לפי משמעות הפסוקים בפרשת נח, נראה שבמשך כל 120 שנה שנח עסק בבנין התיבה, הוא חשב שהתיבה תציל רק שנים מכל בהמה ועוף כמו שאמר לו הקב"ה:
(יט) ומכל החי מכל בשר שנים מכל תביא אל התבה להחית אתך זכר ונקבה יהיו:
(כ) מהעוף למינהו ומן הבהמה למינה מכל רמש האדמה למינהו שנים מכל יבאו אליך להחיות:
אם אני צודק, למה לא אמר לו עד אחרי בנין התיבה שהתיבה תציל שבעה שבעה מכל בהמה טהורה?