מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

הברה אשכנזית

מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
יאיר
הודעות: 10741
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: הברה אשכנזית

הודעהעל ידי יאיר » ד' אפריל 25, 2012 10:51 am

אם כדבריך אני מסכים.
אך ודאי שכולם טוענים ושואפים להיות כמה שיותר קרוב ל"מקור", אחרת כל כללי ההגייה והדקדוק מיותרים, לא?
(כלומר, אם שינויים לא מעלים ולא מורידים לדינא, מדוע כ"כ נשמרו בכל מקום לבטא כהלכה לפי שיטת כל אחד?).

בברכה המשולשת
הודעות: 14198
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: הברה אשכנזית

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ד' אפריל 25, 2012 11:11 am

ויעויין בתשובת מרן האגר"מ (אינה כעת תח"י לציין מקומה המדוייק) שכתב שכל שהרבה יהודים מדברים כך- זה בגדר של לשה"ק, אך כידוע שדבר זה עצמו שנוי במחלוקת הלכתית בין גדולי הדורות האחרונים.

הוגה
הודעות: 1346
הצטרף: ד' אוקטובר 05, 2011 5:08 pm

Re: הברה אשכנזית

הודעהעל ידי הוגה » ד' אפריל 25, 2012 11:16 am

יאיר,
בוודאי שכל אחד אמור לשמור ולהישאר במקובל לו, כי בשבילו /סובייקטיבי, זהו ה"מקור",
כי איננו יכולים לדוגמא להמציא אופן חדש ולהחליט, לקרות אות ה', כמו עי"ן גרונית עמוקה...
-- מפני שאיננו רוצים להתרחק בידים, מלשון הקודש המקובלת לכל אחד ואחד מאיתנו,
-- כי אם כן, כבר לא "לשון הקודש" יחשב, כי אם לשון חדשה.

לכן כל קהילה משתדלת לשמור על הקיים, כי "הקיים" בשביל קהילה זו - זהו לשון הקודש.
ואם במקרה תגלה כל הקהילה למקום אחר וישתנה שפתם ובעל כרחם תיווצר עברית חדשה - לא יקרה כלום. כך בדיוק הרי נוצרו ההבדלים בין העדות !

וכאמור, הנאמר בגמרא ובהלכה שאין לקהילה למנות ש"ץ עילג שאינו יודע להבדיל בין עי"ן לאל"ף, לא משום שאפשר לדעת באמת אובייקטיבית מה זה אל"ף ומה זה עי"ן, אלא מבחינה סובייקיטבית של קהילה זו, עליה להבדיל בין לבין, כפי הידוע אצלה.

בברכה, אולי תואיל להרחיב.

יאיר
הודעות: 10741
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: הברה אשכנזית

הודעהעל ידי יאיר » ד' אפריל 25, 2012 11:18 am

תודה.
[בכל אופן, כידוע, נהוג לומר שההברה התימנית הכי מדוייקת.]

הוגה
הודעות: 1346
הצטרף: ד' אוקטובר 05, 2011 5:08 pm

Re: הברה אשכנזית

הודעהעל ידי הוגה » ד' אפריל 25, 2012 11:45 am

יאיר כתב:[בכל אופן, כידוע, נהוג לומר שההברה התימנית הכי מדוייקת.]

יפה, אחרי הדברים דלעיל, שלשה"ק השתנתה מדורות קדומים כתוצאה מהגלויות ושינויי הלשונות,
בנוסף לזה שמקובל להניח שהתימנים יחסית לאחרים גלו הכי פחות,
א"כ אכן אפשר לטעון שההברה התימנית עברה הכי פחות שינויים, וקרובה יותר לדורות קדומים.

נ. ב. מעולם לא חקרתי את הנושא לעומק, ולא חיפשתי ותרתי בכתבי החוקרים על זה,
אבל מן הסתם כבר כתבו ודנו כעמדתי לעיל, לחיוב או לשלילה.
בטח גילינו בזה את אמריקה, כמו שקולומבוס גילה אותה - אחרי הוויקינגים...

הבונה
הודעות: 1129
הצטרף: ד' מרץ 09, 2011 6:05 pm

Re: הברה אשכנזית

הודעהעל ידי הבונה » ד' אפריל 25, 2012 11:51 am

גם ההגיה התימנית אינה אחידה, למשל השרעבים הגוים שונה משל הצנענים, כך שקשה לומר שההגיה התימנית לא נשתנתה כלל.

בברכה המשולשת
הודעות: 14198
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: הברה אשכנזית

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ד' אפריל 25, 2012 12:10 pm

אין לי מה להרחיב, מעבר למה שכבר הפניתי לספרו של הג"ר בן ציון הכהן זצ"ל, שפת אמת, שכולו עוסק בשאלות אלו (אגב, לספר יש הסכמה חשובה של מרן הגר"ש דבליצקי שליט"א).

הוגה
הודעות: 1346
הצטרף: ד' אוקטובר 05, 2011 5:08 pm

Re: הברה אשכנזית

הודעהעל ידי הוגה » ד' אפריל 25, 2012 12:23 pm

הבונה כתב:גם ההגיה התימנית אינה אחידה, למשל השרעבים הגוים שונה משל הצנענים, כך שקשה לומר שההגיה התימנית לא נשתנתה כלל.

נכון מאוד !
אלא ש"בגדול", אם נסכים למפורסם שהם בכללותם גלו הכי פחות, א"כ כל אחת משתי הגיות אלו, עברה הכי פחות שינויים מדורות קודמים. (ולא שהיא "אמיתית" או "מקורית", כי כאמור אין כזה דבר).

עיינתי בספר "שפת אמת" הנ"ל, ובהסכמת הר"י קאפח כתב:
"קנה המידה לקביעת נכונות מסורת הגייה או אי נכונותה, הוא כאשר באותה מסורת אין שני מלכים משתמשים בכתר אחד, אלא כל האותיות דגושותיהן ורפויותיהן לכל אחת מיוחדת הגייה משלה. וכך בהברת הנקוד. וכפי שביררתי במאמרי בבטאון "עם וספר" שבט תשכ"ו".

