נחומצ'ה כתב: מצ"א ידוע בנפל אויבך אל תשמח.
אור עולם כתב:בעוד שבועיים כבר נהיה אחרי קריאת מגילת קינות
צופה_ומביט כתב:יש בגמרא מגילה י, ב שני מקרים שמהם הביאו שגם במות אויבי ישראל שהם אויבי השכינה אין השמחה שלימה לפני המקום. לגבי טביעת המצרים בים, אמר הקב"ה למלאכים מעשי ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה, [משא"כ ישראל אמרו שירה על ישועתם, כך החילוק הפשוט, ויש בזה עוד ביאורים מהמפרשים, וראה גם מיד את מסקנת הגמרא], ואצל יהושפט שלא אמרו הודו לה' כי טוב אלא רק הודו לה' כי היתה אז מפלתם של רשעים. ולזכור שהמצרים היו אויבי ישראל ואויבי ה' היסודיים ביותר, ועכ"ז. ואולי כי לא רצו לכלותם אלא רק לשעבדם. ועכ"פ מסקנת הגמרא שם שהוא אינו שש אבל אחרים משיש.
יש בנושא זה הרבה סתירות, והסוגיא טעונה בירור ויישוב.
ראה לדוגמא כאן.
כדכד כתב:שם הברכה היא על מפלת האויבים באופן שבזכותה ניצלו ישראל מצרתם
כאן השאלה היא על נקמה בגויים לאחר שעשן מה שעשו
צופה_ומביט כתב:צודק, וזו באמת תמיהה, הכיצד מודים [רק] על זה ולא על עיקר הישועה. כשמפורש במגילה שבזה לא נגמר עדיין כלום.
לכאורה צ"ע אם יש להוכיח מכך, שהרי מיד אחר תלייתו (ונתינת בית המן לאסתר ומרדכי) ותוסף אסתר גו' ותבך ותתחנן גו' ונתעכבה כתיבת האגרות יתר על ב' חדשים, ומובן הקושי לשמוח בעיצומה של הפעולה לישועה.צופה_ומביט כתב:ובאמת לא מצינו במגילה שמחה על מות המן
כמהים_ כתב:כדכד כתב:שם הברכה היא על מפלת האויבים באופן שבזכותה ניצלו ישראל מצרתם
כאן השאלה היא על נקמה בגויים לאחר שעשן מה שעשו
דוקא תליית המן לא הביאה (עכ"פ ישירות) להצלת ישראל מצרתם, ואחרי כן עוד הוצרכה אסתר ליפול לפני רגליו ולהתחנן על אגרות שניות, וגם אחרי אגרות שניות עוד לא היו בטוחים עד שנחו מאויביהם בי"ג באדר.
כדכד כתב:כמהים_ כתב:כדכד כתב:שם הברכה היא על מפלת האויבים באופן שבזכותה ניצלו ישראל מצרתם
כאן השאלה היא על נקמה בגויים לאחר שעשן מה שעשו
דוקא תליית המן לא הביאה (עכ"פ ישירות) להצלת ישראל מצרתם, ואחרי כן עוד הוצרכה אסתר ליפול לפני רגליו ולהתחנן על אגרות שניות, וגם אחרי אגרות שניות עוד לא היו בטוחים עד שנחו מאויביהם בי"ג באדר.
נחו מאויביהם בי"ד באדר.
צופה_ומביט כתב:יש בגמרא מגילה י, ב שני מקרים שמהם הביאו שגם במות אויבי ישראל שהם אויבי השכינה אין השמחה שלימה לפני המקום. לגבי טביעת המצרים בים, אמר הקב"ה למלאכים מעשי ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה, [משא"כ ישראל אמרו שירה על ישועתם, כך החילוק הפשוט, ויש בזה עוד ביאורים מהמפרשים, וראה גם מיד את מסקנת הגמרא], ואצל יהושפט שלא אמרו הודו לה' כי טוב אלא רק הודו לה' כי היתה אז מפלתם של רשעים. ולזכור שהמצרים היו אויבי ישראל ואויבי ה' היסודיים ביותר, ועכ"ז. ואולי כי לא רצו לכלותם אלא רק לשעבדם. ועכ"פ מסקנת הגמרא שם שהוא אינו שש אבל אחרים משיש.
יש בנושא זה הרבה סתירות, והסוגיא טעונה בירור ויישוב.
ראה לדוגמא כאן.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 66 אורחים