בינה להבין כתב:כשמשה רבינו רצה שירשו בניו גדולתו, והקב'ה השיב לו שיהושע יטלנו בתורת שכר, על איזה פרט מגדולת משה מדובר? נבואה? מלוכה? פרנס? ענוה?
ועל דבר ירושת הכבוד הנה במחילת כ"מ הבוררים הרבנים, וכי רבני החסידים שליטותם בתורת משרה כמו רב שבנו קודם, הלא ידוע שהקדוש ר"א ואביו הק' זלה"ה לא היו רבנים ורק מחמת גודל קדושתם ויראתם נשמעו דבריהם לכל הגליל וינהו אחריהם ללמוד תורה ויראה מהם, גם נתנו להם נדבות לכבד יראי השם כמותם ירבו בישראל ושאלו עצות כאשר ישאל איש בדבר אלקים כי היו בעלי רוח הקודש ותפלתם ודיבורם בקדושה עשו פרי. ומה נעשה אם הבאים אחריהם אין בהם קדושה זו מה ירשו לשאול עצה דעת אין בהם אם להתפלל מי יודע העולה למעלה, לא ידעתי שום צד ירושה בזה.
ולכן אין בזה שום ירושה ורק מעשיו יקרבוהו ומעשיו ירחקוהו.
ואם לענין עמידת המקום הוא לפי מה שיראו יראי השם החשובים למי ראוי לעמוד במקום גדולים.
אמר הקדוש רבי מיכל מזלאטשוב בשם רבו מרן הקדוש רבינו הבעל שם טוב זצלה"ה, שמיום שרימה עשו את יצחק גרם שאין שום צדיק יוכל לראות על בנו שום דבר רע (זוהר חי וישב דשמ"ו ע"א על הזוהר דקפ"ב ע"א).
יהושפט כתב:בענין "נולד על ההר",
אני חושב שבדברים כאלו מה שאמור להכריע יותר מכל היא המציאות, והיא ברורה
הבנשקי"ם השונים לא גדלים באי בודד והם מוכרים היטב בצעירותם לסובביהם, ומה לעשות שרובם הגדול והמכריע לא נולד על שום הר, חלקם כמובן עולים ומתעלים כמו הרבה אחרים, חלקם אפילו יותר מתקף מעמדם, וחלקם..., אבל אלו שניתן לומר עליהם שהתנכרו לטובה באופן יוצא דופן משחר טל ילדותם כמו שאוהבים לספר הם מועטים, ותמיד היו אנשים אחרים בני גילם ולא גילם גדולים מהם בתורה בעבודה בחכמה ובכל מידה נכונה.
ומאידך כל אחד יודע שלא משנה מי הוא הבנש"ק שיגיע לגדולה, הרי מכאן ולהבא למפרע יילדוהו על ההר.
כעת ניתן לפלפל אם אכן אמרו צדיקים שיש דבר כזה, למה אינו נוהג בזמן הזה, ויש ליישב בכמה אופנים, אבל את המציאות הפשוטה אי אפשר לשנות.
צופה_ומביט כתב:נו, הלוא בדיוק לשם כך נולדו המושגים "מיר האבן נישט קיין שום השגה" [אין לנו שום השגה], "מסתיר את עצמו", "טמיר ונעלם", וכיוצא בזה.
ואת הדבר הזה - דייקא - מטפחים במערכת מתוחכמת מאד של חינוך [ויש שיאמרו שטיפת מוח] שמפליגה בהרחקה מלומר את שמו, את תפקידו, את מעמדו, ושום ייחוס וקונקרטי מפורש שהוא, אלא דיבורים אודותיו במין מונחים מופשטים כללים מעורפלים בלי שום גוון אישי ומסוים: "הרצון", "הבפנים", "בקודש פנימה", "מהכי למעלה" וכיוצא בזה.
ואני לא צוחק, אני מתכוון לגמרי ברצינות, שזה בדיוק מה שעומד מאחורי השפה הזו. להחדיר ש"מיר האבן נישט קיין שום השגה".
שפה מעצבת תודעה, ובשפה כזו נקבעת מין תודעה שאין לנו שום אחיזה חיובית האיש הזה, ויכולים לדבר עליו רק במונחים מופשטים.
נו, תגיד לי אתה כמה רחוק או קרוב זה לדברי הרמב"ם על תארי הקב"ה, מילתא בטעמא.
