◆ בספר... מזכיר את ספר..., מי יודע במה מדובר? ◆

[יהודה בן יעקב]

שער הציון סימן שיח ס"ק סה

(סה) באופן זה טוב יותר שיערה המים לתוך העסענס, לצאת בזה גם דעת החוששים לצביעה, ועיין ביערות הדבש:

במהדו' עוז והדר ציינו 'שם', והכוונה ליערות דבש ח"ב דרוש ח, שהוזכר בשעה"צ ס"ק נה, והדברים שבשעה"צ שם אכן מופיעים ביערות דבש, אך הדברים שכאן לא ראיתי.

[עושה חדשות]

לא עיינתי כרגע. אבל האם לא זהו הענין הידוע שהמשנ"ב העתיק מהיערות דבש איסור צביעה באוכלין ואינו לפנינו?

[רציני]

עיין אליבא דהלכתא סג עמוד קעג. שכתב שביערות דבש כתוב להיפך עיי"ש.
ובספר תפארת השבת סידורא דפת עמוד שעה שאולי זה ט"ס וצ"ל שערי תשובה סימן שיח.

[יהודה בן יעקב]

לא עיינתי כרגע. אבל האם לא זהו הענין הידוע שהמשנ"ב העתיק מהיערות דבש איסור צביעה באוכלין ואינו לפנינו?

זה הנושא, אני גם ידעתי כך. אך התפלאתי שעוז והדר ציינו ע"ז ציון.

[יהודה בן יעקב]

עיין אליבא דהלכתא סג עמוד קעג. שכתב שביערות דבש כתוב להיפך עיי"ש.

יישר כח.
מצורפים דבריו שם, ומה שציטט קטע נוסף ביע"ד, הוא בדרוש י.
לכא' יתכן לומר שכוונת השעה"צ לתיבות המודגשות, שכיון שהיע"ד חשש מחילול שבת מכמה טעמים, סבר לומר שהוא משום צביעה, וע"כ כתב רק עיין יערות דבש

אליבא.png (220.89 KiB) נצפה 1248 פעמים

[אשי ישראל]

באליה רבה או"ח סי' נב הביא ש"פסקי תוספות" כתבו ש"אם יש שהות יותר (למאחר לביהכנ"ס וכבר אמר הללו אל בקדשו והללו מן השמים, שבמקרה כזה לא יאמר מזמור לתודה כדעת הלחם חמודות, אלא) יאמר גם הללי נפשי והללו כי טוב והללו שירו לה' (וזה עדיף ממזמור לתודה)... וכ"כ פסקי תוס' למנהגים".
בהמשך מיד: "עוד כתב פסקי תוס' ואם יש שהות יותר יאמר גם מזמור לתודה..." וכו', דהיינו שהמאחר לביהכנ"ס וצריך לקצר בפסוד"ז כדי להשיג את הציבור, סדר הקדימות הוא: ששת ההללויות, אח"כ שירת הים, אח"כ הודו, אח"כ מזמור לתודה, אח"כ ברוך ה' לעולם.
לא מצאתי מי הם פסקי תוס' ' ומי הם 'פסקי תוס' למנהגים' ובעיקר, היכן הדברים מובאים?
בשם הגדולים (מערכת ספרים מערכת פ' אות קכא, וכעי"ז כתב בשע"ת סי' קע, סק"ד) כתב שכוונת הא"ר אינה לפסקי תוספות שלפנינו אלא כוונתו לספר של "רב אחרון", וספר זה עמד לפני הא"ר. האם נתגלה מאז מיהו אותו ספר? מדברי הא"ר הנ"ל משמע שמדובר בשני ספרים שונים - פסקי תוס', ובנוסך פסקי תוס' למנהגים. אני צודק? אחד מהם אולי כן ידוע?
אשמח לעזרתכם.

[במסתרים]

פסקי תוספות

viewtopic.php?p=836319#p836319

[אשי ישראל]

פסקי תוספות

viewtopic.php?p=836319#p836319

יישר כוח. סייע לי.

