◆ בספר... מזכיר את ספר..., מי יודע במה מדובר? ◆

[ושא_נס]

יישר כוח לך.
עדיין נותר להבין איפה העיר הזו ממוקמת על המפה ואיך היא קרויה כיום ואיך היא מאוייתת בכתיב לועזי?
מן הסתם זו עיר בשלזיה.
יישר כוח

[חיס]

יישר כוח לך.
עדיין נותר להבין איפה העיר הזו ממוקמת על המפה ואיך היא קרויה כיום ואיך היא מאוייתת בכתיב לועזי?
מן הסתם זו עיר בשלזיה.
יישר כוח

כנראה אתה צודק
העיר סמוך לדיהרנפורט
ראה בספר תולדות הדפוס העברי
https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?r ... =&pgnum=64

[ושא_נס]

פתרו לי שזה המקום
https://en.wikipedia.org/wiki/Uraz,_Low ... oivodeship

Uraz בלע"ז.
מרחק 12.5 ק"מ מהעיר דיהרנפורט.

[דרומי]

ראיתי בכתבי החיד"א מזכיר רעיון בשם ספר 'אמרי נועם'.

מי יכול להחכימני לאיזה 'אמרי נועם' בדיוק הכוונה. האמת היא שלא נחוץ לי כ"כ לעיין במקור בפנים אלא רק לדעת כיצד לציין לספר זה ('אמרי נועם - ... ?').

[יוסף חיים אוהב ציון]

ראיתי בכתבי החיד"א מזכיר רעיון בשם ספר 'אמרי נועם'.

מי יכול להחכימני לאיזה 'אמרי נועם' בדיוק הכוונה. האמת היא שלא נחוץ לי כ"כ לעיין במקור בפנים אלא רק לדעת כיצד לציין לספר זה ('אמרי נועם - ... ?').

הספר הזה אמרי נועם הוא קובץ מפירושי רבותינו בעלי התוספות חכמי צרפת ואשכנז כתב הרחיד"א בספרו שם הגדולים מערכת ספרים ו מערכת א וז"ל אמרי נועם חבור על התורה מאסף חדושים ראשונים והוא קהלת יעקב ר' יעקב דליקאטש.

[אחד מהעם]

ג"א חיפשתי והגעתי לאותם מסקנות,
אבל ד"ז לא יוכל להיות מכיון שבעל הע"ח לשבת נפטר הרבה לפני תשע"ד... [ובספה"ל לא מופיע משהו מוקדם יותר] כך שמשהו לא מסתדר לי פה.

כנראה הודפס פעם ונשרד עותקים בודדים שממנו הודפס ע"י מפעל הנ"ל. מסתמא מוכר בארה"ב המפעל והכולל המוזכר.

תודה רבה.
אשמח בכ"ז אם יש מישהו שיודע על הימצאות מהדו' קודמת לצפי'.
ייש"כ.

[משה לוי11]

בשבועות האחרונים ראיתי באחד מעלוני 'בית נאמן' של הרב מאזוז שליט"א שהזכיר ספר של רב אחד
שכתב מילים רבות משפות זרות שמקורן האמיתי הוא לשון הקודש.
אשמח אם אחד מחו"ר הפורום יודע על מה מדובר.
[ניסיתי לחפש בעלונים האחרונים אבל לא מצאתי משום מה.]

[בן מיכאל]

בספר מנהגי אמסטרדם, מביא שם 'ספר מוידרבערג' או 'ספר הקברות של מוידרבערג', מישהו יודע על מה מדובר? תודה רבה.

[חיס]

בעל מראה הפנים על ירושלמי כותב כמה פעמים
ועיין בקונטרס אחרון
האם ידוע איפה זה נדפס ?
תודה רבה וישר כוח

[מה שנכון נכון]

בספר מנהגי אמסטרדם, מביא שם 'ספר מוידרבערג' או 'ספר הקברות של מוידרבערג', מישהו יודע על מה מדובר? תודה רבה.