בברכה המשולשת כתב:יעויין מנחות נג בעניין בר אוריין ובר אבהן
אמרי ליה רבנן לרבי פרידא רבי עזרא בר בריה דרבי אבטולס דהוא עשירי לר' אלעזר בן עזריה דהוא עשירי לעזרא קאי אבבא. אמר, מאי כולי האי, אי בר אוריין הוא יאי, אי בר אוריין ובר אבהן יאי ויאי, בר אבהן ולא בר אוריין - אישא תיכליה. אמרו ליה בר אוריין הוא, אמר להו ליעול וליתי.
צופה_ומביט כתב:יהושפט כתב:בענין "נולד על ההר",
אני חושב שבדברים כאלו מה שאמור להכריע יותר מכל היא המציאות, והיא ברורה
הבנשקי"ם השונים לא גדלים באי בודד והם מוכרים היטב בצעירותם לסובביהם, ומה לעשות שרובם הגדול והמכריע לא נולד על שום הר, חלקם כמובן עולים ומתעלים כמו הרבה אחרים, חלקם אפילו יותר מתקף מעמדם, וחלקם..., אבל אלו שניתן לומר עליהם שהתנכרו לטובה באופן יוצא דופן משחר טל ילדותם כמו שאוהבים לספר הם מועטים, ותמיד היו אנשים אחרים בני גילם ולא גילם גדולים מהם בתורה בעבודה בחכמה ובכל מידה נכונה.
ומאידך כל אחד יודע שלא משנה מי הוא הבנש"ק שיגיע לגדולה, הרי מכאן ולהבא למפרע יילדוהו על ההר.
כעת ניתן לפלפל אם אכן אמרו צדיקים שיש דבר כזה, למה אינו נוהג בזמן הזה, ויש ליישב בכמה אופנים, אבל את המציאות הפשוטה אי אפשר לשנות.
נו, הלוא בדיוק לשם כך נולדו המושגים "מיר האבן נישט קיין שום השגה" [אין לנו שום השגה], "מסתיר את עצמו", "טמיר ונעלם", וכיוצא בזה.
ואת הדבר הזה - דייקא - מטפחים במערכת מתוחכמת מאד של חינוך [ויש שיאמרו שטיפת מוח] שמפליגה בהרחקה מלומר את שמו, את תפקידו, את מעמדו, ושום ייחוס וקונקרטי מפורש שהוא, אלא דיבורים אודותיו במין מונחים מופשטים כללים מעורפלים בלי שום גוון אישי ומסוים: "הרצון", "הבפנים", "בקודש פנימה", "מהכי למעלה" וכיוצא בזה.
ואני לא צוחק, אני מתכוון לגמרי ברצינות, שזה בדיוק מה שעומד מאחורי השפה הזו. להחדיר ש"מיר האבן נישט קיין שום השגה".
שפה מעצבת תודעה, ובשפה כזו נקבעת מין תודעה שאין לנו שום אחיזה חיובית באיש הזה, ויכולים לדבר עליו רק במונחים מופשטים.
נו, תגיד לי אתה כמה רחוק או קרוב זה לדברי הרמב"ם על תארי הקב"ה, מילתא בטעמא.
ישבנו פעם כמה חברים עם ר’ ישראל מנחם, מההגונים שבין צאצאי האדמו"ר מגור, שבעבר אף סומן כיורש אפשרי, שיחה ידידותית וקרובה, ומישהו הגדיר את הבית ישראל בכל מיני הגדרות. ר’ ישראל מנחם הכחיש ואמר מיד שאבא שלו אומר שלרבי אין תכונות. וזה בדיוק מה שאתה כתבת. איני יודע אם האבא עשה זאת ממהלך מתוחכם או שהוא עצמו כבר מאמין בזה בגלל חינוך או משהו.
צופה_ומביט כתב:עוררוני באישי שיש להתייחס למושג "נולד על ההר" המקובל במקומות מסוימים כיסוד מוסד ביחס אל רבם.
...
את עצם המושג שיש תכונות ומעלות טובות מלידה, סגולה, הכנה טובה לעניין האלוקי, כותב הכוזרי ביחס לכלל עם ישראל, שבכולם יש סגולה זו...
לבני שבט לוי וצאצאי אהרן הכהן יש תכונה המיוחדת לכהנים, והיא שווה בכולם [ברמב"ם בריש הלכות ע"ז משמע שהיא תפקיד ולא מעלה סגולית, ויל"ע],
איש_ספר כתב:צופה_ומביט כתב:את עצם המושג שיש תכונות ומעלות טובות מלידה, סגולה, הכנה טובה לעניין האלוקי, כותב הכוזרי ביחס לכלל עם ישראל, שבכולם יש סגולה זו...