[בינה להבין]

שאלתי כבר במקום אחר, ואולי כאן המקום

בשו"ת ר"מ גלאנטי סי קכד כתב,
"כתב הרא"ש ז"ל בפסקיו והר"ן בשאלותיו שכל דבר שאינו נמצא בגמרא ואין לו שורש בגמרא כלל כי אם במחלוקת הפוסקים מאן דעביד כמר עביד ומאן דעביד כמר עביד ותלוי במנהג שנוהגים באותה העיר"
האם ידוע מראה מקום לדברי הרא"ש והר"ן אלו?

[משה לוי11]

מה שם המחבר של ספר זה? ביקשתיו ולא מצאתיו.

[יהודה בן יעקב]

מה שם המחבר של ספר זה? ביקשתיו ולא מצאתיו.

באר דבריך
אתה שואל על מחבר הקובץ שהוספת, או על ספר שהוזכר בתוך הקובץ?

[חיים סופר]

בספר ש״ך על התורה מביא מספר ״באר מים חיים״ למי הכוונה ?

[משה לוי11]

מה שם המחבר של ספר זה? ביקשתיו ולא מצאתיו.

באר דבריך
אתה שואל על מחבר הקובץ שהוספת, או על ספר שהוזכר בתוך הקובץ?

על מחבר הקובץ.

[אברהם שרייבר]

בספר ש״ך על התורה מביא מספר ״באר מים חיים״ למי הכוונה ?

רבי חיים בן יעקב עובדיה, נדפס בשלוניקי ש"ו

[אברהם שרייבר]

מה שם המחבר של ספר זה? ביקשתיו ולא מצאתיו.

באר דבריך
אתה שואל על מחבר הקובץ שהוספת, או על ספר שהוזכר בתוך הקובץ?

על מחבר הקובץ.

זהו קטע ממאמרו של ידידינו ר' יעקב ישראל סטל, בתוך קובץ אור ישראל, קובץ כז

[משה לוי11]

יישר כח!

[בן מיכאל]

ראיתי בויקי אזכור על ספר אליהו שנכתב במאה השלישית, ויש עליו ערך באנגלית https://en.wikipedia.org/wiki/Sefer_Elijah
מישהו יודע מה הספר הזה? חלק מהספרות הנוצרית? יש איזה מקום שניתן לקראו? תודה רבה.

[יהודה בן יעקב]

כתב החיד"א בעין זוכר מערכת מ אות ד

מילתא דאתיא בג"ש אי טרח וכתב לה קרא פליגי רבוואתא התוספות והר"ן וכמו שכתב הרב משנה למלך פ"ד דמלוה דין א'. ולפי דעת הר"ן והוא דעת הרשב"א דמילתא דאתיא בג"ש טרח וכתב לה קרא נסתלקה קושית וכו'

לאיזה רשב"א כוונתו?

[בברכה המשולשת]

ראיתי בויקי אזכור על ספר אליהו שנכתב במאה השלישית, ויש עליו ערך באנגלית https://en.wikipedia.org/wiki/Sefer_Elijah
מישהו יודע מה הספר הזה? חלק מהספרות הנוצרית? יש איזה מקום שניתן לקראו? תודה רבה.

לפי הערך שם זה ספר יהודי, וזה פורסם בבית המדרש של ילינק (1855, עמ' 65)

[יהודה בן יעקב]

כתב החיד"א בעין זוכר מערכת מ אות ד

מילתא דאתיא בג"ש אי טרח וכתב לה קרא פליגי רבוואתא התוספות והר"ן וכמו שכתב הרב משנה למלך פ"ד דמלוה דין א'. ולפי דעת הר"ן והוא דעת הרשב"א דמילתא דאתיא בג"ש טרח וכתב לה קרא נסתלקה קושית וכו'

לאיזה רשב"א כוונתו?

שוב ראיתי דכ"כ ביד מלאכי כללי התלמוד כלל תכ

מילתא דאתיא במה הצד טרח וכתב לה כמו מילתא דאתיא בק"ו, תוס' פרק ר"א דמילה דף קל"א ב' ד"ה אי מעומר אך בעל משנה למלך כתב בפ"ד מהלכות מלוה ולוה הלכה א' דגבי ביניא לא אמרינן מילתא דאתיא מביניא טרח וכתב לה קרא והוא פלא דאישתמיטו מיניה דברי התוס' הנזכרים ומילתא דאתיא מג"ש והיקש כתב הר"ן בריש נדרים דף ג' דטרח וכתב לה קרא וכן מצאתי להרשב"א ז"ל בחידושי שבת דף כ"ה ב' אך מדברי התוס' ריש פרק איזהו נשך [דף] ס"א א' ד"ה ג"ש נראה דלא ס"ל הכי ע"ש ודוק וכ"כ משנה למלך שם בשם התוס'