סברתו ש"אין שני מלכים משתמשים בכתר אחד" הגיונית לכאו', מדוע שיהיו שתי אותיות או שני סימני ניקוד תואמים ?
אבל גם אם נמצא עדה מסויימת שאין שני מלכים וכו', עכ"ז עדיין אין לנו שום דרך לדעת אם באמת זהו השינוי האמור להיות בין שתי האותיות, יתכן שהם שוגים בכל אות ואות. ותוכל למצוא קהילה אחרת שגם לה יש שינויים בין אותן אותיות אך בצורה שונה.

מענה לשון
הודעות: 177
הצטרף: א' ספטמבר 12, 2010 7:56 pm

Re: הברה אשכנזית

הודעהעל ידי מענה לשון » ד' אפריל 25, 2012 2:19 pm

שמעתי מת"ח אחד שר"ל דכל אחד לפי הגייתו כך היא לשון הקודש שלו
כלומר כלפי התימני לשון הקודש היא כזו הנאמרת בהגייה תימנית, ליטאי שרגיל בהברה ליטאית כך היא לשון הקודש שלו, וכו'
וע"כ תימני השומע בעל קורא ליטאי אין הוא שומע לשון הקדש, אלא יוצא מדין כל לשון.

אלא דבזה רצה להחמיר דכיון דישנו דין שבכל לשון צריך להבין ודוקר לשה"ק אפי' בלא הבנה.
א"כ היכא ששומע לדוגמא פרשת זכור, יצטרך להבין על בוריין את המילים "קרך" ו"ויזנב" ו"נחשלים" שיש בהם במדרשים כמה פירושים. ודו"ק.

ס''ק
הודעות: 199
הצטרף: ה' דצמבר 15, 2011 1:28 pm

Re: הברה אשכנזית

הודעהעל ידי ס''ק » ד' אפריל 25, 2012 3:33 pm

לאחר שנים רבות, שבהן הי' נראה כי אין יוצאי פולין וגליצי' [וכו'] יודעים לדבר לה"ק, קם אחד לקנא את קנאתם, ויוציא ספר נפלא:
. "הברת החסידים"
ובו נתבארו כל הכללים של הגיית הקמץ, השורק, השוא וכו'. המחבר: הרב נפתלי צבי דמביצר מחסידי באבוב בלונדון.
אגב: עולה שם כי אף הלבוש כבר הי' אומר השורק הקטן כיוצאי אונגריה [דייקא]. ודעת המהר"ל שהשו"א נע כהמבוטא כיום אצל בני אמריק"א. אף מדבר בהרחבה מענין הקמץ והפתח החריפים [לאלה במקום לילה, וכן נ' שבשם אדנות, אאתה במקום אתה ועוד] וכלליהם, ומביא מספרי השו"ת שאף בפראג בזמן הנוב"י כבר היו הוגים כן.
כמו"כ ישנם שם כמה מכתבים מהרב"צ כהן זצ"ל בעל שפת-אמת, וגם מיבלח"ט החכם המדקדק הר"י לויפר שליט"א. הסכמות מהג"ר מאיר ניסים מאזוז שליט"א, ועוד. ניתן להשיג בחנויות הספרים המרכזיות.
---
וככלל, רוב המחלוקות בענייני המבטא ניתנות להכרעה מה יותר מדויק [למשל ו'], ומה קרוב לאמת [כמו ט'], ומה שיבוש גמור [למשל ר' ארץ ישראלית]. זהו דבר שכל מי שפותח את הנושא, וחוקר אף רק כפי יכולתו, רואה. וכבר היתה סדרה ארוכה בהמודיע [כמדומני בשם "מבטאות"] מהרב לופר הנז' על כל האותיות.
היה כדאי להשקיע בזה אשכולות לפחות כמו על התכלת.

בברכה המשולשת
הודעות: 14198
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: הברה אשכנזית

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ד' אפריל 25, 2012 4:06 pm

ס''ק כתב:כמו"כ ישנם שם כמה מכתבים מהרב"צ כהן זצ"ל בעל שפת-אמת, וגם מיבלח"ט החכם המדקדק הר"י לויפר שליט"א. הסכמות מהג"ר מאיר ניסים מאזוז שליט"א, ועוד.


האם כתר"ה יכול להעלות אותם לכאן, בבקשה?

יאיר
הודעות: 10741
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: הברה אשכנזית

הודעהעל ידי יאיר » ד' אפריל 25, 2012 6:15 pm

שוב נתקשיתי,
דאם כן הוא שלכל עדה מבטא ולה"ק משלה,

א"כ מדוע בנו של הגר"ע יוסף (וכן הוא בעצמו) טורחים להוכיח שהמבטא הספרדי הוא הנכון וטוענים שגם יוצאי אשכנז צריכים להשתמש בו?
מסתבר שהדבר לא מוסכם על כולם...

הוגה
הודעות: 1346
הצטרף: ד' אוקטובר 05, 2011 5:08 pm

Re: הברה אשכנזית

הודעהעל ידי הוגה » ד' אפריל 25, 2012 6:24 pm

יפה שאלת...
באותה מידה הלא התימנים טוענים לעדיפותם, והייקים טוענים ג"כ,
א"כ נצטרך לעשות נוסח משותף ספרדי/ייקי/תימני...
איני רוצה לתאר לך איך זה יישמע... הייתי מעדיף לשמוע את צפצופי התוכי ממלחה ש"קורא את שמע ומאריך באחד"...

יאיר
הודעות: 10741
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: הברה אשכנזית

הודעהעל ידי יאיר » ד' אפריל 25, 2012 6:28 pm

שאלתי היתה, דאם כל אחד צריך לקרוא במבטא שקיבל מאביו ולפי עדתו והוי שפיר-לה"ק דידיה, מדוע סובר הגר"ע דצריך לשנות?
ע"כ דלא מסכים עם דיעה זו. הלא כן?

