מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

אשכול אביעה חידות

מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
עזריאל ברגר
הודעות: 13333
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: אשכול אביעה חידות

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ג' יוני 18, 2024 12:30 pm

ההקדמה אולי קצת טפשית, אבל החידה לא כל כך קלה:
פעם ניסיתי לתהות האם יש מקום לומר שחכמים תיקנו שאדם יברך בכל יום מאה ברכות בדיוק, בל תוסיף ובל תגרע.
והנה, לפי השיטה המקובלת שהניעור בלילה מברך ברכות השחר (עכ"פ רובן) - בוודאי שלש"ץ של שחרית ומנחה בר"ח וכדו' יש יותר ממאה ברכות בהכרח (19 כפול 4, ועוד 9 ברכות בסדר התפילה, ועוד 15 ברכות השחר (14 הקצרות והמעביר שינה) זה בדיוק מאה, ועוד שבע של מוסף - עברנו את המאה).
אבל לפי שיטת הרמב"ם וסייעתו שאין מברכים ברכה שלא נתחייב בה - אפשר לטעון (טענה טפשית, כנ"ל...) שהש"ץ של שחרית ומנחה חייב לנדד שינה מעיניו, ולמעט באכילתו וכו' עד כדי שלא יהיה לו צורך לברך יותר ממאה ברכות באותו היום, וכמובן שהש"ץ של שחרית יזהר לא להיות ש"ץ במנחה וכו'.

וכאן הבן שואל: האם יש יום כלשהו שבו מוכרח להיות שיהיה מי שיברך יותר ממאה ברכות (בלי לאכול ובלי לישון וכו')?
מצאתי מאה בדיוק. בינתיים לא מצאתי יותר ממאה.

לבנון
הודעות: 986
הצטרף: א' ספטמבר 01, 2013 11:00 am

Re: אשכול אביעה חידות

הודעהעל ידי לבנון » ד' יוני 19, 2024 12:27 am

עזריאל ברגר כתב:ההקדמה אולי קצת טפשית, אבל החידה לא כל כך קלה:
פעם ניסיתי לתהות האם יש מקום לומר שחכמים תיקנו שאדם יברך בכל יום מאה ברכות בדיוק, בל תוסיף ובל תגרע.
והנה, לפי השיטה המקובלת שהניעור בלילה מברך ברכות השחר (עכ"פ רובן) - בוודאי שלש"ץ של שחרית ומנחה בר"ח וכדו' יש יותר ממאה ברכות בהכרח (19 כפול 4, ועוד 9 ברכות בסדר התפילה, ועוד 15 ברכות השחר (14 הקצרות והמעביר שינה) זה בדיוק מאה, ועוד שבע של מוסף - עברנו את המאה).
אבל לפי שיטת הרמב"ם וסייעתו שאין מברכים ברכה שלא נתחייב בה - אפשר לטעון (טענה טפשית, כנ"ל...) שהש"ץ של שחרית ומנחה חייב לנדד שינה מעיניו, ולמעט באכילתו וכו' עד כדי שלא יהיה לו צורך לברך יותר ממאה ברכות באותו היום, וכמובן שהש"ץ של שחרית יזהר לא להיות ש"ץ במנחה וכו'.

וכאן הבן שואל: האם יש יום כלשהו שבו מוכרח להיות שיהיה מי שיברך יותר ממאה ברכות (בלי לאכול ובלי לישון וכו')?
מצאתי מאה בדיוק. בינתיים לא מצאתי יותר ממאה.

שתי שאלות:
מה הכוונה בלי לישון, האם שלא יישן בלילה, ויהיה בספק על ברכות השחר, או שלא יישן ביום שינת קבע נוספת, ויתחייב שוב בברכות התורה.
שאלה שניה, מה לגבי מצוות מזדמנות שמחייבות בברכה.
חיוב של יארצייט אני מבין שלא נלקח בחשבון.

