סייג לחכמה כתב:חולין ל"ט.
אתמר השוחט את הבהמה לזרוק דמה לעבודת כוכבים ולהקטיר חלבה לעבודת כוכבים רבי יוחנן אמר פסולה ר"ש בן לקיש אמר מותרת.
יש לעיין למה מותרת לריש לקיש הלא הוקצה אותה לע"ז ואת"ל דמוקצה מותר להדיוט, הלא מבואר ברש"י להלן בדף מ. ד"ה היתה בהמת חבירו. בא"ד דאע"ג דבעלי חיים אין נאסרים להדיוט לא משום נעבד שעשאו עבודת כוכבים, ולא משום מוקצה שהקצו לתקרובת עבודת כוכבים כדקיימא לן בתמורה (דף כט.)מדאצטריך קרא למיסרינהו לגבוה כדתניא (ב"ק דף מ:) מן הבקר להוציא את הנעבד ומן הצאן להוציא את המוקצה מכלל דלהדיוט שרי מיהו כי עביד מעשה בגופייהו מיתסרי.
א"כ הלא עביד הכא מעשה שחיטה.
מיללער כתב:עי' בתמורה כט. דמוקצה אינה אלא במעשה כמו נתינה לכומרים ויעשו בו מעשה עבודה זרה, אבל סתם להקדיש כביכול לעבודה זרה לא חשיב מוקצה, ועי' ברמב"ם הל' איסוה"מ פ"ד ה"ד.
סייג לחכמה כתב:מיללער כתב:המעשה צריך להיות 'מעשה עבודה' או בדומה לזה, לא מעשה שחיטה שאין בהשחיטה שום שמץ של עבודה זרה אלא מחשבה שהולך לזרוק את הדם לעבודה זרה.
רש"י לקמן מיירי כשעצם השחיטה היתה העבודה לעבודה זרה, ולא הקצאה.
מהראיה שרש"י הביא לקמן מהא ד"חפר בה בורות ושיחין ומערות" והשתחוה להן אסרן, חזינן מפורש דלא בעיא שיהא עובד או מקצה בהמעשה שעושה, דהא בשעת חפירה אכתי לא עבד......
אליהו חיים כתב:יש מקום גדול לחלק בין ריעותא מחמת מקרה כמו נפולה דלא יהא ראוי למזבח משום הקריבהו לפחתך ובין ריעותא טבעי שבכל בהמה דבנתברר דלא היה כלום לא הוי פגם כלל. וביותר דעד שראוי להקדיש ביום הח' כבר תמיד נתברר ועומד דכשר אחרי שחי מעל"ע הראשון.
סייג לחכמה כתב:חולין דף נ"א.
אמר ר"נ בית הרחם אין בו משום ריסוקי אברים א"ל רבא לר"נ תניא דמסייע לך.
לכאורה יש להביא ראיה ברורה דכשרה דהא לפי רב חייא בר אשי (נ"א:) וכן ס"ל ריש לקיש בזבחים (ע"ד:) דבהמה שנפלה לעולם צריכה בדיקה אף אם הלכה, א"כ הלא מבואר שם בזבחים בסוגיא דטרפה שנתערבה, דבהמה הצריכה בקיקה א"א להקריבה לקרבן כמבואר ברש"י (שם ד"ה נפולה) וכיון דאיתחזק בה ספק טריפות אין מכניסין אותה לעזרה לשוחטה משום הקריבהו נא לפחתך.
א"כ אם נאמר דבית הרחם יש בו משום ריסוקי אברים לעולם לא יהא אפשר להקריב שום בהמה לקרבן דאף אם הלכה צריכה בדיקה, ויוצא דופן דאין חשש ריסוק ממילא פסול לקרבן ודו"ק
שמואל דוד כתב:פא.
רש״י ד״ה התראת ספק - ופירוש ״משובש״ הוא מאדם חריף ומפולפל.
ועיין במהרש״ל שגרס ״ופירוש משובת הוא״ ולא הבנתי כוונתו.
סייג לחכמה כתב:חולין צ"א.
גיד הנשה פחות מכזית
בגמ' חולין (צ"א.) דעת רבי יהודה דגיד הנשה אינו אסור עד שיהא בו כזית, ויל"ע הלא ר' יהודה ס"ל חולין (ק:) דלבני נח נאסר גיד הנשה, אמר ר' יהודה והלא מבני יעקב נאסר גיד הנשה ועדיין בהמה טמאה מותרת להן.
א"כ הלא כתב הרמב"ם (הל' מלכים פרק ט' ה"י) דלא ניתנו שיעורין לבני נח, א"כ כיון שנאסר אף פחות מכזית יעמוד איסורו אף לאחר מתן תורה כמו בבהמה טמאה, וצ"ע.
סייג לחכמה כתב:ברש"י בחומש בפסוק (דברים לג, ט) ובריתך ינצרו, דשבט לוי מלו בניהם במדבר.....
אבל אפשר להעיר מהרמב"ם (איסורי ביאה פי"ג ה"ב) וז"ל: מילה היתה במצרים שנאמר וכל ערל לא יאכל בו, מל אותם משה רבינו שכולם ביטלו ברית מילה במצרים חוץ משבט לוי ועל זה נאמר ובריתך ינצורו:
נמצא לפי הרמב"ם לא מלו שבט לוי במדבר רק במצרים
עזריאל ברגר כתב:סייג לחכמה כתב:ברש"י בחומש בפסוק (דברים לג, ט) ובריתך ינצרו, דשבט לוי מלו בניהם במדבר.....
אבל אפשר להעיר מהרמב"ם (איסורי ביאה פי"ג ה"ב) וז"ל: מילה היתה במצרים שנאמר וכל ערל לא יאכל בו, מל אותם משה רבינו שכולם ביטלו ברית מילה במצרים חוץ משבט לוי ועל זה נאמר ובריתך ינצורו:
נמצא לפי הרמב"ם לא מלו שבט לוי במדבר רק במצרים
כמדומני שרבים נוקטים שהם מלו גם במצרים וגם במדבר, ויש לחפש ולעיין.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 22 אורחים