מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

אירוסין - מאיזה דור התחילו לקרוא כך לשידוכין?

איתור מקורות נעלמים, מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
גאולה בקרוב
הודעות: 1872
הצטרף: ב' מאי 02, 2011 1:59 am

אירוסין - מאיזה דור התחילו לקרוא כך לשידוכין?

הודעהעל ידי גאולה בקרוב » ה' יוני 07, 2012 3:04 pm

היום בזמננו כך הוא בפי הבריות, לקרוא אירוסין לשידוכין.
וצ"ע מתי הותחל.

והנה בקידושין ו. מבואר שהאומר "הרי את ארוסתי" הרי זו מקודשת, כמובן, שכך לשון תורה, וכל הנשים הבינו לשון זו.
וצע"ג בזמננו האם נכון...

זקן ששכח
הודעות: 2660
הצטרף: ג' מאי 25, 2010 12:03 am

Re: אירוסין - מאיזה דור התחילו לקרוא כך לשידוכין?

הודעהעל ידי זקן ששכח » ה' יוני 07, 2012 3:15 pm

מן הסתם מאז חדרה שפת ה'עברית' ללשוננו ושיבשה ובלבלה את לשון בני האדם בעוד עשרות רבות של מובנים שנשתנו מלשון הקודש.

ברסלב
הודעות: 565
הצטרף: ד' מאי 30, 2012 5:36 pm

Re: אירוסין - מאיזה דור התחילו לקרוא כך לשידוכין?

הודעהעל ידי ברסלב » ה' יוני 07, 2012 3:29 pm

יש לבדוק בפוסקים שכתבו שמותר לעשות אירוסין בתשעת הימים שמא יקחנה אחר ועוד כהנה, ודבר זה שייך רק באירוסין של פעם אך לא בשידוכין שלנו, שגם לאחר שנשתדכו אין זה מונע מאחר לקחתה וצ"ב.
ובכל אופן משם ראיה. עד כמה שזכור לי.

תוך כדי דיבור
הודעות: 1347
הצטרף: ה' מאי 20, 2010 1:59 pm

Re: אירוסין - מאיזה דור התחילו לקרוא כך לשידוכין?

הודעהעל ידי תוך כדי דיבור » ה' יוני 07, 2012 4:59 pm

ֹ

בגמ' גיטין פ"ט מבואר שאם יצא על אשה קול בעלמא שנתארסה, בכ"ז אין חוששים לה. משא"כ אם יצא הקול שנתקדשה. ויש בראשונים כמה ביאורים לחילוק זה, אבל לענייננו העיקר בפירוש הריטב"א, "וטעמא משום דאיכא אינשי דקרו למשודכת ארוסה". וכפירוש זה כתב גם הרא"ש בתשובה (כלל ל"ה סי' י"ב), "שכן לשון העולם, לקרוא למשודכת ארוסה".



____

אמנם כמובן יותר מעניין לתלות הכל בציוניסטען כרגיל. כנראה היו כאלה בזמן הרא"ש והריטב"א... (ואולי הם אחראים למה שבחז"ל לפעמים קוראים לשפה "עברית" חס ושלום ולא "לשון הקודש"!)

ֹ

תיקו
הודעות: 208
הצטרף: א' יולי 04, 2010 5:56 pm

Re: אירוסין - מאיזה דור התחילו לקרוא כך לשידוכין?

הודעהעל ידי תיקו » ה' יוני 07, 2012 5:10 pm

שו"ת בית מרדכי חלק א סימן סד

בדיני האישות לפי תורת ישראל ישנם שלשה שלבים: א. השידוכין. ב. האירוסין. ג. הנשואין.

