כידוע בלשון תורה ובלשון חכמים שם "אירוסין" היינו הקידושין, שהיו נעשים קודם הנשואין. ברם, בלשון הדיבור המורגלת כיום (עכ"פ כאן באר"י), רגילים לכנות "אירוסין" (והמלים הנגזרות – ארוסה, התארס וכו') לשדוכין, דהיינו לעצם ההחלטה להנשא בעתיד, ללא קידושין.
האם ידוע מאימתי החלו לכנות דבר זה "אירוסין"? האם רק בעברית המודרנית בת זמננו?
(נפק"מ למקור המזכיר "אירוסין" ולכאורה נראה שכוונתו קודם קידושין, אם ניתן לפרש שהכוונה כמקובל כיום)