תיקו כתב:טענה נוספת העלה ה"שואל ומשיב":
אבל באמת הרבה יש לדבר בזה על מה שנהגו לשרוף בגדים עליו בל”ג בעומר, והם עוברים על בל תשחית ... וגם הוא דרכי האמורי, וכמבואר בע"ז שם, ושו"ע, דשורפין על המלכים ולא משום דרכי האמורי. (מלבד) [מכלל] דלשאר אנשים מלבד הנשיא ומלך, יש בו משום דרכי האמורי. ואף הנביאים והחסידים ות"ח בכלל. ובאמת שכן עד היום המנהג ביניהם כן. והרבה יש לדבר בזה, ומה אעשה כי בעו"ה לא ישמעו בזה לקול המורים. וכבר אמרו "כשם שמצוה לומר דבר הנשמע וכו'." ובפרט בדבר שנהגו, וחושבין ההמון שמצוה הם עושים, שקשה לפרוש. וישראל קדושים ורוצים לזכות במצוה. ופשיטא שבימי האר"י ושאר קדושים אשר בארץ, לא היו עושים, רק לימוד על קברו, ותפילות ותחנונים, שבמותו וביום זה יתעורר רחמים על ישראל. ופשיטא שהב”י וסיעתו לא היו מניחים לעשות כזאת, ורק אח"כ נתפשט המנהג. ואח"כ חשבו למנהג קדום ומתייראים שלא יענשו ח"ו. ואני ערב להם, שאם היו לוקחים אותו ממון, והיו מפרנסים בו עניי ארץ ישראל בזה, שיותר היה ניחא לרשב”י, והנאה לו והנאה לעולם." (שם)
תיקו כתב: אצל הגויים בבריטניה (ומשם עבר למדינות אנגליות נוספות) קיים חג עממי כבר מלפני 400 שנה ועד היום, שבו מדליקים מדורות, שורפים בהם בובות, ותפוחי אדמה. (החג מכונה: ליל גאי פוקס-או ליל המדורות, [Guy Fawkes Night Bonfire Night] על שם הצלת המלך בשנת 1605 מידי פוקס, שבובה בדמותו נשרפת במדורות האלו כל שנה.) יש המקשרים את התפתחות ל”ג בעומר, עם זמן השלטון הבריטי בארץ ישראל, שהעתיק את המנהג הבריטי לישראל..
תיקו כתב:בעייתיות נוספת במדורה היא על פי תוספתא שבת פ"ז א: והמרקד לשלהבת הרי זה מדרכי האמורי. (כיון שחגיגות לג בעומר מתרכזות סביב המדורות.)
כרם כתב:אני שמעתי מאחד המשגיחים זצ"ל:
מי שתורתו אומנתו פטור מן התפלה, והיינו כרבי שמעון בר יוחאי, שהיה עוסק בתורה ופטור מן התפילה, משום דמניחין חיי עולם ועוסקין בחיי שעה.
והנה עתה נתהפך הגלגל. כי סוגרים הגמרא ועולים מירונה להתפלל.
היחפוץ רשב"י בזה?
הראבד כתב:בדורנו, כידוע, מרן הגר"ע יוסף הוא מגדולי המתנגדים לנסיעה למירון בל"ג בעומר.
ורבים תמהים על כך, ויש הנוטים לשייך זאת למשנתו ההלכתית, ולסוג החשיבה שלו.
אכן לא כך הם פני הדברים.
שמעתי ממנו לפני כשני עשורים בשיעור [וכיו"ב נדפס בס' מעדני מלך בקיצור] כי בשבתו בביה"ד בפ"ת הובאו לפניו כמה מקרים שהיה צריך לפרק את הבית רח"ל, בגלל החגיגיות של ההמון הנבער באהלים של מירון . וד"ל. וא"כמ.
וסיפר הרב כי האשה בכתה וכו' לא ידעתי וכו', אבל את הנעשה אין להשיב, ומשום כך הוא סיים דתמיד הוא מתריע ע"כ וכו',
לא ידען כתב:מעניין לדעת מנין מגיעה ונובעת התופעה הזאת, שחוזרת ובאה במחזוריות מדוייקת מתוזמנת ומושלמת, נגד הנסיעה לרבי שמעון בר יוחאי.