הוגה
הודעות: 1346
הצטרף: ד' אוקטובר 05, 2011 5:08 pm

Re: הברה אשכנזית

הודעהעל ידי הוגה » ד' אפריל 25, 2012 6:32 pm

הבנתי כוונתך, ונכון כדבריך שכן תפיסתו,
ועל זה שאלתי דלפי הבנתו שאחרים אמורים לשנות כספרדים מפני שלדעתו זה הנכון, א"כ האחרים יהיו אמורים לשנות ג"כ כתימנים מפני שלדעת אחרים זהו הנכון?

יאיר
הודעות: 10741
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: הברה אשכנזית

הודעהעל ידי יאיר » ד' אפריל 25, 2012 6:45 pm

הוא סובר (ולהבדיל כנראה ג"א) שאם יש הוכחות ברורות למבטא מסויים כולם צריכים לעבור אליו.

[מענין לענין באותו ענין viewtopic.php?f=7&t=5860&p=#p50047 ]

הוגה
הודעות: 1346
הצטרף: ד' אוקטובר 05, 2011 5:08 pm

Re: הברה אשכנזית

הודעהעל ידי הוגה » ד' אפריל 25, 2012 6:58 pm

"הוכחות ברורות", כידוע, לא ניתן מעולם להביא לנושא שנוי במחלוקת בין שתים/שלש/עשר קהילות !
כל קהילה תתרץ ותדחה את הוכחות של הצד השני, ואין לדבר סוף. וכמפורסם. וכמו שאתה רואה בכל הספרים שיוצאים חדשים לבקרים ע"י כל קהילה וקהילה לחזק שורשי מנהגיה עם "הוכחות ברורות" רבות.

את ההכרעה בזה נשאיר ל"נמנו ורבו" של בית דין הגדול. הם גם יחליטו אם צריך בכלל לאחד את מנהגי כל העם או לא...

מעניין האשכול (הנעול) שציינת.

ס''ק
הודעות: 199
הצטרף: ה' דצמבר 15, 2011 1:28 pm

Re: הברה אשכנזית

הודעהעל ידי ס''ק » ה' מאי 24, 2012 11:25 am

כידוע, אחת הטענות המרכזיות נגד המבטא האשכנזי הוא, מה שרוב ככל הפייטנים הראשונים בני אשכנז חורזים יחד קמץ ופתח, צירי וסגול.
אבל אני רציתי לומר, שאין זו טענה, שאף שאינם דומים, כיון שהם מתחלפים בהפסק חרזו בהם.
ובער"ח האחרון נוכחתי כדברי, שכן מצאתי שתי התחלפויות של- חולם עם שורק!
בסליחה לראב"י הלוי "אלקי בשר עמך", ברר ניב שפתי כשחר פרוּש, ההרוּס, לרוֹס. וגם בסליחה לתחלואי ילדים ר"ל: דגלי עם פדויי בזרוע חשוּף, לשסוּף, תכסוֹף, ים-סוּף.
ולדידי א"ש, ובפרט לבני אשכנז שחולמם המשכו נוטה לשורק.
עוד נזכרתי, שיש ראי' שאפשר להשיב עליה, בתוס' פ' ער"פ [קי"ז,ב], הביאו מה שיסד ר"י טו"ע יכנס עם איסטניס, דהיינו צירי עם חירק, וגם זה מובן רק כנז'. אמנם יתכן שיש לנקד איסטָנֵיס, וצריך בירור.

מורה צדק
הודעות: 1560
הצטרף: ד' יולי 14, 2010 12:03 am

Re: הברה אשכנזית

הודעהעל ידי מורה צדק » ה' מאי 24, 2012 11:58 am

יאיר כתב:שוב נתקשיתי,
דאם כן הוא שלכל עדה מבטא ולה"ק משלה,

א"כ מדוע בנו של הגר"ע יוסף (וכן הוא בעצמו) טורחים להוכיח שהמבטא הספרדי הוא הנכון וטוענים שגם יוצאי אשכנז צריכים להשתמש בו?
מסתבר שהדבר לא מוסכם על כולם...


היכן כתבו שהאשכנזים צריכים לשנות?

הוגה
הודעות: 1346
הצטרף: ד' אוקטובר 05, 2011 5:08 pm

Re: הברה אשכנזית

הודעהעל ידי הוגה » ה' מאי 24, 2012 12:10 pm

לא זו הנקודה, מספיק שהם כתבו שגר/בעל תשובה וכיוצ"ב שאין לו מסורת יתפלל כמנהג הספרדים, בכדי להבין שהם נותנים עליונות למנהג זה על פני מנהגים אחרים.
וכמובן, מיתר הפוסקים שלא סוברים כן, ניתן להבין שפשוט לא ניתן לקבוע מסמרות בדברים כאלה.

מורה צדק
הודעות: 1560
הצטרף: ד' יולי 14, 2010 12:03 am

Re: הברה אשכנזית

הודעהעל ידי מורה צדק » ה' מאי 24, 2012 4:15 pm

כמדומני שהם לא כתבו כך על ההברה אלא שהמתגייר בא"י צריך לנהוג כדעת מרן.

יאיר
הודעות: 10741
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: הברה אשכנזית

הודעהעל ידי יאיר » ו' מאי 25, 2012 4:03 am

ראיתי בילקוט יוסף שכתב שההברה הספרדית היא הנכונה וכן שמעתי (אם כי לא בודאות מוחלטת ואברר ב"נ) שבנו טוען שכולם צריכים להגהות כהברה הספרדית.

