באמונתו כתב:דרומי כתב:בהבדלה במוצ"ש, בירכו כבר בני הבית על מאורי האש, והנה לפתע נכבתה האש לפני שהתחיל המבדיל בברכת המבדיל.
האם יש איזה טעם להדליק את הנר שוב?
שולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן רצו סעיף א:
גם שופכין מן הכוס לאחר הבדלה ומכבין בו הנר ורוחצים בו עיניו, משום חיבוב המצוה.
- נכון. בהחלט לא ראיה מ"עניין". מסברא נראה שאילו נהנה כבר, לא ידליק שוב אף אם עדיין לא בירך.
- ראה לשון המשנ"ב: "משנה ברורה סימן רצח ס"ק ג: "וא"צ לחזור אחריו - שאין
מברכין אלא לזכר שנברא האור במו"ש וכנ"ל וע"כ יוכל לברך על הכוס אפילו בלא נר ומתי שיזדמן לו אח"כ שיראה אש
ויהנה לאור יברך בורא מאורי האש ואך דוקא בליל מו"ש ולא יותר דעבר זמנו וכדלקמן בסי' רצ"ט ס"ו:".
משמע ב' דברים: א. יש עניין דווקא לברך. ב. יש עניין דווקא להנות.
כשמברך ממילא נהנה, אל"ה (לפי הנ"ל) הוי ברכה לבטלה. כי אין עניין רק להדליק לזכר כך שנברא במו"ש, אלא "להנות".
ממילא לפי"ז בכה"ג שכבה הנר, ודאי שידליקו ע"מ לברך ולהנות.
- אח"כ מצאתי פסקי תשובות (שם אות א) שכתב: "ואם שכח מלברכו בשעת ההבדלה, ישלים ברכה זו מיד כשנזכר, עד עלות השחר, ואפילו הוא לאחר שינה קבועה". (מקורותיו: פסקי תשובות הערות סימן רצח הערה 12 דזמנה רק במוצ"ש שאז נברא האור ע"י אדם הראשון, כמבואר במשנ"ב סק"ג וסי' רצ"ט מ"ב סקי"ח. והא דזמנה עד 'עלות השחר' ואפילו לאחר שינה קבועה, הוזכר באשל אברהם סי' רצ"ט, ועיי"ש שדן להתיר גם לאחר עלות השחר עד זמן 'משיכיר', כיון שיש עדיין הנאה מהאור).