הודעהעל ידי ברסלב » ו' יוני 08, 2012 2:12 pm
נישואין עם בת אחיו או בת אחותו.
הנה הנו״ב סי׳ ס״ט כתב דכיון שמפורש בש״ס שלא הקפידו בזה אין שומעים לשום אדם שיאמר להקפיד ע״ז, ולענ״ד י״ל דכמו שיש כמה דברים שנתחדשו אח״כ שהם מזיקים לבריאות האדם ובדורות הראשונים לא הזיקו וכידוע, וכן יש כמה רפואות שבזה״ז אין מועילים ובדורות הקודמים הועילו, כן בדברים הסגוליים יש שבדורות הקודמים לא הוצרכו לחוש לזה ובזה״ז יש לחוש, ולזה י״ל שמהרי״ח ראה בחכמתו אשר בזה״ז יש לחוש לדברים הללו, ובזה יש לישב מה שהקשו על מ״ש שלא לישא בת אחותו ובש״ס איתא שמצוה לישאנה, וכן דעת הרופאים בזה״ז שהנושא אשה ממשפחתו הקרובה אליו לא יצליחו בלידת בנים כראוי, וכטבע הצומח שטוב כשמרכיבים אותו בזרע אחר, ועי׳ בספר הברית בזה, ולזה אין לדחות דברי מהרי״ח כלאחר יד ומאן דקפיד אין להקל לו.
---------
שידוכין עם קרובים
א. י״א שאין קפידא שקרובים ישאו זה לזה, ואדרבה טוב הדבר מפני שיש להם אותן תכונות הנפש (א), וי״א שעפ״י חכמת הרופאים מצוי כמה פעמים היזק בהילדים מטעם זה (ב), ולמעשה לכתחילה יש למנוע, ובמקום צורך, יתייעץ עם צדיק לקבל ברכתו.
ב. יש סוברים שהיות ויש בזמננו בדיקות בחכמת הרפואה שיכולים לברר אם הזיווג מתאים כדאי לעשותן, וי״א שין הדבר בדוק ומנוסה רק צריכין זכותים גדולים.
ג. קרובים לענין זה מונים עד בן דוד שני (ג).
(א) כ״כ ברבינו בחיי פרשת חיי שרה ואבן עזרא שמות ב׳ עה״פ וילך איש מבית לוי. ומקורו מירושלמי קדושין פ״ד ה״ד, וכ״כ שו״ת מהרש״ג ח״ב סימן ר״מ לדחות חכמי הרופאים שאומרים שבניהם יהיו חלושים או בעלי מומין. והוא סותר את דבריהם ממה שמפורש בחז״ל שמצוה בדבר. ועיין במבוא לספר שערי תשובה בעמוד ד שהביא שהרמב״ן היה בן דודו של רבינו יונה (בן אחות אביו), ובספר שם הגדולים ערך רבינו יונה כתב וז״ל דכלתו של הרמב״ן אשת ר׳ שלמה בנו היתה בת רבינו יונה וכו' עכ״ל. וכ״כ בספר אור גנוז עמוד ש״ג מה שאומרים אחוזת מהרופאים שלא טוב לשדך עם משפחה, אינו אמת, כי כתיב לבני דודיהן לנשים, וכשנכתב בתורה טוב הוא עכ״ד.
וכן בן הגה״ק של רבי שמעלקא מניקלשבורג נשא בת אחיו בעל הפלאה כאשר נזכר במכתב בספר נזיר השם עמוד כ״ח, וכן הגה״ק רבי יואל משאץ נשא את בת אחות אביו עפ״י צוואת הרה״ק רבי מאיר מפרימישלאן זצ״ל.
וכ״כ שערי הלכה ומנהג עמוד ע״ז שאין מקום לחשוב בנשואין בין קרובי משפחה בעת שהמדובר והמדוברת בריאים הם. וכן ראיתי שטר תנאים ששידכו שני אחים בני הרה״ק בעל עבודת יששכר מוואלבארג בשנת תרל״ב.
(ב) כ״כ שו״ת אבן הראשה סי׳ ל״א, וכ״כ בספר חזון ישעי׳ דלכתחלה יש למנוע. וכ״כ שו״ת באר משה ח״ו סי׳ ק״ס, שבזמננו שדעת הרופאים שמזיק להילודים ח״ו, אם אינו הכרח, לא ישדך. וכן שמעתי מפי חברת דור ישרים שבמשך הימים נתוודע שהזיק, ושמעתי, שאין להביא ראיה מהגדולים וצדיקים שהיו רגילים להשתדך עם קרובתיהם, לפי שזכות אבותם מסייעתם ומגן עליהם. וכ״כ אמרי פנחס הוצאה חדשה ח״א עמוד תכ״ח אות ג׳, סיפר להרב ז״ל על רבי דוב כהן ז״ל מקהילתנו [בערשיד], שמתו לו כמה בנים, ואמר הרב ז״ל ער האט זיך געמוזט נעמען גישוועסטער קינדער וכו' [בת דודו]. ובהגהות הרה״ק רבי שלום מקידנאוו למדרש פנחס החדש אות ה׳ כתב ע״ז לא ראיתי מאבוה״ק ומשאר צדיקים שיהיו מקפידים בזה.
וכ״כ בספר בצלו חמדתי (להרב רבי יהודה רבינוביץ שליט״א עמוד ק׳) יהודי אחד בא לשאול את פי הגאון רבי העניך פאדווא זצ״ל, היות והרצו לפניו שידוך של שני בשלישי, וירא להחליט, אם לעשות אותו אם לאו, רבי העניך הפנה שאלה זו אל הגאון מטשעבין זצ״ל, והשיב לבל יעשו את השידוך. נכנסתי אליו ושאלתי האם יש איזה חשש בדבר, ואמר שאין שום חשש, ואם כן מה טעם אמרתי שלא יעשו, מכיון שאמרו שהם מפחדים, אמרתי כי אין צריכים לגמור השידוך אם מפחדים, כי מה שלא יקרה יתלו בזה, אבל באמת אין שום חשש, אלא שאין צריך לעשות שידוך בפחד ע״כ. וכ״כ הרב מפאפא במכתב בספר חזון ישעיה סי׳ ט׳ עמוד כ״ז, וז״ל ובענין אשר האריך בתשובתו לא אוכל לכתוב בזה הכרעה, כי אני כמו נוגע בדבר כי זקני הערוגת הבושם וזוגתו היו בני אחיות, ואבא מארי ז״ל עם אמי היו בני אחיות, וב״ה הי׳ להם בנים בריאים, ולפי ידיעתי כמדומה רק מיעוטא דמיעוטא שהי׳ זה סיבה שלא להבנות או שלא יהיו בריאים וכו', אעפ״כ אני אומר למעכ״ת יישר כח על שעורר בזה דלמיחש מיהא בעי כשיש לו ברירה, אבל לפעמים בוחרים בזיווג כזה מחמת שלא מצא לו בניקל זיווג אחר.
(ג) כן שמעתי מרופאים, אך בארחות רבינו ח״ד עמוד רל״ד כתב שעד דור חמישי יש לחשוש, כמו בגיטין פסול לעדות עד דור חמישי בשו״ע אה״ע סי׳ קנ״ד ס״ב ע״כ, וכמדומה שאין מחמירין כן.
טרם אכלה לדבר.