ד. גט קטנה שנתקדשה מדעת אביה ובא לגרשה מן הארוסין, והורו להלכה ולמעשה לכתוב ב' גיטין, אחד כלפי אביה ואחד כלפי דידה, ע"פ הוראת אדמת קדש בחלק אה"ע סי' ד"ן, יעו"ש. ועיין בגט מקושר דף י"ב מעשה רב שנעשה פה עיה"ק לתת ב' גטין כנז', ועיין פאת נגב אה"ע סי' כ' באורך, ונכתב גט א' בנוסח המובא בגט מקושר בולה , ונכתב ונחתם בכל השאלות הצריכות ונתן ביד אבי הבת, וכה אמר המגרש הנז' גט בתך פב"פ שתהיה מגורשת בו ממני ומותרת לכל אדם. ואח"כ חזרו ועשו התרות ובטול מודעות למתגרש כבראשונה, ונכתב הגט כבראשונה ונכתב הגט הב' כנוסח הגיטין, אלא במקום אנתתי כתבו ארוסתי. וישבה הבת בין ברכי אביה, ותפש אביה בידי הבת, וא"ל המגרש בב' לשונות, גט בתך פב"פ שתהיה מגורשת בו ממני ומותרת לכל אדם, ואח"כ אמר ג"כ לנוכח הרי זה גטך וכו', והשליכו בידיה. כהסכמת הרב גט מקושר נבון ז"ל, פ"י אות צ"ג. ועיין רוב דגן דף ס"ד ע"א אות מ"ד.
ה. גט מומר ע"י שליח, לא עשו התרת נדרים ושבועות להמגרש, כנז' במזבח אדמה דף ל"ב , וכן כתב הרב בתי כהונה . ומשום שהוא מומר וצריך לעשות זיכוי תחילה ואח"כ שליח הולכה, חששו למ"ש הרב יד אהרן ז"ל דף קמ"ג ע"ב דאין למנותו לשליח הולכה קודם כתיבה, כדכתוב בסדר הגט שבס' בתי כהונה דף פ"א סוף ע"ב, משום שע"י הזיכוי שמזכה הגט הבעל לשליח הוי ביטול השליחות מהולכה, וכן כתב התרומת הדשן סי' רל"ז. ואע"ג שראו להרב מכתב מאליאו דף ע"ז ע"א שכתב על דבריו דלא מילתא פסיקתא היא, יעו"ש, מ"מ לצאת ידי חובת התרומת הדשן זאת עשו, הסדר תחילה כמו נתינת הגט לאשה בידה עד שנכתב ונחתם הגט כדינו, זאת בלבד שצוו להשליח לעמוד על גבי הסופר בשעת כתיבה וחתימה ויקח סימני הגט, ונתן המומר הגט לשליח וזיכהו כדינו, ואח"כ נטלו מיד השליח ומינה אותו שליח הולכה. וכן מתבאר מדברי הרב פרי האדמה בח"ד דף ס' בסדר גט מומר ע"י שליח, יעו"ש. ונכתבה ההרשאה ככתוב בע"ד אות באות סי' בסי', אלא שטעה הסופר, דבמקום ושליח שליח הכתוב שם, כתב ושליח שלוחך שליח, וגם העד הא' חתם בהרשאה רחוק מן הכתב כמעט שיעור שורה. וראו שהיה עת ערב, והיה מומר דיש לחוש פן יחזור בו, הקלו להכשיר, ומה גם דגם בכה"ג ושליח שלוחך שליח מובן הכוונה. ועוד שראו בזכרונות פנקס הגיטין שהרבנים חכמי בתי דינים שקדמו הנהיגו לעשות סי' אחר ע"י שליח, לנקוב בגוף הגט בצד אות ן' דפיטורין ולכתבו בהרשאה, כן כתב בנוסח המובא בפרי האדמה שם, וכן עשו גם הם. ועשו קיום ב"ד בהרשאה וחתמו ב"ד הצדק בחתימתם הנהוגה, וכתבו אגרת לב"ד רבא דקושטא וכתבו ורמזו להם כל הנז', פ"י סי' קנ"ו . ועיין ישרי לב חלק אה"ע מערכת ג' אות א' במזכרת הגיטין ואות י"ב.