עמקן
הודעות: 1714
הצטרף: ו' יוני 17, 2011 2:48 pm

Re: הברה אשכנזית

הודעהעל ידי עמקן » ו' מאי 25, 2012 9:59 am

השואל בישכיל עבדי ח"ב או"ח ס' ג' מביא שינויי הברה בין כמה קהילות ספרדיות. איזה מהם הוא הברה הספרדי האמיתית לדעת אלו שאומרים הברה ספרדי הנכונה.
נערך לאחרונה על ידי עמקן ב ו' מאי 25, 2012 6:01 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

מורה צדק
הודעות: 1560
הצטרף: ד' יולי 14, 2010 12:03 am

Re: הברה אשכנזית

הודעהעל ידי מורה צדק » ו' מאי 25, 2012 5:11 pm

יאיר כתב:ראיתי בילקוט יוסף שכתב שההברה הספרדית היא הנכונה וכן שמעתי (אם כי לא בודאות מוחלטת ואברר ב"נ) שבנו טוען שכולם צריכים להגהות כהברה הספרדית.


שהיא הנכונה בסדר, אבל לא שהאשכנזים צריכים לשנות. וגם לגבי התימנים שמעתי מהגאון הרב יצחק שליט"א שאינם צריכים לשנות.
לאיזה בן אתה מתכוון ששמעת ממנו?

רב פעלים
הודעות: 153
הצטרף: ש' ינואר 14, 2012 9:47 pm

Re: הברה אשכנזית

הודעהעל ידי רב פעלים » ג' מאי 29, 2012 2:06 pm

בר ששת כתב:בספריו של המבורגר על שורשי מנהגי אשכנז, תמצא אריכות יתירה על ההגיה האשכנזית. בעזרת ניקוד באותיות אנגליות, תוכלו להסיק שההברה האשכנזית-ייקית, זו שכמעט אפסה, היא-היא ההברה הנכונה.

מורה צדק כתב:
יאיר כתב:ראיתי בילקוט יוסף שכתב שההברה הספרדית היא הנכונה וכן שמעתי (אם כי לא בודאות מוחלטת ואברר ב"נ) שבנו טוען שכולם צריכים להגהות כהברה הספרדית.

שהיא הנכונה בסדר, אבל לא שהאשכנזים צריכים לשנות. וגם לגבי התימנים שמעתי מהגאון הרב יצחק שליט"א שאינם צריכים לשנות. לאיזה בן אתה מתכוון ששמעת ממנו?

ההברה האשכנזית היא ההברה הנכונה במסורת ההגייה האשכנזית וההברה הספרדית היא הנכונה במסורת ההגייה הספרדית, אך ההברה הנכונה בכלל, כלומר ההגייה הקרובה ביותר להגייה של בני ישראל, היא ההגייה התימנית, ובוודאי שהם אינם צריכים לשנות, אך מבחינה זו כל עדה לא צריכה לשנות ולהמשיך במנהגה עד הגאולה השלמה במהרה בימינו , אמן וכי"ר מלפניו יתברך!
בהגייה האשנזית אין הבדל בין גימ"ל ודל"ת דגושות לרפויות, בין טי"ת לתּ, בין כּ לקו"ף, בין כ לחי"ת, ובהגייה התימנית וכן בעדות אחרות מהספרדים ועדות המזרח ישנו הבדל. לגבי ט', צ' וק', מדובר ביצורים נחציים שיש לכל אחת מהן הגייה משלה וצריכות להיות שונות מת' דגושה, מההגיה האשכנזית לצ', ומכ' דגושה, בהתאמה.
כמו כן ההבחנה האשכנזית בין ת' דגושה ורפויה היא אינה ההבחנה הנכונה כי היא זהה לסמ"ך ובלשון הקודש לכל עיצור הגייה שונה ולא ייתכנו שני עיצורים באותה הגייה, אלא כפי שזה בהגייה התימנית ובעוד עדות (לפחות בהגיית יהודי ג'רבה אני יודע שכך הוא), הגיית ת' רפויה בלשון הקודש היא כהגיית th באנגלית בכיוון t, כשהגיית ד' רפויה היא כהגיית th בכיוון d (ההגייה המדויקת של th במילה נתונה באנגלית תלויה בסביבה הפונטית של המילה).
בהברה הספרדית, למשל יש זהות בין קמץ לפתח וזה לא אפשרי כי לכל הגה, עיצור או תנועה הגייה שונה ולכן ישנו את סימן הקמץ כי הגייתו צריכה להיות שונה מהפתח והיא כפי שהיא בהברה האשכנזית המקורית והתימנית. בהברה האשכנזית-חסידית גם יש הבדל, אך ההבדל הזה אינו נכון ביחס למקור לשון הקודש והגיית הקמץ הנכונה היא בין תנועת a לתנועת o וקרוב ל-o, ולא הגייה הקרובה לתנועת u כאצל החסידים, ובוודאי לא זהות לפתח כפי שזה אצל רוב הספרדים ועדות המזרח. איני זוכר בדיוק דברים נוספים שבהם ההגייה הספרדית אינה יכולה להיות נכונה (אני חושב שבהברה הספרדית הטיפוסית [כלומר אצל רוב ככל הספרדים] אין הבחנה בין ג' וד' דגושות לרפויות), אך בכל מקרה ההגייה הקרובה ביותר להגייה המקורית בלשון הקודש היא, ההגייה התימנית, ולא הספרדית, במחילה מרבנים הדגולים למשפחת יוסף, ולא האשכנזית המקורית, במחילה מגדולי אשכנז הלא חסידים, וגם לא ההברה החסידית המאוחרת מכולן, במחילה מגדולי החסידות מהיווסדה ועד ימינו.
הסטייה היחידה של ההגייה התימנית מהמקור היא בזהות של תנועות הפתח והסגול שנובע ממסורת הניקוד הבבלי שבעבר התימנים הלכו לפיו, אך קיבלו בסופו של דבר את מסורת הניקוד הטברייני/הטברני (של בן אשר שמסורת הניקוד לפיו התקבלה ודחתה את מסורת הניקוד לפי בן נפתלי שגם הוא מטבריה ואיני זוכר ההבדלים ביניהם), ומניקוד הבבלי נותר שריד זה.
אמנם, לגבי הגיית ג' ללא דגש ישנה מחלוקת, כשלמעט התימנים, שאר העדות המבחינות בין ג לגּ הוגות את הג' הרפויה כג' (כמו העיצור הראשון במילה "ג'ירפה") כשהתימנים הוגים עיצור זה כהגיית עי"ן שנייה' בערבית (סימן הוא הסימן הבסיסי של העיצור המקביל לעי"ן העברית וסימן קטן נוסף שלא זוכר מהו ולא מיקומו), אך הגייתה נשמעת קרוב לרי"ש. הקשר לג' מובן מזה: השם "עזה" (אותה עיר ערבית של היום שבעבר היה בה רוב יהודי ובין השאר כיהן בה המשורר האלוקי מרן הגאון הרב ישראל נג'ארה זצוק"ל זיע"א) נכתב בערבית בעי"ן שנייה ולא הרגילה, והיוונים שמעו אותה כג' ולכן בשפות לועזיות השם הוא GAZA, ועיצור זה שהיוונים שמעו אותו כגימ"ל, הוא גימ"ל רפויה במסורת ההגייה התימנית.
נערך לאחרונה על ידי רב פעלים ב ג' מאי 29, 2012 4:24 pm, נערך 2 פעמים בסך הכל.