עזריאל ברגר
הודעות: 13333
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: אשכול אביעה חידות

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ד' יוני 19, 2024 10:23 am

לבנון כתב:
עזריאל ברגר כתב:ההקדמה אולי קצת טפשית, אבל החידה לא כל כך קלה:
פעם ניסיתי לתהות האם יש מקום לומר שחכמים תיקנו שאדם יברך בכל יום מאה ברכות בדיוק, בל תוסיף ובל תגרע.
והנה, לפי השיטה המקובלת שהניעור בלילה מברך ברכות השחר (עכ"פ רובן) - בוודאי שלש"ץ של שחרית ומנחה בר"ח וכדו' יש יותר ממאה ברכות בהכרח (19 כפול 4, ועוד 9 ברכות בסדר התפילה, ועוד 15 ברכות השחר (14 הקצרות והמעביר שינה) זה בדיוק מאה, ועוד שבע של מוסף - עברנו את המאה).
אבל לפי שיטת הרמב"ם וסייעתו שאין מברכים ברכה שלא נתחייב בה - אפשר לטעון (טענה טפשית, כנ"ל...) שהש"ץ של שחרית ומנחה חייב לנדד שינה מעיניו, ולמעט באכילתו וכו' עד כדי שלא יהיה לו צורך לברך יותר ממאה ברכות באותו היום, וכמובן שהש"ץ של שחרית יזהר לא להיות ש"ץ במנחה וכו'.

וכאן הבן שואל: האם יש יום כלשהו שבו מוכרח להיות שיהיה מי שיברך יותר ממאה ברכות (בלי לאכול ובלי לישון וכו')?
מצאתי מאה בדיוק. בינתיים לא מצאתי יותר ממאה.

שתי שאלות:
מה הכוונה בלי לישון, האם שלא יישן בלילה, ויהיה בספק על ברכות השחר, או שלא יישן ביום שינת קבע נוספת, ויתחייב שוב בברכות התורה.
שאלה שניה, מה לגבי מצוות מזדמנות שמחייבות בברכה.
חיוב של יארצייט אני מבין שלא נלקח בחשבון.

א. בלי לישון כלל, שלדעת הרמב"ם לא יצטרך כלל לברך ברכות השחר, ולא יצטרך לברך ברכות התורה לפי הדעות הפוטרות את מי שלא ישן.
ב. אני מניח שהאדם יעשה כל מאמץ כדי שלא יבואו לו ברכות נוספות - כגון שלא ישמע רעם ולא יראה ברק, וכ"ש שלא יברך ברכות הנהנין אם אין בהן חיוב גמור וכו'.
ג. ה"חיוב" להיות חזן לאבל וליארצייט זהו מנהג חדש ביותר וכו', ופשוט שאיננו נכלל בחידתי.

כדכד
הודעות: 8574
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: אשכול אביעה חידות

הודעהעל ידי כדכד » ה' יוני 20, 2024 6:21 pm

עזריאל ברגר כתב:חידה:
כמה מתוך שש הזכירות נאמרות בחג השבועות בהזדמנויות מפוזרות (כלומר: שלא במסגרת אמירת ה"שש זכירות" שאחרי התפילה)?
החידה מדברת על זכירת הענין. לאו דווקא בלשונם של הפסוקים שרגילים (רבים מהאשכנזים) לאומרם אחרי התפילה.

אולי 4?
א. "זכר ליציאת מצרים" בקידוש של הלילה
ב. זכירת מעמד הר סיני - "זמן מתן תורתנו" בתפילה והזכרתו בקריאת התןרה.
ג. זכירת השבת - בקריאת התורה (כאן בלשון הפסוק).
ד. זכירת מעשה עמלק - בקריאת התורה "ויסעו מרםידים".

עזריאל ברגר
הודעות: 13333
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: אשכול אביעה חידות

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ה' יוני 20, 2024 8:56 pm

לאומרי תיקון ליל שבועות - כל השש!

לפי סדר אמירתן בשש זכירות:
יציאת מצרים - לדוגמא בפרשת בשלח.
מתן תורה - בפרשת יתרו ובפרשת ואתחנן.
עמלק - בפרשת בשלח ובפרשת תצא.
מה שהקצפנו במדבר - אם מדובר על המרגלים אז בתחילת פרשת שלח, ואם מדובר על העגל אז במשניות "מעשה עגל הראשון ...".
מעשה מרים - בפרשת בהעלותך.
שבת - בעשרת הדברות ועוד.

ואז נשאלת השאלה אם יש צורך להזכיר את שש הזכירות אחרי התפילה, ודעתי נוטה שכן, מטעם דלא פלוג.

