הבדל ולא הותרו שניהם אלא לחוגי המזרחי אשר אצלם המערכה עדיין באביזרייהו דגילוי עריות, ונראים הדברים שאילו היה בן תורה שואל להחזו''א או לשאר רבותינו האם ללמוד בספרי ה''ק שבודאי לא היה נענה בחיוב ואף שמעתי שמועה מעין זה בשם הרב ברוך גרינימן ועדיין לא אימתתיה, [והדבר פשוט מסברא וא''צ לפנים, וכמו שאף גדול בישראל לא יאשר לימודים בספרי הלכה מהרב ריינס או הרב עמיאל]..

בלי להיכנס לכל דברי החכמה הכתובים כאן כמדומני שראיתי את ה"אגדה" במאמר של הרב בנימין אפרתי (באחת מחוברות "מורשה" שיצאו מלפני עשרות שנים) ששאל בעצמו את החזון איש.

[יצמח פורקניה]

בלי להיכנס לכל דברי החכמה הכתובים כאן כמדומני שראיתי את ה"אגדה" במאמר של הרב בנימין אפרתי (באחת מחוברות "מורשה" שיצאו מלפני עשרות שנים) ששאל בעצמו את החזון איש.

אינני יודע האם הינך מביא סייעתא לדברי או סתירה לדברי, בכל אופן כתבתי בפורש שישנם גורמים אינטרסנטיים המפיצים שמועה כזאת ויערב להם [ומבלי להיכנס לאינטרסים של הספרים והאנשים שהזכרת], ואילו אני הסתמכתי על עדות בכתב המובאת בתחילת הספר מעשה איש -מאחד מגדולי הת''ח- תלמידו של החזו''א שהיה עד למעשה עם אותו מוכר ספרים.
ולגוף הענין הנידון כאן לא על איסור אלא על הדרך הראויה והישרה לכל מחנה היראים ובזה אין חולק שלא ראינו ולא מצינו בכל עולם הישיבות את ספרי הראי'ה בהלכה במדפי הבית מדרש יחד עם שאר ספרי גאוני הזמן [וגם לא עם הספרים הפחות שמישים וכדוגמת] המרחשת דבר אברהם וכו' ובד''כ או שאינם נמצאים כלל או באיזשהו פינה נידחת באוצה''ס וכהדוגמא שנקטתי מספרי הרב ריינס והרב עמיאל, והענין בכל זה שכל הספרים של רבנים שאינם ממחניננו גדולים וחשובים ככל שיהיו לא נועדו ללמוד בהם מלכתחילה לכל הדעות וק''ו בספרים שאין בהם תוכן בלעדי להביא אור גדול לתועלת ללומדים.

[תוך כדי דיבור]

[להחזיר האשכול לתלמו]
__________________________


עוד בעניין הרב יוסף צבי הלוי ושמיטה תרס"ט ושותפותו בזה עם הראי"ה קוק, לאחרונה מצאתי גלויה [=כרטיסי הביקור של פעם] של הרי"צ הלוי, אשר בגבה רשומים הדברים הבאים בכתב ידו של הראי"ה, מופנים כנראה לאחד מראשי הקק"ל בעלי הקרקעות, והדברים מתפרסמים כאן לראשונה:

אדון נכבד! כאשר קרבה שעת סדור היתר השמיטה, ואי אפשר עוד להאריך הזמן וכל מי שלא ישתתף ע"י חתימת ההרשאות תהיינה אח"כ פירותיו פירות שביעית, ע"כ הנני מוצא לנחוץ להזמין את מע"כ לבוא לביתי ביום ד' ך"ה דנא [=תמוז תרס"ט] בשעה 11 קודם הצהרים, למען נתבונן בסידור הדבר, שלא יגיע חלילה היזק להישוב ולמנוע חילול השם.
ברגשי כבוד ויקר,
[חתימה]

בברכת חודש טוב, וזמן טוב לכל עמלי התורה.

[חרט]

יצוין,כי עורכי 'קובץ אגרות' סירבו לכלול את המכתב בקובץ ולכן הרב קלמן כהנא הדביקו על כריכת ספרו האיש וחזונו. (בספר שבאוצר לא נכללה האגרת כפי הנראה בשל מיקומה).

יש לתקן: סירבו בתחילה.

למעשה האגרת כן נדפסה, בחלק ג' אגרת קמד.

ומכאן תשובה למפקפקים האחרים שבאשכול.

[איש_ספר]

צודק, עמדתי על טעותי מזה זמן ושכחתי לתקנה. יאש"כ.

[איש_ספר]

הגאון הצדיק רבי יוסף צבי הלוי אב"ד ת"א זי"ע, לא רצה בבית דינו להתיר עגונה עפ"י עדים שראו תמונת המנוח שהועד כי מת אח"כ. ואמר שאין בתמונה עדות ברורה, כי קורה שהאנשים דומים, ואין כאן עדות מספקת, ואפילו בדיעבד, אם נישאת למישהו אמר עפ"י עדות זו - תצא. כי גרוע ממים שאין להם סוף (יבמות קכא) ששם בדיעבד לא תצא (שם סוף כ.) כמבואר בפוסקים שאסור לבית דין להמיר, ויש חשש גדול בדדמיא כשמעידים עפ"י תמונה.