א. השידוכין. זהו הזמן שמיום ההסכם של הזוג לבוא בברית הנישואין עד יום אירוסיהם. בלשון המשנה והגמרא משתמשים בפעל הארמי "שדך" במשמע של השקיט ולהביא לידי הסכם נשואין. והנה כמה מקורות: שבת יב, א: אין משדכין את התינוקות לארס. תוספתא שבת פי"ז, הי"ד: אין משדכין בין איש לאשתו. בספרי השו"ת משתמשים בבנין פיעל של "שדך" במשמע של הסכמת האב לתת את בתו לאשה ובמובן של הסכם בין איש לאשה לבוא בברית האירוסין והנשואין. ע' שו"ת הרא"ש כלל לה, ה; שו"ת הריב"ש סי' יד; שו"ת המהרי"ק שורש כט ועוד. ביבמות נב, ב וקידושין יב, ב: רב מנגיד על דקדיש בלא שידוכין. בירושלמי קידושין פ"ג, ה"ח: שמואל אמר המקדש בלא שידוכי לוקה ותופסין הקידושין. עד כדי כך היו מקפידין על השידוכין שלפני הקידושין, עד שהיה ס"ד שהמקדש אשה בלי שידוכין, הקידושין אינם תופסים! לכאורה מתמיהין דבריו אלה של שמואל המדגיש, שהמקדש אשה בלא שידוכין אמנם לוקה אבל הקידושין תופסין. האיסור לקדש אשה בלא שידוכין הוא מדרבנן ולוקין עליו מכות מרדות, מפני שיש בזה משום פריצות. ולכן עלינו לעמוד על כך, שיש ס"ד שמקדש בלא שידוכין הקידושין אינן תופסין! הלא אפילו באיסור מן התורה, כגון גרושה להן, הקידושין תופסין, מפני שזה מן חייבי לאוין, עאכו"כ שהקידושין תופסין במקדש אשה בלא שידוכין שבו אין איסור בעצם הקידושין, אלא שאין רוח חכמים נוחה הימנו, מפני שיש בזה משום פריצות. אולי אפשר לומר, שמשום כך מדגיש שמואל שהקידושין תופסין במקדש אשה בלא שידוכין, כי היינו אומרים שהחכמים קנסו אותו והפקיעו את קידושיו "כדי שלא יהא דבר זה הרגל לזנות וידמה לקדשה שהיתה קודם מתן תורה" (רמב"ם הלכות אישות פ"ג, הכ"ב). וע' רמב"ם שם פ"א, ה"א: "קודם מתן תורה היה אדם פוגע אשה בשוק, אם רצה הוא והיא לישא אותה, מכניסה לתוך ביתו ובועלה בינו לבין עצמה", ולכן מדגיש הרמב"ם שם פ"ג, הכ"ב: "וכן המקדש בלא שידוכין או המקדש בשוק, אף על פי שקידושיו קידושין גמורין, מכין אותו מכת מרדות" ובעקבותיו בש"ע אבהע"ז סימן כו, ג: "אם לא שידך תחילה או שקידש בשוק מכין אותו מכת מרדות והיא מקודשת".

ב. האירוסין והנישואין. האירוסין שבלשון התורה (דברים כ, ז; כב, כג) נקראים בלשון חכמים בשם "קידושין" והם מסמנים את הזמן מיום בו אדם מישראל ארס (קידש) אשה ע"י אמירתו אליה "הרי את מקודשת לי,,,", עד לנשואין שהוא הכניסה לחופה והוא השלב הסופי של אישות גמורה לכל תוצאותיה והתחייבויותיה. אמנם לאירוסין יש תוקף של אישות, אבל היות וישנם כמה חילוקים מהותיים בין אירוסין לנשואין לכן כותבין בגט ארוסה "דהוית ארוסתי" (רבינו ירוחם הלכות גטין נתיב כד, סוף ח"ב; שו"ת תרומת הדשן סי' רכט; ש"ע אבהע"ז סי' קכט, סמ"ו).

בזמן המשנה והגמרא ולאחר מכן עד לפני כמה מאות שנים היה הפסק זמן ניכר, כרגיל שנה אחת, בין האירוסין והנשואין. ונוהג זה היה מקובל עוד בדורנו אצל הספרדים באפריקה הצפונית וגם אצל התימנים. מפני התקלות שנגרמו ע"י מצב זה הצמידו את הנשואין לאירוסין וע"י זה נוצר המונח "חופה וקידושין". וזה הועלה לתקנה ע"י הרבנות הראשית לישראל בשנת תשי"א. והטעם שמקדימים בביטוי הזה את חופה ל"קידושין" יעוין בר"ן לפ"א דכתובות המביא שם טעמים מסתברים של הראשונים.