עזריאל ברגר
הודעות: 13333
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: אשכול אביעה חידות

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ה' יוני 20, 2024 9:00 pm

עזריאל ברגר כתב:
לבנון כתב:
עזריאל ברגר כתב:ההקדמה אולי קצת טפשית, אבל החידה לא כל כך קלה:
פעם ניסיתי לתהות האם יש מקום לומר שחכמים תיקנו שאדם יברך בכל יום מאה ברכות בדיוק, בל תוסיף ובל תגרע.
והנה, לפי השיטה המקובלת שהניעור בלילה מברך ברכות השחר (עכ"פ רובן) - בוודאי שלש"ץ של שחרית ומנחה בר"ח וכדו' יש יותר ממאה ברכות בהכרח (19 כפול 4, ועוד 9 ברכות בסדר התפילה, ועוד 15 ברכות השחר (14 הקצרות והמעביר שינה) זה בדיוק מאה, ועוד שבע של מוסף - עברנו את המאה).
אבל לפי שיטת הרמב"ם וסייעתו שאין מברכים ברכה שלא נתחייב בה - אפשר לטעון (טענה טפשית, כנ"ל...) שהש"ץ של שחרית ומנחה חייב לנדד שינה מעיניו, ולמעט באכילתו וכו' עד כדי שלא יהיה לו צורך לברך יותר ממאה ברכות באותו היום, וכמובן שהש"ץ של שחרית יזהר לא להיות ש"ץ במנחה וכו'.

וכאן הבן שואל: האם יש יום כלשהו שבו מוכרח להיות שיהיה מי שיברך יותר ממאה ברכות (בלי לאכול ובלי לישון וכו')?
מצאתי מאה בדיוק. בינתיים לא מצאתי יותר ממאה.

שתי שאלות:
מה הכוונה בלי לישון, האם שלא יישן בלילה, ויהיה בספק על ברכות השחר, או שלא יישן ביום שינת קבע נוספת, ויתחייב שוב בברכות התורה.
שאלה שניה, מה לגבי מצוות מזדמנות שמחייבות בברכה.
חיוב של יארצייט אני מבין שלא נלקח בחשבון.

א. בלי לישון כלל, שלדעת הרמב"ם לא יצטרך כלל לברך ברכות השחר, ולא יצטרך לברך ברכות התורה לפי הדעות הפוטרות את מי שלא ישן.
ב. אני מניח שהאדם יעשה כל מאמץ כדי שלא יבואו לו ברכות נוספות - כגון שלא ישמע רעם ולא יראה ברק, וכ"ש שלא יברך ברכות הנהנין אם אין בהן חיוב גמור וכו'.
ג. ה"חיוב" להיות חזן לאבל וליארצייט זהו מנהג חדש ביותר וכו', ופשוט שאיננו נכלל בחידתי.

יום א דחוהמ"ס שחל ביום ראשון, לחזן של שחרית או מנחה.
וזאת אפילו אם נניח שהוא ימשוך את סעודתו השלישית משבת עד למוצאי יום ראשון, וכבר בירך בה הגפן, ובמילא אינו צריך לברך על יין ההבדלה לא בתחילה ולא בסוף (או ששומע הבדלה מאחר ולא שומע את ברכת הגפן, שיוצאים בזה ידי חובה).

19 ברכות ארבע פעמים - 76.
3 בהבדלה (בשמים, אש, הבדלה, כנ"ל).
7 דק"ש ו2 דפסוד"ז - 9.
2 על ההלל, 2 על הלולב.
7 דמוסף.
יצא 99 ברכות.

אבל זכורני שהגעתי בעבר למאה.

עזריאל ברגר
הודעות: 13333
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: אשכול אביעה חידות

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ה' יוני 20, 2024 9:03 pm

שוב נמלכתי, דלכאורה ג ברכות "שלא עשני" - חובה הן בכל יום אף למי שלא ישן.

ונמצא שהוא מחויב ב102 ברכות.

כדכד
הודעות: 8574
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: אשכול אביעה חידות

הודעהעל ידי כדכד » ה' יוני 27, 2024 11:24 am

יש מלה שנאמרת בתפילה (מתוך מזמור תהלים)
בנוסח אחד חוזרים על אותה מלה פעמיים ברצף.
בנוסח אחר ומרים מלה זו ואחריה מלה בת אותם אותיות אך בסדר שונה (כמו לכם מלך).
מה הן?