והלכו לבית הדין הגדול בירושלים, ושם ישב בראש הגאון ר' יעקב קלמס שהיה אב"ד מוסקבה מלפנים, ונודע ברוב חריפותו, והוא רצה להתיר. והייתי הנני הק' המספר, בליל הושענא רבא לבקר אצל מו"ר הגרי"צ הלוי, ובא לשם לכבדו ולבקרו גם הגר"י קלמס עם חתנו הנגיד מר גבריאלוביץ, ושאל את מרן למה לא מתיר אם הגאון רבי יצחק אלחנן ז"ל מקובנא סומך על זה. ואמר לו הגר"י קלמס כי הוא עצמו אינו רוצה להתיר אם הגרי"צ לא יצטרף לפסקו, כי יהיה ח"ו לעז על הבנים, וכו' וכו' והשיב לו הגרי"צ הלוי, מה אעשה אם אין דעתי מסכמת, וכי אני יכול להטות לכף את עצמי ח"ו להורות להקל אמנם כדעת גדול בישראל, אפילו כמו רבי יצחק אלחנן ספקטור זצ"ל, והלא אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות. והתווכחו ביניהם על הראיות של הגאון רבי יצחק אלחנן ועל הנדון המדובר, ולא הסכים הגרי"צ להתיר, ואמר לר' יעקב, אני לא מפריע לך לדעתך אם אתה בטוח בעצמך שלא נכשלת בזה, אך איני יכול להצטרף.

וספרתי את הענין לפני אדמו"ר [רמש"י מסדיגורא] זצוק"ל, ואמר לי, כי אם על התמונה בלבד מדובר פה, איו לסמוך על זה. כי עיקר ההיכרות של האדם היא לא בציור שלו, אלא ב"צלם אלקים" שעל פניו, וזהו הגורם העיקרי להיכרות שלא יחליפו במישהו אחר, אבל בתמונה שבה אין "צלם אלקים", איו שום הכרח שאמנם זה הוא ולא אחר.ומה שמצינו דטביעת עיניהם של העדים על החפץ של פלוני מועילה, גם אם סימנים לאו מדאורייתא (ב"מ כז) ובדרך כלל מסבירים בישיבות, דענין טביעת עין הוא צירוף של הרבה סימני היכרות, המורכב מהרבה נקודות, ולכן בטביעת עין הצירוף של כל כך הרבה דברים יחד הוא די חזק, ועדיף מתמונה. אבל יתכן גם יותר שהחפץ שאינו מקבל חיות, אך זכות קיום מאת הבורא ית' יש גם לחפץ אפילו יהא דומם, כי יש לו אורות עליונים ודבר ה' המחיהו, וזה מקנה לו עניו טביעת עין בחפץ זה. מה שאיו כן בתמונה, כיון שאין מקורו בקדושה, אין את כל זה, ולכאורה לא שייך בזה טביעת עין!

[גוראריה]

במותב בי דינא דתל אביב מתא
יושב בראש האב"ד רבי יוסף צבי הלוי זצ"ל
מימינו רבי ירמיה פריד זצ"ל
ומשמאלו רבי שלום הלוי יצחק זצ"ל ראש רבני תימן

[שי אבי דוד]

ר' גור. הזכרונות לא נדפסו. אבל מציון העמוד נראה שהוקלדו. מעניין.
וזו ההזדמנות להודות לך על הדברים היפים שהעלת כאן (ובכלל...) על הגריצ"ה ייש"כ.

מי אמר שלא הודפסו? אולי הכוונה לספרו 'דברי הגות וראות ב"ח' ?!

[גוראריה]

זה מופיע שם?

[שי אבי דוד]

לא בדקתי. רק שאלתי. בל"נ אבדוק. לפני מצוי רק חלק ב

[מיללער]

במותב בי דינא דתל אביב מתא
יושב בראש האב"ד רבי יוסף צבי הלוי זצ"ל
מימינו רבי ירמיה פריד זצ"ל
ומשמאלו רבי שלום הלוי יצחק זצ"ל ראש רבני תימן

מדהים!

אולי פרטים על הדיין ר' ירמי' פריד זצ"ל?

[ברוז]

מדהים!

אולי פרטים על הדיין ר' ירמי' פריד זצ"ל?

כאן:

[איש_ספר]

במותב בי דינא דתל אביב מתא
יושב בראש האב"ד רבי יוסף צבי הלוי זצ"ל
מימינו רבי ירמיה פריד זצ"ל
ומשמאלו רבי שלום הלוי יצחק זצ"ל ראש רבני תימן

מדהים!

אולי פרטים על הדיין ר' ירמי' פריד זצ"ל?

בספר שיח חכמים (הלוי) מספר שנכח במושב ב"ד זה, שכמדומה היה לחליצה ומתאר איך עיניו של הגרי"ז זלגו דמעות כמים

[מחולת המחנים]

מענין שהוא מזכיר גם את ספרו הוראות שעה, ואילו מקורביו יודעים שהוא התחרט על פרסום חיבור זה וחשש ששקל למטרפסיה בעקבותיו.