פרץ מוצקין
הודעות: 79
הצטרף: ב' נובמבר 14, 2011 9:34 am

Re: הברה אשכנזית

הודעהעל ידי פרץ מוצקין » ג' מאי 29, 2012 2:35 pm

מורה צדק כתב: וגם לגבי התימנים שמעתי מהגאון הרב יצחק שליט"א שאינם צריכים לשנות.

תודה רבה למרן רשכבה"ג, מאתים חמישים רבנים נסמך, הרב יצחק יוסף שמתיר לנו התימנים להמשיך בהגייתנו. יפה מצידו.

ס''ק
הודעות: 199
הצטרף: ה' דצמבר 15, 2011 1:28 pm

Re: הברה אשכנזית

הודעהעל ידי ס''ק » ג' מאי 29, 2012 4:47 pm

רב פעלים כתב:היא ההברה הנכונה במסורת האשכנזית, אך ההברה הנכונה בכלל, כלומר ההגייה הקרובה ביותר להגייה של בני ישראל, היא ההגייה התימנית. בהגייה האשנזית אין הבדל בין גימ"ל ודל"ת דגושות לרפויות, בין טי"ת לתּ, בין כּ לקו"ף, בין כ לחי"ת, ובהגייה התימנית וכן בעדות אחרות מהספרדים ועדות המזרח ישנו הבדל. לגבי ט', צ' וק', מדובר ביצורים נחציים שיש לכל אחת מהן הגייה משלה וצריכות להיות שונות מת' דגושה, מההגיה האשכנזית לצ', ומכ' דגושה, בהתאמה.
כמו כן ההבדלה האשכנזית בין ת' דגושה ורפויה היא אינה ההבדלה הנכונה כי היא זה לסמ"ך ובלשון הקודש לכל עיצור הגייה שונה ולא ייתכנו שני עיצורים באותה הגייה, אלא כפי שזה בהגייה התימנית ובעוד עדות (לפחות בהגיית יהודי ג'רבה אני יודע שכך הוא), הגיית ת' רפויה בלשון הקודש היא כהגיית th באנגלית בכיוון t, כשהגיית ד' רפויה היא כהגיית th בכיוון d (ההגייה המדויקת של th במילה נתונה באנגלית תלויה בסביבה הפונטית של המילה).
הסטייה היחידה של ההגייה התימנית מהמקור היא בזהות של תנועות הפתח והסגול.

הכוונה שההברה האשכנזית היא המדויקת, אין זה באותיות, אלא בנקודות. [שבע מלכים ועבד אחד]. ובהגיה התימנית יש שני שיבושים, מה שהוגים את הג' הדגושה כמו ג'י [ובאידיש: דז'שעי]. ואת הקוף כג' שלנו. ובזה יותר צדקו בני שרעב שהוגי הק' כמו יוצאי עיראק. ושיבושו של הג' הוא גדול מאד, והרס"ג כתב נגדו בפירושו לס"י, ויעוי' במה שדברו לענין התוכי המאריך באחד- viewtopic.php?f=7&t=7723#p68838
ותורף דבר, שהג'י אינה יוצאת מהחיך אלא מהלשון, ג"כ אינה דגושה אלא רפה, שהרי אפשר למשוך את קריאתה. ועוד, שהרי הדגש והרפה אמורים להיות אותה אות ממש, משא"כ בזה.

הוגה
הודעות: 1346
הצטרף: ד' אוקטובר 05, 2011 5:08 pm

Re: הברה אשכנזית

הודעהעל ידי הוגה » ג' מאי 29, 2012 5:45 pm

רב פעלים כתב:אך מבחינה זו כל עדה לא צריכה לשנות ולהמשיך במנהגה עד הגאולה השלמה במהרה בימינו , אמן וכי"ר מלפניו יתברך!

עד בכלל או לא עד בכלל ?
כנזכר לעיל, מסופקני אם בזמן הגאולה עצמה יבחר מנהג אחד, בהגייה, כמו בכל דבר אחר.
לדמיוני, ההחלטה בזה תינתן לבית הדין הגדול בב"א, שיחליטו בענין זה גופו, אם יש לאחד את המנהגים או לא.
[ואם נפשט זה למילים פשוטות... אחרי שיגמרו העיסוקים החשובים יותר.. רש"י והרמב"ם יישבו יחד עם הגר"א והחיד"א, ויתר שבעים ואחד זקנים, ל"נמנו ורבו", ויחליטו תחילה אם יש צורך וטעם לאחד את המנהגים. ואם-כן, יחליטו אח"כ שוב כפי איזה מנהג לבחור...].

