דרומי כתב:מנהג עסקנים חשובים ללכת בקביעות עם איזו "אוזנייה" באוזן אחת. תקנו אותי אם אני טועה.
ויום אחד בעת תפלת המנחה כשראיתי אחד מהם, התעוררתי בשאלה האם מותר להתפלל כך? האם ככה עומדים לפני המלך?
איתן נוי כתב:אני חושב שהתשובה פשוטה!
עזריאל ברגר כתב:איתן נוי כתב:אני חושב שהתשובה פשוטה!
גם אני מסכים לכך.
כלומר:
אם הם עומדים כך בפני אנשים חשובים - אז מדין "כעומד בפני המלך" מותר להם גם להתפלל כך.
ואם לא - לא.
אלא שיש לבדוק האם קיומה של האוזניה על האוזן יכול לגרום להיסח דעתם בתפילה (כגון אם הטלפון יצלצל באמצע התפילה), ולהתנהג בהתאם.
בבא"ח וכה"ח כתבו שלא להפסיק ביניהם באמירת פסוק אחר (וע"ש לענין דברים שבקדושה), והטעם ע"פ הסוד. כנראה מישהו לקח את זה צעד א' נוסף, כמצוי.איתן נוי כתב:מה הסיבה שאין להפסיק בשתיקה בין ביום קראינו-יהי כבוד לבין אשרי?
איתן נוי כתב:עזריאל ברגר כתב:איתן נוי כתב:אני חושב שהתשובה פשוטה!
גם אני מסכים לכך.
כלומר:
אם הם עומדים כך בפני אנשים חשובים - אז מדין "כעומד בפני המלך" מותר להם גם להתפלל כך.
ואם לא - לא.
אלא שיש לבדוק האם קיומה של האוזניה על האוזן יכול לגרום להיסח דעתם בתפילה (כגון אם הטלפון יצלצל באמצע התפילה), ולהתנהג בהתאם.
יפה.
האמת היא אוסיף עוד באותו עניין.
הב"י הביא את הרמב"ם שלדבריו יוצא שתלמידי חכמים צריכים להיזהר בבגדיהםו משמע שהכל לפי העניין.
לפי"ז מקום שרגילים לנעול סנדלים/בלי גרביים, יוכלו להתפלל כך.
וכתב רבינו אם אין דרך אנשי המקום וכו' כלומר לאפוקי כל בני הערב שעומדים לפני הגדולים ברגלים מגולות שאותם יכולים להתפלל בין ברגלים מגולות בין במכוסות וה''ה למקומות שרוב העולם מכסים רגליהם ואין מקפידים בשעומדין לפני הגדולים אם עומדין ברגלים מגולות או מכוסות דלענין תפלה נמי אין קפידא. ולשון רבינו מוכיח שאין קפידא לתפלה אלא במקום שמקפידים שלא לעמוד לפני גדולים ברגלים מגולות
מה שנכון נכון כתב:בבא"ח וכה"ח כתבו שלא להפסיק ביניהם באמירת פסוק אחר (וע"ש לענין דברים שבקדושה), והטעם ע"פ הסוד. כנראה מישהו לקח את זה צעד א' נוסף, כמצוי.איתן נוי כתב:מה הסיבה שאין להפסיק בשתיקה בין ביום קראינו-יהי כבוד לבין אשרי?
איתן נוי כתב:אם תרצה אביא מקורות לכאן.
עיין ש"ע אה"ע סימן כא ס"ו בנו"כ שמותר להזכירה בתחלת אגרת אבל לא בסופה.יעקל כתב:תביא
איתן נוי כתב:שולחן ערוך יורה דעה הלכות רבית סימן קעז סעיף יב: "המקבל מעות לחצי ריוח וטוען שמלוה ברבית היא, אינו נאמן".
אני צריך ביאור מילולי לסעיף זה.
עושה חדשות כתב:האם מותר לקרוא קרי"ש כנגד זה, (ע"פ המבואר בסי' פג ס"ה ומשנ"ב).
עובדיה חן כתב:שכנים שבנו ביחד וקבעו בררות שכל דו"ד יהיה אצל דיין פלוני,לאחר הבניה הכל עבר בשלום, העניין הוא שאחד השכנים מכר את חלקו לאדם אחר, כעת לאחר 20 שנה השכן החדש מתעורר בטענות למיניהם, על הבניה שהייתה והוא תובע את השכן לילך לבירור אצל הבורר.שהיה לפני 20 שנה.
השאלה היא האם זה שמכר את הדירה מיפה את כוחו של הלקוח והסכם שהיה לגבי בורר פלוני תקף גם עליו.
ואת"ל שזה תקף האם אין תחום של זמן להסכם של הבורר הרי עבר זמן רב מאז שסיכמו ביניהם.
עובדיה חן כתב:שכנים שבנו ביחד וקבעו בררות שכל דו"ד יהיה אצל דיין פלוני,לאחר הבניה הכל עבר בשלום, העניין הוא שאחד השכנים מכר את חלקו לאדם אחר, כעת לאחר 20 שנה השכן החדש מתעורר בטענות למיניהם, על הבניה שהייתה והוא תובע את השכן לילך לבירור אצל הבורר.שהיה לפני 20 שנה.
