עושה חדשות כתב:ביו"ד סי' רסו יש נידון בטושו"ע ונו"כ אם למול בשבת תינוק שנולד למשומדים, או שמחזיקים שגם התינוק יצא לתרבות רעה. והב"י מעיר דסו"ס הוא חייב בכל המצוות. ולא ראיתי מי שכתב לבאר דברי הטור (ומקורם בגאונים) למה לא למול בשבת מי שבגדלותו לא ישמור תו"מ.
כפי הנראה סברת הגאונים שמשומדים יוצאים מכלל ישראל ודינם כגוים, ודומה לכך מצינו שסברו הגאונים שמשומדים החוזרים בתשובה צריכים לטבול וא"צ חליצה ואין קידושיהן קידושין. ועי' כאן
https://www.etzion.org.il/he/talmud/sed ... 7%99%D7%9F שהאריך בענין זה. וכן כאן מאות ד'
https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D ... 7%A1%D7%90.
בילקוט יוסף שהבאתי הביא גם טעם אחר ממהר"ם שיק.
ילקוט יוסף שובע שמחות ב הערות פרק יז - הלכות מילה בשבת אות לח
לח) למול בשבת תינוק שנולד מישראל שהמיר דתו
בתשובת רבינו אברהם בן הרמב"ם (סימן נג) נשאל, באיש ואשתו משומדים, שנולד להם בן בשבת, אם מותר למולו בשבת. והשיב, צריך שיתעסק בזה גוי, וישראל ימנע מלהתעסק בזה.
משמע מדבריו שחושב אותם לגויים גמורים לחומרא מיהא. אבל הטור (יורה דעה סימן רסו) הביא את דברי בעל העיטור, בישראל שהמיר דתו ונולד לו בן מישראלית, דמלין אותו בשבת. ומקור דבריו בתשובת רב שרירא גאון (אוצר הגאונים שבת קלה), וששאלתם, ישראל שנשתמד ויש לו אשה ישראלית, ונולד לו ממנה בן בשבת, מותר למולו בשבת או לא, כך הראונו מן השמים, שמותר למולו בשבת. מאי טעמא, זרעו של אברהם ותולעת יעקב היא, ולא נתיישנו דורות משומדין, אלא אחד הוא שנשתמד. ואפשר, שתוהא ועוזב את בנו בדת יהודית. ולא עוד, שהרי אמו ישראלית, ואפשר שילך אחריה, ואין אנו מחזיקין אותו שיצא לתרבות רעה. לפיכך, אין בנו כח לאסור מילתו בשבת, ואין אנו רשאין לשנות בו. ע"כ. ובבית יוסף (סוף סימן רסו) כתב בבדק הבית על דברי בעל העיטור, ולי נראה שאפילו נשוי למומרת נמי מלין בשבת וכו', [וע"ש שלמד גם בד' העיטור דמלין במומרת. ומ"ש ישראלית אתא לאפוקי נכרית. וזה לאפוקי מדברי הר"א בן הרמב"ם]. ועיין בשו"ת תמים דעים (סימן קעא), ובספר האשכול חלק ב' (עמוד קכו) דאיכא תרי טעמי למול בשבת בן הנולד ממומר וישראלית, שאפשר שתוהא על הראשונות, ועוזב בנו בדת יהודית, ואפשר עוד שילך אחר אמו הישראלית ונפקא מינה לאיש ואשתו מומרים וכו'. וז"ל מרן בשלחן ערוך (שם סעיף יב) ישראל שהמיר דתו ונולד לו בן מישראלית מלין אותו בשבת. והש"ך (שם ס"ק טז) כתב, ולי נראה דדוקא בנולד לו מישראלית, אבל אם נולד לו ממומרת אין מלין אותו בשבת, וצריך עיון. והט"ז (סק"י) פסק, דבאמו מומרת אין מלין אותו בשבת. דאף על גב שההורים המומרים הם המוסרים אותו למולו, כיון שהם נשארו כך שמא אחר כך יחזירוהו לדרך שלהם. ואפשר שהם מומרים לכל התורה חוץ ממצות מילה. [והיינו, שהם רוצים רק במצוה זו בלבד]. גם במשנה למלך (פרק א' מהלכות מילה הלכה י') הביא בשם יש מי שסובר, דמומר שנשא מומרת, אין מלין את בנם אפילו בחול. ע"ש. גם בספר בית מאיר (סימן של) כתב, וחלילה, תינוק כזה [שנשבה] שידעינן שישאר מטומע בין הגויים, לחלל עליו שבת, כדאיתא בטור יורה דעה בב"ח, ומביאו הט"ז והש"ך, שבמוחזקים בו שיצא לתרבות רעה, אסור למולו בשבת. ע"ש. גם בשו"ת מהר"ם שיק (יורה דעה סימן רמט) כתב,
נראה, דכיון דמילה איקרי ברית, ונכרתו עליה י"ג בריתות, ובהן נכנס בכלל לברית תורה, וכיון שתינוק זה בחזקת שיהיה מומר, אם כן לדידיה מצות מילה כאילו לא נכרתו עליה י"ג בריתות. ובפרק רבי אליעזר דמילה (שבת קלב א) משמע, דהא דמילה דוחה שבת משום שנכרתו עליה י"ג בריתות. ע"ש. וכיוצא בזה כתב בשאילת יעב"ץ (סימן רח) שאם הוא אדוק בעבודה זרה יש להחמיר. ע"ש.
אולם הפרי חדש בליקוטי יורה דעה השיג על הש"ך, וכתב, ואני אומר דמה בכך שיצא לתרבות רעה סוף סוף ישראל הוי ומחייבי בית דין למימהליה, ולמה אין למולו בשבת. וכן דעת הרב משנה למלך הנ"ל. וכן כתב הרב ראשון לציון ז"ל, הובאו דבריו בבית מנוחה (דף רנז ע"ב סעיף ז') והשיג על הש"ך בזה, והעלה דמלין אותו בשבת כדעת מרן בבדק הבית. ע"ש. וכן דעת הגאון רבי עקיבא איגר, הובאו דבריו בבית מאיר (או"ח סי' של), שאפילו תינוק שנשבה, והגויים מניחים למול אותו על - ידי ישראל, מילתו דוחה שבת. גם הרב יד שאול ביורה דעה (סימן רסו סי"ג) תמה על הש"ך והט"ז ונטה לדברי הבית יוסף. וראה עוד בשו"ת חלקת יעקב (סימן מז). ע"ש. ומבואר חלק מהדברים בשו"ת יביע אומר חלק א' (דף קצד ע"א, חלק יורה דעה סימן יא אות ו'). [וע"ש שהביא מס' נודע ביהודה בדין משומד שקידש משומדת, שדינה כאשת איש גמורה, ואפילו קידשה אחר אין קידושין תופסין בה. ע"ש. אבל על כל פנים בענין מילתן בשבת כתב, דהוי חומרא ותו לא. ע"ש]. וראה עוד בזה במאור ישראל ח"א (ריש ר"ה ג: עמ' קע).