ג. זמן. בזמן כתיבת הגט תהיה החתימה. ומצאתי בפ"י אות ע"א וז"ל, שמעשה בשכיב מרע וכשהלכו ב"ד לבית החולה היה לעת ערב, ועט"ר מוהר"מ סוזין חש פן לא יגמר להכתב ביום, ושלח לאמר לב"ד שיכתבו בגט י"ד שורות, ויכתבו בב' שורות הנוספות, גיטא דנא נכתב קצתו ביום הנז', ונגמר ונחתם בלילה שלאחריו שהוא יום פלוני לירח הנז', והכל שריר וקיים, ויהיה כתיבת שתי שורות הללו בכתב אשורית מרובעות ככל כתב הגט. ועיין לחם שלמה ס"ק ל"א. ע"כ.
א. טשטוש. אירע שנתפשטו האותיות מלחות הדיו, והכשירוהו ממ"ש הגט מקושר בולה סי' כ"ה ס"ק מ"א דכיון דתינוק קורא אותם כשר. פ"י אות קמ"ו.
ב. כנוי. אם יש לבעל ב' כנויים, כותבים המכונה כך והמכונה כך. ויקרא אברהם דף צ"ו ע"ג . ועיין פ"י אות ה', ועיין קנין הגוף בשמות דף ח' ע"א בשם דמתקרי פלוני ודמתקרי פלוני, ובסדר הגט בעל שם חדש אות ז"ך שעשו מעשה דמתקרי פ' ומתקרי וכו' כהוראת גט מקושר סי' ה"ן, ולחם שלמה דף קנ"ח ע"ד סי' יו"ד, וכן כתוב בסי' מ"ו. ובפ"י אות י"א כתוב, שעשו מעשה דכתבו דמתקרי פלוני דמתקרי פלוני, וצ"ע לענין מעשה. ועיין ויקרא אברהם דף צ"ט אות ח"י, וי"ל עליו. ועיין פאת ים דף ס"ג ע"ב בגט י"ג אלול, וגנזי חיים דף ב"ך סוף ע"ב .
ה. שליח הולכה. בעיה"ק ירושלים ת"ו נוהגים לעשות ב' שלוחים, אעפ"י דפשיטות מרן ז"ל כהוראת ר"ת דא"צ כי אם שהבעל ימנה שליח שלא בפניו, עכ"ז עשינו שליח ראשון כאן כדי שיעיד בפני נכתב ובפני נחתם, והשליח שני יאמר שליח ב"ד אני ודיו. וכ"כ הרב דברי אמת בקונטריסיו . וכבר עשו מעשה כמה פעמים כן בב' שלוחים, והגט וההרשאות מסרום ביד איש נאמן, וכתבו כתב לב"ד של שם והודיעום, גם בשאר שנויים כגון וחניכא באלף וכיוצא הכל כמקום הנתינה ע"כ. פ"י סי' ק"צ. ובסי' קצ"ז כתוב שעשו מעשה בשליח אחד שמינהו הבעל שלא בפניו, וכתבו נוסח ההרשאה בלשון נסתר וזוג אחד של עדים, ע"כ נמצא . ואנן בדידן כבר כתבנו שאין לנו לעשות כן לכתחילה כ"א ב' שלוחים וב' כתי עדים וכנז"ל, ואפשר דהיה להם שעת הדחק ולא מצאו ב' כתי עדים או איזה הכרח אחר, ואין לנו לעשות מעשה אלא בב' כתי עדים ושתי הרשאות ע"כ.
============
כל הציטוטים הללו נמצאם אות באות בספר הוראה דבית דין לר"מ פארדו.
אלא שלא מובן מה פשר הכינוי פ"י וגם המראה מקום לא מתאים.
ואולי בכ"ז מדובר בספר אחר שהווה מקור גם להוראה דב"ד וגם לזכרונות אליאו?