אך לפו"ר לא מצאתי את דברי הרשב"א במקום המסומן

[בן מיכאל]

ראיתי בויקי אזכור על ספר אליהו שנכתב במאה השלישית, ויש עליו ערך באנגלית https://en.wikipedia.org/wiki/Sefer_Elijah
מישהו יודע מה הספר הזה? חלק מהספרות הנוצרית? יש איזה מקום שניתן לקראו? תודה רבה.

לפי הערך שם זה ספר יהודי, וזה פורסם בבית המדרש של ילינק (1855, עמ' 65)

ישר כח!

[בן מיכאל]

ראיתי בויקי אזכור על ספר אליהו שנכתב במאה השלישית, ויש עליו ערך באנגלית https://en.wikipedia.org/wiki/Sefer_Elijah
מישהו יודע מה הספר הזה? חלק מהספרות הנוצרית? יש איזה מקום שניתן לקראו? תודה רבה.

לפי הערך שם זה ספר יהודי, וזה פורסם בבית המדרש של ילינק (1855, עמ' 65)

אתה בטוח שזה הספר? - חיפשתי את המצוטט כאן, ולא מצאתי.

[בברכה המשולשת]

זה מה שכתוב בערך בויקי באנגלית. לא בדקתי בעצמי.

[בן מיכאל]

תודה.

[יהודה בן יעקב]

כתב החיד"א בעין זוכר מערכת מ אות ד

מילתא דאתיא בג"ש אי טרח וכתב לה קרא פליגי רבוואתא התוספות והר"ן וכמו שכתב הרב משנה למלך פ"ד דמלוה דין א'. ולפי דעת הר"ן והוא דעת הרשב"א דמילתא דאתיא בג"ש טרח וכתב לה קרא נסתלקה קושית וכו'

לאיזה רשב"א כוונתו?

שוב ראיתי דכ"כ ביד מלאכי כללי התלמוד כלל תכ

מילתא דאתיא במה הצד טרח וכתב לה כמו מילתא דאתיא בק"ו, תוס' פרק ר"א דמילה דף קל"א ב' ד"ה אי מעומר אך בעל משנה למלך כתב בפ"ד מהלכות מלוה ולוה הלכה א' דגבי ביניא לא אמרינן מילתא דאתיא מביניא טרח וכתב לה קרא והוא פלא דאישתמיטו מיניה דברי התוס' הנזכרים ומילתא דאתיא מג"ש והיקש כתב הר"ן בריש נדרים דף ג' דטרח וכתב לה קרא וכן מצאתי להרשב"א ז"ל בחידושי שבת דף כ"ה ב' אך מדברי התוס' ריש פרק איזהו נשך [דף] ס"א א' ד"ה ג"ש נראה דלא ס"ל הכי ע"ש ודוק וכ"כ משנה למלך שם בשם התוס'

אך לפו"ר לא מצאתי את דברי הרשב"א במקום המסומן

שוב ראיתי כי כוונת היד מלאכי לחי' הרשב"א למס' שבת במהדו' הראשונה שנדפסה בשם 'שבע שיטות' קושטא ת"פ, דף כה טור ב (חידושי שבת סד, א ד"ה בגד), ושם איתא: מילתא דאתיא בג"ש טרח וכתב לה קרא, אך הוא ט"ס וצ"ל: בהיקישא, כמו שהוא במהדו' החדשות, וכן העיר בלב שומע מערכת מ' סוף אות יז.
ולכא' זו גם כוונת החיד"א בספרו עין זוכר.

[חיים ל.]

(חידושי שבת סד, א ד"ה בגד), ושם איתא: מילתא דאתיא בג"ש טרח וכתב לה קרא, אך הוא ט"ס וצ"ל: בהיקישא, כמו שהוא במהדו' החדשות, וכן העיר בלב שומע מערכת מ' סוף אות יז.