אמנם לשון העולם לקרות משודכת ארוסה (שו"ת הרא"ש כלל לה, יב), כשם שהיו נוהגין בימי המשנה והתלמוד לקרוא בשם "שטרי אירוסין ונשואין" שטרי השידוכין, כלומר "שטרי פסיקתא" הנזכרים במועד קטן יח, ב; כתובות קב, ב וקידושין ט, ב, ותכנם היה: כמה אתה נותן לבנך וכו', כמה אתה נותן לבתך וכו'. ומימי הביניים נוהגין לקרוא את המשודך והמשודכת בשם "חתן וכלה" (שו"ת מהרי"ק שורש קסט), אעפ"י שבמקרא, במשנה ובתלמוד בבלי וירושלמי (וע' ש"ע אבהע"ז סימן מה, ס"א, בהגה) מתכנה הזוג בשמות אלה רק בזמן כניסתם לחופה וזמן קצר אחריה. אבל בספרי הפוסקים והמפרשים והשו"ת הראשונים והאחרונים נשמרים הגבולות בין השידוכין ובין האירוסין. מן השידוכין עד האירוסין אינם נקראים שם האיש והאשה בשמות "ארוס וארוסה", אלא בשמות "משודך" ו"משודכת". ע' שו"ת הרא"ש שם ז, ח; שו"ת הרדב"ז ח"א, סי' רמז; שו"ת מהרי"ק שורש קא; ש"ע אבהע"ז סי' נ, ס"ד; שו"ת הרמ"א סי' ל'; שו"ת נודע ביהודא ושו"ת חתם סופר פעמים הרבה ועוד.

בעברית של דורותינו נתאזרחו ה"ארוס" וה"ארוסה" והפעל "התארס" במקום ה"משודך" וה"משודכת" של הדורות הקודמים. הזוגות שהסכימו ביניהם להנשא בחופה וקידושין קוראים את עצמם וגם נקראים בזמננו בשמות: "ארוס" ו"ארוסה". לפי זה משתמשים גם בפעל "התארס". לאמתו של דבר הם, לפי התורה וההלכה, עד החופה, שלפי מנהג דורותינו מצמידים אותה לקידושין, רק משודכים, ולא מאורסים. בשינוי השימוש בביטוי הזה מתעוררות כמה בעיות מבחינת ההלכה.

אפשר, לכאורה, לשאול אם אין חשש כשהחתן והכלה, הקוראים את עצמם בזמננו בשם "ארוס" ו"ארוסה" עד לחופה וקידושין, נפרדים לפני החתונה, אם המשודכת לא תצטרך לקבל גט מידי המשודך? על זה יש להשיב, כדברי הרא"ש שהבאנו, שלשון העולם לקרות משודכת ארוסה וכדברי המהרי"ק שם, שהמשודך והמשודכת נקראים, וגם קוראים את עצמם, בשמות "חתן" ו"כלה" על שם סופם. המשודכים בדורותינו אמנם נקראים וקוראים את עצמם בשם "מאורסים" אבל הם אינם מתכוונים בשם זה למשמע של קידושין, אלא למשמע של "משודכים". והמעשה שבסופו מוכיח על השימוש בשם "מאורסים", שמתכוונים בו למשמע של משודכים, מפני שתחת החופה מקדש החתן את הכלה ב"הרי את מקודשת לי ב,,,".

כמובן שבדורנו יכולה להשאל גם השאלה: בחור נדר בעברית שלא יתארס עד זמן מסוים, מה פירושו של המונח "התארס" בדורנו? אם משמעו: לבוא בברית האירוסין, כלומר הקידושין, במשמע הביטוי בתורה ובהלכה, כמו הפעל "התארס" שבמשנה, תוספתא וגמרא. ע' יבמות מא, א; תוספתא יבמות פ"ו; כתובות לח, א ועוד, או במשמע של האירוסין השגור בעברית של ימינו, כלומר: שידוכין?