לבני שבט לוי וצאצאי אהרן הכהן יש תכונה המיוחדת לכהנים, והיא שווה בכולם [ברמב"ם בריש הלכות ע"ז משמע שהיא תפקיד ולא מעלה סגולית, ויל"ע],
סמי מכאן הרמב"ם הוא הרי חולק על הכוזרי גם על ענין סגולת ישראל, בכל מכל כל. (סיכום ראה בספרו של הרב שילת בין הכוזרי לרמב"ם סוגיא ג).
בית הגנזים כתב:כשיצא לאור חלק ראשון של ספר ראש גולת אריאל רגז הרב רמ"מ מקוממיות על הספר. אמר לדוגמא שמתארים את ההתמדה של האמרי האמת, וכי האמרי היה "מתמיד"?
בינה להבין כתב:
ה. על מי קאי הנבואה ביחזקאל 'הוי רועי ישראל'?
בינה להבין כתב:ייש'כ להרב צו'מ על קצת בהירות בנושא,
ויש לי בזה עוד קצת הרהורי דברים והנני פורטם בעז'ה
א. האם מוכרח שיהושע היה הכי גדול בדורו בתורה או ביראה, או יתכן שפנחס או עתניאל היו גדולים ממנו [גם בתחילה]?
ב. אצל יהושע כתיב שמשה מלאו בחכמתו ועשאו ככלי מלא וגדוש ונתן מהודו עליו, אם לפי ההו'א של משה לתת הגדולה לבניו היה ממלא אותם בחכמה וכו'?
ג. אצל השופטים מצינו כמה פעמים הלשון ותהי עליו רוח ד' וכדו', מה פירושו האם בכל מקום הכוונה לנבואה?
ד. האם המושג של 'רועה ישראל' נתבטלה באיזה זמן, או שעדיין קיים כהיום?
ה. על מי קאי הנבואה ביחזקאל 'הוי רועי ישראל'?
ו. כשהראה הקב'ה לאדם ולמשה 'דור דור ודורשיו וכו', את מי הראה בדור הזו?
ז. הא דאמרו דהעולה לגדולה מוחלין לו על עונותיו למי הכוונה, ראש ישיבה? ח"כ[להבדיל]? או גם לאדמו'רות?
ח. הא דאמרו דאפי' ריש גרגותני משמיא מוקמי ליה, האם גם אדמור נכנס בכלל זה?
ט. כשאמרו 'שזכות אבותם מסיעתן', האם הכוונה דוקא לאברהם יצחק ויעקב? והאם זה נאמר דוקא על ציבור או גם על אדם פרטי?
י. הא דאמרו 'המאמין ברועה נאמן כאלו מאמן במאמר מי שאמר והיה העולם', מה הכוונה 'נאמן'?
יא. אדם שלפי ידיעת מכיריו עוסק כל הזמן להרבות תורה ועבודת ה' [וגם צרכיהם הגשמיים לפעמים] וכו' בקרב ציבור בישראל [ושאר הזמן עוסק בתורה ובתפילה], איך מגדירים אותו, צדיק? רשע? רועה? והאם משתנה אם בא לתפקיד זה ביהותו בן [ואולי גם בן בכור] לאדמו'ר, ומתחילה היה רצונו לעזור לאביו? או שהציבור בחרו דוקא בו בגלל אהבתם לאביו?
יב. אדם שמטבע מעשיו נחשב לצדיק, האם חיוב הלימוד זכות כלפיו הוא באותו דרגה כמו בשאר בני'א?
כן מסתבר כתב:בינה להבין כתב:ה. על מי קאי הנבואה ביחזקאל 'הוי רועי ישראל'?
נו, הלא בנושא זה עסקינן... וחבל שלא ציטטתם את כל הנבואה...
כן מסתבר כתב:הציבור החרדי חשב שרק בימי נכדיו התחיל העיוות הזה.
בינה להבין כתב:
יא. אדם שלפי ידיעת מכיריו עוסק כל הזמן להרבות תורה ועבודת ה' [וגם צרכיהם הגשמיים לפעמים] וכו' בקרב ציבור בישראל [ושאר הזמן עוסק בתורה ובתפילה], איך מגדירים אותו, צדיק? רשע? רועה? והאם משתנה אם בא לתפקיד זה ביהותו בן [ואולי גם בן בכור] לאדמו'ר, ומתחילה היה רצונו לעזור לאביו? או שהציבור בחרו דוקא בו בגלל אהבתם לאביו?
יב. אדם שמטבע מעשיו נחשב לצדיק, האם חיוב הלימוד זכות כלפיו הוא באותו דרגה כמו בשאר בני'א?
כן מסתבר כתב:אכן, שאלות אלו הא בהא תליין, וכשנדע מהו עיסוקו של האדם, ומה מגמתו להרבות בתוך ציבור אחד בישראל, ומה מגמתו כלפי שאר כלל ישראל שמחוץ לציבור שלו נוכל גם לדעת לאיזה כף לדונו.