לכאו' זה: De begraafboeken van Muiderberg 1669-1811 https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALE ... 205171/NLI

[במסתרים]

מראה הפנים

viewtopic.php?t=4080

[יהודה בן יעקב]

כתב בעבודת המלך הלכות עבודה זרה פרק יב הלכה ו

וראיתי מי שהעיר דכוונת הסמ"ג (לאוין נז) להשיג על מ"ש רבנו לאסור דוקא השחתה בתער, ועל זה כתב הסמ"ג שיש להתישב מהך תוספתא דאם כן איך חייב על תולש משום מקיף ורק שחסרו בדפוס סוף דברי רבנו כאן בהעתקת הסמ"ג, ולהכי חשבו שהשיג על שיעור ארבעים שערות, והוא ישר מאד ועי' מ"ש בדברי רבנו להלן.

וכ"כ ב'סביב ליראיו' על היראים (סוף מצוה צג)

סביב.png (48.06 KiB) נצפה 981 פעמים

האם ידוע מי כתב כן?

(לפו"ר הדברים תמוהים, כיון שהסמ"ג רק בהמשך הדברים דן אם צריך דוקא תער, עיי"ש)

[מה שנכון נכון]

האם ידוע מי כתב כן?

תועפות ראם ע"ס יראים סי' שלו.

[בן מיכאל]

בספר לקח טוב על האגדות לרבי אליעזר ליפמאן מזמושץ' מובאת הסכמתו של רבי אריה ליב מקראקא וכעת בבריסק דליטא, לכאורה נראה שהכונה לרבי אריה ליב סירקיש בעל שאגת אריה, מישהו יודע משהו בנידון? ישר כח.

[חיס]

בספר לקח טוב על האגדות לרבי אליעזר ליפמאן מזמושץ' מובאת הסכמתו של רבי אריה ליב מקראקא וכעת בבריסק דליטא, לכאורה נראה שהכונה לרבי אריה ליב סירקיש בעל שאגת אריה, מישהו יודע משהו בנידון? ישר כח.

לכאורה אתה צודק
וכך משמע מסתבר מהספר "זמושץ' בגאונה ובשברה" עמוד 45
ראה כאן
https://digitalcollections.nypl.org/ite ... d385a7b928

אבל בתולדות שאגת אריה וקול שחל המופיע באוצר משנת תשס"ב
לא מופיע בכלל שהוא המסכים על הספר "לקח טוב" ועדיין צ"ב...

ראה עוד לעיין כאן בספר עיר תהלה עמוד 199
https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?r ... &pgnum=199

[איש_ספר]

שאלני חכ"א לאיזה ד"מ מכוון החש"ל כאן (הגהות חש"ל ריש תענית)

חשל.jpg (77.98 KiB) נצפה 911 פעמים

ההערה הזו, בדבר האשכנזים המפייטים תפילת טל אע"פ שאינם מזכירים טל כל השנה עמד בה גם המנח"א באחד מספריו.

[י. אברהם]

שאלני חכ"א לאיזה ד"מ מכוון החש"ל כאן (הגהות חש"ל ריש תענית)
ההערה הזו, בדבר האשכנזים המפייטים תפילת טל אע"פ שאינם מזכירים טל כל השנה עמד בה גם המנח"א באחד מספריו.

שאלתי את ידידי שכל רז לא אניס לי', והשיב שכנראה הכוונה לדרכי משה סי' קיז.

[כמהים_]

נמחק.

[בן מיכאל]

בספר לקח טוב על האגדות לרבי אליעזר ליפמאן מזמושץ' מובאת הסכמתו של רבי אריה ליב מקראקא וכעת בבריסק דליטא, לכאורה נראה שהכונה לרבי אריה ליב סירקיש בעל שאגת אריה, מישהו יודע משהו בנידון? ישר כח.

לכאורה אתה צודק
וכך משמע מסתבר מהספר "זמושץ' בגאונה ובשברה" עמוד 45
ראה כאן
https://digitalcollections.nypl.org/ite ... d385a7b928

אבל בתולדות שאגת אריה וקול שחל המופיע באוצר משנת תשס"ב
לא מופיע בכלל שהוא המסכים על הספר "לקח טוב" ועדיין צ"ב...