רב פעלים
הודעות: 153
הצטרף: ש' ינואר 14, 2012 9:47 pm

Re: הברה אשכנזית

הודעהעל ידי רב פעלים » ג' מאי 29, 2012 6:35 pm

ס''ק כתב:
רב פעלים כתב:היא ההברה הנכונה במסורת האשכנזית, אך ההברה הנכונה בכלל, כלומר ההגייה הקרובה ביותר להגייה של בני ישראל, היא ההגייה התימנית. בהגייה האשנזית אין הבדל בין גימ"ל ודל"ת דגושות לרפויות, בין טי"ת לתּ, בין כּ לקו"ף, בין כ לחי"ת, ובהגייה התימנית וכן בעדות אחרות מהספרדים ועדות המזרח ישנו הבדל. לגבי ט', צ' וק', מדובר ביצורים נחציים שיש לכל אחת מהן הגייה משלה וצריכות להיות שונות מת' דגושה, מההגיה האשכנזית לצ', ומכ' דגושה, בהתאמה. כמו כן ההבדלה האשכנזית בין ת' דגושה ורפויה היא אינה ההבדלה הנכונה כי היא זה לסמ"ך ובלשון הקודש לכל עיצור הגייה שונה ולא ייתכנו שני עיצורים באותה הגייה, אלא כפי שזה בהגייה התימנית ובעוד עדות (לפחות בהגיית יהודי ג'רבה אני יודע שכך הוא), הגיית ת' רפויה בלשון הקודש היא כהגיית th באנגלית בכיוון t, כשהגיית ד' רפויה היא כהגיית th בכיוון d (ההגייה המדויקת של th במילה נתונה באנגלית תלויה בסביבה הפונטית של המילה). הסטייה היחידה של ההגייה התימנית מהמקור היא בזהות של תנועות הפתח והסגול.

הכוונה שההברה האשכנזית היא המדויקת, אין זה באותיות, אלא בנקודות. [שבע מלכים ועבד אחד]. ובהגייה התימנית יש שני שיבושים, מה שהוגים את הג' הדגושה כמו ג'י [ובאידיש: דז'שעי]. ואת הקוף כג' שלנו. ובזה יותר צדקו בני שרעב שהוגי הק' כמו יוצאי עיראק. ושיבושו של הג' הוא גדול מאד, והרס"ג כתב נגדו בפירושו לס"י, ויעוי' במה שדברו לענין התוכי המאריך באחד- viewtopic.php?f=7&t=7723#p68838 ותורף דבר, שהג'י אינה יוצאת מהחיך אלא מהלשון, ג"כ אינה דגושה אלא רפה, שהרי אפשר למשוך את קריאתה. ועוד, שהרי הדגש והרפה אמורים להיות אותה אות ממש, משא"כ בזה.

1. לפני דבריך, ליהודי שרעב שיבוש אחד. ולמעשה ישנו שיבוש אחד נוסף של יהודי תימן והוא הגיית סגול כפתח שנותר שרידמהניקוד הבבלי שיהודי תימן הלכו לפיו בעבר.
2. בכל מקרה, גם אצל הספרדים ישנם טעויות בהגייה: גם הגיית קמץ כפתח היא שיבוש גדול לא פחות מהגיית ג' דגושה כג'י. השאלה אם הספרדים הוגים ד' ות' לא רפויות כיהודי תימן, זאת איני יודע. אם לא, אז גם לספרדים ישנ לפחות שלושה שיבושים, וליהודי שרעב שהם כידוע חלק מיהודי תימן, ישנם שניים.
3. עד כמה שזכור לי רוב העדות המבחינות בין ג' דגושה ורפה הוגות ג' רפה כג'י, אז לפי דבריך גם אז הן הגות הגייה שאינה קשור לגימ"ל. אז מהי הגיית ג' רפויה לפי דבריך? אלא שהגיית ג'י היא בהחלט הגייה המתאימה להיות שייכת לאות ג' רפה, וגבי הגיית ג' רפה בפי הודי תימן, כתבתי על כך בפסקה האחרונה של דברי.
נערך לאחרונה על ידי רב פעלים ב ג' מאי 29, 2012 6:39 pm, נערך 2 פעמים בסך הכל.

ס''ק
הודעות: 199
הצטרף: ה' דצמבר 15, 2011 1:28 pm

Re: הברה אשכנזית

הודעהעל ידי ס''ק » ד' מאי 30, 2012 2:09 pm

רב פעלים כתב:1. לפני דבריך, ליהודי שרעב שיבוש אחד. ולמעשה ישנו שיבוש אחד נוסף של יהודי תימן והוא הגיית סגול כפתח שנותר שרידמהניקוד הבבלי שיהודי תימן הלכו לפיו בעבר.
2. בכל מקרה, גם אצל הספרדים ישנם טעויות בהגייה: גם הגיית קמץ כפתח היא שיבוש גדול לא פחות מהגיית ג' דגושה כג'י. השאלה אם הספרדים הוגים ד' ות' לא רפויות כיהודי תימן, זאת איני יודע. אם לא, אז גם לספרדים ישנ לפחות שלושה שיבושים, וליהודי שרעב שהם כידוע חלק מיהודי תימן, ישנם שניים.
3. עד כמה שזכור לי רוב העדות המבחינות בין ג' דגושה ורפה הוגות ג' רפה כג'י, אז לפי דבריך גם אז הן הגות הגייה שאינה קשור לגימ"ל. אז מהי הגיית ג' רפויה לפי דבריך? אלא שהגיית ג'י היא בהחלט הגייה המתאימה להיות שייכת לאות ג' רפה, וגבי הגיית ג' רפה בפי הודי תימן, כתבתי על כך בפסקה האחרונה של דברי.