השאלה היא האם זה שמכר את הדירה מיפה את כוחו של הלקוח והסכם שהיה לגבי בורר פלוני תקף גם עליו.
ואת"ל שזה תקף האם אין תחום של זמן להסכם של הבורר הרי עבר זמן רב מאז שסיכמו ביניהם.
איתן נוי כתב:האם מישהו מכיר שיטה בקבלה או אחר, שיש לסיים את פרשת שמע במזוזה כשיעור 2-3 אותיות ריווח ריק?
שמעתי בשם אחד מבניו של הרב בן טוב זצ"ל שאמר כדי לא לסגור את המזל והביוא משמו מספר "בית אל".
ולכאורה זה נגד רמב"ם ושו"ע (ואף לא שיטת הט"ז).
אגב, אני שואל בכ"א לשיטת הספרדים.
מצורפות שתי תמונות:
עזריאל ברגר כתב:לא הבנתי על איזו תמונה אתה מקשה.
איתן נוי כתב:האם מישהו מכיר שיטה בקבלה או אחר, שיש לסיים את פרשת שמע במזוזה כשיעור 2-3 אותיות ריווח ריק?...
ולכאורה זה נגד רמב"ם ושו"ע
הוה אמינא כתב:עובדיה חן כתב:שכנים שבנו ביחד וקבעו בררות שכל דו"ד יהיה אצל דיין פלוני,לאחר הבניה הכל עבר בשלום, העניין הוא שאחד השכנים מכר את חלקו לאדם אחר, כעת לאחר 20 שנה השכן החדש מתעורר בטענות למיניהם, על הבניה שהייתה והוא תובע את השכן לילך לבירור אצל הבורר.שהיה לפני 20 שנה.
השאלה היא האם זה שמכר את הדירה מיפה את כוחו של הלקוח והסכם שהיה לגבי בורר פלוני תקף גם עליו.
ואת"ל שזה תקף האם אין תחום של זמן להסכם של הבורר הרי עבר זמן רב מאז שסיכמו ביניהם.
מקובל ונפוץ מאוד בחוזים שהמוכר כותב להדיא שעל עניין זכויות פלוניים יש סמכות לרב בורר אלמוני, והקונה מקבל על עצמו וכו'.
אם לא עשו את זה - צריכים לבדוק בשטר ההסמכה שהסמיך את הבורר האם זה על "הבנין" או על "הגברא".
אם הבניה / סכסוכים וחילוקי דעות בבניה וכדומה - כפופים להכרעות רב בורר, הבנין קיים ומה מכר הראשון לשני וכו', את המבנה עם כל זכויותיו וחובותיו.
אבל אם כתוב נוסח כרגיל וכנפוץ ש "הצדדים מקבלים עליהם לגבי חילוקי דעות שביניהם בנוגע ל..." - מי שקיבל עליו, קיבל, ומי שלא - לא!
הקונה הוא לא החותם, וחתימת המוכר לא יכולה להיות במקום קבלת הקונה.
לא רק אחרי 20 שנה, גם לא באותו יום או למחרת.
....
.
פלא היותר ראוי לבדיקה הוא: מה קרה ש20 שנה לא היה סכסוך ולא טענות על הבניה שהיתה, וכיום יש? ועוד שנגד המוכר לא השתמש בזה ונגד הלקוחות שאינם יכולים לדעת / לזכור ולטעון, פתאום יש טענות ישנות??
בעלי נסיון ותיקים מאוחדים בדעה שזה חשוד מאוד, והסכסוך ההוא לא באמת כלול באותה בוררות.
וכמו שפסק השו"ע לגבי "שטר ישן" שמאוד צריך הדיין לדקדק וכו'. וז"ל השו"ע והרמ"א בסימן סא:
הרוצה לפסול שטר מפני שלא הוציאו בחיי אביו, ועוד שבא (המלוה) לתכלית העוני ולא הוציאו, אין השטר נפסל בכך; אמנם יש לדיין לחקור ולדרוש להוציא הדין לאמיתו, ואם יראה לו באומדנא דמוכח שהדין מרומה ושקר, יכתוב ויחתום שאין לשום דיין ישראל להשתדל בדין זה ויתן ביד הנתבע. (וע"ל סי' ט"ו, ס"ג)
הגה: וכן כל שטר ישן יש לבית דין לחקור ולפשפש אחריו (טור סימן צ"ח בשם הרא"ש כלל פ"א סוף סי' ט' ומהרי"ק ש' קצ"א) אף על גב שכתוב בו שלא יטעון הנתבע שום טענה נגד השטר, וקיבל עליו בחרם ושבועה, אפילו הכי הבית דין צריך לחקור אחר זה כדי להוציא הדין לאמיתו (שם במהרי"ק)
מה דין נטילת ידים בטל?
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 64 אורחים