כדכד
הודעות: 8574
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: אשכול אביעה חידות

הודעהעל ידי כדכד » ג' יולי 02, 2024 5:58 pm

הכוונה היא שבהזדמנות מסויימת בתפילה רוב האשכנזים אומרים מזמור תהלים אחד ורוב הספרדים אומרים מזמור אחר.
במזמור שנאמר לפי אחד הנוסחים יש מילה שחוזרת על עצמה ברצף
ובמזמור הנאמר לפי הנוסח השני אותה מלה (שחוזרת בנוסח הראשון) אינה חוזרת על עצמה אבל לפניה י/ש מלה בעלת אותן אותיות בסדר אחר

עזריאל ברגר
הודעות: 13333
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: אשכול אביעה חידות

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ג' יולי 02, 2024 8:00 pm

כדכד כתב:הכוונה היא שבהזדמנות מסויימת בתפילה רוב האשכנזים אומרים מזמור תהלים אחד ורוב הספרדים אומרים מזמור אחר.
במזמור שנאמר לפי אחד הנוסחים יש מילה שחוזרת על עצמה ברצף
ובמזמור הנאמר לפי הנוסח השני אותה מלה (שחוזרת בנוסח הראשון) אינה חוזרת על עצמה אבל לפניה י/ש מלה בעלת אותן אותיות בסדר אחר

ישבו יבשו.

עזריאל ברגר
הודעות: 13333
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: אשכול אביעה חידות

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ג' יולי 02, 2024 10:34 pm

עזריאל ברגר כתב: האם יש יום כלשהו שבו מוכרח להיות שיהיה מי שיברך יותר ממאה ברכות (בלי לאכול ובלי לישון וכו')?

פתרון פשוט יותר, אך אינו נהוג בזמננו:
תענית ציבור שיש בה נעילה - הש"צ של שחרית/מנחה/נעילה מתפלל 5 פעמים 19 ברכות, ועוד 7 דק"ש - זה כבר 102...

כדכד
הודעות: 8574
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: אשכול אביעה חידות

הודעהעל ידי כדכד » ד' יולי 03, 2024 5:06 pm

עזריאל ברגר כתב:
כדכד כתב:הכוונה היא שבהזדמנות מסויימת בתפילה רוב האשכנזים אומרים מזמור תהלים אחד ורוב הספרדים אומרים מזמור אחר.
במזמור שנאמר לפי אחד הנוסחים יש מילה שחוזרת על עצמה ברצף
ובמזמור הנאמר לפי הנוסח השני אותה מלה (שחוזרת בנוסח הראשון) אינה חוזרת על עצמה אבל לפניה י/ש מלה בעלת אותן אותיות בסדר אחר

ישבו יבשו.

שנאמר במזמור ו' בנפילת אפים ע"י רוב האשכנזים
רוב הספרדים אומרים את מזמור כה' בו נאמר: "גם כל קויך לא יבשו יבשו הבגדים ריקם".

עזריאל ברגר
הודעות: 13333
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: אשכול אביעה חידות

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » א' יולי 14, 2024 8:04 pm

איזו מחלוקת במסכת פרה, היה אפשר לכאורה להכריע ע"פ פסוק מפורש, אם לא ש"דברי תורה מדברי קבלה לא ילפינן"?

עזריאל ברגר
הודעות: 13333
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: אשכול אביעה חידות

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ב' יולי 15, 2024 5:21 pm

עזריאל ברגר כתב:איזו מחלוקת במסכת פרה, היה אפשר לכאורה להכריע ע"פ פסוק מפורש, אם לא ש"דברי תורה מדברי קבלה לא ילפינן"?

בתחילת פרה נחלקו ר"א וחכמים, האם פרה אדומה מעוברת כשרה או לא.
והנה מצאנו בתנ"ך ג' פעמים את העיסוק בבהמה שלא עלה עליה עול: פרה אדומה, עגלה ערופה, ובחזרת הארון מהפלישתים (שמואל-א פרק ו).
ובאחרונה מביניהן, מצאנו שמדובר על פרות "אשר לא עלה עליהם עול", והן כבר התעברו וילדו (כי מדובר על "בניהם").
ואילו היה זה פסוק בחמשת חומשי תורה - מסתמא היה אפשר להוכיח ממנו שגם בהמה מעוברת נקראת בשם "אשר לא עלה עליה עול", אך כבר קיי"ל ש"דברי תורה מדברי קבלה לא ילפינן" (ריש בבא קמא), ולכן כנראה לא הובא פסוק זה להכריע במחלוקתם, ולהלכה - בהמה שעלה עליה זכר וכ"ש המעוברת נפסלה להיות פרה אדומה או עגלה ערופה.


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 70 אורחים