היכן בחז"ל (או בראשונים) נזכר שהעולם מוקף הרים?
הירושלמי, עירובין ה ב, ובפירוש קרבן העדה: "שהרי כל העולם מוקף הרים", אינו עניין לכאן, שכוונת הירושלמי, שכל יישוב ויישוב בעולם מוקף הרים.
לעת עתה מצאתי רק אצל הרוקח, סודי רזיי, א, עמ' לד: "והרקיע שעלינו מהלך ת"ק שנה... ונקרא עולם שהוא קמ"ו ריבוא ריבוון אמה כמנין עולם, והכל בתוך הרקיע, הרי בתוך הקליפות נהר דינור ואצלנו מתחתיהם זה העולם. ובסוף גמר הארץ הזאת הרים גבוהים מאד כלפי המזרח משם והלאה אין אויר זה שולט שם ואין צריכין חמה ולבנה, וממנו והלאה גן עדן" וכו'. אבל גם מדבריו לא נשמע, שכל העולם מוקף הרים אלא רק בצד מזרח.
אודה לכל עזרה.