וזה החלי בעז"ה:
יב:
כתב הרא"ש בתוספותיו (יב:) ,
אבא לקבל אלפא חמרא שתי. פירוש כנגד מובחר שבאלף איש היה שותה, אבל אינו רוצה לומר ששותה כנגד אלף איש דהיכן נכנס יינו, ויש אומרים כנגד שור ששותה מים היה שותה יין.
והעיר ע"ז במהדורה הנ"ל:
והאמת אגיד, אודה ולא אבוש, כי גם לי כשראיתי כן עמדתי משתומם כשעה חדא. רק מיד לאחר כך חיפשתי ומצאתי בזמן קצר דהוא מפורש בתורה בד' מקומות, נשנה בנביאים, ומשולש בכתובים.
כי הלא כתוב בתורה בד' מקומות 'שגר אלפיך' והלא המה: דברים ז,יג; כח,ד; שם יח; שם נא. ובכולם מתרגמינן 'בקרי תורך'. וכן פי' רש"י וולדי בקרך.
ושנוי בנביאים: בישעיהו ל, וְהָאֲלָפִ֣ים וְהָעֲיָרִ֗ים עֹֽבְדֵי֙ הָאֲדָמָ֔ה ות"י תוריא, ופרש"י שוורים.
ובכתובים: מלבד מה שהוא עצמו הביא מתהלים, כ"ה במשלי יד, ד: בְּאֵין אֲלָפִים אֵבוּס בָּר. וברש"י ושא"מ שם פי' שוורים.
ואם יאמר האומר, לא מצאת זאת אלא ע"י חיפוש במאגרים. אף אתה אמור לו: א' איני מאמין שההערות נכתב בלי עזרת כלים אלו. ב' איך שייך לכתוב 'היכן מצינו' כשהוא מפורש כ"כ במקרא, אם לא שחיפש, או שידע תנ"ך היטב. שמא תאמר שבדק בספרים מודפסים דוקא בשיטה, הלא גם זה אינו, דבמחברת מנחם (ערך אלף) כתב שמתחלק לד' מחלוקות, "והרביעי שגר אלפיך, האלפים והעירים, באין אלפים אבוס בר, אלופינו מסובלים, לשון שוורים הם". וכן בספר שרשים לר"י אבן גנאח "לשון בקר". ובשרשים לרד"ק: "וענין אחר, שְׁגַר אֲלָפֶיךָ (דברים ז׳:י״ג), וְהָאֲלָפִים וְהָעֲיָרִים (ישעיהו ל׳:כ״ד), הם השורים". וכן הוא בקנקורדנציה.
סוף דבר דכל הערה זה מוטעה מתחילתו ועד סופו.