1. גם אם הפסיקו לנקד כניקוד הבבלי, אין זה אומר שצריכים הם לעזוב גם את מסורתם. והמהרי"ץ בכתי"ק של התיכלאל [הסידור] ניקד את כל הסגלין בפתח. [עוד י"ל, כדברי הרב "פרק בשיר" נ"י, שגם לתימנים יש איזה חילוק דק בין הפתח לסגול].
2. הגיית קמץ גדול כפתח היא אכן שיבוש גדול, אבל כנ"ל, רק לפי הניקוד הטברייני וכלליו, וכמו שהאריך הרב יעקב לויפר בירושתנו תשס"ח. וכמו שמוכח גם מדקדוק הטעמים לבן אשר. אבל עדיין יש ג"כ מסורת שחילקה בקמצים בין גדול לקטן. ויש איזה ניקוד ארץ-ישראלי עתיק שלצירי וסגול יש לו סימון אחד, וכן לקמץ גדול ופתח. כך שגם אם עברו לנקד בכתב כשיטה הטבריינית- אין זה אומר שקיבלוה עליהם. וכתימנים שעברו לנקד כן, רק מפני הספרים המודפסים שבאו מליוורנו בניקוד הטברייני.
והרס"ג בדברו מזה, לא חילק בין קמץ גדול לקטן, רק בין קמץ רגיל- לקמץ הבא מחולם, וז"ל בספר צחות לשון עברים [מהדו' דותן תשנ"ז] בסוף החלק שיש בידינו מפ"ה: "השער השביעי, ידיעת קיצורן של התנועות ומשיכתן כמנהג לשוננו, וזאת כיון שהיו פרטי סיבותיהן (של הקיצור והמשיכה) קרובים.
ונאמר על החולם שהוא בשלש דרכים בשער הזה: או מקוצר או משוך או מועתק אל הקמץ. גורם העתקתו אל הקמץ הוא כאשר האות הסמוכה לו מן המילה האחרת בטעם, כאמרך יעמד-נא דויד לפני, וכן ותאמר יזכר-נא המלך." מכאן עד סוף הפרק חסר וחבל על דאבדין, ועוד לא משתכחין. הנה, כלל כאן את הקמץ-קטן כחלק מן החולם ממש!!
אמנם א"א לקבוע בזה מסמרות כלל, א', מפני שאין בידינו את ההמשך, שבו אמורות התנועות להתבאר בצורה יותר מוגדרת. ב', שקודם לכן, בדברו על התחלפות התנועות, מחולם לקמץ, ומשם לפתח, ומשם לסגול, הביא דוגמאות של קמץ קטן וגדול יחד, למשל: עושר- עשרו. אומר-אמרו. פועל- פעלת.

עכ"פ, יותר נראה כמו שהביא שם הרב לויפר, שהיו בזה שני מסורות [לפחות] הניקוד הטברייני וניקוד ארץ ישראלי אחר [אולי מיהודה?] ונוסיף גם את הניקוד הבבלי.
3. כל ההוגים את הג' הרפה- הוגים אותה כדינה, כבני תימן ובבל ואולי מקצת מיוצאי תוניס, וכדבריך בערבית, והיא היא הר' הנהוגה בין יוצאי: גרמניה, צרפת, פולין וליטא, וצאצאי יוצאי ספרד הנוצרית, בלבד. וכאן בארה"ק נפוצה מפני שפרנסי הציבור הם מיוצאי הארצות הנז'. [למשל הישיבות הליטאיות שחלק גדול מהם אם לא רובם מיוצאי הוגריה]. ואני ההוגה את הר' הזו המשובשת, שמעתי פעם בישיבת נהר שלום "ברוך אתה ה' מרֵן אברהם"... ושם את הדגושה לא ביטאו כ"ג'י", רק כרגיל.
והראיות לחשבון הג' הדגושה והרפויה, לא רק מהידמות הדגש לרפה, אלא גם מהידמותם לכ', שהרי היא יוצאת מאותו מקום שהג' יוצאת, והחילוק ביניהם הוא: כ' היא אות לא קולית, ו-ג' היא אות קולית. נסו נא לומר את הגּ' הדגושה בלחש, יעלה בידכם כּ'. וכן ב-גֿ' רפה, [את ה-ר' הנ"ל], יעלה בידכם כֿ'..
וזו ראיה שאין עליה תשובה.

יאיר
הודעות: 10741
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: הברה אשכנזית

הודעהעל ידי יאיר » ד' מאי 30, 2012 11:03 pm

מורה צדק כתב:
יאיר כתב:ראיתי בילקוט יוסף שכתב שההברה הספרדית היא הנכונה וכן שמעתי (אם כי לא בודאות מוחלטת ואברר ב"נ) שבנו טוען שכולם צריכים להגהות כהברה הספרדית.


שהיא הנכונה בסדר, אבל לא שהאשכנזים צריכים לשנות. וגם לגבי התימנים שמעתי מהגאון הרב יצחק שליט"א שאינם צריכים לשנות.
לאיזה בן אתה מתכוון ששמעת ממנו?


הרב יצחק יוסף אמר שעל האשכנזים להגות את שם ה' בהברה ספרדית.

למאי_נמ?
הודעות: 782
הצטרף: ב' מרץ 19, 2012 2:28 pm

Re: הברה אשכנזית

הודעהעל ידי למאי_נמ? » ה' מאי 31, 2012 1:06 am

בברכה המשולשת כתב:ויעויין בתשובת מרן האגר"מ (אינה כעת תח"י לציין מקומה המדוייק) שכתב שכל שהרבה יהודים מדברים כך- זה בגדר של לשה"ק, אך כידוע שדבר זה עצמו שנוי במחלוקת הלכתית בין גדולי הדורות האחרונים.

כבר ציינתי לה לעיל.

