ההקדמה אולי קצת טפשית, אבל החידה לא כל כך קלה:
פעם ניסיתי לתהות האם יש מקום לומר שחכמים תיקנו שאדם יברך בכל יום מאה ברכות בדיוק, בל תוסיף ובל תגרע.
והנה, לפי השיטה המקובלת שהניעור בלילה מברך ברכות השחר (עכ"פ רובן) - בוודאי שלש"ץ של שחרית ומנחה בר"ח וכדו' יש יותר ממאה ברכות בהכרח (19 כפול 4, ועוד 9 ברכות בסדר התפילה, ועוד 15 ברכות השחר (14 הקצרות והמעביר שינה) זה בדיוק מאה, ועוד שבע של מוסף - עברנו את המאה).
אבל לפי שיטת הרמב"ם וסייעתו שאין מברכים ברכה שלא נתחייב בה - אפשר לטעון (טענה טפשית, כנ"ל...) שהש"ץ של שחרית ומנחה חייב לנדד שינה מעיניו, ולמעט באכילתו וכו' עד כדי שלא יהיה לו צורך לברך יותר ממאה ברכות באותו היום, וכמובן שהש"ץ של שחרית יזהר לא להיות ש"ץ במנחה וכו'.
וכאן הבן שואל: האם יש יום כלשהו שבו מוכרח להיות שיהיה מי שיברך יותר ממאה ברכות (בלי לאכול ובלי לישון וכו')?
מצאתי מאה בדיוק. בינתיים לא מצאתי יותר ממאה.