מעולם, אבל מעולם. לא ראיתי כותרת ב'קול העיר' או במשפחה' "הגרי"ש אלישיב נגד הנוסעים לגלי צאנז" או: הגר"ג אדלשטיין: הנופש שלי הוא במרפסת רח' ראב"ד.
לא שמעתי אפי' על רב אחד שיתיר נסיעה לאילת. אבל גם לא קראתי ולו לבלר אחד שכותב זאת.
מה יגידו הצדקנים. טוב אבל פה אנשים חושבים שהם עובדים את ד', ולא היא הם עוברים על רצון ה'שואל ומשיב' או לחילופין 'הרב אלישיב לא 'אחז מזה'...
מאימתי נעשו כל אלו לקאצקערס' או לנוברדיקערס', שמדייקים, ועוד על זולתם, שיעשו כל מעשיהם לשם שמים ובדקדוק הלכה.
לא שמעתי איש ניגש לטישים חסידיים המוחאים כף בשבת ומעיר להם על כך (רק שיעז..) וזו הלכה מפורשת.
ויש הרבה עוד להאריך.
ועיין בספר זכר דוד מאמר ג' פרק לח' בשם הקדמת ס' הלולא רבא:"מעשה שהיה יום אחד כשהיו יושבים תלמידי האר"י סביב רבם ולומדים אמר הרב לחברים תדעו שהרבנים נתקבצו במעמד ורוצים לבטל הלולא דרשב"י באמור שלא ילכו נשים מקושטות למירון ואם ילכו בבגדי חול לא ילכו שם זולת זקנות. ואם ככה יעשו להוציא לפועל ההסכמה הנ"ל ח"ו יבא מגפה גדולה ויכלה רעים וטובים. והשיב הרח"ו ולמה מר לא יודיע להם הדבר להציל את ישראל, אמר לו הרב אינם מאמינים בי. הלך הרח"ו ודברו עמו שמה שהם רוצים לעשות כן לפי שבימים ההם יש שמחות וגילות במאכל ומשתה ואם מידי עבירה יצאנו מידי הרהור לא יצאנו ואין ראוי במקום הקדוש הזה לעשותו והשיב להם האמת עמכם אבל מה נעשה שהרשב"י מרוצה בזה וכמה שנים שנוהגים כן וח"ו יקפיד עלינו ויבא הנגף בעם. אבל אני אומר לכם הדבר אם תאמינו לי שבאלו הימים במירון לא יש תערובת לא החוטא ימות בעוונו. ואז בשמעם דבריו נמנו וגמרו לבטל הסכמה זו ונתבטלה"
אמנם חזינא למקצת עם קדשים דטענינן קים לי ואחזו דרך המקובלים הנ"ל."כי בו [בלג' בעומר] אין שטן ואין פגע רע כנודע דעיילי' למערתי' אנשים ונשים בחורים ובתולות ואמר רשב"י הנח להם לישראל שאין יצר הרע שולט במקומו".
ובס' רוח הי"ם לר' יעקב הלל עמ' סט' השיג על דברים אלו.
בן ירושלים כתב:שמעתי אימרה נאה בשם ר' בערל אויערבאך זצ"ל (אחי הגרש"ז) כשדבר באופן כללי על קברי צדיקים : "הנסיעה לקברי צדיקים בדרך כלל היא כטיול, אבל זה המובחר שבטיולים.
יראה- שלם כתב:ראו נא דברי החת"ס בראשית התשובה שאילו היה הוא עצמו כאן לא היה פורש מן הציבור
"... ולכן נראה שיש למכור את הקרשים עפ"י הגבאים והמתפללים... ואחרי כן יש לשורפם, ורצוי להמשיך ולשורפם בל"ג בעומר בהדלקת רשב"י, והיה רצוי לאסוף את אפר לגונזם".
חזור אל “בין פסח לעצרת - ספיה"ע, ל"ג בעומר, שבועות”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 4 אורחים