עזריאל ברגר כתב:ב. זאת מחלוקת בפוסקים, למיטב זכרוני.
אבל כן נקט הרב בסדר בה"נ
עזריאל ברגר כתב:ב. זאת מחלוקת בפוסקים, למיטב זכרוני.
עושה חדשות כתב:משנ"ב סי' נג - אם מכוין שלא להוציא השונא גם אוהבים לא יצאו ע"כ צריכין החזנים ליזהר בזה.
מה טעם הדין?
עושה חדשות כתב:האם כך היא ההוראה המקובלת?
איתן נוי כתב:כתב השו"ע "ישראל מומר...לחלל שבתות בפרהסיא, אפילו אינו מחללו אלא באיסור דרבנן הרי הוא כעכו"ם...".
וכתב המשנ"ב (שפה,סק"ה): "הרי הוא כעכו"ם. רוצה לומר לענין זה שאינו מועיל שוב ביטול רשות אלא דוקא שכירות . ולענין שארי דברים, יש מן האחרונים שסוברין שאינו חשוב כמומר על ידי חילול שבת באיסור דרבנן". עכ"ל.
ויש להבין מהיכן דייק המשנ"ב "לענין זה".
דהיינו, לענין שאר דברים כגון לצרף אותו לדברים שבקדושה כגון להעלותו תורה, להחשיבו כעֵד כשר בחופה וקידושין. וכדו'. חילול השבת שלו (דאורייתא) לא מחשיב אותו כעכו"ם.
וכעת יש להבין, מדוע חילול שבת שהוא דאורייתא, מחשיב את המחלל כגוי רק לענין עירוב, שעירוב סו"ס הוא תקנת חז"ל. משא"כ לענין שאר דברים (כגון להצטרף למנין, לעלות לתורה) דינו כישראל לכל דבר.
מה החילוק?
אליסף כתב:הפיח באמצע שמיעת המגלה מהו?
אליסף כתב:הפיח באמצע שמיעת המגלה מהו?
יוסף חיים אוהב ציון כתב:אליסף כתב:הפיח באמצע שמיעת המגלה מהו?
מה השאלה?
עזריאל ברגר כתב:לי נראה בפשטות, שהמילים ששמען מעת ההפחה ועד שכלה הריח - כאילו לא שמען מפי הקורא, ועליו להשלימן.
וה"ה בזכור ופרה, או בקידוש והבדלה וכל כיו"ב.
איתן נוי כתב:מה זה שייך שלא יצא?
עובדיה חן כתב:כהן שמברך ברכת כהנים ,ועומד אחרי בימה גבוה שלא רואים אותו, אלא העומדים מהצד. האם חובה עליו לעמוד לצד הבימה שכולם יראו אותו, או שמאחר והעומדים מהצד רואים אין צורך לעמוד ולברך בצד.
עושה חדשות כתב:טימין (קורנית)
עצי בשמים או עשבי בשמים?
עובדיה חן כתב:רוב ציבור שורף את החמץ אחרי שעה 10:10 בבוקר ערב חג וצ"ע איך ניתן לברך בזמן שכבר מכר את החמץ ואינו שלו?
עובדיה חן כתב:רוב ציבור שורף את החמץ אחרי שעה 10:10 בבוקר ערב חג וצ"ע איך ניתן לברך בזמן שכבר מכר את החמץ ואינו שלו?
עובדיה חן כתב:א.הברכה של ביעור חמץ היא הולכת על הביעור כפי שמשמעות הברכה, ולא על הבדיקה גרידא.
איתן נוי כתב:מה ידוע לכם מצד שיכרות לנשים-ניוול (כתובות סה.). האם/איך מותר לאשה לשתות יין? נכון שיש פוסקים כהחזו"א ועוד... שיוצאים יד"ח לכתחילה אף במיץ ענבים ואף לאנשים.
אך כעת השאלה איך מותר לאשה לשתות יין.
כן הראוני בן יהוידע (הובא במתיבתא) נפלא מאוד בכתובות סה. שכתב שכל מאי דאמרינן שם שניוול הוא לה, הייו דווקא כששותה ד' כוסות בזה אחר זה. אך בליל הסדר שיש הפסק בין הכוסות כגון באמירת ההגדה וכדו', אין זה ניוול לה.
עזריאל ברגר כתב:איתן נוי כתב:מה ידוע לכם מצד שיכרות לנשים-ניוול (כתובות סה.). האם/איך מותר לאשה לשתות יין? נכון שיש פוסקים כהחזו"א ועוד... שיוצאים יד"ח לכתחילה אף במיץ ענבים ואף לאנשים.
אך כעת השאלה איך מותר לאשה לשתות יין.
כן הראוני בן יהוידע (הובא במתיבתא) נפלא מאוד בכתובות סה. שכתב שכל מאי דאמרינן שם שניוול הוא לה, הייו דווקא כששותה ד' כוסות בזה אחר זה. אך בליל הסדר שיש הפסק בין הכוסות כגון באמירת ההגדה וכדו', אין זה ניוול לה.
כן הדעת נוטה.
פעם לא היה מצוי מיץ ענבים, והנשים היו שותות ד כוסות יין...
אמא שלי (שתהיה בריאה לאויוש"ט) מספרת שבצעירותה הם היו יושבים במרפסת אחרי ליל הסדר להתאוורר מהיין ששתו.
(וע"ד מארז"ל "פסחא והלילא בקע איגרא")
איתן נוי כתב:מה ידוע לכם מצד שיכרות לנשים-ניוול (כתובות סה.). האם/איך מותר לאשה לשתות יין? נכון שיש פוסקים כהחזו"א ועוד... שיוצאים יד"ח לכתחילה אף במיץ ענבים ואף לאנשים.
אך כעת השאלה איך מותר לאשה לשתות יין.
כן הראוני בן יהוידע (הובא במתיבתא) נפלא מאוד בכתובות סה. שכתב שכל מאי דאמרינן שם שניוול הוא לה, הייו דווקא כששותה ד' כוסות בזה אחר זה. אך בליל הסדר שיש הפסק בין הכוסות כגון באמירת ההגדה וכדו', אין זה ניוול לה.
יוסף חיים אוהב ציון כתב:איתן נוי כתב:מה ידוע לכם מצד שיכרות לנשים-ניוול (כתובות סה.). האם/איך מותר לאשה לשתות יין? נכון שיש פוסקים כהחזו"א ועוד... שיוצאים יד"ח לכתחילה אף במיץ ענבים ואף לאנשים.
אך כעת השאלה איך מותר לאשה לשתות יין.
כן הראוני בן יהוידע (הובא במתיבתא) נפלא מאוד בכתובות סה. שכתב שכל מאי דאמרינן שם שניוול הוא לה, הייו דווקא כששותה ד' כוסות בזה אחר זה. אך בליל הסדר שיש הפסק בין הכוסות כגון באמירת ההגדה וכדו', אין זה ניוול לה.
גם מהר"ח פלאג'י בהגדתו חיים לראש מדבר בזה.
עובדיה חן כתב:לאלו המשתמשים בסיגריה אלקטרונית ,שמעתי שיש בחומר הנוזל, מין דגן, לכן חשוב לראות ממה מורכב החומר שח"ו לא יכשל בהנאה מחמץ.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 109 אורחים