מענין, חותנו הגאון המקובל רבי נפתלי הירץ הלוי כותב דברים אלו להרב האדר"ת, והרב האדר"ת בתשובתו מנסה להניח את דעתו, ובהמשך דבריו מתייחס גם להרב מבויסק, (נכתב בטעות הדפוס תרס"ח במקום תרמ"ח או תרמ"ט), והדברים עתיקים.
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=125

הוראות שעה.jpg (94.52 KiB) נצפה 6931 פעמים

הגרנ"ה הלוי נפטר בקיץ שנת תרס"ב, ואת ההיתר בשנת השמיטה תרס"ג ביצע בפועל חתנו רבי יוסף צבי הלוי בהסכמת הרב האדר"ת, לקראת שנת השמיטה עת"ר הדפיס את ספרו הוראות שעה ובו באו חילופי המכתבים.

האם יוכל כת"ר במטותא לברר שוב אצל מקורבו שליט"א את פשר הענין, בתודה רבה מראש.

[חלמישצור]

ולע"ע נפשי חשקה להוציא ספרים בעזהי"ת בתורת ארץ ישראל, כי במקצוע זו עוד לא נעבד כמו בשאר חלקי התורה ... והנני פונה למע"כ גאונו לעזור לי להוציא מחשבתי מכח אל הפועל ... היות שהספר הזה ["עשר תעשר"] אינני מדפיס לטובתי הפרטי רק לטובת הישוב ושומרי תורה שחובה מוטלת ליושבי ארץ ישראל לעסוק בתורת ארץ ישראל ... ובזכות זה נזכה שישוב טהרת ישראל בארץ ישראל וטהרה מביא לידי קדושה ... (שורות מתוך בקשת רי"צ לראי"ה קוק לערוך כרוז לתושבי ת"א להמריצם לסייע להדפסת ספרו של רבם, ארכיון בית הרב)

1.png (605.74 KiB) נצפה 4987 פעמים

הראי"ה נזדרז לסייע. ביום כ"ה באייר תרצ"ד שלח מכתב אישי אל רי"צ ("נתבסמתי בתורתו ושמחתי באמריו כי נעמו" וכיוצ"ב), ורצוף עמו כרוז נכבד אל גבאי בתי הכנסת בתל אביב-יפו ["יפו-תל אביב" ליתר דיוק, וכנודע התכתבויות הראי"ה ורי"צ שנתיים קודם על שם העיר הנכון בגיטין: אמירה נעימה אות נ, עמ' תקמ-תקמט - עזרת כהן, עו-עז], "להעיר את לב כבוד מעלתם ... שיקבלו באהבה את הספר הנ"ל מידי הרב הגאון המחבר שליט"א, ולשלם מחירו בעין יפה" וכו' (כת"י והעתק משרדי בארכיון בית הרב).

[איש_ספר]

כאן מוצע למכירה מכתב יפה של הגה"צ רבי אריה לוין זצ"ל לבני מנוח, 'גאון ישראל שר התורה סבא קדישא חסידא ופרישא'.
לפי התאריך ושמות הילדים הרי שהוא הוא הגרי"צ הלוי זצ"ל

002 (5).jpg (91.7 KiB) נצפה 1219 פעמים

[פלוריש]

הוזכר כמה פעמים באשכול כוחו הגדול בהוראה, ובפרט בדיני ממונות.
כתביו שנדפסו כולם עוסקים בסדר זרעים (מלבד כרם ציון, שעוסק במצוות שזמנן בלילה). האם נדפסו במקומות אחרים כתבים ממנו בנושאים אחרים?

[פלוריש]

הרב יוסף צבי הלוי היה זה שסידר את מתן הגט של אברהם בורקובסקי וחוה לנגר, ובמהלך הדיון הסוער שהיה לגבי האח והאחות דייק אחד הדיינים מכך שהרי"צ הלוי כתב אברהם הגר ולא אברהם בן אברהם, שהחשיבו למומר. ואכמ"ל

[פלוריש]

הוזכר לעיל שהרי"צ הלוי התכתב עם הראי"ה קוק לגבי כתיבת שם העיר תל אביב בגט. והנה בנוסח הגט של בורקובסקי-לנגר כתוב: "במתא תל אביב יפו דמתקריא תל אביב דיתבא על כיף ימא ועל מי הירקון ועל מי בארת".

[פלוריש]

הוזכר כמה פעמים באשכול כוחו הגדול בהוראה, ובפרט בדיני ממונות.
כתביו שנדפסו כולם עוסקים בסדר זרעים (מלבד כרם ציון, שעוסק במצוות שזמנן בלילה). האם נדפסו במקומות אחרים כתבים ממנו בנושאים אחרים?

בסה"ז אשל אברהם לגרא"א כהנא שפירא, עמ' רעא-רעג, נדפס נכתב שכתב לאדר"ת בנוגע לכתיבת שלמה וסאלאמאן בגט.