על זה יש להשיב: כלל גדול נקבע: בנדרים הלך אחר לשון בני אדם (נדרים מט, א). אמנם יש פלוגתא אם בנדרים הלך אחר לשון תורה או אחר לשון בני אדם, וע' ירושלמי נדרים פ"ו, ה"א. ובבבלי שם, באים לידי מסקנה דכולי עלמא בנדרים הלך אחר לשון בני אדם. והרמב"ם הלכות נדרים פ"ט, ה"א פוסק: "בנדרים הלך אחר לשון בני אדם באותו מקום ובאותו לשון". ובעקבותיו הטור והש"ע יו"ד סימן ריז, ס"א. ולכן בשאלתנו יש ללכת אחר המשמע השגור בלשון בני אדם בעברית של ימינו, לפי זה ל"התארס" של הנודר פירושו: לבוא בקשר השידוכין.

זהו משמעו של המונח "אירוסין" בעברית של ימינו. אולם בספרות השו"ת וההלכה המשמע של אירוסין לא נשתנה. שם יש לו תמיד המשמע העיקרי והמקורי שבלשון תורה וחכמים והוא: קידושין.

לפי זה צריך להפנות את תשומת הלב של המדור לנשואין וגירושין שבמשרד הדתות על כמה תיקונים הנחוצים בהצהרות הנשואין והרווקות שמשתמשים בהם בלשכות הרבנות בישראל. בהצהרת הנשואין של הכלה נקבע בשאלון: "הייתי ארוסה, נשואה". מה פירושו של המונח "ארוסה" כאן? ארוסה במשמע העיקרי והמקורי שבלשון התורה וההלכה: מקודשת, או במובן שמשתמשים בו בימינו: משודכת? כאן צריכה להיות הצהרה ברורה ומדויקת והכלה צריכה להשיב על אחת משלוש האפשרויות: הייתי משודכת, ארוסה, נשואה.

בהצהרת הרווקות אנו קוראים: מעולם לא באתי בקשר אירוסין או נשואין עד היום.

פרטים במקרה של אירוסין. התארסתי,,, פעם (ים) עם,,,

האירוסין בוטלו ע"י הרב,., התגרשנו מאירוסין בבי"ד,,,

יש להפנות את תשומת הלב על אי הדיוקים מבחינת ההלכה שבביטויים אלה.

אמנם בעברית השגורה בפינו כיום אנו משתמשים במונחים אירוסין, ארוס וארוסה כפי שהראינו, במשמע של המונחים "שידוכין", "משודך" ו"משודכת". אולם בנוסח שנקבע בהצהרות מטעם המדור לנשואין וגירושין שבמשרד הדתות אין להשתמש ב"ארוס" ו"ארוסה" במשמע הנ"ל. הטפסים האלה מיועדים למלוא ע"י רבנים ומסדרי קידושין הבקיאים בטיב קידושין ולכן צריך שם לדייק ולהקפיד שהנוסח יהיה לפי המשמע של לשון תורה וההלכה; לפי זה אין לומר "מעולם לא באתי בקשר אירוסין עד היום", אלא צריך לומר "מעולם לא באתי בקשר שידוכין, אירוסין או נשואין עד היום". אין לומר "במקרה של אירוסין" אלא "במקרה של שידוכין ואירוסין". אין לומר "התארסתי" במשמע של שידוכין, אלא צריך לומר "באתי בקשר השידוכין". ובאירוסין במשמע של קידושין יש לומר: "באתי בקשר האירוסין". אין לומר: "האירוסין בוטלו ע"י הרב", אין בסמכותו של הרב לבטל אירוסין במשמע של קידושין. לזה צריך גט. ולכן צריך לומר: "השידוכין בוטלו ע"י הרב".

צh33
הודעות: 472
הצטרף: א' אוקטובר 02, 2011 12:20 pm

Re: אירוסין - מאיזה דור התחילו לקרוא כך לשידוכין?

הודעהעל ידי צh33 » ה' יוני 07, 2012 7:04 pm

כבר הורה זקן -כ"ק אדמו"ר מליובאביטש- לכתוב באו בקשרי שידוכין ולא מאורשים וכנ"ל.

מעיין
הודעות: 1301
הצטרף: ה' דצמבר 09, 2010 10:41 pm

Re: אירוסין - מאיזה דור התחילו לקרוא כך לשידוכין?

הודעהעל ידי מעיין » ה' יוני 07, 2012 8:48 pm

זקן ששכח כתב:מן הסתם מאז חדרה שפת ה'עברית' ללשוננו ושיבשה ובלבלה את לשון בני האדם בעוד עשרות רבות של מובנים שנשתנו מלשון הקודש.