ראה עוד לעיין כאן בספר עיר תהלה עמוד 199
https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?r ... &pgnum=199

תודה!
לא נראה לי שיש להקשות ממה שלא הובא בתולדות הנ"ל.

[במסתרים]

'שיר היחוד לבני משה'
viewtopic.php?p=842169#p842169

מה יחוסו, מי חיברו, ולמה תלו אותו בבני משה?

[יהודה בן יעקב]

אנציקלופדיה תלמודית כרך ו, [גריס] טור תנא

ונחלקו אחרונים אם משערים השערות כמו שהן קבועות בגופו של אדם [40], או כמו שהן קבועות בראשו של אדם [41].

40. רמ"א בשו"ע שם; שו"ת דבר שמואל סי' נא, ע"פ הלימוד בתו"כ שם מבהרת שבעור הבשר, ועי' לשון הרמב"ם שם: מעור הבשר כדי צמיחת כו', וברמב"ם שם פי"ד ה"א בנגעי בתים מפורש יותר: מקום צמיחת שש שערות בגוף; שו"ת ח"צ שם; שו"ע הרב יו"ד שם ס"ק יא.
41. אגור הל' כתמים; פ"מ שם; ערוך השלחן שם סכ"ג.

אשמח לדעת פענוח המ"מ המודגש בהערה 41

[מה שנכון נכון]

אשמח לדעת פענוח המ"מ המודגש בהערה 41

לכאו' הכוונה לנזכר בהערה 22 (הציון לד"ה במרה"פ).
את האמור בהערה 41 ל"מ לפו"ר, וצריך לקרוא במיתון.

[יהודה בן יעקב]

לכאו' הכוונה לנזכר בהערה 22 (הציון לד"ה במרה"פ).
את האמור בהערה 41 ל"מ לפו"ר, וצריך לקרוא במיתון.

יישר כח
את הפני משה ראיתי קודם לכן, אך לא מצאתי בו דבר זה. לא שמתי לב לד"ה שמפנה למרה"פ, אך גם שם כעת לא מצאתי את הדברים.

[דוב גרין]

אנציקלופדיה תלמודית כרך ו, [גריס] טור תנא

ונחלקו אחרונים אם משערים השערות כמו שהן קבועות בגופו של אדם [40], או כמו שהן קבועות בראשו של אדם [41].

40. רמ"א בשו"ע שם; שו"ת דבר שמואל סי' נא, ע"פ הלימוד בתו"כ שם מבהרת שבעור הבשר, ועי' לשון הרמב"ם שם: מעור הבשר כדי צמיחת כו', וברמב"ם שם פי"ד ה"א בנגעי בתים מפורש יותר: מקום צמיחת שש שערות בגוף; שו"ת ח"צ שם; שו"ע הרב יו"ד שם ס"ק יא.
41. אגור הל' כתמים; פ"מ שם; ערוך השלחן שם סכ"ג.

אשמח לדעת פענוח המ"מ המודגש בהערה 41

אוצ"ל ד"מ.

[ושא_נס]

טור אבן העזר ווילהרמרש דארף תפ"ז-תפ"ח.
בשער הגימ' תפ"ז.
בעמ' אחרון יש שני "התנצלות המגיה", התנצלות המגיה השני התאריך בו בגימ' צח וצחור תפ"ח.
הראשון המצורף פה בתמונה, לא מסתדר כיצד לחשב את השנה שתהיה תפ"ז או תפ"ח.
שמו של המגיה אליעזר, וזו הסיבה להדגשת האותיות של שמו.
התיבות שהוא תפס "אלהי אבי יהיה בעזרי" גם אם נדגיש כולן הן בגימ' שע"ח.
בפסוק עצמו: "וְשֵׁ֥ם הָאֶחָ֖ד אֱלִיעֶ֑זֶר כִּֽי־אֱלֹהֵ֤י אָבִי֙ בְּעֶזְרִ֔י וַיַּצִּלֵ֖נִי מֵחֶ֥רֶב פַּרְעֹֽה". בפסוק אין תיבת "יהיה", ומשמע שהמגיה הזה הוסיף תיבת "יהיה" כי היה צריך אותה לגימ'.
(מפעל הביבליוגרפיה תפסו בכרך זה רק שנת תפ"ז, ולא נרגשו מהתאריך בחתימת התנצלות המגיה השני - שלא צירפתי פה תמונתו - בו התאריך תפ"ח, מה שמלמד שההדפסה היתה בשנים תפ"ז-תפ"ח, וכדרכם לרוב לעמוד על ענינים אלו לנכון)