וקדמו בזה במטה אהרן אות אות כח ס ע"ד ד"ה ושוב ראתה.

[יהודה בן יעקב]

וקדמו בזה במטה אהרן מערכת הג' אות כח ס ע"ד ד"ה ושוב ראתה.

הביאו השדי חמד מערכת המ' כלל כז ד"ה ומה שכלל, ובדברי הנ"ל מיושבת קושיתו שם, על הגהת הרמ"ך ביבין שמועה, וכפי שכתב הרמ"ך בספרו יד מלאכי וכנ"ל.

[דוב גרין]

ראיתי בויקי אזכור על ספר אליהו שנכתב במאה השלישית, ויש עליו ערך באנגלית https://en.wikipedia.org/wiki/Sefer_Elijah
מישהו יודע מה הספר הזה? חלק מהספרות הנוצרית? יש איזה מקום שניתן לקראו? תודה רבה.

לפי הערך שם זה ספר יהודי, וזה פורסם בבית המדרש של ילינק (1855, עמ' 65)

אתה בטוח שזה הספר? - חיפשתי את המצוטט כאן, ולא מצאתי.

הכותב בויקיפדיה כנראה טעה בקריאת דברים אלו

[בן מיכאל]

הכותב בויקיפדיה כנראה טעה בקריאת דברים אלו

מבריק! אז זה בורות של ממש.

[יהודה בן יעקב]

כתב באור שמח תפילין ומזוזה וספר תורה ה, י

ומחנכים את הקטנים. נ"ב. יעוין מש"כ בסוף הלכות נחלות בזה.

האם ידוע למה כוונתו?

[פולסברג]