על אף ההערה הצינית של תוך כדי דיבור האמת ניתן להאמר שעשו שמות מן השם שמות בארץ וכבר האריך הרחיב בזה הרב אמתי בן דוד בספרו שיחת חולין לענין שמות הבעלי חיים שמעורב בלשון הרבה בורות ביחד עם הרבה השחתה וכמדומה שחיבר גם קונטרס מיוחד בענין זה וזה ממה שכתבתי כאן במקום אחר
ועוד הפעם כמזכיר לכל השואלים שאלות מעין אלו בפורום - ובפרט אם הוא נוגע לענין פירוש בדברי רבותינו הראשונים נא לעיין קודם בספרים המיועדים לזה הענין מספרים קדומים - ולא לדמות ולבדות מלשון עברי מודרני הנהוג היום, שלא שערום רבותינו ובפרט הראשונים -והרבה בורות גרמו, (חוץ מכוונה למינות והשכלה) [וכבר האריך בזה הרב שיחת חולין, בענין הבעלי חיים] וכמו כן בענין שמות הכלים השונים, עשו שמות כאדם העושה בשלו, ואף שיתכן למצוא סמך לדבריהם על פי שיטה יחידאה במשניות מס' כלים, מ"מ כשמורגלין בעברית מתקבל בלב שאכן כך הוא פירוש הנכון ואידך פירושא היא בדרך דרוש, לדוגמא מלת מזרן]

ברסלב
הודעות: 565
הצטרף: ד' מאי 30, 2012 5:36 pm

Re: אירוסין - מאיזה דור התחילו לקרוא כך לשידוכין?

הודעהעל ידי ברסלב » ה' יוני 07, 2012 10:37 pm

ברסלב כתב:יש לבדוק בפוסקים שכתבו שמותר לעשות אירוסין בתשעת הימים שמא יקחנה אחר ועוד כהנה, ודבר זה שייך רק באירוסין של פעם אך לא בשידוכין שלנו, שגם לאחר שנשתדכו אין זה מונע מאחר לקחתה וצ"ב.
ובכל אופן משם ראיה. עד כמה שזכור לי.


לא באתי בדברי להמליץ טוב על הציונים חלילה, גם לא באתי לחדש ששידוך ניתר רק על ידי גט, בסה"כ ביקשתי להשיב על מה שהעלה הרב גאולה להק' מיהו זה ואיזה הוא אשר החל לקרוא לקשרי שידוכים בלשון 'אירוסים' ועל זה אמרתי שכבר מצאתי כדבר הזה משנים קדמוניות.

דהנה כתב המחבר בהלכות ת"ב סימן תקנ"א סעיף ב' בזה"ל.

ואין נושאים נשים ואין עושין סעודת ארוסין, אבל לארס בלא סעודה מותר, ואפילו בת"ב עצמו מותר לארס שלא יקדמנו אחר. והוסיף הרמ"א וכתב. ונוהגין להחמיר שאין נושאים משבעה עשר בתמוז ואילך עד אחר תשעה באב.

ובמ"ב שם הביא, שמותר להתארס ולארס מי"ז בתמוז וגם לבוא בקשרי שידוכין יעו"ש.

ולגודל הפלא מצאתי בכמה מגדולי הפוסקים שכתבו שנהגו אצלם לארס מי"ז בתמוז, וכוונתם שם ברורה למאוד, שנהגו אצלם לבוא בקשרי שידוכין מי"ז בתמוז, וקראו לה לשידוך בלשון לארס.

ומכאן ראיה שהיו שקראו לשידוך לשון אירוסין, והפעם מה לעשות הרב תוכ"ד צודק בדבריו, שיש שקראו למשודך מאורס
, ואין זה ממש המצאת הציונים ל"ע

וכל אריכות הדברים שהעלה כאן הרב תיקו למותר. כאשר כל בר בי רב יודע שיש דבר כזה, הקרוי שידוך, קידושין, ונשואים.

