לגבי המושג דעת תורה

[שלח]

האם תמיד היה קיים מושג דעת תורה,מתי התחילו להשתמש בו ומדוע?,האם הוא רק בענינים הלכתיים או גם השקפתיים,האם גדולי ישראל יש להם סמכות כמו הסנהדרין,וחייבים ללכת כמותם?

[מאיר סובל]

החפץ חיים כותב על זה, גם רבי אלחנן וסרמן במאמרים.
משם אפשר ללמוד את העיקרון.
דעת תורה הכוונה היא שכל אדם מישראל התורה מכוונת את דרכיו. ואין שאלת חיים שאין לה תשובה יהודית מהו רצון השם בתוך התורה.
כמובן ששאלות הלכתיות הם יותר קלות למציאת התשובות, כי יש שולחן ערוך... ושאלות שאין בהן הלכה מפורשת זה נדמה לנו בדורות הירודים שלנו כחידות.
לכן יש תלמידי חכמים גדולים שברוחב דעתם יכולים לדעת מה הפתרון של אותן חידות, ולמצוא מקור בתורה שבכתב ובעל פה לכל דבר, בדיוק כמו שרואים אנו את ד' חלקי שולחן ערוך, רואים הם את הדברים שלא מפורשים.
יש דברים מפעימים בסיפורים על גדולי הדורות איך פתרו בעיות שלכאורה לא שייכות וקשורות, מתוך הלכה בשו"ע, או מתוך פרשה בחומש עם פירוש רש"י, וכדומה.
ידוע שרבי יהושע לייב דיסקין אסר ללמד לימודי חול בחדרים גם במחיר שיהיו פחות ילדים שיבואו ללמוד - ממשנה במסכת תרומות עם פירוש רע"ב, אם אני זוכר טוב. וכדומה.

"דעת תורה" - זה לא "דין" לשאול גדולים, אלא זו הברירה אחרי שנחלשנו אנו הקטנים בידיעת התורה, והם יודעים יותר.
העקרון הוא לשאול בתורה כפי ששואלים באורים ותומים.
זה לא קשור לסנהדרין, ולא לאמונת חכמים החסידית.
זה מישור אחר לגמרי.

[בברכה המשולשת]

היו על כך מספר מאמרים בתחומין, ויש גם מאמר של מרן הגרא"א כהנא-שפירא זצ"ל במורשה

[יין המשמח]

פירוש המושג "דעת תורה", הוא:
הדעה של התורה.

דהיינו, שכיון שהתורה היא תורת חיים, ותור היא מלשון הוראה,
הרי שכל דבר בחיים ניתן למצוא היכן הוא מרומז בתורה, והיכן התורה אומרת כיצד לנהוג בזה.

לדוגמא: אדם קם בבוקר, התורה אומרת לומר מודה אני וכו' ולהתעטף בטלית וכו'.

גם בעניני השקפה ישנה דעת תורה, לדוג':
ע"פ השו"ע בסי' שכ"ט מובן שאסור למסור שטחים, ופשוט שיהודי הוא רק מי שאמו יהודיה או שנתגייר כהלכה,
אסור לקרוא בשם גנאי ליהודי ובפרט אם הוא תינוק שנשבה, צריך לקרב אותן בחבלי עבותות אהבה ואסור להונותם.

ויש עוד להאריך ואכ"מ, אלא שחשוב להדגיש:
שדעת תורה היא ע"פ תורה, ולא אדם הלומד תורה ומתיימר ליצג את דעתה באמירתו הפוך ממנה, וד"ל.

[אוצר החכמה]

ידוע שרבי יהושע לייב דיסקין אסר ללמד לימודי חול בחדרים גם במחיר שיהיו פחות ילדים שיבואו ללמוד - ממשנה במסכת תרומות עם פירוש רע"ב, אם אני זוכר טוב. וכדומה.

אולי תשתף אותנו בראיה המעניינת הזאת.

[מאיר סובל]

ר' אוצר, אחפשנו בע"ה.
ואחרי זה תבקש מהרב ר' יין שישתף גם אותנו מהיכן ראיה מסימן שכ"ט שאסור למסור שטחים בעת שאין עכו"ם צרים למלחמה אלא זה יוסיף שלום ויפחית הרוגים.

[אוצר החכמה]

מה הליצנות הזאת. אני באמת רוצה לדעת מה הראייה ובעיני לדעת מה הראייה חשוב יותר מכל הנושא פה. לעומת זאת שם אתה יודע מה ראייתו רק חולק עליה.

[יין המשמח]

ואחרי זה תבקש מהרב ר' יין שישתף גם אותנו מהיכן ראיה מסימן שכ"ט שאסור למסור שטחים בעת שאין עכו"ם צרים למלחמה אלא זה יוסיף שלום ויפחית הרוגים.

אתה באמת חושב שזו לא סכנת נפשות???
ואתה באמת חושב ששלום זה מביא שלום אמיתי, או שמא רק שקט זמני.
ואין כאן המקום להביא על כך ראיות מכל פינוי ומסירה יאזה שלום קיבלנו...

[מאיר סובל]

ואחרי זה תבקש מהרב ר' יין שישתף גם אותנו מהיכן ראיה מסימן שכ"ט שאסור למסור שטחים בעת שאין עכו"ם צרים למלחמה אלא זה יוסיף שלום ויפחית הרוגים.

אתה באמת חושב שזו לא סכנת נפשות???
ואתה באמת חושב ששלום זה מביא שלום אמיתי, או שמא רק שקט זמני.
ואין כאן המקום להביא על כך ראיות מכל פינוי ומסירה יאזה שלום קיבלנו...