שו"ת משנה הלכות חלק טו סימן סב

ואמרתי מזה לחכ"א שההולכין על חתונות שעושין שם מה שקורין פה שמארגעס - בארד בלע"ז וסובבים שם אנשים ונשים וכל אחד לוקח צלחת בידו ומסובב והולך ואוכל ככלב הגם שאינו בשוק ממש מ"מ נראה שזה ג"כ בכלל הרעבתן הנ"ל ובפרט אם יש שם נשים ואנשים כדרך המקומות אלו והוא מסתכל ומדבר עמהם, שיש ח"ו בכלל ואכול ושתו ויקמו לצחק ואמרתי שמי שאכל על שמאגעס בארד באופן כזה בעמידה או בהילוך ונושך מהלחם בפיו וכיוצא בו יש ליזהר אח"כ שלא לקראו להיות עד מעדי קידושין כי זה יותר מזלזול בעצמו וגם עסקו עם הנשים שם עכ"פ ספק פסול אית ביה, והרב המסדר מהדר ומדקדק בכל מיני הידורים ולוקח עד שיש עליו ספק פסול או ודאי פסול ולבי לפומי לא גליא.
וכד הוינא טליא שמעתי מפי מו"ר זצוקלה"ה שהגאון בעל שו"מ בעת יריד פתח החלון והביט ברחוב וראה אדם אחד בשוק וקראו שיכנס לפניו ושאלו מאיזה מקום הוא והשיב לו מקראקא, שאל אותו האתה מכיר את הרב מקראקא אמר כן, א"ל אם אני אמסור לך מכתב שתמסרהו להרב מקרקא תעשה לי אמר בתש"ח וא"ל עוד אבל בתנאי שלא תפתח המכתב הבטיח לו הוא אך יצא יצא וחבריו שאלוהו מה זה מה יש לך שייכות עם השו"מ והוא מן הפחותים שבהם והשיב להם מה אני אדם חשוב ואני יוצא ונכנס אצל השו"מ ולא עוד ששלח אתי מכתב להרב מקרקא וגם שם אני יוצא ונכנס חבריו קנאו בו והוא הלך ובגאותו שחקים בא לקראקא ונכנס להרב ואומר רבי יש לי מכתב לכם מהשו"מ הרב מקראקא בהכירו תמה וכי אין לו להשו"מ לשלוח מכתב רק ע"י זה וחשב אולי מחמת דחיפות הענין ולכן מיד שנתן המכתב פתחו הרב מקרקא והנה התוכן למע"כ ידידי הגאון מקראקא, להסיר מכשול, הנני בכתב להעיד על מוכ"ז שראיתיו ברחוב אוכל בשוק ולכן הוא פסול לעדות וחתם.
ומה שתמה כיון שעכשיו רוב העולם עושין כן אשאל אם אמרו רובם בגזל הותר הגזל בשביל זה אם רואים אחד שגזל אפי' פחות משו"פ מ"מ כיון שרגיל בכך נפסל והרי כן פי' בתוס' לפי הירושלמי, ואם השוק הוא מלא רעבתנים ונכנסים למקום אחד גרגרנים ורעבתנים ופרוצים הרבה כמו נוא יארק וכיוצא בו אכתי אין זה עושה הרעבתנים למכובדים אלא הוא חבורה גדולה עם רעבתנים וגרגרנים ונפסלים אליבא דכ"ע גם אליבא דהב"י ז"ל. ועיין תענית כ"ב ע"א רב ברוקא חוזאה הוה שכיח בשוקא דלפט הוה שכיח אליהו גביה א"ל איכא בהאי שוקא בר עלמא דאתי א"ל לא אדהכי והכי חזא לההיא גברא דהוה סיים מסאני אוכמי וכו' א"ל האי בר עלמא דאתי וכו' אדהכי אתו הנך תרי אחי אתי א"ל הנך נמי בני עלמא דאתי נינהו ע"ש כל המעשה. והנה רב ברוקא הי' שכיח בשוק ומסתמא היו שם אנשים הרבה בשוק ואפ"ה כד שאל רב ברוקא לאליהו אמר לי' שלא הי' שם אפי' אחד שהוא בן עוה"ב עד שבא האי זנדוקנא והני תרי אחי ולא נתפעל מזה רב ברוקא שאיך זה אפשר שכל אלו אינם בני עוה"ב וזה הי' בזמנם כ"ש בזמנינו בשוקא דנוא יארק או פאריז וכיוצא אוי לי אם אומר.
ולא אכחד מעטי שראיתי לאחד מהאחרונים שיצא ללמד זכות דהיכא דנהוג להיות זולל וסובא הו"ל כבוד ולא בזיון אבל לפענ"ד פשוט שזה אינו וכולי עלמא הם אביי ורבא ולומדי התורה הכשרים צנועים בהילוך וצנועים באכילה וי"ר שנזכה לקדש שמו באכילה ושתי' ולא נהי' נגררים ח"ו אחרי זוללי בשר וסובאי יין וכדאי להעיר מס' נועם אלימלך פ' חקת ד"ה ויקחו אליך ואמר הכתוב ועשית לו זר זהב סביב ר"ל שהצדיק אוכל בקדושה ובטהרה ובמחשבות קדושות ואם הי' אפשר בלא אכילה לא הי' אוכל כמבואר בספרים והצדיקים אוכלים בסתר וביחידות מחמת הבושה שבושים לאכול כי נפשם חשקה תמיד בדביקות הש"י ולהיותם כמלאכי אלקים שאין בהם אכילה אך מחמת שהיא דבר בלתי אפשרי הם עושים זר זהב סביב לאכילתם בקדושה גדולה ע"ש. והוא פלא גדול. ועיין בכורות מ"ד ע"ב תוס' ד"ה ואין שותין מים בפני רבים.
ומה מדויק בזה לשון המשנה רפ"ק דברכות מ"א מאימתי קורין את שמע בערבית משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן וכולן תמהו על לשון נכנסין וכי היכן מצינו שיצאו שצריכין ליכנס היל"ל משעה שהכהנים אוכלין בתרומתן או הותרו לאכול בתרומה ולהנ"ל מובן מאד דכהנים כולם צדיקים עם קודש כשנכנסו לאכול תרומה נכנסים לאכול בסתר וכדעת הגה"ק מהר"א ז"ל ואגב אורחיה קמ"ל סדר אכילה בקודש וכמ"ש שם לענין ק"ש ומילתא אגב אורחא קמ"ל אימתי נכנסין והכ"נ וז"ש נכנסין.

למי הכוונה?

[יוסף חיים אוהב ציון]

למי הכוונה?

פסקי הלכות יד דוד הלכות אישות אות ר"כ. אולי אני טועה.

[אליסף]

איך רצה השו"מ לפסול את הלה לעידות על סמך עידותו - בכתב - כעד אחד?