אגב, מדוע הקפיד האדמו"ר מלובאביטש זי"ע לקרוא לזה 'בקשרי' שידוכין, כאשר בשו"ע הרב הוא כותב עשיית שידוכים וכדו' ולאו דווקא התקשרו ב'קשרי' שידוכין. וצע"ק.

גאולה בקרוב
הודעות: 1872
הצטרף: ב' מאי 02, 2011 1:59 am

Re: אירוסין - מאיזה דור התחילו לקרוא כך לשידוכין?

הודעהעל ידי גאולה בקרוב » ה' יוני 07, 2012 11:49 pm

יישר כח לתוך כדי דיבור, וגם תיקו סייע לי בהבאת תשובת הבית מרדכי, שיש שם מקורות נוספים.

ברסלב
הודעות: 565
הצטרף: ד' מאי 30, 2012 5:36 pm

Re: אירוסין - מאיזה דור התחילו לקרוא כך לשידוכין?

הודעהעל ידי ברסלב » ה' יוני 07, 2012 11:51 pm

איני מכיר את הרב הכותב המאמר, אך כמה דברים צרמו לי כאשר קראתי אותי ועם כבודו הסליחה.

בזמן המשנה והגמרא ולאחר מכן עד לפני כמה מאות שנים היה הפסק זמן ניכר, כרגיל שנה אחת, בין האירוסין והנשואין. ונוהג זה היה מקובל עוד בדורנו אצל הספרדים באפריקה הצפונית וגם אצל התימנים. מפני התקלות שנגרמו ע"י מצב זה הצמידו את הנשואין לאירוסין וע"י זה נוצר המונח "חופה וקידושין". וזה הועלה לתקנה ע"י הרבנות הראשית לישראל בשנת תשי"א. והטעם שמקדימים בביטוי הזה את חופה ל"קידושין" יעוין בר"ן לפ"א דכתובות המביא שם טעמים מסתברים של הראשונים.


המונח חופה וקידושין נוצר בעקבות הברכה, על ידי חופה וקידושין. לא כן?

לפי זה צריך להפנות את תשומת הלב של המדור לנשואין וגירושין שבמשרד הדתות על כמה תיקונים הנחוצים בהצהרות הנשואין והרווקות שמשתמשים בהם בלשכות הרבנות בישראל. בהצהרת הנשואין של הכלה נקבע בשאלון: "הייתי ארוסה, נשואה". מה פירושו של המונח "ארוסה" כאן? ארוסה במשמע העיקרי והמקורי שבלשון התורה וההלכה: מקודשת, או במובן שמשתמשים בו בימינו: משודכת? כאן צריכה להיות הצהרה ברורה ומדויקת והכלה צריכה להשיב על אחת משלוש האפשרויות: הייתי משודכת, ארוסה, נשואה.

בהצהרת הרווקות אנו קוראים: מעולם לא באתי בקשר אירוסין או נשואין עד היום.

פרטים במקרה של אירוסין. התארסתי,,, פעם (ים) עם,,,

האירוסין בוטלו ע"י הרב,., התגרשנו מאירוסין בבי"ד,,,

יש להפנות את תשומת הלב על אי הדיוקים מבחינת ההלכה שבביטויים אלה.


מי צריך את ההצהרה, ונניח שסבי ז"ל קרוי ברבנות 'בחור' אז מה יקרה, שאם יתגרש חלילה, אזי תמתו תחי' לא תקבל מזונות מטעם הביטוח הלאומי. נו ומה יקרה...?!
---
ועכשיו ברצינות, אחר קריאת המאמר כולו, ולאחר שדיברתי עם חברי למקצוע, יתכן ובדווקא העלימו מטעם הרבנות את המונח 'שידוכים' וקראו לה 'אירוסים' כדי שלא יידעו שניתן להתארס, וזה מספיק, כאשר הם אינם יודעים הדין שכלה בלא חופה וכו'....?!

מבקש חכמה
הודעות: 921
הצטרף: ה' יולי 22, 2010 10:35 am

Re: אירוסין - מאיזה דור התחילו לקרוא כך לשידוכין?