בשביל סכנת נפשות צריך לפתוח שולחן ערוך????? ממה נפשך.
אם יש סיכון ברור אין חולק מה הדין, ולא רק מסימן שכ"ט.
נאמר שיש שאלה השקפתית [כי אתה הכנסת את ענין שטחים לנושא השקפה] האם יש סיכון או אין סיכון אלא הצלה ע"י משא ומתן של שלום. חלק מצדדים לכאן וחלק לכאן. מה הראיה מסימן שכ"ט נגד אלו שאומרים שזה מניעת שפיכות דמים? למדתי את זה אלף פעמים ולא מצאתי קשר לשאלה הנידונה.

[מחולת המחנים]

ידוע שרבי יהושע לייב דיסקין אסר ללמד לימודי חול בחדרים גם במחיר שיהיו פחות ילדים שיבואו ללמוד - ממשנה במסכת תרומות עם פירוש רע"ב, אם אני זוכר טוב. וכדומה.

אולי תשתף אותנו בראיה המעניינת הזאת.

הסיפור מופיע בספר השרף מבריסק לר' שלום מאיר וולך (וכנראה כשאר הסיפורים שם נלקח מס' עמוד האש לר' יוסל שיינברגר), וכך מסופר שם לפי זכרוני הדל.

היה זה באותן שנים כשבאחת המושבות רצו לבצע שינויים במתכונת הלימוד של ילדי ישראל בתלמוד תורה (כמדומני לשים בתלמוד תורה כסאות ושולחנות כמנהג בתי הספר האסורים), וטענו בפני המהרי"ל דיסקין שאם לא יבצעו את השינוי הזה, אזי ההורים ישלחו את ילדיהם ל"שקאלעס" ויהי' יותר גרוע.

פתח להם המהרי"ל משניות תרומות בפ"ח משנה ט'-י"ב דאיתא שם: חבית שנשברה בגת העליונה, והתחתונה טמאה, מודה רבי אליעזר ורבי יהושע, שאם יכולים להציל ממנה רביעית בטהרה, יציל. ואם לאו, רבי אליעזר אומר, תרד ותטמא, ואל יטמאנה בידיו. וכן חבית של שמן שנשפכה, מודה רבי אליעזר ורבי יהושע, שאם יכול להציל ממנה רביעית בטהרה, יציל. ואם לאו, רבי אליעזר אומר, תרד ותבלע , ואל יבלענה בידיו. ועל זו ועל זו, אמר רבי יהושע, לא זו היא תרומה שאני מזהר עליה מלטמאה, אלא מלאכלה. ובל תטמאה כיצד, היה עובר ממקום למקום וככרות של תרומה בידו, אמר לו נכרי, תן לי אחת מהן ואטמאה, ואם לאו, הרי אני מטמא את כלה, רבי אליעזר אומר, יטמא את כלה, ואל יתן לו אחת מהן ויטמא. רבי יהושע אומר, יניח לפניו אחת מהן על הסלע. וכן נשים שאמרו להם נכרים, תנו לנו אחת מכם ונטמאה, ואם לאו, הרי אנו מטמאים את כלכן, יטמאו את כלן, ואל ימסרו להם נפש אחת מישראל.

אמר להם המהרי"ל דיסקין שאנו למדים מכאן שאפילו אם נוכל לפעול ולהציל לחינוך ישראל ולמען כבודו ית', אך אם זה ייגרם ע"י מעט טומאה ועירבוב טוב ברע אזי "תרד ותטמא ואל יטמאנה בידיו".
ולכאורה צ"ל שעיקר ראייתו מהמשנה האחרונה "יטמאו את כולן ואל ימסרו להם נפש אחת מישראל", שהיא לדברי הכל.

[אוצר החכמה]

לפי דבריו חשבתי שמדובר באיזה ראייה יוצאת דופן (מהרע"ב?) , זה דין מפורסם וידוע.

[שלח]

אבל מדוע רק בזמן החפץ חיים פירסמו מודעות דעת תורה לציבור

[הכהן]

זה לא קשור לסנהדרין, ולא לאמונת חכמים החסידית.

היום בדור הטשטוש, שואלים 'דעת תורה' גם בנושאים פרטיים כמו אם לעשות שידוך פלוני, ואם לקנות דירה פלונית.
גם כאלה שכשתשאלם יאמרו שאינם 'חסידים'.

[מאיר סובל]

אבל מדוע רק בזמן החפץ חיים פירסמו מודעות דעת תורה לציבור

האם בזמן הראשונים היה צייטונגען??
מנין לך שלא התפרסמו דעת תורה של הרמב"ן והרשב"א?? דוקא תשובות הרשב"א מלאים גם מתשובות ב"השקפה", וגם מכתבי הרמב"ם. וגם ספרי הרבינו יונה. בדיוק כשם שהם כתבו בהלכה המעשית של הלכות גיטין ומקוואות וכו'.
רק צורת הפרסום היתה שונה כפי שהתאימה לאותו דור וכליו, ומנהגיו.

כך תשובות חתם סופר. ועוד ממהלך הדורות.
החפץ חיים כיחיד ומיוחד היתה לו הנהגה לדבר בפירוש לכולם, לחבר קונטרסים לכל הרמות והסוגים, וכו'. אבל זה לא חידוש של ה"דעת תורה" שלא היתה קודם.
המילים "דעת תורה" הם של הסמ"ע - מדור ראשוני האחרונים. מאות שנים לפני החפץ חיים.

[יין המשמח]

כשאתה רואה בשו"ע שכשהגויים באים אפילו רק על עסקי קש ותבן
כלומר, לכאורה אין נראה שבאמת הם באים להרוג,
מ"מ, ההלכה אומרת שמחללים על זה את השבת,

הרי מזה רואים שדעת התורה היא שאפילו על חשש הכי קטן
מחללים את השבת, וד"ל, ואכמ"ל.