אפרקסתא דעניא
הודעות: 2450
הצטרף: ש' אוקטובר 23, 2010 8:36 pm

Re: הברה אשכנזית

הודעהעל ידי אפרקסתא דעניא » ה' מאי 31, 2012 8:25 pm

לפני עשרים שנה התפרסם ספר בשם "קושט אמרי אמת" כמדומני, שהולך בשיטה של הרכבת המבטא המדויק מתוך כל העדות כולן, ובראיות יפות מאוד. לצערי אינו באוצר ואף לא בה"ב. גם הוא שולל את הג'ימל הדגושה של התימנים.

חיס
הודעות: 1409
הצטרף: ב' יולי 18, 2011 2:03 pm

Re: הברה אשכנזית

הודעהעל ידי חיס » ה' מאי 31, 2012 8:36 pm

אפרקסתא דעניא כתב:לפני עשרים שנה התפרסם ספר בשם "קושט אמרי אמת" כמדומני, שהולך בשיטה של הרכבת המבטא המדויק מתוך כל העדות כולן, ובראיות יפות מאוד. לצערי אינו באוצר ואף לא בה"ב. גם הוא שולל את הג'ימל הדגושה של התימנים.


ספר "קושט אמרי אמת" והוא קיצור מספרי הקטן שפת אמת-שפתי כהן. ובו יבואר בירור מבטא לשון הקודש האמתי על פי דברי רבותינו הראשונים והאחרונים חכמי הפוסקים וחכמי הדקדוק ועל פי מסורת כל קהלות ישראל לדורותיהם. וכן דברי רז"ל על חשיבות חכמת הדקדוק וביאור דעת הנמנעים ממנה, ובירור ההלכה "אל תטוש תורת אמך" הרב בן ציון כהן ירושלים תשמ"ט.

מעיין
הודעות: 1954
הצטרף: ה' דצמבר 09, 2010 10:41 pm

Re: הברה אשכנזית

הודעהעל ידי מעיין » א' יוני 03, 2012 11:00 pm

יש ספר באוצר בשם 'פליאות חכמה' לר' יהושע פאליק זאב וולפסון אבד"ק פאלטשען
ויש שם הרבה דברים בעניני ההברות והאותיות והתנועות וכתב שם שדיבר עם פרסי ועם ספרדי ועם תימני - ונפלא איך העמיק הרחיב בזה והשכיל להעלות דברים כאלו [הנקנים בשמיעה] עלי ספר
מאלף מאוד!!

אמסטרדם
הודעות: 1498
הצטרף: א' אוקטובר 20, 2013 8:13 pm

Re: הברה אשכנזית

הודעהעל ידי אמסטרדם » ו' דצמבר 20, 2013 7:54 am

קונה הכל כתב:כמדומני שבקובצי 'אור ישראל' [מאנסי] היו מספר מאמרים בנושא זה

נזר התורה מרנ"צ דמביצר.

דניאל
הודעות: 933
הצטרף: ה' אפריל 11, 2013 10:14 pm

Re: הברה אשכנזית

הודעהעל ידי דניאל » ו' דצמבר 20, 2013 10:58 am

הספר שפת אמת שציינו אליו עשה עבודה יפה אבל בכמה דקות שעיינתי בו נראה שלמרות שהוא מביא גם ראיות יפות הוא גם האריך בראיות שאין בהן ממש, לכן צריך לקראו בזהירות מסויימת.

אשבמבש
הודעות: 160
הצטרף: ד' יולי 31, 2013 12:27 am

Re: הברה אשכנזית

הודעהעל ידי אשבמבש » ו' דצמבר 20, 2013 12:28 pm

הטענה שנטענה כאן כאילו כיוון שמבטא הוא דבר המשתנה לפי המקומות אין עניין לדקדק בזה נסתרת בפשטות מן הגמרא שאין מורידין לפני התיבה חיפני ובישני.

דניאל
הודעות: 933
הצטרף: ה' אפריל 11, 2013 10:14 pm

Re: הברה אשכנזית

הודעהעל ידי דניאל » ו' דצמבר 20, 2013 12:56 pm

דניאל כתב:הספר שפת אמת שציינו אליו עשה עבודה יפה אבל בכמה דקות שעיינתי בו נראה שלמרות שהוא מביא גם ראיות יפות הוא גם האריך בראיות שאין בהן ממש, לכן צריך לקראו בזהירות מסויימת.

למשל בעניין האות צד"י האריך מאד מאד בראיות שכולן מבוססות על כך שנדמה לאזנו שהצ' שאומרים האשכנזים אינה אלא ט' וס' ועל פי זה בנה תלי תילים של ראיות שאת כולן ישא הרוח אחר מחכ"ת. זה שמי שאין לו צד"י אומר אותה ע"י צירוף ט' וס' לא אומר שזוהי האות!

אפרקסתא דעניא
הודעות: 2450
הצטרף: ש' אוקטובר 23, 2010 8:36 pm

Re: הברה אשכנזית

הודעהעל ידי אפרקסתא דעניא » ו' דצמבר 20, 2013 1:47 pm

דניאל כתב:
דניאל כתב:הספר שפת אמת שציינו אליו עשה עבודה יפה אבל בכמה דקות שעיינתי בו נראה שלמרות שהוא מביא גם ראיות יפות הוא גם האריך בראיות שאין בהן ממש, לכן צריך לקראו בזהירות מסויימת.

למשל בעניין האות צד"י האריך מאד מאד בראיות שכולן מבוססות על כך שנדמה לאזנו שהצ' שאומרים האשכנזים אינה אלא ט' וס' ועל פי זה בנה תלי תילים של ראיות שאת כולן ישא הרוח אחר מחכ"ת. זה שמי שאין לו צד"י אומר אותה ע"י צירוף ט' וס' לא אומר שזוהי האות!

תנסה להגיד צ' ואח"כ תנסה להגיד טס ותבדוק מה ההבדל. אולי אפילו תקליט את עצמך, פעם אחת אומר צעצועים ופעם אחת אומר טְסְעֲטְסועים ותדוק אם נשמע הבדל.


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 289 אורחים