הודעהעל ידי מבקש חכמה » ה' יוני 07, 2012 11:58 pm

"כותב המאמר" הוא דודו של הרב לאו, תולדותיו בפרוייקט השו"ת:
הרב ד"ר מרדכי פוגלמן נולד בשנת תרנ"ט (1898) בעיר פרמישלאן שבגליציה למשפחה ממוצא "הבית חדש", חסיד הוסיאטין, חתנו של הרב צבי יהודה לאו מלבוב (למברג), דודו, המהרש"ם שבדרון מברזן. נסמך לרבנות ע"י ר' מאיר אריק מבוטשטש בעל שו"ת "אמרי יושר" ועוד רבנים מגדולי דורו, והיה מקורב לגיסו ר' משה חיים לאו רבה של פייטרקוב ולבן דודו ר' מאיר שפירא ראש ישיבת חכמי לובלין. רכש גם השכלה כללית רחבה. משנת תרפ"ח (1928) שימש כרבה של קטוביץ שבפולניה, ועם פרוץ מלחמת העולם השניה הצליח להימלט והגיע ארצה. בשנת ת"ש (1940) מונה לרבה של קרית מוצקין. הרב פוגלמן עסק רבות בצרכי ציבור ובענייני חינוך, וכן פירסם מאות מאמרים בבמות שונות. ספרו "בית מרדכי" כולל שאלות ותשובות ומחקרים הלכתיים שכתב מאז עלייתו ארצה, הספר יצא לאור בהוצאת מוסד הרב קוק בשנת תשל"א (1971), נפטר בתשמ"ד (1984).

ברסלב
הודעות: 565
הצטרף: ד' מאי 30, 2012 5:36 pm

Re: אירוסין - מאיזה דור התחילו לקרוא כך לשידוכין?

הודעהעל ידי ברסלב » ו' יוני 08, 2012 12:05 am

ייש"כ הרב מבקש חכמה, ניסתי למצוא עליו חומר ולא עלתה בידי, ודברי אם כך בטלים.

ברסלב
הודעות: 565
הצטרף: ד' מאי 30, 2012 5:36 pm

Re: אירוסין - מאיזה דור התחילו לקרוא כך לשידוכין?

הודעהעל ידי ברסלב » ו' יולי 06, 2012 1:04 am

ברסלב כתב:דהנה כתב המחבר בהלכות ת"ב סימן תקנ"א סעיף ב' בזה"ל.

ואין נושאים נשים ואין עושין סעודת ארוסין, אבל לארס בלא סעודה מותר, ואפילו בת"ב עצמו מותר לארס שלא יקדמנו אחר. והוסיף הרמ"א וכתב. ונוהגין להחמיר שאין נושאים משבעה עשר בתמוז ואילך עד אחר תשעה באב.
ובמ"ב שם הביא, שמותר להתארס ולארס מי"ז בתמוז וגם לבוא בקשרי שידוכין יעו"ש.


בעל הדברי יואל זי"ע היה רגיל לומר, לולי דמיספנא הייתי מתיר בזמנינו אנו, להתחתן גם בת"ב, וכדעת המחבר, כפי הידוע, בעל הדברי יואל זי"ע הקפיד מאוד שלא לאחר את הנשואין מאז באו בקשרי שידוכים.

בינה נא זאת!
הודעות: 100
הצטרף: ו' מאי 04, 2012 10:43 am

Re: אירוסין - מאיזה דור התחילו לקרוא כך לשידוכין?

הודעהעל ידי בינה נא זאת! » ו' יולי 06, 2012 11:11 am

ברסלב כתב:
ברסלב כתב:דהנה כתב המחבר בהלכות ת"ב סימן תקנ"א סעיף ב' בזה"ל.

ואין נושאים נשים ואין עושין סעודת ארוסין, אבל לארס בלא סעודה מותר, ואפילו בת"ב עצמו מותר לארס שלא יקדמנו אחר. והוסיף הרמ"א וכתב. ונוהגין להחמיר שאין נושאים משבעה עשר בתמוז ואילך עד אחר תשעה באב.
ובמ"ב שם הביא, שמותר להתארס ולארס מי"ז בתמוז וגם לבוא בקשרי שידוכין יעו"ש.


בעל הדברי יואל זי"ע היה רגיל לומר, לולי דמיספנא הייתי מתיר בזמנינו אנו, להתחתן גם בת"ב, וכדעת המחבר, כפי הידוע, בעל הדברי יואל זי"ע הקפיד מאוד שלא לאחר את הנשואין מאז באו בקשרי שידוכים.