חכם אחד כתב לי: "המשך הפסוק הוא "ויצלני". מכיון שמודגשות כבר האותיות אליעז"ר, אם נוסיף את המילה "ויצלני" ונדגיש רק את צ, ל, נ - נגיע לתפ"ח". ולבי מהסס אם פתרונו מכוון או שמא יש פתרון יותר קרוב ומתיישב על הלב.

יישר כוח.

[פולסברג]

ערוך השולחן אורח חיים סימן תקנא סעיף כג

מדינא דגמ' אין איסור באכילת בשר רק בערב תשעה באב ובסעודה המפסקת אבל כבר קבלו אבותינו זה הרבה מאות בשנים שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין מן ר"ח אב עד אחר ט"ב לבד מיום השבת לזכר הקרבנות והנסכים שנתבטלו בעונותינו ויש שנהגו מן י"ז בתמוז שבו בוטל התמיד ויש שכתבו רק בשבוע שחל ט"ב אבל עתה בכל ארצות פזורינו נוהגים מן ר"ח ועתה בעוה"ר כמה שמזלזלים באיסור זה ולבד שהן עוברים איסור דאורייתא מטעם נדר דכיון שאבותינו קבלו עליהם מנהג זה הוי נדר של כלל ישראל ולבד זה איך לא נבוש ולא נכלם הלא הרבה מהאומות שאין אוכלים הרבה שבועות לא בשר ולא חלב ולא ביצים ואנחנו עם בני ישראל שעלינו נאמר קדושים תהיו לא יאבו לעצור את עצמם שמונה ימים בשנה לזכרון בית קדשינו ותפארתינו ועל כיוצא בזה אמר הנביא [יחזקאל לו, לב] בושו והכלמו מדרכיכם בית ישראל ועונשם גדול מאד:

איזה אומות?

[מה שנכון נכון]

איזה אומות?

ראה כאן.

[יהודה בן יעקב]

שו"ת מכתם לדוד יו"ד סימן כח

הנה כי כן אתה עתה ברוך ה', חזור חזור ואל תסתר'ך לכ'ל הדו'ר, כי אתה הראית לדעת מתוך הסוגיא ומתוך עומק דברי הרמב"ם ז"ל דלא ימנע מאיסור דרבנן במספריים, וכדמוכח נמי מדברי רבינו מוהריב"ל ז"ל, ובפירוש איתמר בדברי חד מגדולי הפוסקים הראשונים הוא הרא"ה ז"ל בספר החינוך (מצוה רנב) ע"ש, ומעתה פשיטא דהכי נקטינן, ולא יהא אלא ספק שקול בהבנת דברי הפוסקים או מחלוקת, הרי כלל גדול לימדנו הרב מוהרדב"ז ז"ל (ח"ד סי' אלף פב) ואחריו כל ישרי לב, דכל דאיכא ספקא ומחלוקת בין הפוסקים הקבלה תכריע, וכבר ידעת כמה החמירו בזה בס' הזהר הקדוש (אדרא רבא נשא דף קל, ב), וכ"ש הכא דמשמע ודאי דליכא ספקא ולא מחלוקת כלל שגם הפוסקים שהזכירו לשון היתר ר"ל היתר מן התורה.

אשמח למצוא את דברי מהריב"ל

[בן מיכאל]

בספר קורת בתינו עמוד יז מביא זמר שחיבר מהר"ם א"ש (ברבי חיים, לא בעל הפנים מאירות), ונדפס בספר תיקון לשבת פראג ה'תס"ג, מישהו יש מושג היכן ניתן להשיג את הספר הנ"ל? ישר כח.

