עושה חדשות כתב:עוסק במצוה פטור מן המצוה, האם נאמר גם על שליח העוסק במצוה עבור חבירו?
באמונתו כתב:מי אנוכי כתב:באמונתו כתב:מי אנוכי כתב:איתן נוי כתב:בברכה המשולשת כתב:עזריאל ברגר כתב:איתן נוי כתב:בדין קריאת שמו"ת האם מוכרח להיות כסדר מקרא ורק אח"כ או שמא יכול לקרוא ראשית תרגום ורק אח"כ מקרא.
בענין זה: האם בקריאת רש"י יש לקרוא דווקא לאחר התרגום או יכול לקרוא רש"י ורק לאחר מכן שמו"ת?
ע"פ המבואר בשו"ע הרב:
א. לא חייבים לפי הסדר.
ב. לא נראה שיש תלות כלשהי בין לימוד החומש עם רש"י (וכפי שביאר שם, שלא די בקריאת דברי רש"י בלבד, כי הוא לא מעתיק את כל לשון המקרא) לבין התרגום.
למיטב זכרוני הסדר מעכב שתחילה מקרא
צריך לעיין
משנ"ב בסי' רפ"ה סק"ו כתב שמעכב הסדר.
סליחה על ההקפצה מהעבר, זה מאמצע עמ' 56
מרן החזו"א זצ"ל, בקריאת שמו"ת - היה אומר פסוקי המקרא פעם ראשונה, אח"כ מיד את התרגום, ואח"כ פעם שניה מקרא (מבן אחותו הגר"מ גריינימן שליט"א).
נכון, אך השאלה היתה אם אפשר לקרוא את התרגום ואח"כ את השנים מקרא.
מה נ"מ? אם סדר "שניים מקרא ואחד תרגום" מעכב, גם מקרא - תרגום - מקרא אינו בסדר.
יעקל כתב:מחפש מ"מ בנידון למה לט שייך למימר אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות בבעילת כנענית.
יעקל כתב:ז"ל הרב עצמות יוסף בפתיחתו למס' קדושין וז"ל עיקר המסכתא היא להורות לנו דרך ידרוך האדם לקדש את האשה אשר היא מצוה צונו האל יתברך לבל נהיה כאחד מעו"ג להיות פרושים בעריות ולהבדילנו מדרך הזונים אשר היינו מורגלים קודם מתן תורה ע"כ
וק"ק לי, דהא יוסף הצדיק אמר ואיך אעשה וגו' וחטאתי לאלקים גבי אשת פוטיפר ופירש"י שם ב"נ נצטוו על עריות, מבואר מכך שגם קודם מ"ת, כבר היה מקובל להיות פרושים בעריות ולהיות מובדל מדרך הזונים...
כדכד כתב:יוסף הצדיק דבר על אשת איש ומזה היו גדורים
בספר מדובר על הבדלה מן העמים בקידושין לאשה מיוחדת ובזה לפני מתן תורה לא היו גדורים כמבואר ברמב"ם
כדכד כתב:אם האשה כבר אשת איש עאו שאינה מיוחדת לאדם מסויים
אור עולם כתב:ייא"צ שחל בשב"ק, האם ניגשים לעמוד בשבת ובמוצ"ש שלפניו?
עזריאל ברגר כתב:מה שראיתי (בחב"ד) - שניגשים בשבת עצמה, לכל התפילות, כולל מוסף.
אינני מכיר מספיק אנשים שנוהגים לעמוד במוצ"ש שלפני היארצייט, אז אינני יודע לגבי זה.
איתן נוי כתב:רצועות תפילין שבלו שדינם כתשמישי קדושה, האם יש לגונזם בכלי חרס כמו התפילין עצמם או גניזה רגילה?
עזריאל ברגר כתב:מה שראיתי - גניזה רגילה.
יוסף חיים אוהב ציון כתב:תשובות והנהגות כרך ג סימן שכד (ולא שנד כמו שכתב בס' א')
איתן נוי כתב:רצועות תפילין שבלו שדינם כתשמישי קדושה, האם יש לגונזם בכלי חרס כמו התפילין עצמם או גניזה רגילה?
אור עולם כתב:פשטידה שברכתה האדמה, ומפזרים מעליה מעט פירורי לחם לשם טעם - מה ברכתה?
ומה הדין כשהפירורים נעשו בבית משאריות לחם?
אור עולם כתב:עזריאל ברגר כתב:מה שראיתי (בחב"ד) - שניגשים בשבת עצמה, לכל התפילות, כולל מוסף.
אינני מכיר מספיק אנשים שנוהגים לעמוד במוצ"ש שלפני היארצייט, אז אינני יודע לגבי זה.
בשבת הייא"צ או שלפניה?
איתן נוי כתב:עזריאל ברגר כתב:מה שראיתי - גניזה רגילה.
מדוע, לפי"ז שזה כדין תשמישי "קדושה"?
היכן ראית אשמח למקור.
יוסף חיים אוהב ציון כתב:איפה יש עלון שבת בלי פס'?
כדכד כתב:איתן נוי כתב:רצועות תפילין שבלו שדינם כתשמישי קדושה, האם יש לגונזם בכלי חרס כמו התפילין עצמם או גניזה רגילה?
אני שמעתי כשהחליפו לי רצועות מסופר ותיק ות"ח ויר"ש לשים הרצועות בגניזה חמורה
איתן נוי כתב:כדכד כתב:איתן נוי כתב:רצועות תפילין שבלו שדינם כתשמישי קדושה, האם יש לגונזם בכלי חרס כמו התפילין עצמם או גניזה רגילה?
אני שמעתי כשהחליפו לי רצועות מסופר ותיק ות"ח ויר"ש לשים הרצועות בגניזה חמורה
יש לך מקור ע"כ?
יעקל כתב:היש עניין לא ללבוש מלבוש של שבת ויו"ט ביום חול כמו שישנו בהפוך שלא ללבוש דיום חול בשויו"ט ...?
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 291 אורחים