הדברי יואל היה מתיר גם בה' באייר?

ברסלב
הודעות: 565
הצטרף: ד' מאי 30, 2012 5:36 pm

Re: אירוסין - מאיזה דור התחילו לקרוא כך לשידוכין?

הודעהעל ידי ברסלב » ו' יולי 06, 2012 11:20 am

ברסלב כתב:
ברסלב כתב:דהנה כתב המחבר בהלכות ת"ב סימן תקנ"א סעיף ב' בזה"ל.

ואין נושאים נשים ואין עושין סעודת ארוסין, אבל לארס בלא סעודה מותר, ואפילו בת"ב עצמו מותר לארס שלא יקדמנו אחר. והוסיף הרמ"א וכתב. ונוהגין להחמיר שאין נושאים משבעה עשר בתמוז ואילך עד אחר תשעה באב.
ובמ"ב שם הביא, שמותר להתארס ולארס מי"ז בתמוז וגם לבוא בקשרי שידוכין יעו"ש.


בעל הדברי יואל זי"ע היה רגיל לומר, לולי דמיספנא הייתי מתיר בזמנינו אנו, להתחתן גם בת"ב, וכדעת המחבר, כפי הידוע, בעל הדברי יואל זי"ע הקפיד מאוד שלא לאחר את הנשואין מאז באו בקשרי שידוכים.


שמעתי את דעתו של בעל הדברי יואל מהרב משה זאב זורגר שליט"א - אך לדעתי יש לחלק שהמחבר התיר הרי רק אירוסין כלו' קידושין וכפי שכבר כתב להביא הרב תיקו את כל העניין, אך לא נישואין, מצד שני אם מותר לקדש ויש אומרים שזה עיקר השמחה היום ולא הנישואין, כלומר, החופה, מותר גם לעשות נשואין, בזמן הזה.
וכבר דנתי עם הגאון הרב אדלר שליט"א בעל הנשואין כהלכתן בזה.
ויש גם לעיין במה שכתב בזה הבן איש חי בפרשת דברים.
ועיין ביביע אומר לגבי תשעה באב חמירה סכנתא מאיסורא.
או אפשר שאם המחבר מתיר אמרינן בזה שומר מצווה וכו' יעו"ש

ואפשר שגם בה' אייר אמרינן בזה חמירה סכנתא מאיסורא ויש לעיין בדברי הפוסקים בזה, אם שייך לומר גם בה' אייר שומר מצווה וכו' :)

הזכויות שמורות

צביב
הודעות: 1361
הצטרף: א' מרץ 04, 2012 2:02 pm

Re: אירוסין - מאיזה דור התחילו לקרוא כך לשידוכין?

הודעהעל ידי צביב » א' יולי 08, 2012 4:49 pm

שמעתי מאחי הרב
שבתוס' בב"ב ט"ז: ד"ה בא
נקראים שידוכים -אירוסין

ברסלב
הודעות: 565
הצטרף: ד' מאי 30, 2012 5:36 pm

Re: אירוסין - מאיזה דור התחילו לקרוא כך לשידוכין?

הודעהעל ידי ברסלב » א' יולי 08, 2012 4:50 pm

תוך כדי דיבור כתב:ֹ

בגמ' גיטין פ"ט מבואר שאם יצא על אשה קול בעלמא שנתארסה, בכ"ז אין חוששים לה. משא"כ אם יצא הקול שנתקדשה. ויש בראשונים כמה ביאורים לחילוק זה, אבל לענייננו העיקר בפירוש הריטב"א, "וטעמא משום דאיכא אינשי דקרו למשודכת ארוסה". וכפירוש זה כתב גם הרא"ש בתשובה (כלל ל"ה סי' י"ב), "שכן לשון העולם, לקרוא למשודכת ארוסה".



____

אמנם כמובן יותר מעניין לתלות הכל בציוניסטען כרגיל. כנראה היו כאלה בזמן הרא"ש והריטב"א... (ואולי הם אחראים למה שבחז"ל לפעמים קוראים לשפה "עברית" חס ושלום ולא "לשון הקודש"!)

ֹ


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 38 אורחים