[חיס]

בספר קורת בתינו עמוד יז מביא זמר שחיבר מהר"ם א"ש (ברבי חיים, לא בעל הפנים מאירות), ונדפס בספר תיקון לשבת פראג ה'תס"ג, מישהו יש מושג היכן ניתן להשיג את הספר הנ"ל? ישר כח.

ראה בספר היהודים באונגריא עמווד 24 בהגהה מספר 8

https://tablet.otzar.org/#/b/17657/p/24 ... 2404777145

[מטה עז]

בשבועות האחרונים ראיתי באחד מעלוני 'בית נאמן' של הרב מאזוז שליט"א שהזכיר ספר של רב אחד
שכתב מילים רבות משפות זרות שמקורן האמיתי הוא לשון הקודש.
אשמח אם אחד מחו"ר הפורום יודע על מה מדובר.
[ניסיתי לחפש בעלונים האחרונים אבל לא מצאתי משום מה.]

רמד ואלי מפרש בדרך זו בכמה וכמה מקומות, למשל:

1. "אמור להם", אמור פירושו אהבה בספרדית, לכן מברכים "לברך באהבה".
2. "פי צדיק ינוב חכמה" ינוב מלשון novo-new, דהיינו לחדש בתורה חידושים.

[מה שנכון נכון]

בספר קורת בתינו עמוד יז מביא זמר שחיבר מהר"ם א"ש (ברבי חיים, לא בעל הפנים מאירות), ונדפס בספר תיקון לשבת פראג ה'תס"ג, מישהו יש מושג היכן ניתן להשיג את הספר הנ"ל? ישר כח.

בסה"ל.

[בן מיכאל]

ישר כח הרב חיס ומשנ"נ.

[כדכד]

המהרש"א בחי' אגדות ברכות ו' ע"א ד"ה "לו הקשבת למצותי" מביא פירוש שמפרש "בע"י בשם ר"י" שמפרש "מצותי" לשון צוות והיינו שזה שכר מי שנשאר להיות צוות לחברו שלא ישאר לבד בביהכ"נ - האם כוונתו "בעיון יעקב בשם רבנו יונה"(באמת רבנו יונה מביא פירוש כזה)?

[כדכד]

מצאתי במהרש"א שנדפס על העין יעקב שהביא את הפירוש הזה בשם תר"י בשם י"מ ולפ"ז כנראה הכוונה לרבנו יונה אבל בע"י אינו בעיון יעקב אלא בעין יעקב

[יהודה בן יעקב]

מה הכוונה 'עין יעקב'?
האם המהרש"א חיבר את פירושו על ה'עין יעקב'? לכא' המדפיסים הדפיסו את ספרו בגליון ה'עין יעקב'. ועדיין צ"ב.

('עיון יעקב' מאוחר למהרש"א)

[הוד_והדר]

אכן כך הוא בתר"י בשם יש מפרשים. ושמא הכוונה 'יש מפרשים' לחידושי הרא"ה שם

[כדכד]

מה הכוונה 'עין יעקב'?
האם המהרש"א חיבר את פירושו על ה'עין יעקב'? לכא' המדפיסים הדפיסו את ספרו בגליון ה'עין יעקב'. ועדיין צ"ב.

('עיון יעקב' מאוחר למהרש"א)

לענ"ד הפוך
המהרש"א חיבר את ספרו על העין יעקב והמדפיסים הדפיסוהו על הש"ס.
בהעתקה שנעשתה מהעין יעקב לש"ס הועתק פירוש זה כך.

[חיס]

לענ"ד הפוך
המהרש"א חיבר את ספרו על העין יעקב והמדפיסים הדפיסוהו על הש"ס.
בהעתקה שנעשתה מהעין יעקב לש"ס הועתק פירוש זה כך.

כך כותב המהרש"א בהקדמה "לחבר פירוש על כל האגדות עין יעקב וישראל"
ראה כאן
https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?r ... t=&pgnum=2

וראה באשכול כאן
http://212.199.162.70/viewtopic.php?t=10069

[נערי האוצר]

וכאן
viewtopic.php?t=60537