בגמ' ברכות דף י' א' במעשה דחזקיהו וישעיהו בימים ההם חלה חזקיהו למות ויבא אליו ישעיהו בן אמוץ הנביא ויאמר אליו כה אמר ה' צו לביתך כי מת אתה ולא תחיה וגו' מאי כי מת אתה ולא תחיה מת אתה בעולם הזה ולא תחיה לעולם הבא אמר ליה מאי כולי האי אמר ליה משום דלא עסקת בפריה ורביה א"ל משום דחזאי לי ברוח הקדש דנפקי מינאי בנין דלא מעלו א"ל בהדי כבשי דרחמנא למה לך מאי דמפקדת איבעי לך למעבד ומה דניחא קמיה קודשא בריך הוא לעביד.
כתבו בתו' נידה [ט"ז ב' ד"ה הכל] וא"ת והא חזקיה חזא דהוו ליה בני דלא מעלו אלמא דנגזר קודם לידה שלא יהיו יראי שמים וי"ל דהראהו מה שעתיד להיות עכ"ל, ולכאורה ס"ל לתו' דידיעת העתיד אינה סותרת לבחירה והכל בידי שמים היינו הגזירה ולא הידיעה.
אבל אינו מבואר כלל דא"כ שראה חזקיהו ברוח הקדש דלהוו ליה בני דלא מעלו בפועל ובודאי, א"כ למה לא נשא אשה והרי בודאי לא יצליח לבטל את העתיד.