הכותב בצער רב.
בית הגנזים כתב:כשיצא לאור חלק ראשון של ספר ראש גולת אריאל רגז הרב רמ"מ מקוממיות על הספר. אמר לדוגמא שמתארים את ההתמדה של האמרי האמת, וכי האמרי היה "מתמיד"?
מחשבה אחת כתב:כן מסתבר כתב:אכן, שאלות אלו הא בהא תליין, וכשנדע מהו עיסוקו של האדם, ומה מגמתו להרבות בתוך ציבור אחד בישראל, ומה מגמתו כלפי שאר כלל ישראל שמחוץ לציבור שלו נוכל גם לדעת לאיזה כף לדונו.
הכותב בצער רב.
נדמה לי שנפלת בפח... כוונתו לר' שאול אלתר.
יהושפט כתב:בענין "נולד על ההר", מעבר לכל הדברים המושקעים העמוקים ומעוררי המחשבה שכתב הרב צו"מ כדרכו הטוב
אני חושב שבדברים כאלו מה שאמור להכריע יותר מכל היא המציאות, והיא ברורה
הבנשקי"ם השונים לא גדלים באי בודד והם מוכרים היטב בצעירותם לסובביהם, ומה לעשות שרובם הגדול והמכריע לא נולד על שום הר, חלקם כמובן עולים ומתעלים כמו הרבה אחרים, חלקם אפילו יותר מתקף מעמדם, וחלקם..., אבל אלו שניתן לומר עליהם שהתנכרו לטובה באופן יוצא דופן משחר טל ילדותם כמו שאוהבים לספר הם מועטים, ותמיד היו אנשים אחרים בני גילם ולא גילם גדולים מהם בתורה בעבודה בחכמה ובכל מידה נכונה.
ומאידך כל אחד יודע שלא משנה מי הוא הבנש"ק שיגיע לגדולה, הרי מכאן ולהבא למפרע יילדוהו על ההר.
כעת ניתן לפלפל אם אכן אמרו צדיקים שיש דבר כזה, למה אינו נוהג בזמן הזה, ויש ליישב בכמה אופנים, אבל את המציאות הפשוטה אי אפשר לשנות. והאמת שהדבר מתכתב עם דבריו הנכוחים מאד של הרב צו"מ על תפיסת החבל משני הראשים שנעשית בימינו למושג "צדיק".
אליסף כתב:להשלמת הדברים צריך להוסיף (למי שלא יודע) את מקור הבטוי 'נולד על ההר', ה"ה השפת אמת שאמר זאת על עצמו
אליסף כתב:להשלמת הדברים צריך להוסיף (למי שלא יודע) את מקור הבטוי 'נולד על ההר', ה"ה השפת אמת שאמר זאת על עצמו
אראל כתב:אליסף כתב:להשלמת הדברים צריך להוסיף (למי שלא יודע) את מקור הבטוי 'נולד על ההר', ה"ה השפת אמת שאמר זאת על עצמו
המקור מספה"ק יושר דברי אמת
כדכד כתב:שכתב גם ספר בשם שפת אמת. הלא כן?
אולי זה מקור הייחוס של הדברים לשפת אמת
כן מסתבר כתב:אגב, אם כבר מדברים אודות חילוקי הדעות בחסידות המעטירה, מי ראוי להיות רבם, מבין שני המורים.
מעודי לא הבנתי איך נגררים אנשים בוגרים לדיון ילדותי שכזה, כביכול ברור לכל שאחד מאלו ראוי והשני לא, והשאלה היא רק מי כן ומי לא, אתמהא...
זה הזכיר לי את המחלוקת בין הפטם לבראקל, בו היה נשמע מקצת אנשים ילדותיים, שאם הבראקל הוא ממין התרנגול המסור נאסר לאכול את הפטם... ואילו אם הבראקל אינו ממין התרנגול המסור פשוט שמותר לאכול את הפטם...
ואני לתומי סברתי שלציבור יש שכל...
בית הגנזים כתב:אראל כתב:אליסף כתב:להשלמת הדברים צריך להוסיף (למי שלא יודע) את מקור הבטוי 'נולד על ההר', ה"ה השפת אמת שאמר זאת על עצמו
המקור מספה"ק יושר דברי אמת
אינו נוגע לעניננו כלל
בינה להבין כתב:י. הא דאמרו 'המאמין ברועה נאמן כאלו מאמן במאמר מי שאמר והיה העולם', מה הכוונה 'נאמן'?
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 11 אורחים